פורום אוצר החכמה

שאלה לא כדי לקנטר: מסופר שם על תקופת לימודיו (הקצרצרה) בפוניבז' ואחר כך במרכז הרב?

קטע יפה מתוך הקדמת הספר:

אינני מעוניין להיות לו לפה לחלק תפוחין קדישין, אבל התחושה הכללית היא שישנה איפה ואיפה בפורום לגבי ביקורת. הביקורת על מכון עוז והדר למשל התקבלה בחסימות ומחיקות, ואילו הביקורות על מכון זכרון אהרן ומכון המאור - כל המרבה בהן הרי זה משובח.

בברכה המשולשת כתב:בירושתנו יש מאמר מקיף על כל העניין.

מצ"ב. המאמר השני נסוב על דברי תפארת אריה.

מתוך הרישום של מפעל הביבליוגרפיה העברית: "ערזלאי בר ברגלאי" הוא-הוא אליעזר בר גבריאל גולדשמידט. כתב-יד של "ברייתא דמעשי-בראשית" לא היה ולא נברא, אלא שהמוציא עשה "מעשה נערות" ותירגם מקור נוצרי בכתב-יד חבשי, בהשמטת המקומות הכריסטולוגיים. עיין: אלימלך ש’ רימלט, מעשה נערות ...

קולמוסים רבים נשתברו על דעת החזו"א בענין נאמנות כת"י, ומסתמא גם כאן בפורום כתבו על כך. הפעם רצוני לברר סיפור שמספר החזו"א בענין זה: זכורני שהיה משפט על התלמידים שהשלו את הפרופ' שהטמינו כת"י בארץ כדי שימצאו בשעת חפירה והפרופ' חיבר ספר שלם על הכת"י הנמצא וכמה שנות זקנותו. (קב&...

כך בערך אירע לספרו של רנ"נ שפירא, 'אמרי שפר' על התורה, שבעיצומה של ההדפסה נקרא בנו ר' יצחק לכהן ברבנות ועזב את הספר לאנחות. עיין י' יודלוב, 'שינויים טיפוגרפיים בספרים עבריים', ארשת, ו (תשמ"א), עמ' 102. כנראה שמכאן למד הב"ח שהזהיר את בנו על כך במפורש, כפי שמעיד זה בהקדמתו לב"ח טור...

בסוף שו"ת הב"ח החדשות, במהדורת זכרון אהרן, הודפסו שו"ת הגאונים בתראי, אבל הדבר לא צויין בכותרת הספר ולכן חיפוש לפי שו"ת גאוני בתראי אינו מעלה אותו.

גם הגר"ח קניבסקי התייחס באופן כללי לסוגיה זו בדרך אמונה תחילת הלכות שביעית, בדיון על תולעים שרוחשים במים ואין בני אדם מסוגלים לראותם בעין בלתי מזוינת.

כמדומה שמכון זכרון אהרן עוסק בההדרתו.

למה אתה חושב שבבבל אין מוראה של מלכות? אם לשיטתך, שהיתה בבבל מוראה של מלכות לנזקי אדם באדם כלפי הקהילה היהודית, אלא הגמרא דנה רק בנוגע לתביעות בבית דין של ישראל, מדוע זה טרחו ועסקו הגאונים (עי' אוצה"ג לכתובות) בשאלה איך להחזיר את כוח ההרתעה. אלא על כרחך שמע מינה שלא היתה מוראה של מלכות, ואעפ&q...

תוכן כתב:שם איירי כשיש מוראה של מלכות.

הדיון שם הוא מדוע אין דנים גזילות וחבלות בבבל, דהיינו מצב של אין מוראה של מלכות, והטעם הוא משום דלא שכיחי.

יתר10 כתב:

גילוי כתב:ג' בעיקר דברי המשנה- כמד' שרוב בני אדם מלבד אחוז קטן לא צריכים את מוראה של מלכות

באיזה עולם אתה חי?

בעולמה של הגמרא בריש החובל שנזקי אדם באדם אינם שכיחים.

מתעניין בסעיף ד': ללבוש כובע ?! בדומה ל(שם הערה 10)" ללבוש חגורה". ברגע שהכובע והחגורה אינם אלא חלק מן "הלבוש", לובשים אותם. ובנימה יותר רצינית: ישנם כאלה שקפידת אבותיהם בידיהם לחבוש מגבעת לכל דבר שבקדושה - ולא רק בשעת התפילה. והדבר מסתבר. שהרי מחלוקת שנויה היא בנוגע לגודל כיסוי...

יש לציין שזו גם גישת חוג העדה החרדית בירושלים, שמנסה לכפות את דעת רבותיו על כל החוגים האחרים בירושלים, בנוגע ליחס למדינה ולתקציביה, לבחירות וכו' וכו'.
וזו גם גישת הגרע"י שמנסה לכפות את דעת רבו השו"ע על כל החוגים והפלגים - גם העדה התימנית, וכידוע ואכמ"ל.
וכבר היו דברים מאז ומעולם.

בשוטטי בין סרטי כתבי היד שבמכון לכת"י בירושלים נתקלתי בקטע המיוחס בגוף הכת"י לשל"ה, ובו מפרש את 'סימני הסדר' על פי דרוש ( "פירוש מן של"ה" ), וב"מגיד" פירש: מגיד. יאמר בכל יום יום כדאיתא בשער אפרים שד' זמנים יש לומר ווידוי כל לילה יאמר ווידוי על מה שעשה ביום וכ...

בפולמוס הלולב הקנרי דנו הפוסקים בלולב שצורת גידולו שונה. ולשאלת כשרותו, הרי זהו "נפרצו עליו" לאחד הפירושים.

מסתבר לומר שהתמונה נעשתה לאחר סוכות, לאחר הכסכוס ולאחר שהורידו כנהוג את הטבעות בהושענא רבה לפני הלל.

עיונים באבות דרבי נתן - נוסח, עריכה ופרשנות
מאת מנחם קיסטר
יד בן צבי, תשנ"ח

http://www.ybz.org.il/?CategoryID=688&ArticleID=3130

ראיתי בספרו של ירחמיאל ברודי, צוהר לספרות הגאונים, עמ' 19:

חכמי הקבוצה הזו ישבו לפני הגאון בשורות - שבע שורות לפי מקור אחד, אך ייתכן שבישיבת פומבדיתא ישבו בשלוש שורות. האחראים על שורות אלה נקראו "ראשי כלה" ("כלה" או "כלא" = שורה) או "אלופים".

אוצר החכמה כתב:בכל אופן יש הבדל גדול בין מקרה שבו המחבר נמנע מלכתוב את דעתו, לבין המקרה דנן.

מה זאת אומרת "המחבר נמנע"? נאמר שם במפורש שרב אלישיב הביע את התנגדותו לפרסום הפסק! אשמח לעמוד על ההבדל בין המקרים.

דוגמא מעניינת לדיון זה מביא הרב אריאל בראלי במאמרו בהמעין: דוגמא נוספת: הרב נבנצל שליט"א שיתף אותנו בשיקול דעתו להכניס שינויים בהערותיו 'ביצחק ייקרא' לספר משנה ברורה. השינוי הוא בין המהדורה הראשונה לשניה: בין שאר השינויים שנעשו במהדורה החדשה השמיטו בה שתי פיסקאות בענייני שביעית, סעיף אחד העוסק ...

סליחות כתב:

החזן כתב:לא הוזכר כאן ששיטת רש"י היא להניח תפילין בחוה"מ.

היכן המקור לכך?

רש"י סוכה מו, א ד"ה מצוות הרבה. ועי' חידושי רעק"א ברכות יז, א שהבין כן מדברי רש"י.

בבית הכנסת של יוצאי וויען בשכונת בעלז בירושלים מתעטרים בתפילין בחוה"מ.

לא הוזכר כאן ששיטת רש"י היא להניח תפילין בחוה"מ.