לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
אמנם בילקוט יוסף הקל בואהבת במלעיל, מדין 'קרא בכל לשון יצא' ולדעתו אף שבלשון הקודש משתנה המשמעות ואי אפשר להקל מצד קרא ולא דקדק באותיותיה, מכל מקום בעברית המדוברת המשמעות זהה ולכן יצא בזה מדין קרא בכל לשון.
אגב העיסוק בבתי כנסת ברחובות - על תרומתה של מרת הינדה- איילת הולצמן להקמת בית הספר 'תחכמוני' בעיר ולהקמת 'בית הכנסת לצעירים בשכונת מנוחה ונחלה' [כנראה הכוונה למרכז אברהם - פרינס, שנקרא בשעתו 'בית הכנסת לנוער' והוקם כבית הכנסת של תחכמוני והתיכון, הנמצא ברחוב מנוחה ונחלה (לא ב'שכונת' מנוחה ונחלה, כפי ...
אשד יצווה [ר"ח גרינמן] עמ' 99 [נ] - מה שהרשב"א במשמרת הבית מתקיף את הרא"ה מאד, היינו לפי שהרשב"א היה גדול הדור, וחיבורו בא ללמד את כלל ישראל את כל הדינים החשובים להם לדעת, וגם אם הרא"ה יש לו כמה השגות על חיבורו, סבר הרשב"א שאין מן הראוי לצאת בחיבור כנגדו, ויכול היה הרא&...
ר"ח גריינמן על זיהוי מקומות וגבולות הארץ - אשר יצווה עמ' 90 "אני סבור כי כל המקומות הנקראים בשמות, כגון אשקלון וחברון ועוד, גם אם אין זה נכון ממש, אבל המקומות הם בסמוך להם, והרי הרמב"ן כשבא לארץ סייע לדעת רש"י ממה שראה שקבר רחל סמוך לבית לחם, ואמרו שרבי רפאל אביגדור יחזקאל ברטלר ...
על היחסים המורכבים בין ר"ח גרינמן לקרובו זה - אשר יצווה עמ' 80 - "קרוב משפחה אחד שהתקלקל בדעות היה מגיע לארץ מפעם לפעם, והיו הולכים איתו לבקר את הדודים (הסטייפלר ועוד), יום אחד הראו לו שעושים לו את זה בהכרח בלי רצון, ומאז הוא נעלב ולא בא יותר, לאחר שנים רבות הוא נפטר במטוס בטיסה שלו לארץ ....
אודה אם יכול מישהו להסביר מה טיבו של קונטרס זה, ומי הם אותם ה'אמרו' ו'היו' המובאים בו לרוב? זה הסגנון המיוחד של חוג חזו"א ובפרט משפחת גריינימן לומר שהגר"ח אמר כך וכך, הם אומרים 'אמרו' או 'היו' וכו' וכפי הנראה זה קונטרס שהוציאו בני משפחתו לזכרו. מהי הסיבה לשימוש בקודים אלה ולא בשמו של האומ...
במסילת ישרים פרק א - והנה שמו הקדוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך, והם הם התאוות החמריות אשר אם ימשך אחריהן הנה הוא מתרחק והולך מן הטוב האמיתי. ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה. כי כל עניני העולם בין לטוב בין לרע הנה הם נסיונות לאדם, העוני מצד אחד והעושר מצד אחד כענין ...
יוער שספר אבן ספיר הוא אחד מספרי הסיפורים שהרב עובדיה מביא בפסקיו [לעניין מנהג תימן במצה שמורה משעת קצירה ; ספרים אחרים הם סיפורי חסידים לרש"י זווין, שרי המאה לרי"ל מימון (איני זוכר כרגע היכן, אבל זכור לי שמביא אותם) ואפשר שישנם עוד]. אולי כדאי להוסיף - לפי פרויקט השו"ת, אבן ספיר מוב...
בספר הסדר הערוך מביא את הדברים בשם הרב מפונוביז' ודן בהם. ובמקו"א באתרא קדישא הדין נכתב [איני יודע כיצד לנקק לשם בדיוק] - על השאלה מפני מה אין מברכים על ההגדה ישנה תשובה שלמה בשו"ת חזון עובדיה של הרב עובדיה יוסף [לא הספרים בשם זה שיצאו בסוף ימיו, אלא הספר בהלכות פסח שהוציא לראשונה אאל"...
המציאות, פעמים רבות, היא שבני משפחה מתארחים. וכיוון ש'בימינו נתרבו נישואי תערובות כשרות' [כלשון הרב עובדיה בשיעור ביזדים סמוך לפסח, לפני הרבה שנים], נוצרים מקרים מעניינים. כך למשל, מחד גיסא, סיפר לי אשכנזי שבביתו אין אוכלים קטניות, שבפסח מתארחים אצלו נכדיו, בני בתו הנשואה לספרדי, הניזונים בעיקר מאור...
א. על השאלה מפני מה אין מברכים על ההגדה ישנה תשובה שלמה בשו"ת חזון עובדיה של הרב עובדיה יוסף [לא הספרים בשם זה שיצאו בסוף ימיו, אלא הספר בהלכות פסח שהוציא לראשונה אאל"ט בתשי"ב ] באריכות ובפירוט עם מובאות רבות כדרכו. ולכאורה היה אפשר לומר בפשטות שנכלל בברכת התורה, שהרי סיפור יציאת מצר...
בעניין העלונים - בעיר האבות באר שבע ת"ו הורה לפני כמה שנים רב העיר, הרב יהודה דרעי שליט"א, שעלונים שרובם פרסומות וידיעות של חולין אין לשימם בגניזה אלא במחזור, ואדם שיש לו זמן וסבלנות יכול להוציא מהם את דברי התורה ולגנוז אותם, אולם אין חובה לעשות כך.
שאלתי פעם את חתנו דאז, חוקר התלמוד פרופ' ר' חיים מיליקובסקי, מה היתה דעתו על מחקר התלמוד האקדמי, העיסוק האינטנסיבי בגרסאות וכיו"ב, וענה לי שכשפעם אמר לו דברים מסוג זה אמר לו ש'זו אינה דרך הלימוד שלנו'' ולדעתו לא התנגד לדברים אלו, אולם סבר שבישיבות לפחות יש ללמוד בדרכים הישיבתיות ולא בדרכים אחרות.
יוער שספר אבן ספיר הוא אחד מספרי הסיפורים שהרב עובדיה מביא בפסקיו [לעניין מנהג תימן במצה שמורה משעת קצירה ; ספרים אחרים הם סיפורי חסידים לרש"י זווין, שרי המאה לרי"ל מימון (איני זוכר כרגע היכן, אבל זכור לי שמביא אותם) ואפשר שישנם עוד].
א. על השאלה מפני מה אין מברכים על ההגדה ישנה תשובה שלמה בשו"ת חזון עובדיה של הרב עובדיה יוסף [לא הספרים בשם זה שיצאו בסוף ימיו, אלא הספר בהלכות פסח שהוציא לראשונה אאל"ט בתשי"ב ] באריכות ובפירוט עם מובאות רבות כדרכו. ולכאורה היה אפשר לומר בפשטות שנכלל בברכת התורה, שהרי סיפור יציאת מצרי...
האם יש עניין לשמור את סימני הקערה עד סיום הסדר או אין עניין כבר לאחר אכילת המרור? אצל הרבי מליובאוויטש - הקערה עמדה על מקומה עד סוף הסדר. ואיני יודע אם זה מצד "ענין" כלשהו, או מפני שהעוסקים במלאכת סידור השולחן לא רצו להפריע וכדו'. באור לציון ח"ג טו יח הביא מבא"ח [פרשת צו אות לב]...
להזכיר - היום יום ד טז ניסן, יום ראשון של חול המועד פסח, יום אחד לעומר - יום תליית המן וסעודת אסתר. ואולי מכאן המקור למנהג [שנהגו בעיקר כמה מיוצאי הונגריה ואגפיה] לשיר שושנת יעקב בסיום הסדר. [האם יש הנוהגים לזמר זמר זה או זמר אחר של פורים בט"ז ניסן יום ראשון של חול המועד?]
א. יעוין בספר תורה תמימה שמות יב כח שהביא ממכילתא כן עשו אף משה ואהרן עשו כן, וכתב [שם אות ריב] דהו"א דכיוון שהיו משבט לוי שלא השתעבדו במצרים ממילא אינם חייבים במצוות הפסח קמ"ל דחייבים. ומשמע שכוונתו שממשה ואהרן למדים לכלל שבט לוי ובאמת לולא הכתוב שם 'כן עשו' הו"א דכהנים ולווים אינם ח...
בספר שיח הפסח דן בהא שהחרטומים הפכו גם הם דם למים מגמ' סנהדרין סז: דאין יכולין לכשף במים והסיק דהביאו דם ממקום אחר אבל המים לא הפכו לדם אפילו לא על ידי כישוף, ומובא שם שהוא חידוש. ולכאורה יש לישב לפי מה שמבואר בכמה וכמה מקומות [והאריך בזה הרבה בספר עטרת פז [לר"פ זביחי] יו"ד חלק א סימן ב עמ...
היה בזמנו בבני ברק בעל קורא בשם הרב רבי פנחס צבי בירנצוויג, קריאתו התייחדה בכך שקרא שאלות בניגון של שאלה וכדו', בדרך הטבע ארכה קריאתו זמן רב מזו של קורא רגיל [אני שמעתי אותו כמה פעמים במאור התלמוד, היה לו חתן ברחובות, הרב שיר, שהיה משגיח שם, והיה מגיע בקביעות אאל"ט בשביעי של פסח או בשבת חוה&quo...
קיבלתי בפרטי - אולי הייתי עושה פשרה בין הזכרונות של כב' לבין המציאות: שמא סיפר ר' כתריאל שכשחזר ר' שמואל אמר למשגיח ר' חצקל שמשגיחים צריכים לדבר רק על... וכו'. ר' כתריאל עדיין עמו"ש בחיים, לא? אפשר לשאול אותו. [למצער, יצאו 2 כרכים על ר' חצקל בחודש האחרון, אם היתה מילה כזאת ממנו, זה חייב להיות שם]
שמעתי ממקורות אמינים, שהמאמר הנ"ל של הגר"י גולדווסר היה כ"כ חשוב בעיניו, עד כדי שאמרו לפני מספר שנים בישיבת אור ישראל לפני תפילת נעילה על מנת למגר את העישון בישיה"ק, ודי עלתה בידו. אפשר ונתחלף למקורותיך ליל ר"ה בקדם נעילה, שהרי כך מעיד המחבר בסוף המאמר (ועדיין יתכן שאמרן בב...
דומה שמן הדין לציין שהתשובה ביביע אומר מתוארכת לאדר א תשל"ג [לפי פרויקט השו"ת, לא בדקתי בדפוס]. אמנם הפסק מצוטט ב'מעריב' מתאריך מוקדם יותר - כד תמוז תשל"ב ומוצג שם כמענה לשאלת מנהל בית ספר דתי. הדברים מופיעים שם בצורה מדויקת יחסית - לא נמסר שהרב 'התיר' מכנסים, אלא שקבע שמוטב שילבשו מכ...
למדנו - אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה עבדא דמפיק ליה מריה לחירות ויהיב ליה כספא ודהבא מאי בעי למימר ליה אמר ליה בעי לאודויי ולשבוחי א"ל פטרתן מלומר מה נשתנה זפתח ואמר עבדים היינו [פסחים קטז]: והובא בספר שיח הפסח עמ' לא שהרב הקשה שהרי במשנה מבואר שמצווה לשאול [ומשמע שכוונתו שהמצווה לשאול על שום מה ...
במקום לימודי כתוב על הקפה "ללומדים" תלמיד חכם 3 דפי גמרא וכו ] אולי כדאי לאמץ את הנהוג בישיבת מרכז הרב, שם כל בחור משלם לפינת הקפה סכום מסוים מדי חודש, ובהתאם לכך הוא רשאי לשתות מספר מסוים של כוסות מדי יום [ישנם תעריפים שונים]. ניתן, ולענ"ד אף רצוי, להציב קופה [אפשר גם דרך נדרים פלוס...
תודה לכל הרבנים, הי"ו, המשיבים והמגיבים דומה שניתן לסכם ולומר - א. בני הרב עובדיה זצ"ל, הרב דוד והרב משה, יבדלחט"א, סייעו בידו בכתיבת ספרו הליכות עולם, והם שכתבו את פסקי ההלכות ש'למעלה'. ב. ישנם הבדלים בין הדברים שכתב הרב עובדיה עצמו לבין הדברים שכתבו בניו. ג. הרב עובדיה עבר על הדברים...
[באותה מידה אחינו הד"לים מקפידים בקנאות על כיפה סרוגה דוקא, ושאר קודי לבוש דווקאיים]. מהכרות קרובה [ואולי לא אגזים אם אומר קרובה מאד] עם שני הציבורים לגווניהם, דומה שניתן לומר שאם כי יש בכך מן האמת, עדין יש ההבדל גדול, ולא ניתן כלל להשוות את המקום השולי למדי של קודי לבוש וכיו"ב בציבור הדת...
בחזון עובדיה התיר בשופי להשתמש בחלב מבהמת גוי בפסח אע"פ שידוע שאכלה חמץ. אבל בהליכות עולם לשונו היא שהעושה כן 'יש לו על מי שיסמוך' וכך הוא גם בילקוט יוסף.
בלא קשר לשאלת מיהותו של 'גדול הדור', השפעת בעל ילקוט יוסף וספרו על הציבור הרחב היא גדולה. ניתן להבחין בכך הן בחיי היום יום וביתר שאת בשעה שהוא מגיע בעצמו, כך, למשל, ביום חמישי שעבר הוא היה כאן וניתן היה להתרשם מיחס הציבור, שכנראה תופס אותו גם כסמל של זהות [אם נשתמש במושגים מתחומי הסוציולוגיה והאנתרו...
משה ארנוולד במאמרו, פסקי הלכה בענייני גיוס ומלחמה (המעין, ניסן תשע"ג) כותב כך: בישיבה הבאה שהתקיימה בכ"ט כסלו תש"ח, לאחר החלטת החלוקה של האו"ם שבה הוחלט על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, נעשה צעד משמעותי נוסף. חברי הוועד הפועל של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל החליטו, שעל נציג ...
האם אחות לנושא האשכול בבית המלך? מדוע כל אשר נכתב אודותיו ננעל ומצונזר? נכתבה כאן הודעה אמש מאוד מבזה נגד הראשל"צ, אבל היא נמחקה ועמה עוד כמה הערות, וחבל שכתבו בצורה כה מבזה ולכן מישהו מחק כבר בבחינת אוי ל..ואוי לשכנו. הבעיה הגדולה היא שהוא גדול הדור בציבור הספרדי, ותיכף גם יתמנה לנשיא מועצת ה...