פורום אוצר החכמה

אם אפשר לקבל מס' נתיבות שלום (סלונים) המאמרים על ל"ג בעומר

נמצא בשני הכרכים, מאמרים על ענינים בעבודת ה', חלק א', בסוף מדור ספירת העומר.

תודה מרובה.

תודה רבה על הטירחא.
אך בטעות הצגת סי' ט"ו במקום סי' ט"ז.

אם אפשר נא לשלוח סי' ט"ז. ותודה רבה מראש.

מישהו יכול להעלות לכאן
שו"ת קול מבשר ח"א סי' ט"ז.

בתודה מראש

גם ברמב"ם הל' סיפור יציא"מ אינו מבואר ענין "התעללתי" [=הכבדת לב פרעה] כחלק מהסיפור, רק לספר "הנסים". הל' חמץ ומצה פ"ז ה"א: מ"ע של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן... וכל המאריך בדברים שאירעו ושהיו הרי זה משובח. אמנם י"...

מחפש את דברי היעב"ץ שאומר שההוכחה הגדולה לבורא מן השמים הוא בכך שעם ישראל לא נכחד במשך כל הדורות והגלויות. דומה לדברי היעב"ץ, כותב החסיד רבינו בחיי בחובת הלבבות, שער הבחינה, פ"ה: והגדולה שבטובות שהיטיב בהם הבורא לאדם, והראיה החזקה עליו, התורה הנתונה למשה נביאו ע"ה, והראות האותות...

...האם מצאנו עוד מקומות שמשתמשים עם המילה להלן כמו לעיל ? מצינו ברש"י להיפוך, שמשתמש בלשון לעיל במקום להלן . במגילה דף ח' ע"ב, רש"י ד"ה מאי שנא האי מזובו, "מזובו וספר לו" [שהוא בויקרא טו פסוק יג] דרשת ליה דמקצת זוב... ומאי שנא האי מזובו דלעיל , דכתיב לגבי קרבן [והוא שם...

אך עיין בדברי המ"ח שביאר דברי הרמב"ם שקבעום ל"שמחה" - היינו לדורות, מטעם חנוכת המזבח בימי החשמונאים. וסמכו א"פשטיה דקרא" דוביום שמחתכם.

חידוש מעניין כתב המשך חכמה פר' בהעלותך בפסוק וביום שמחתכם, ד"פשטא דקרא" דוביום שמחתכם כו' ותקעתם בחצוצרות, הוא [לא כמו שכתב הספרא דקאי על שבת, אלא] כל זמן שיהיה חינוך המזבח או חינוך העזרה צריך לתקוע בחצוצרות, וזהו שמחת חינוך. ומביא כמה ראיות ממה שמצינו "שמחה" ו"חצוצרות"...

ישנה אגדה... שלעתיד לבא תחזור העבודה לבכורות... בעיקר קשיא לי איך זה מסתדר עם ברית מלח עולם לאהרן ולזרעו. וכן יש להקשות על מה שמביאים בשם האריז"ל שלע"ל יהיה קורח הכהן הגדול. על עצם המימרא שעתידה העבודה לחזור לבכורות, יש לעיין מדברי הגמרא במס' תענית דף י"ז ע"א... ולכאורה מבואר שה...

על עצם המימרא שעתידה העבודה לחזור לבכורות, יש לעיין מדברי הגמרא במס' תענית דף י"ז ע"א, "מכאן אמרו כל כהן שמכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו (פירש"י שיודע מאיזו משמרת הוא, מיהויריב או מידעיה, או אחת מכ"ד משמורות, שיודע שמות אבותיו ואבות אבותיו עד יהויריב, ויודע איזה יום ואיזה שבת...