פורום אוצר החכמה

קיבלתי מחכם אחד וז"ל: כשרות העופות הוא נושא השייך לכל אחד ואחד, ומי לא יירא לנפשו מלאכול דברים שבחשש טריפות ח"ו, אשר הנפש מתטמטמת מהם, ואיסורם חמור עד מאד, ונודע אשר כתב אחי המהר"ל [חברותא של הרמ"א] בחיבורו, שעיקר הוראה אינו אלא באיסורי מאכלות, ובו החמירו חז"ל יותר ממה שהחמ...

באוצר ישנם ספרים של חמישה מאחיו שליט"א. סדרת ספרים מאחיו הר' אברהם שיחי'. סדרת ספרים מאחיו הר' חיים שיחי'. סדרת ספרים מאחיו הר' משה שיחי'. סדרת ספרים מאחיו הר' יהודה שיחי'. ספר מקצה הארץ, מאחיו הר' יוסף שיחי'. המפורסם שבכולם הוא לכאו' אחיו הגר"מ שליט"א מחבר ספר שומע כעונה. המעניין מבי...

עוד שאלה: החתם סופר (יו"ד סימן ריג) והנודע ביהודה האריכו דמים המחוברים לקרקע אינם מקבלים טומאה. השאלה שלי, בור של מי גשמים האם נחשב למחובר לקרקע שאינו מקבל טומאה? המקור שמים מחוברים אינם מקבלים טומאה, הוא ממשנה א' דמקואות, וברור שם דמי גשמים הם מים מחוברים, אלא ששיטת הראב"ד דדוקא ביש בהם ...

שמא נטל ההוכחה על כבודו, שטוען שמים טמאים נטהרים בשפיכתם ע"ג קרקע? בסוגיית הגמ' פסחים יז' ב' מבואר דרביעית מים ששפכן ע"ג קרקע ויש בהם דין מקוה מה"ת טהורים, מה"ת, וזה פשוט שם שגם אם היו טמאים נטהרים, אלא שזה דוקא במקדש משום שבטלו רבנן דין מקוה ברביעית, ובמקדש העמידוהו אדין תורה, ...

זכר טוב וזכר דבר להגאון ר' דוב לנדא שליט"א, כמדו' שלאחרונה יצאה מהדורה חדשה מהספרים הנ"ל

כמדו' אני שברגע שיהיה דין מקוה על המים ממילא הם יהיו טהורים, וכמאמר הכתוב אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא, וכדפרש"י שם אך מעין ובור מקוה מים - המחוברים לקרקע, אין מקבלין טומאה. ועוד יש לך ללמוד יהיה טהור הטובל בהם מטומאתו, עכ"ל. ועיין פסחים יז...

יש למישהו עותק מהנ"ל ?.

אולי אחד מחכמי הפורום

תודה רבה מראש.

זקוק בדחיפות לקונטרס שערי חיים של הרב חיים רוטר מאלעד בדין הדלקת אש בכיריים של גז החדשים ביום טוב, [קונטרס לא גדול כעשרים דפים, עם הערות ר' אליהו פוזן שליט"א].

אני זקוק בדחיפות למאמר של הרב דינקל מבית שמש, על הדלקת גז שיש בו שסתום ביטחון ביו"ט, וכן את הקונטרס של הרב חיים רוטר מאלעד, איני יודע אם קיים באוצר או במקום אחר, כל היכול להעלות, יבורך.

בהזדמנות זו יש לי לשאול את הגאונים שליט"א מה שהיה קשה לי תמיד, האם לפי"מ שכתב הטושו"ע בביאור שם אלקים יוצא שבאמת אין פירוש אלקים שמכוון על הקב"ה שווה לפירוש אלהים כגון בפסוק אשר ירשיעון אלהים, ששם הוא לשון כח ושררה כל שהיא בעלמא וכלפי הקב"ה הוא כולל כל הכוחות כולם [וזה שם מ...

עפר אני תחת רגלי כל המגיבים, אבל מה שייך לומר בנדון זה שמעתי כך או שמעתי אחרת, יש שו"ע מפורש בענין, וכל מה שיש לדון זה על התוספת של נו, שאחר השם, וכמו שהסביר חכם סגן אלוף בטוב טעם ודעת, ולא יותר, והלכתי לראות את הסידור עבודה שבלב שהביא הרב המתאבק, ולצערי ראיתי שצדק בדבריו, ומה שכתבו בהקדמה לכו...

אמנם י"ל שגם לטעם ב' אין זה עומד כתקנה בפני עצמה שלא להחזיק ברשותו חמץ של הפקר, אלא שלא סמכו על הביטול לענין ב"י והצריכו ביעור, וממילא בכה"ג לב' הטעמים ליכא חובת ביעור. בשיטת תוס' ריש פסחים והראשונים שהקשו למה כל איסורי הנאה א"צ בדיקה ולא תירצו משום בל יראה מוכח דלא כסברא זו אמת...

כמדו' שיש בזה דברים בסידור הגרש"ז, אחפש ואציין בל"נ, אשמח לשמוע מקורות וראיות נוספים. צרפתי. ובספר תהילה לדוד המצו"ב ג"כ כתב דבעי' שיאכל הכביצה בכדי אכ"פ וציין לדברי הגרש"ז בסידור, אבל לכאו' יש חילוק ביניהם, דהגרש"ז ס"ל דסגי שיאכל כל כזית בכדי אכ"פ, ובדבר...

בתחילה חשבתי שיש ראיה משוכר שהטילו עליו חובת בדיקה, אמנם למבואר שם בפוסקים שהוא גם צריך לבטל, כיון שהוא זוכה בחמץ, אין זה ראיה לנדו"ד, דהכא ודאי אינו זוכה בחמץ, ודו"ק.

דברי הגרעק"א ז"ל הם לענין דיעבד, והנדון בעיקרו הוא מה הכונה הנכונה והראויה.

עיין בדברי הנפש החיים המצו"ב, [ובביאורו של הגרי"א וינטרויב זצ"ל], ובשפתי חיים, המצו"ב, ובדבריהם מבואר כדעת הסידורים.

כידוע נאמרו שני טעמים מ"ט מדרבנן לא סגי בביטול, והצריכו בדיקה וביעור, א. שמא לא ביטל יפה. ב'. שמא יבוא לאוכלו. ולכאו' נפק"מ בחמץ הפקר שלא היה שלו מעולם, דטעם א' אינו שייך בו, וטעם ב' שייך בו. אמנם י"ל שגם לטעם ב' אין זה עומד כתקנה בפני עצמה שלא להחזיק ברשותו חמץ של הפקר, אלא שלא סמכו ...

אמת ויציב, וגם אני נתכונתי לכך [במאמר המוסגר], אבל כמדו' שאין כן המשמעות של הגאון הנ"ל שהו"ד לעיל בזה"ל, ופי' זה הוא כמעט הכחשה באלוקי ישראל, אבל אלוקינו הוא: "הויה" הוא מתייחס בייחס יחודי והדדי אלינו, שזהו החידוש ההפוך מיחס הבריאה הכללי של שם "אלוקים", ע"כ. ו...

שמועה שמעתי שדעת הגר"נ קרליץ שליט"א שאין היתר של מתוך בבורר, מכיון שיש בורר אסור כגון ברירת חיטים שהיא לימים רבים, וכן לא בטוחן מחמת איסור טחינת חיטים שהיא לימים רבים, וכל מלאכה שחלקה אסור וחלקה מותר, לא אמרי' בה מתוך, ודוקא מלאכות ש"עיקרם" מותר אמרי' בהו מתוך, ולפ"ז הוי חומ...

מה אפשר לעשות שחכמה אלוקית זו 'נתגלתה', רק בדורנו השפל, וברור שהטור בסימן ה' שכתב לכוין בברכות בהזכירו אלוקים תקיף ובעל היכולת וכו', ודאי התכוין לאלוקינו שמוזכר בכל ברכה, [וכותרת הסימן בשו"ע היא כוונת הברכות], ואין לאחד מן הפוסקים שיכתוב כונה אחרת, [אמנם אמת' שזה הפירוש למושג אלוקים, וכשאומרים ...

קובץ שיטות קמאי ביצה יצא בכמה מהדורות, [הוא הראשון בסדרת הקש''ק], באוצר יש מהדורה אמצעית, לפני זמן רב יצא מהדורה חדשה עם הרבה הוספות.

ספר דעת ישראל על אהלות, יש רק על זבים, הספר תועלתי מאוד לכל לומד אהלות.

יש את הש"ס החדש של עוז והדר, וכן את של וגשל, אבל בשניהם אין את סדרי זרעים וטהרות שהם הוציאו, וחבל.

כמדו' שהתשובה הפשוטה היא, שעולי רגלים זה סיבה רק לא להתחיל, אבל זה לא סיבה מספקת כדי להפסיק.

לכאו' התשובה שמכיון שבלילה הזה יצאנו ממצרים, ממילא הוא שונה משאר הלילות, ואחר שהוא שונה, אין שאלה על פרט מסוים למה עושים אותו כך או אחרת, הילד לא צריך להבין כל פרט למה הוא נעשה ומה תוכנו, אלא צריך לגרום לו לראות ולהפנים שהלילה הזה שונה משאר הלילות.

עיין שו"ת רעק"א מהדו"ת סי' יח' ד"ה ואולם בעיקר לענין טומאת כהנים בזה"ז שכתב דאשכחן כה"ג, ע"ש.

כידוע זה סוף הפייט ביוצרות לשבת הגודל אחר ששנה כל הלכות פסח, ואומר שכך נזכה לעשותו, ובלשון מושאל נאמר אחר עריכת הסדר