דרומי כתב:לענ"ד החידושים במאמר של פ' ויחי מוגזמים מאוד, ובראשם החידוש כאילו פטירת רחל היתה רק לאחר מכירת יוסף, כאשר לפיה עולה שיוסף בכלל לא יודע שנולד לו אח!...
סליחות כתב:במסתרים כתב:סליחות כתב:האם דבר זה מוסכם שאי אפשר להאריך בדגש?
נסית בלשונך אם תוכל להאריך בדל"ת דגושה?
לכאורה אני מצליח.
סגי נהור כתב:שבמלים כמצוה, גאוה, ענוה, שבהן לא ניתן לקרוא את הוא"ו כאם קריאה
סגי נהור כתב:לא, התכוונתי ליחיד, ויש חידוש בנסמך כיון שהטעם הנ"ל (העדר אפשרות לטעות) אינו קיים.
גימפעל כתב:יהודי אמר לרופא שהוא מפחד להתחסן בגלל שהוא לא יודע מה הכניסו בחיסון,
שאל אותו הרופא "ובסופגניות שאכלת שבוע שעבר אתה כן יודע מה הכניסו ?"
במסתרים כתב:ע"פ השוואה לשאר הפיוט (לדוגמא: נפשי, בקושי) די שיתחרזו "-נים" שבסופי התיבות ואין צריך להקריב את הניקוד על מזבח המשקל.
עזריאל ברגר כתב:מענה איש כתב:???
במשקל שִׁבְתִּי.
ה בתנועה קטנה, אחריה שוא נח, ואחריה דגש קל - כדין בג"ד כפ"ת אחרי שוא נח.
סגי נהור כתב:ומטעם זה שמעתי פעם שאין צורך לכוון את הכרזת המולד ע"פ שעון קיץ/חורף.
סגי נהור כתב:כשאני מתבונן סביבי אני רואה שהבעיה העיקרית איננה שימוש יתר במסכה אלא שימוש חסר.
דרומי כתב:העירני ח"א, שמסתבר שהרמב"ם נסמך על לשון ה'לכה דודי': "עורי עורי שיר דברי וכו'".
בערקע חייט כתב:צדקת.
אך גם הם אינם כנהוג אצלינו, כי הם בלא נקודה על היו"ד.
לבי במערב כתב:אפשר דאילו הי' מוטעם - היתה תיבת 'ודברו' בזקף־גדול. ועצ"ע.
ביקורת תהיה כתב:לאו אדעתאי.במסתרים כתב:מה ראית להדגיש את "בהן" ולהרפות את "כסאו"?
קו ירוק כתב: וכי מי שיניח חפציו בבית שלך, ללא רשותך, אינו כמפקירם?
כדכד כתב:לבי במערב כתב:אך בספרות חז"ל נהוג לנקד בסגול.
מה גורם את ההבדל הזה?
סגי נהור כתב:אמנם לגופה של ראיה ניתן להשיב שזה שייך רק בתחילתו באונס ממש, ולא כשהמעשה כולו נעשה ברצון.
סגי נהור כתב:יש בהלכה כללים מה נחשב לאונס. לפי מיטב ידיעתי וזכרוני כרגע, אונס הוא לעולם מעשה שנעשה שלא לרצונו של האדם. אבל אירוע נפשי פנימי שאונס כביכול את האדם לרצות או לא לרצות במשהו איננו אונס אלא אם האדם מוגדר כשוטה.
במסתרים כתב:והוגד לך ושמעת - יש לתרגם ויוגד לך ותשמע.
פלתי כתב:זה שיש סיבה לשנוא זה כמובן סיבה ולא ״תמורה״.