פורום אוצר החכמה

עזריאל ברגר

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לא עמוד ב אל הנער הזה התפללתי אמר רבי אלעזר שמואל מורה הלכה לפני רבו היה שנאמר וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי משום דוישחטו את הפר הביאו הנער אל עלי אלא אמר להן עלי קראו כהן ליתי ולשחוט חזנהו שמואל דהוו מהדרי בתר כהן למישחט אמר להו למה לכו לאהדורי בתר כהן למישחט שחיטה ב...

עזריאל ברגר

אבני גזית כתב:ומה נאמר אם טינף או שבר כלי אחר שלא התכוון לקנות?
עבר ליד מדף והפיל מתוכו כלי זכוכית. נניח.

תניתוה: חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה!

לפעמים אולי יש מקום להאשים את ההורים שהם היו צריכים להיזהר ולא להעמיד את הילד שלהם ליד כלים שבירים וכדו', וגם אז צע"ג מהיכי תיתי לחייב אותם.

עזריאל ברגר

רעיון שקיבלתי היום:

היו קוראים לזה אדם הראשון׳ס ניגון, בגלל שכל הזקנים שהיו ניגשים ליאהרצייטים היו שרים את זה על לכה דודי, לא תבושי, קל אדון, ממקומך, קדיש, ועל זמירות שבת.
כי הכירו רק את הניגון הזה.

ודפח"ח.

עזריאל ברגר

למיטב זכרוני הוא גם לא הביא את "הנותן ליעף כח", ולא מנה במאה-ברכות את "יראו עינינו".

עזריאל ברגר

(מבוסס על דברים שהדפסתי בעבר בא' מהקבצים של "הערות התמימים ואנ"ש", ואינני מוצא אותם לעת עתה) כתב הרמב"ם בהלכות קרבן פסח (פ"ו ה"ב): טמא מת שחל שביעי שלו להיות בארבעה עשר אע"פ שטבל והוזה עליו והרי הוא ראוי לאכול קדשים לערב אין שוחטין עליו אלא נדחה לפסח שני שנאמר ויהי...

עזריאל ברגר

"במועדו - אפילו בשבת"- מיד ולדורות! מהו ביאור הדברים? כידוע הלל הזקן דרש מהפסוק "במועדו" הנאמר על קרבן פסח, שמשם לומדים שקרבן פסח דוחה שבת. והנה, כפי שהזכרתי בהודעה הקודמת, באותה שנה חל ערב פסח בשבת, והאמירה "במועדו - אפילו בשבת" היתה גם "מיד" באותה שנה וגם ל...

עזריאל ברגר

איזו מ"ע דאורייתא קיימו הכהנים לראשונה בערב פסח, למרות שאין לה קשר לפסח? אכילת לחם הפנים. מותם של נדב ואביהוא ביום ראשון א' ניסן (כדברי רז"ל שאותו יום נטל עשר עטרות, שאחת מהן היא שהיה "ראשון למעשה בראשית" דהיינו יום ראשון בשבוע) - טימא את לחם הפנים הראשון שערך משה רבינו, ונפסל ה...

עזריאל ברגר

ליקוט מדברי הרבי מליובאוויטש על שינויי שמות:
viewtopic.php?p=704038#p704038

עזריאל ברגר

עניתי (הוא בכ"ש מדערבית). לגבי תפילת ערבית אכן אדה"ז כותב שם שאם היו עשרה בתחילת תפילת הלחש - זה מספיק כדי להגיד קדיש תתקבל אחריה. אמנם ה"כל-שכן" איננו ברור, כי מכיוון שלחזרת הש"ץ צריכים תשעה עונים בתחילתה - הרי שהיא "דבר שבקדושה" בפ"ע ואיננה נגררת לגמרי אחרי...

עזריאל ברגר

לבי במערב כתב:עניתי (הוא בכ"ש מדערבית).

כדכד כתב:עניתי שלכתחילה אסור לו לצאת ולהשאירם בלי מנין
לא הבנתי למה נכתב שלא עניתי

כתבתם על דיני מנין מצומצם שאסור לצאת באמצע הדבר שבקדושה, אבל אם יצאו - ממשיכים הציבור.
לא ראיתי כלל בדבריכם שדיברתם על השאלה האם תפילת הלחש של הציבור היא "דבר שבקדושה".

עזריאל ברגר

במהדורה החדשה של שו"ע הרב, שהם רגילים בכל דבר להביא את מקורותיו הקדומים ביותר וכו', ציינו על זה "מדרש הובא בתוס' ברכות מ, א ד"ה הבא. ב"י שם. מ"א סקי"ד. וראה רמ"א שם."
וכנראה שלע"ע לא נמצא מקור נוסף מלבד מה שתוס' הזכירוהו שם.

עזריאל ברגר

לכאורה חייבת האשה לשלם מדין שואל/לוקח שנאנס בידו (אלא שעבד ואשה פגיעתן רעה וכו', ואינני יודע האם נשתנה הדין בימינו).

עזריאל ברגר

כדכד כתב:אם אין עשרה אז אין מנין
אמנם הם יכולים להמשיך התפלה כי התחילוה במנין אבל לכתחילה אסור לצאת ולהשירם בלי מנין. בזכרוני מבואר כן בשו"ע

לבי במערב כתב:ראה שו"ע אדה"ז סי' נה ס"(ג־)ד.

לא עניתם על מה שהוא שאל: האם צריכים מנין בשעת תפילת הלחש?

עזריאל ברגר

לבי במערב כתב:וראה נטע"ג הל' פסח ח"ג ע' רנד ובהע' ח.

מה שהוא מביא שם לגבי שני תניינא שחל בט"ו אייר (כשחל פסח בשבת, כמו בשנת תשע"ט) - לכאורה כ"ש וק"ו לקביעות שנה זו שחל בי"ד אייר.

עזריאל ברגר

שש ושמח כתב:הצל"ח בפסחים גם קשור [במהדורה שבפרוייקט השו"ת זה בד"ה אלא דקשיא]

הבאתי עכשיו את דבריו בשלמותם, וברוך שכיוונתי לסברתו (שלא גזרו חכמים במקום מצווה דאכילת קדשים).

עזריאל ברגר

שמעתי שבקהילות חסידיות מסוימות (תולדות אהרן?) מקפידים מאוד שהבנות לא יירשו כלום. אינני יודע אם הם גם מקפידים על ירושת הבכור פי שניים (באותו מקרה שעליו שמעתי - לא היה בכור).

עזריאל ברגר

באחת הישיבות הנודעות לתהילה בה מכהן אחד מגדולי המשגיחים שליט"א שמחמת כבוד תורתו אעלים שמו, אירע שלא יכול היה לברך על ספירת העומר [אינני יודע אם מחמת שכחה או מחמת טעות ביום וכדו'], ובכל יום היה קורא לבחור שיוציא אותו בברכה, והיה זה מחזה מבהיל לראות הנהגה שכזו לעיני מאות בחורים. ולאו מילתא זוטרת...

עזריאל ברגר

שש ושמח כתב:לגבי הגמ' בביצה - יעויין בצל"ח שם

יישר כח גדול. אלו הם דבריו:

: צלח_ביצה_יט_ב.png (50.21 KiB) נצפה 76 פעמים

(ובפסחים - הוא מדבר על ענין אחר שקשור לסוגיית תודה בע"פ ואינו שייך לנדו"ד)

עזריאל ברגר

זאב ערבות כתב:האם כאשר העבירו את הדברים לכתב בליקוטי שיחות הביאו את הפסוקים כלשונם?

לא בדקתי. אבל מסתבר שכן.

עזריאל ברגר

מצו"ב דברי הרלוי"צ רסקין בנדו"ד.

עזריאל ברגר

אומרים על הרבי מליובאוויטש, שכאשר דיבר בעל פה - כמעט תמיד שינה מלשונות הפסוקים, ואולי התכוון להינצל בזה מאיסור "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרן בעל פה"?

עזריאל ברגר

כדכד כתב:גם האדמו"ר מקאמארנא כותב כך שיש להמשיך לספור בברכה אף אם שכח יום אחד

ראה באשכול שהובא לעיל

יוצא פוניבז' כתב:viewtopic.php?f=28&t=33463#p169354

עזריאל ברגר

תניא (ביצה יט,ב) אין מביאין תודה בחג המצות מפני חמץ שבה. ופירשו בגמרא (שם) אמר רב אדא בריה דרב יצחק ואמרי לה רב שמואל בר אבא הכא בארבעה עשר עסקינן וקסבר אין מביאין קדשים לבית הפסול. ופירש"י: לבית הפסול - שממעט זמן אכילתן שאינו יכול לאכול חמץ אלא עד ארבע שעות ומתוך כך חמץ שבה בא לידי נותר: ואי ת...

עזריאל ברגר

הדין שהזכיר פותח האשכול (שמצה שאין יוצאים בה יד"ח מותרת באכילת ער"פ, גם כשיש לה טעם של מצת מצוה) אינו מוסכם כלל. כידוע, במקומות ציבוריים דוגמת בתי חולים, בסיסי צבא, מלונות וכדומה מוכרחים לנקות המטבחים מחמץ כמה ימים לפני הפסח. בשנים בהן פסח חל בתחילת השבוע, ובפרט כאשר ע״פ חל בשבת, מתעורר ה...

עזריאל ברגר

אכן. שמע"צ הוא יום "רציני" - תפילת גשם, יזכור וכו', לעומת שמח"ת שהוא יום שמח - הקפות, סיום התורה, עליית כל האנשים לתורה וכו'...
ובארה"ק זה מאוד מבלבל שאחרי כל החגיגה הגדולה של ההקפות וכו' - פתאום יוצאים ליזכור, ונעמדים לתפילת גשם...

עזריאל ברגר

"במועדו - אפילו בשבת"- מיד ולדורות!
מהו ביאור הדברים?

עזריאל ברגר

איזו מ"ע דאורייתא קיימו הכהנים לראשונה בערב פסח, למרות שאין לה קשר לפסח?

עזריאל ברגר

כתוב במ"ב וכתבו האחרונים דמצה נפוחה או כפולה אף שמחמירים בה להחשיבה כחמץ מכל מקום אסור לאכלה בע"פ שמצה היא מעיקר הדין. והיינו הך לנידון דידן. ומה שכתבתי על מצה מבושלת הוא דברי הגר"א בסימן תמד. המצות חמץ הן חמץ לחומרא? קמח ומים שנאפים ללא השגחה מחימוץ חזקתם חמץ. מסוגיית הגמרא לגבי &qu...

עזריאל ברגר

שמעתי מאשה אחת ששמעה מחברתה שעבדה לפני שנים רבות במפעל למצות מכונה, שאחרי פסח העובדים היו לוקחים את המצות שנותרו מפסח ואורזים אותן באריזות של "מצות חמץ" ומוכרים אותן בחזקת חמץ (משיקולים מסחריים שונים).

עזריאל ברגר

דרומי כתב:ובנו אדמו"ר האמצעי התבטא בחריפות מסויימת על מנהג ארץ ישראל ש'מערבבים' (כלשונו) את 'שמיני עצרת' עם 'שמחת תורה' (היינו, שע"פ סוד אלו שני ענינים שונים ולכל אחד יש היום המיוחד לו).

לא בחריפות, אלא "רחמנות על בני ארץ ישראל" וכו'.

עזריאל ברגר

האם אחד מחברי הפורום עסק או ראה ספר שעוסק בענין מה המיוחד בעוון לשון הרע שיש עונש שמפורש בתורה, ואמנם בתורה לא כתוב שזה בא על עוון לשון הרע, אבל אחרי שחז"ל גילו לנו שזה בא על עוון לשון הרע, יוצא שיש שתי פרשיות שעוסקות בענין העונש של בעל הלשון הרע, מה שלא מצאנו בשום עבירה. צר לי לקרר את ההתלהבו...

עזריאל ברגר

בתחילת מסכת יומא - קוראים בתורה את פרשת אחרי מות, העוסקת ביום הכיפורים.
סיום מסכת יומא - עתיד להיות בסמיכות לקריאת "ובעשור שבחומש הפקודים" (פרשת פינחס).

עזריאל ברגר

אכתוב בצורה ברורה:
חז"ל אמרו שחזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן.
אם רב פלוני הוא בעיניך "חבר" - אז אפשר לסמוך עליו. ואם לא - אז צריך לדרוש ולחקור.
ואינני נכנס לשאלה מי הוא חבר ומי לא.
(כמובן שבעיני - הרב לנדא הוא "חבר", אבל אינני אומר לכם על מי לסמוך).

עזריאל ברגר

חבר פורום אוצר החכמה כתב:
רנג.PDF
48.PDF

יישר כח.

עזריאל ברגר

אשמח לקבל ספר "מנהגים דק"ק וורמיישא" (ר' יוזפא שמש) חלק א', ע' 48, וע' רנג.
https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=147404
(שייך כנראה לחבילת מכון ירושלים)

עזריאל ברגר

לבי במערב כתב:בנדון האשכול, ראה הנאמר ב'לקוטי שיחות' חכ"א ע' 397.

מכתב מיוחד. יישר כח!

עזריאל ברגר

לגבי אבילות של יו"ט שני, יש מחלוקת בין השו"ע לרמ"א, האם אבילות שהיא דאורייתא [ביום הראשון עכ"פ, לשיטת הרמב"ם וחבורתו], דוחה את יו"ט שני שהוא מדרבנן. כלומר, אף שבהלכות יו"ט שני, מצינו כמה הלכות שבכדי שלא יזלזלו באותו היום, חז"ל השוו קדושתו ליו"ט ראשון [למ...

עזריאל ברגר

כדכד כתב:ואז יש לדון אם אותו הבן כנוהג לומר קדיש באנינות יופרע משמחת יו"ט האם העין לומר קדיש באנינות דוחה ביטול שמחת יו"ט או לא

אכן. ופעמים רבות כשיש מחלוקת הפוסקים - מצרפים שיטה שבד"כ איננו סומכים עליה, בפרט כדי להימנע מענין שיש בו חשש דאורייתא (ביטול שמחת יו"ט).

עזריאל ברגר

שתי דוגמאות: ”אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְרַבִּי אִלְעָאי מְשַׁעֵר אַתְּ רְבִיעִית יַיִן בָּאִיטַלְקִית, אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ לַשּׁוֹאֵל טַיֵּל אַחֲרֵינוּ עַד שֶׁנָּפֵיג אֶת יֵינִי, הִתְחִיל מְטַיֵּל אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמֵי צוֹר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם יָרַד לוֹ רַבָּן גַּמְ...

עזריאל ברגר

לבי במערב כתב:
עזריאל ברגר כתב:ראוי לציין ששלשת הרבנים הנ"ל היו רבותיה של העיירה קורעניץ.
כמדומה שגם הגר"י כיהן ברבנות קורעניץ (וצ"ל 'ארבעת הרבנים').

אכן. יישר כח. תיקנתי.

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 8647 תוצאות