לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
בעבר קראתי, כי ההבדלים בין לשון משנה ללשון מקרא נובעים מכך שהתחביר המקראי מתאים לתיאור אובייקטיבי, ולשון חכמים מתאים לתיאור שיותר קל לזיכרון. כל צורב יכול להעיד כי לשון משנה הרבה יותר מתגלגלת על הלשון מלשון מקרא. ואביא דוגמה: בלשון חכמים, כשרוצים לומר כי X קיים במקרה Y, אומרים: אין X אלא במקרה Y. למ...
לענ"ד. הרעיון מעולה, ומקופיא גם הביצוע. העצה שלי, אפשר אכן לשלב גם 'פרשנות' שאינה מוכחת ממש, כל עוד שבהערות יצויין שמדובר בפרשנות בעלמא. והעצה היותר חשובה; להעביר לביקורת של ת"ח רבים [מסגנונות שונים] עם דעת רחבה, (ולא להסתפק בביקורת של פורומים). ייש"כ על העידוד. יש לך אולי הצעה פרקטי...
לפי חשבון מדוייק!(ע"פ מחשב כמובן) שעשיתי, מספר המילים שיש בפסוקי דזמרה בחול הוא 1799 וכפי הידוע ממרן הח"ח אדם יכול לומר 200 מילים בדקה מקסימום. א"כ זמן אמירת פוסד"ז בחול הוא 8.9 דקות מינימום, ובשבת מספר המילים הוא 3357 וא"כ אורך הזמן המינימלי הוא16.7 דקות. נכון שהמאתיים מיל...
מצורף בזה פרק לדוגמא מתוך הספר העתידי "היציאה ממצרים". הספר נועד לספר את אירועי יציאת מצרים מהפן ההיסטורי, וזאת אך ורק על פי דברי חז"ל ורבותינו מפרשי התורה. ספר זה מיועד למבוגרים או לנוער בוגר בלבד, כשהכוונה בזה אינה אלא להדגיש את הכתיבה הספרותית המתאימה יותר לקוראים בוגרים, ותו לא. נ...
בפירושי רש"י ברור שהר סיני נמצא [מערבית להר שעיר ו]דרומית לקדש ברנע שהיא בדרום א"י [והיא תחילתה הדרומית]. וגם יהיה איך שיהיה - לגבי בשן מפורש שהיא ארץ עוג והיא בצפון מזרח א"י, מעל לעמון ומואב. למשל ברש"י במדבר לד ג: וכשיצאו ישראל ממצרים, אם רצה המקום לקרב את כניסתם לארץ היה מעבי...
מה הקשר? "ליראה את השם" אין הכוונה לירוא מהקב"ה, אלא לירוא משמו הגדול(והשכר ע"ז "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה" וגו') ועוד הרבה מקומות במקרא מצינו שמייחסים לשמו. להודות לשמו, לשבח לשמו, לקרוא בשמו וכו' וכו'.
יתכן ועלתה פה השאלה הזו אי פעם: ממתי התחילו לכנות את הקב"ה בכינוי "השם", ולקרוא פסוקים באופן ששם [שצריך להיקרא ב]אדנות אומרים "השם"? (לגבי שם הוי"ה כשהוא נקרא ככתבו, מקורו אולי מהמשנה ביומא לגבי וידויו של הכהן גדול: "אנא השם... אנא בשם", ושם המשנה באה לציין במ...
וכן נשענו על הידיעה שמכת הברד היתה בסוף החורף כשהחיטה והכוסמת אפילות, השעורה אביב והפשתה גבעול. הזמן שהשעורה אביב והפשתה גבעול והחיטה והכוסמת אפילות הוא בערך באדר. תדע, שהרי סוף קציר החיטים הוא בשבועות ועל כן נקרא "חג הקציר"; ואביב החיטים הוא בפסח ועל כן נקרא "חודש האביב". נמצא ...
א. ידוע מארז"ל "בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו", והיינו שאז היתה מכת דם. כבר כתבו התוס' ר"ה יא ע"א ד"ה בר"ה: ואע"פ שהתחילו המכות מניסן דמשפט המצרים י"ב חדש כדתנן בעדיות (פ"ב משנה י) מ"מ לא פסקה עבודה עד תשרי ב. לגבי מכת חושך - זכורני שראיתי כתוב...
כתיב "וימלא שבעת ימים אחרי הכות יי את היאור" (שמות ז, כה). ואיתא במדרש רבה, והובא ברש"י על אתר, דרביע חודש היתה המכה משמשת ושלשה חלקים היה מעיד ומתרה בהם. ותמיד הבנתי - וכך ראיתי שהבינו כל מי שהתייחס לכך - שכוונת רש"י היא דכל מכה ומכה היתה חודש באופן זה. אלא שלאחרונה התעוררתי שאי...
יש הנוקטים כי מנין זה מקביל למנין שלנו (אלא שאנו מקדימין שנה אחת משום מולד בהר”ד כנודע), וזה תמוה, שהרי המנין שלנו מבוסס על כך שמתחילים את המנין כבר משנת ה1, ואילו מנין הסדר עולם מבוסס על השנים שעברו מבריאת העולם עד מאורע פלוני. לדוגמא, כשנער נעשה בר מצוה אחרי י”ג שנים מלידתו, הרי זו השנה הי”ד, כגו...
הנפה"ח מביא ראיה שמה שבני אדם עושים בעולמות התחתונים פועל בעולמות העליונים. וזה כתוב מפורש בחז"ל שהוא הביא. כיוון שיש תרי"ג מצוות גם כלפי היחיד, (ולא רק כלפי הרבים), לכל אדם ואדם יש את האחריות של לבנות עולמות ולהחריב עולמות. זה שכאשר ראובן עובר עבירה שמעון עשה מצווה זה לא משנה את האחר...
כוונת הנפה"ח על האדם כחלק מעם ישראל הקולקטיבי. לשונות כאלו מצויות בתורה לרוב, כשההתייחסות היא לכאורה לאינדיבידואל - אך היא מכוונת כלפי הקולקטיב, למשל: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (ואם נבוא לתת דוגמאות לא נגמור כי התנ"ך מלא מזה). וכמובן שזה נפק"מ גם ליחיד ה...
אכן, הדבר ניתן לפרשנות, וכמו שהעיר מר, ערפל כבד שורר במכבים א’ אודות הנעשה בירושלים בימי כיבושו של בכחידס, כשלבני חשמונאי לא היתה דריסת רגל בארץ יהודה. כך אני הערתי? אני אמרתי שע"פ מק"א לא בוטלה עבודת הקרבנות בימי בכחידס. לא הזכרתי שום ערפל. תוכל לראות את זה כמעורפל, אם תמשיך להעלות את מג...
נקודה אחת ברורה בכל הספרים הנ”ל, היתה תקופה ראשונית שבה נכבש בית המקדש וגזירות השמד היו בתוקפן, אחרי תקופה זו נכבש ביהמ”ק על ידי בני מתתיה לתקופה מסוימת, אולם לאחר מכן חזרו מלכי יוון לשלוח צבאות גדולים להכניע את החשמונאים, ובשלב מסוים גורשו החשמונאים מארץ יהודה כליל, כאשר בארץ יהודה שלט נציג המלכות...
מה הקשר? אני הגבתי על ההצעה של זיז שדי, לפרש, "הקב"ה שכח אותי, ושכח גם את כל העמל שלי, וגם את כל בית אבי". וע"ז הערתי, שגם אם יוסף אחז שהקב"ה שכח אותו ואת עמלו, אין זו שמחה גדולה לקרוא לבנו ע"ש זה. (ומיהו מצינו כה"ג "ותקרא שמו בן אוני" "ותקרא לו אי כ...
אין מקום לקרוא לילדו ע"ש שהקב"ה שכח אותו. יתכן: נשני בשין דגושה הוא מבניין פיעל, ומצינו בניין פיעל שמשמש כמו הפעיל (כלומר, גרם להיות נפעל), למשל למד - לימד. וה"נ כאן, נישה - גרם לי לנשות (במשמעות של לשכוח). ומיהו עיין ברשב"ם שהוא מבניין פעל ושורשו נשש.
נקודה אחת ברורה בכל הספרים הנ”ל, היתה תקופה ראשונית שבה נכבש בית המקדש וגזירות השמד היו בתוקפן, אחרי תקופה זו נכבש ביהמ”ק על ידי בני מתתיה לתקופה מסוימת, אולם לאחר מכן חזרו מלכי יוון לשלוח צבאות גדולים להכניע את החשמונאים, ובשלב מסוים גורשו החשמונאים מארץ יהודה כליל, כאשר בארץ יהודה שלט נציג המלכות...