לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
שאלה: הלא נער מתחייב במצוות מה"ת כשמביא שתי שערות, ורבנן קבעו שיתחייב בגיל י"ג כי אז בזמנם היה מגיע לכלל דעת, והתקנה לא זזה ממקומה. מסתבר שאם היו חז"ל קובעים זאת בזמננו היו קובעים גיל יותר מתקדם. באיזה גיל היו קובעים?
אגב אורחא, ההפסקה הגדולה אחר 'שמיה רבא' ג"כ אינה נכונה, שהרי 'בעלמא די ברא כרעותיה' קאי אדלעיל, ואח"כ וימליך מלכותיה ויצמח וכו' (או בחייכון וכו') הוא בנפרד
אגב, רבי מרדכי גנוט, הידוע ביצירתיות יוצאת דופן, אמר לי פעם שהוא אינו מבין למה צריך לכפול את כל הנוסח פעמיים, והוא נוהג לומר כך: יקום פורקן מן שמיא וכו' מפתגמי אוריתא, למרנן ורבנן וכו' דעסקין באוריתא, ו לכל קהלא קדישא הדין רברביא וכו' ונשיא, מלכא דעלמא יברך יתהון ויתכון , יפיש חייהון וחייכון , ויסגי...
באותו ספר מספר המחבר על מפגש עם ר' יואליש כשהגיע לארץ ולא רצה להסתכל עליו. אכן לדעתי הקטע הזה הוא שיא הסיפור, המשקף את גישתו הבלתי מתפשרת של הסאטמארער רב ז"ל - גם במחיר גרימת פריקת עול מוחלטת של בן שיחו - ובמאמר המובא כאן העיקר חסר מן הספר. מצו"ב המאמר עם הרבה יותר אריכות ובו מופיע גם השי...
אבי מורי שליט"א שאל את החזון איש על מכונה שהלהב אינו נוגע בבשר והחזו"א ענה לאיסור. שאל אותו אבי מדוע, וענה "ווייל מען טאר זיך נישט מאכן א גויישן פרצוף" [אסור לעשות לעצמו פרצוף של גוי]. אמר אבי שהוא מתכוין לשאול משום לא תקיפו, ענה לו החזו"א "מה זה משנה"?!!!
שמעתי מרב אחד פירוש יפה על מאמר ההגדה אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו שלכאורה מה היה לנו מזה (קושית הקדושת לוי), ותירץ שי"ל הכוונה אילו קרבנו לפני הר סיני, שבמעמד הר סיני ניתנו עשרת הדיברות, ולא נתן לנו את התורה, דיינו.
בישיבה הליטאית בה למדתי בימי בחרותי היה בחור ליטאי שאהב להשתעשע וללעוג לחבריו הליטאים המתלוצצים על החסידים, וזכורני שהיתה תקופה שהוא הסתובב עם "ווארט" שהיה מצטט בשם הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן עה"פ 'קינה ודימונה ועדעדה' שכל שיש לו קנאה על חבירו ו דומם שוכן עדי עד עושה לו דין...........
שבטיישראל כתב:(סוכ"ס הם אלה שבדו את המושג החדש "חתם סופר אייניקל" ... אם עד היום היה מושג של "ר' מיילעך'ס אייניקל", הרי בערלוי החליטו שיש "חתם סופר אייניקל" ...)
בפשטות במקור הסימן היה 'רחץ' ולא 'ורחץ' כי הסימנים באים בחרוזים קדש רחץ, כרפס יחץ, מגיד רחצה, מוציא מצה, מרור כורך, שולחן עורך וכו', ו'רחץ' הרבה יותר מתאים מ'ורחץ'.
שמעתי מרב אחד שהרב אשר עקשטיין מארה"ב (מגדולי מומחי הכשרות דשם) הלך לבדוק בטחנה בארה"ב והוא מתאר את הייצור שהחיטים נשטפים תחת זרם חזק של מים ומיד אח"כ בא זרם של אויר חם ומייבשם תוך חמש שניות (!) כך שאין שום חשש חימוץ (ואפילו אם יש מקומות בודדים שלא התייבשו כראוי הם בטלים בשישים). גם ה...
ברש"י ישעי' ריש סימן י"א (הפטרת אחרון של פסח בחו"ל) עה"פ ונצר משרשיו יפרה, ובכל הענין ובסופו והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו הרי שנאמרה נבואה זו לנחמת הגולים מאשור ( אמר המעתיק בימי חורפי הקשיתי לשאול לכמה גאונים על מה שכתב א''מ זקני הרמ''א בהגה''ה בהלכות ראש השנה שאגוז בגימטריא...
הנוהגים לברך שהחיינו על בגד חדש אכן עליהם לברך בשעת הקניה כנפסק בשו"ע ובפוסקים, אבל על כל הדברים ש"מתחשק" לברך עליהם שהחיינו אין לברך כי שהחיינו לא נתקן על כל מה שמתחשק. על מצוות החג לא רק "כדאי" לכלול בברכת שהחיינו שבקידוש אלא כך נתקן וכך צריך לעשות.
אין שום פרשנות קדושה ואכן הסבא רבה רבה עשה כך רק בגלל שזה מה שהיה לו, רק שתדע שאם יש סיכוי כלשהו שנכדיך יעשו משהו רק בגלל שכך סבא עשה זה רק כאן. לא מזמן היה לי חשק לשנות את אופן כתיבת שם משפחתנו לאופן שכתב הסבא רבה שלי בשונה מאבי וסבי (שהוא שינה מאביו). בסוף החלטתי שאם אני אשנה מאבי לכתוב כסבי גם יל...