לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
ומה שכתב בזה הבחנה בשם חשב האפוד שיש מציאה ויש ראיה, לא מובן מה טעם יש בזה. הרי בלא הרגשה אשה אינה טמאה מדאו', והיום נשים לא מרגישות, לפיכך אמרו שבשפיעה כדרכה י"ל מן הסתם דארגשה ולאו אדעתה, ואילו בכתמים בעלמא יש להקל כי אין הכרח כ"כ שהרגישה. והנה.[/size] חשב האפוד כתמים.png לא הבנתי, היום...
יש 'סדר של ראיית דם מרובה' שהוא מקביל בזמנינו להרגשה, וממילא הוי דאו' ואין להתיר ע"י צבעונין. (כך מפורסם בשם הגרי"ש ועוד, אף שיש בזה חידוש גדול, כי מהיכ"ת לתלות את ההרגשה בכמות הראיה, דבר שלא מצאנו לו מקור בפוסקים מעולם . אבל עכ"פ כך נוקטים הרבה מורים להסביר למה כל הנדות בזמנינו...
בישורון האחרון [כרך לח ניסן תשעח] מתפרסם מאמר קצר ומעניין מהרב אפרים קירשנבוים שליט"א מבית שמש, הדן בענין כתמים שלא בהרגשה אך האשה יודעת שעתידה היא למצוא כתמים, ותוכן דבריו שבכהאי גוונא אין לזה דין כתם, כי כתם הוא רק מה שמוצאת, אבל מה שמבינה שיופיע לא נחשב כתם. על פסק זה חתומים כמה וכמה מחשובי...
אם אדם מוסיף לפעמים עוד מזמורים לפסוד"ז, (שמעתי על מי שנוהג כך), יל"ד דבכה"ג כבר ל"ה 'ישתבח' ברכה הסמוכה לחבירתה, ויצטרך לפתוח בה בברוך. לפמש"כ בתוס' רא"ש בברכות מו: "דכי אמרינן דפסוקים לא הוי הפסק ה"מ פסוקים הקבועים תמיד ככל הני דאמרינן אבל בקריאת התורה הוי ...
גא"מ לברה ותפילה, לרפואה שלמה במהרה. יזכור אלוקים את כל פעולותיך הטובות בכלל, ובפרט היותך עומד לעזר ולהחכמה, ע"י העלאת מאות (אלפים) קבצים מאוצר הספרים שתח"י
מחפש מאמר על תיאטראות ובתי קרקסיאות מוזכר בחז"ל לעניין חוקות העמים, ובעוד מקומות, כמד' שלפעמים הכוונה לע"ז ולפעמים רק לשחוק וקלות ראש, אשמח לדעת האם מישהו כתב ע"ז מאמר מסודר. מצורף מה שראיתי מקופיא שמביאים. רמב"ם ספר המצוות- והם מקומות שהיו מתקבצים בהם לעבודת הצלמים , ר"ש מש...
"עלית שלישי. לשירות אוהלך. עוטר מאחים. עמוד בהיכלך", בפיוט 'אשוחח נפלאותיך'. במחזור של גולדשמידט הגירסא היא "עושר מאחים" אלא שהמהדיר ניקדו בשין ימנית ופירש שהאחים מעשירים את שבט לוי ע"י המתנות. אמנם נכון לנקד לכאו' בשין שמאלית, והכוונה היא למעשר מתוך האחים וכנ"ל מפרקי ...
ראיתי למי שכתב: וכעין שמבאר המהר"ל על המאמר אם הראשונים כמלאכים כו' שלכאורה יש להקשות למה צריך לצער אתנו עם מעלת הראשונים? שכ"א יעמוד כדאית ליה, ועל זה כותב שהוא טעות שהרי האדם שונה לגמרי אם יש לו פרופורציה וקנה מידה למדוד את עצמו ביחס למעלת הראשונים או שבוחן עצמו מיניה וביה, שאם רואה עצמו...
בקשה: אשמח לקבל מ"מ שמדברים על כך שמותר האדם מהבהמה במה שהאדם שולט על עצמו אין כוונתי שרק זה מותר האדם מהבמה, אלא מ"מ שמדברים על ההבחנה הזו שהאדם שונה מהבהמה בכך שהוא שולט בעצמו בתודה מראש גזל"ט
איני רואה פה שום קושיא, מאן יימר שידע מהי הסיבה שע"י יצא ממנו בנים שאינם מהוגנים 'דנפקי מינאי בנין דלא מעלי', הכוונה שהילדים שלו יצאו ככה, ומשמע שאם היה נושא אישה אחרת בעלת זכויות היה מועיל הדבר, ואולי בטלה גזירה זו והיו צריכים לצאת ממנו בנים מהוגנים אחרי שסייעה בעדו זכותו וזכות ישעיה הנביא, -...
מה המקור הראשון לכך שהיה מטרה ותכלית בעצם העינוי מה שמכונה בקצרה "כור הברזל"? הפסוק עצמו של כור ברזל מתפרש גם באופנים אחרים כידוע. דשמא היה כאן רק עונש, וגם תכלית בשביל היציאה, אבל מה המקור הראשון לכך שיש תכלית בעצם העינוי? אני חושב שזה מפורש בברית בין הבתרים. קשה להבין פשט אחר, כיצד בו ב...
מה המקור הראשון לכך שהיה מטרה ותכלית בעצם העינוי מה שמכונה בקצרה "כור הברזל"? הפסוק עצמו של כור ברזל מתפרש גם באופנים אחרים כידוע. דשמא היה כאן רק עונש, וגם תכלית בשביל היציאה, אבל מה המקור הראשון לכך שיש תכלית בעצם העינוי? א' אתה צודק שזה שייך לסוגיא הכללית של זיכוך ע"י יסורים, אגב, ...
הארכת בעיקר ע"כ ששמרו על היותם זרע אברהם ולכן יש להם זכות להיגאל, אבל לא מספיק הארכת לבאר מה היה כור הברזל שתיקן וזיכך אותם, הרי לכ' הם רק נטמאו במצרים.
יש מעמידים את הסיפור של יצי"מ, על כך שבנ"י לא היו ראויים לגאולה, וכי שהאריך צופו"מ אמנם העסק הגדול סביב יצי"מ היה טמן מעיקרא עוד לפני שירדו האם הכוונה שהכל היה בנוי ע"כ שיחטאו ולא יהיו ראויים לגאולה? אגב, מה שמבואר בחז"ל שבנ"י עבדו ע"ז במצרים מפורש בסוף ספר יה...
רמב"ן (שמות כג כה ) כוונת הכתוב הזה בעבור שרוב עובדי ע"ז יכירו וידעו כי השם הנכבד הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים, ואין כונתם בע"ז, רק יחשבו כי בעבודות ההם תהיה להם הצלחה. כגון שיעבדו השמש בעבור שמצאו לו ממשלת בתבואות, והירח במעינות ובכל התהומות, וכן כיוצא בהם בכל צבא השמים. וכ"ש ...
כשתילי זיתים כתב:כדאי גם לעשות אשכול "מקומות שהמחבר פוסק דלא כהרמב"ם"
מספרים: שבאו משלחת רבנים לגרז"ן, וידברו על ליבו על הנגע של לימוד הרמב"ם היומי הגרז"ן: מה הבעייה? הרבנים: פוסקים משו"ע לא מרמב"ם. הגרז"ן: כמה פעמים השו"ע פוסק דלא כרמב"ם? הרבנים: ???
לא הבנתי מה הבעיה שיתקע סכין בפקק וישחית אותו . יפתח ויזרוק לאשפה . ויכין אחרים ויהיה מותר גם לגרשז שמעתי שיש שנטו לאסור זאת משום סותר-כלי. איך סותר כלי אם נהיה כלי רק בפתיחה (שע"ז בנוי כל דעת האוסרים)?. כיון שלדעת המתירים, כבר נחשב כלי, יש לדון האם אסור לקלקל את הפקק ולכן מי שמחמיר כב' השיטות...
א' ציציות רגילות (לא ניפוץ לשמה) האם הכוונה שלא נעשה כלל לשמה, או שנעשה עכ"פ במכונה לשמה? ב' דנו גדולי הדורות האחרונים, מה נחשב ניפוץ דעיקר ההלכה דלא בעי לשמה, ומה חשיב טוויה דבעי לשמה, והאריכו הרבה, לעניין עשיית חוטי פורג"אן, וצריך לדעת, האם כשמוכרים כיום ציצית שהניפוץ לא לשמה האם הכוונה...
א' ציציות רגילות (לא ניפוץ לשמה) האם הכוונה שלא נעשה כלל לשמה, או שנעשה עכ"פ במכונה לשמה? ב' דנו גדולי הדורות האחרונים, מה נחשב ניפוץ דעיקר ההלכה דלא בעי לשמה, ומה חשיב טוויה דבעי לשמה, והאריכו הרבה, לעניין עשיית חוטי פורג"אן, וצריך לדעת, האם כשמוכרים כיום ציצית שהניפוץ לא לשמה האם הכוונה ...
הדברים שבמאמר פשוטים בתכלית. אם יש בירושלים מקומות גבוהים שבהם בעומד רואה את השפלה ומפאת גובהו השמש שוקעת מאוחר יותר, זוהי השקיעה מההר, שעליה החמיר הגרא"ז וכבר כתב הגר"י מרצבך והרגר"ש ווזנר שלא נהגו לחשוש לחששו של הגרא"ז אף לא לחומרא, כי השמש נראית בעניים, ואכמ"ל. אבל שאר ה...
קיבלתי באימייל. אינני בקיא בנושא הנידון, ושמא יועיל לבקיאים. קביעת זמן שקיעת החמה.pdf כמובן אם יש הערות והשגות, או לאידך הסכמה ברורה, זה המקום לכתוב. בעל המאמר מחדש -אין לנכות הרים מעבר לזמן השקיעה המישורית, ולא נכנס לנידון הישן האם שקיעה נקבעת לפי הנראה או המישור, ואדרבה הוא מודה שספיקו של הגראז&q...
ומצאתי בזה דברי מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א, ואלו הן: והנה הרמב"ן פי' דעיקר המצוות הרי זה חיובם בא"י, ובחו"ל הוא רק מדין הציבי לך ציונים, דאף דודאי גם בחו"ל הוא דאורייתא אך עיקר המצוה הר"ז בארץ ישראל דוקא. ונראה, דאין חילוק בשכר שמקבלים על המצוה, אלא דמצוה בא"י...