פורום אוצר החכמה

י"ש פנקובר, 'צורת הטעם "זרקא" וזמנו של ספר הזוהר', קבלה יג (תשס"ה), עמ' 271-291.
תודה.

הספר הושווה לספר תאגי ויש בו רק כשישים אחוז מהאותיות המתועדות בספר תאגי. בנוגע לתגין הבלתי דבוקים - כ"ה ברוב מופעי האות ה, ס, ם וק והוא ע"פ המובא בספר תאגי: ה' ש"ס באורייתא דאית' דארבעה קרני ולא דבקין" וכן הוא גם בשאר האותיות. (זוהי הבנה אחת בספר תאגי. לדעתי הכוונה אחרת ואכמ"...

ניתן גם להבחין שהוא נכתב על גויל.
כך שברור שהוא לא אשכנזי.

החזן כתב:מלבד צורת האותיות, על פי העובדה שאין רווח בין הפסוקים, אין אפשרות לומר שזהו ספר אשכנזי כי אם ספרדי.

וראה על כך: הרב אברהם שטראוס, 'רווח בין פסוק לפסוק בכתיבת סת"ם', ירושתנו ו (תשע"ב), עמ' רז-רכג.

זה לא רק האל"ף. זה גם הלמ"ד, המ"ם ועוד

אין ספק שמדובר בכתיבה מזרחית. כך למשל האל"ף היא מזרחית טיפוסית. ולא עוד אלא שהכתיבה נראית מוקדמת מאד - מאה יב-יג. אך מאידך גיסא מופיעים בספר תורה זה חי"ת עם חטוטרת כשיטת ר"ת. צורה שאף באשכנז-צרפת לא נהגה אלא מהמאה הארבע-עשרה. בנוסף לכך הצורה המוזרה של השי"ן ועי"ן, שלא מצאנו ...

סליחה העליתי תמונה לא נכונה.
הנה התמונה המעודכנת.

התמונה נמחקה (עמכם הסליחה)

התוכלו לזהות את אזור וזמן העתקת ספר התורה הבא?
המסייע תבוא עליו ברכה.

התמונה נמחקה (עמכם הסליחה)

שימו לב לצורה המשונה של הענפי השין והעין - הענפים פונים לצד ימין.

קיבלתי בדוא"ל נראה בעיני שיש להבדיל בין סופרים למעתיקים. סופרים אלו בעלי המסורה שמדקדקים באותיות וכדומה, והם רשות בידם לשנות כפי מה שיראו לנכון. ההלכה 'פתוחה לא יעשה סתומה' נאמרה למעתיקים, שלא יעשו כדעתם אלא יכופו לסופרים בעלי המסורה. ובזה יתבארו מחד דברי הגמ' והראשונים שהזהירו לא לשנות מאומה, ...

תודה.
את משי זהב הכרתי.
ההערה בירושתנו היא שלי.

האם ידוע לכם על מובאות ואזכורים בספרות הראשונים של ספר החכמה לר' יהודה החסיד?
כמו"כ אשמח להפניות לספרות מחקר בנוגע להנ"ל.
תודה מראש.

שים לב, הטיעון היה רק על דרך השלילה, שאין ראיה שבן-אשר התייחס לפרשיות.
לגבי הטיעון על דרך החיוב, שאכן בן-אשר לא עסק בפרשיות, ראה בסעיפים 3-4.

אסכם בקצרה את הדיונים שהיו בשיעורים: 1. הנחת עבודה היא שמקור הפרשיות שברמב"ם הלכות ספר תורה הינו בכתר ארם צובה (הנחה זו לא נדונה בשיעור). 2. אין ראיות, לכאורה, המורות שכתר ארם צובה הוגה ע"י בן אשר בפתוחות וסתומות. 3. כתבי היד הטברניים מבית מדרשו של בן אשר, המראים אחידות בינם לבין הכתר ובינ...