פורום אוצר החכמה

אישאחד

התיעוד המוקדם ביותר לעליית ראשוני קהילת הפרושים - בתו של רבי סעדיה תלמיד הגר_א.pdf: (695.07 KiB) הורד 50 פעמים

אישאחד

התיעוד המוקדם ביותר לעליית ראשוני קהילת הפרושים - בתו של רבי סעדיה תלמיד הגר_א.pdf: (695.07 KiB) הורד 50 פעמים

אישאחד

ולשיטת הרמב"ם שאי אפשר לקיים את השני בלי הראשון, אין אנו מקיימים גם את השני. אה"נ, רק שמנהג אשכנז כהרמב"ם הוא רק לענין פירוש דין המהדרין מן המהדרין, דהוא הידור המתווסף על המהדרין, אך אין מנהגינו כהרמב"ם לענין פירוש דין המהדרין עצמו (דלהרמב"ם מהדרין היינו דבעה"ב מדליק כ...

אישאחד

האם כשרק חלק מבני ביתו מדליקים בנפרד, מתקיים הדין של המהדרין מן המהדרין? מקורות בבקשה. ואם לא, נמצא שלמנהגנו שאין הבנות הפנויות מדליקות, מאיזה טעם שיהיה, אין אנו מקיים הידור זה כלל. דלא כתוס' והרמב"ם דנ"ח הוא דין בבית, למנהג אשכנז דכ"א מבני הבית מדליק הפשט הוא דנ"ח הוא דין בגברא...

אישאחד

אור עולם כתב:מישהו יודע באיזו שנה נפטר אביו ר' ישראל?

תשל"ו

אישאחד

: אנשי אמנה - לר' שלום רוטמן - עמוד 47.png (79.58 KiB) נצפה 3464 פעמים

אישאחד

ר' עזריאל משקלוב – 250 שנה לעלייתו לאי.pdf: (684.04 KiB) הורד 90 פעמים

רשימת הרוגי הרעש בצפת בתקצז - מהדורה שניה.pdf: (927.04 KiB) הורד 98 פעמים

מערת צדק בצפת - מערת הפרושים תלמידי הגרא.pdf: (655.2 KiB) הורד 184 פעמים

אישאחד

פרטים חדשים.pdf: פרטים חדשים אודות ר' סעדיה; (219.51 KiB) הורד 155 פעמים

אישאחד

גירסה נוספת של הרשימה וזיהוי ההרוגים

רשימת הרוגי הרעש בצפת בתקצז מבית-הכנסת סוכת שלום.pdf: (925.55 KiB) הורד 146 פעמים

אישאחד

מאמר על עליית ר' עזריאל משקלוב עמו עלה גם ר' חיים שבתיל'ס מווילנא.

ר' עזריאל משקלוב – 250 שנה לעלייתו לאי.pdf: (684.04 KiB) הורד 88 פעמים

אישאחד

מזמור שיר כתב:הרב נויגרשל, כמדומה, המחיש את הענין: כל בר דעת יודע, שאם הרבנות הראשית תתקן תפילה לשלום האברכים ובחורי הישיבות, לא יאמרו אותה באף מקום תפילה חרדי! אז אין יותר מקום לשאלות..

אולי הסיבה שלא יאמרו תפילה שכזו, מכיון שכבר ישנה תפילה כזו - "יקום פורקן"...

אישאחד

לאיזה יו"ד ח"ב הכוונה? לאיזו הוצאה?
אני משער שהכוונה היא להלכות ע"פ תלמוד בבלי ח"כ, או שמא הכוונה היא להלכות ריבית.

אישאחד

ראיתי פעם שהביאו (אולי ר"מ שטרנבוך) ראיה להגר"א ממתני' בנדרים הנודר משובתי שַבָּת, אסור בישראל ואסור בכותים. מאוכלי שום, אסור בישראל ואסור בכותים. מעולי ירושלים, אסור בישראל ומותר בכותים. (נדרים לא, א) אי תקנת שום הוא לנשוי בלבד, אמאי אסור בכל ישראל ולא רק נשואים? אלא על כרחך שהתקנה היא בי...

אישאחד

בפסוק שהבאת, יעקב אומר ללבן: "אני לא הבאתי אליך טרפה, כדי להוכיח שלא מעלתי בשליחותי (השווה שמות כב יב ועמוס ג יב), אלא לקחתי על עצמי את האחריות בעניין". כלומר, אין בפסוק כדי לומר שלא היו טרפות בצאן לבן, אלא שאם היו, יעקב היה לוקח על עצמו את הנזק. זו אמנם כלל לא היתה שאלתי , אבל אותה שאלה ...

אישאחד

לא בטוח כמה נסיון היה ליעקב עם זאבים, שהרי אמר "זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי: טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה" (בראשית לא, לח-לט).

אישאחד

אולי מקור ההקפדה לא נכבות נר בפיו, הוא בכלל מפני הסכנה שמא יבעיר בשוגג חפץ העומד בסמוך, ויבא לידי אסון ר"ל. וזה היסוד של האמירה ש"דמו בראשו" של העושה כן. ורק אחר שנהגו להקפיד על כך מטעם סכנה, מצאו לו סודות ורמזים כנהוג.

אישאחד

בברכ"י (תרע"א ב') דחה יישוב המנהג שנשים נשואות אינן מדליקות מטעם "אשתו כגופו", וכתב ומיהו אינו מתיישב כל כך המנהג דלהיות אשתו כגופו חסורי מחסרא ופנה הדרה כי מגרעות מהצאצלים והצפיעות דהן מדליקין והיו למאורות ועקרת הבית אל תופע עליו נהרה. ומפשט דברי הרמב"ם וריא"ז משמע כשמ...

אישאחד

בטעמא דב"ש כנגד פרי החג, טעמא תמיהא לכאורה, דמה עניין חג הסוכות לחנוכה? וראיתי בס' מקבים ב' (י, ח-יא) שכתב ומאת ה' הייתה זאת לחטא את הבית בעצם היום ההוא אשר טימאו אתו הגויים, והוא יום העשרים וחמשה לירח כסלו. ויחוגו חג לה' שמונת ימים כימי חג הסוכות , ויזכרו את הימים מקדם בחגגם את חג הסוכות בהרים...

אישאחד

אולי היה כאן צד של פיקוח נפש, שחששה לאה שלבן ירצח אותה על רקע מה שמכונה בימינו "כבוד המשפחה", ראה "לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה" (בראשית כט, כו).

אישאחד

קחו עוד כמה גימטריות נפלאות:
חמאס = דוד המלך = אדם הגון = מדינה - ג'וק
גראד = פינחס = הגר = ארז = חנקן
עזה = חסיד = כבוד אב ואם = נבל = דחליל

אישאחד

לייטנר כתב:
אישאחד כתב:מעניין הדבר, שדרך העולם בעת מלחמה דווקא להרבות בפו"ר, מה שמכונה תופעת ה"בייבי בום".

'בייבי בום' הוא תופעה לאחר המלחמה, ולא במהלכה.

הלידות הן לאחר המלחמה...

אישאחד

מעניין הדבר, שדרך העולם בעת מלחמה דווקא להרבות בפו"ר, מה שמכונה תופעת ה"בייבי בום".

אישאחד

זכורני שמדדתי לפני כעשור את גובה הגדר מביהמ"ק בה חקוק "לבית התקיעה", המונח בגן הארכיאולוגי בכותל הדרומי. בגדר עצמה רואים את כל גובהה, מראשה עד היכן שהיא נפגשה עם הרצפה. מדדתי את הגדר כדי לבנות אם יש בה גובה י' טפחים מדין מעקה, אינני זוכר את הגובה המדויק, אך זה אני זוכר בוודאות שע"...

אישאחד

ופירש רש"י: "בית החפשית - ו בירושלמי מפורש עשה לו בית בבית הקברות על שם במתים חפשי". מעניין הדבר שהמושג "בית החפשית" בדומה לדברי רש"י, נמצא כבר באוגרית: שם זה [- בית החפשית] אינו ידוע עוד במקרא, אבל הוא ידוע מתוך ספרות אוגרית, שם הכינוי לשאוֹל הוא "בית ח'פת'ת"...

אישאחד

יש לזכור שע"פ פשוטו של מקרא שרה אינה יסכה בת אחיו כדברי חז"ל ע"פ דרש, אלא אחותו בת אביו. כדברי אברהם - "וְגַם-אָמְנָה אֲחֹתִי בַת-אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת-אִמִּי וַתְּהִי-לִי לְאִשָּׁה" (בראשית כ, יב).

אישאחד

אוצר החכמה כתב:ח"ו לדמות את דברי חז"ל לסיפורי עתונות.

חלילה לסיפורי עיתונות, אלא אולי בדמיון מה לסיפורי הדרשנים. שתכליתם אינם פרטי הסיפור, אלא העיקר הוא המסר של הסיפור, ובפרטים הפחות חשובים למסר ניתן לומר "לא דק".

אישאחד

המהר"ל אמנם טוען שאין סתירה במקרה עליו הוא מדבר, אך משמעות דבריו שאף אם היתה סתירה בין המקורות בחז"ל, לא צריך להלחץ מזה. כי כשחז"ל מביאים מעשה, צריך להבין מה הנקודה המרכזית במעשה, ובה ניתן לדייק, אבל לא בפרטים השוליים בסיפור המעשה. ובדומה למה שכתבת באשכול סמוך, זה סיפור ולא תיאור היסט...

אישאחד

כבר כתב המהר"ל "אין דברי חכמים ספר דברי הימים" (באר הגולה, באר שישי, מהדורת האניג, עמ' קלג), כלומר שחז"ל אינם 'ספר היסטוריה' ואינם באים לספר היסטוריה. ולכן אינם מדייקים בפרטים היסטוריים, אלא במסר שהסיפור אמור להעביר.

אישאחד

אודות דיבור בעברית באשכנז בימי הביניים, ראו כתבה בעתון הארץ: http://www.haaretz.co.il/literature/saf ... /1.1843563

אישאחד

שחר כתב:עיקר התמיהה כיצד יתכן שאנשים עם קצת שכל יגיעו לרקיע עם מגדל, ועוד להחזיקו שלא יתמוטט

זה לא ענין של שכל, אלא של ידע. מניין לבני אדם בימים ההם לדעת שהשמים לא ניתנים להחזקה, ושאינם וילון שחור עם כתמים לבנים כפי שסברו אז? ומניין להם לדעת לדוגמה על הגובה הרב עד לחלל?

אישאחד

הפירכא לדברי המלבי"ם מכך שנח הוצרך להיתר מיוחד לאכילת בשר, מה שלא הותר לאדם הראשון, כך שההשוואה לצומח אינה נכונה לכאורה. זו אינה פירכא כ"כ, כי המלבי"ם דיבר על סברא מוסרית, ומה שנאסר לאדם הראשון אינו מבחינה מוסרית, אלא כמו שאר איסורי תורה שאסר למשל לאכול דגים עופות ובהמות טמאים. עי' ר...

אישאחד

הפירכא לדברי המלבי"ם מכך שנח הוצרך להיתר מיוחד לאכילת בשר, מה שלא הותר לאדם הראשון, כך שההשוואה לצומח אינה נכונה לכאורה.

אישאחד

צ"ע על מה שאמרו "מכאן ואילך צא וחשוב: כל אחד ואחד לא הוציא שנתו". הרי אם בית-שני עמד 420 שנה, ובניכוי שנות כהונתם של שמעון הצדיק ויוחנן כה"ג וישמעאל בן פאבי ור' אלעזר בן חרסום, נותרו 279 שנה. מהם יש לנכות 52 שנה של מלכות פרס אליבא דחז"ל, בהם כיהנו 6 כה"ג בן אחר בן (נחמי...

אישאחד

אגב, "אושפיזא" בארמית הוא מארח ולא אורח, כך בחז"ל בכל מקום. לעומת זאת בארמית של ספר הזוהר השתנה פירושו לאורח במקום מארח.

אישאחד

לשון הסתכלות משמש בדרך כל במשמעות של התבוננות, ולא על ראיה בעלמא.
אביי אמר את דבריו ל"רבנן", ולכן דוחק לומר שעשה דרך חכמה ולא רצה ללמדם דרך-ארץ כפשוטו.

אישאחד

"אמר להו אביי לרבנן כי עייליתו בשבילי דמחוזא למיפק ביה בחקלא לא תחזו לא להך גיסא ולא להך גיסא דלמא יתבי נשי ולאו אורח ארעא לאסתכולי בהו".
האם ס"ל לאביי שאין איסור להסתכל באשה, אלא רק שאינו ראוי משום מידת דרך-ארץ?

אישאחד

שורש "יקר" נמצא כבר בס' שמואל (א' יח, ל. כו, כא. ב' יב, ל), וגם בספרים אחרים שלפני גלות-בבל (מאז כבר הבינו כל העם ארמית ולא רק מעטים כמו בימי חזקיהו).

אישאחד

למה שבצדקניתייה מותר, הלא גם במכוערת יש איסור להסתכל, אף שלא יהרהר. "ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה באשת איש ואפי' מכוערת" (ע"ז כ' ע"א).

אישאחד

לגבי הפסוק בקהלת (יא, ה) "כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה-דֶּרֶךְ הָרוּחַ כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה כָּכָה לֹא תֵדַע אֶת-מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת-הַכֹּל". זכור לי שראיתי פעם שיש כת"י של קהלת שבהן הנוסח הוא " ב עצמים" בבי"ת ולא בכ"ף (כך גם משמע בת...

אישאחד

למרות שישנם לא מעט מקומות בהם חז"ל דורשים בסתירה לפשוטו של מקרא, במקרה זה אין כאן בהכרח סתירה. שכן כבר איתא בחז"ל שהניקוד ע"ג אותיות ומילים בתורה, נעשו בידי עזרא לסמן אותיות ומילים שנסתפק בגירסתן. ראה "אלא כל אמר עזרא, אם יבוא אליהו ויאמר לי מפני מה כתבת כך? אומר אני לו, כבר נקדת...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 41 תוצאות