לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
וצריך בדיקה ועיון על ההשוואה שעשה הרב הכותב שליט"א לס' נטעי נאמנים, ואם באמת הדברים אמורים להיות אותו כתב יד, ויש שינויים משמעותים, אז הדבר אומר דרשני. במאמר (עמ' תשד) כתוב להפך, שבנטעי נ ע מנים נדפס ליקוט של פירושי ר"י קרא ממקומות שונים, מהם שהובאו בשמו ומהם בכתבי יד שונים שלא בשמו והמלק...
עמ' קיח בד"ה מים לאדרך. כינוי רשם אדר שלך וכו', לאדרך הוה משמע לשבחך ולהודות לך קראת שמם אדירים, ואינו כן. ואינו מובן מה בא לשלול כמש"כ בהערה כא. ואולי יש לפרש שהפייט מנקד תיבת לאדרך כך: לאדָרָך , ולכן פי' אדר שלך. וקאמר שאם היה מנקד לאדְרָך משמע לשבחך וכו'. (וס"ל לפרש כל החרוז, גם ל...
בס"ד. בספר שלטי הגיבורים על ענייני המקדש וכליו שהוצאנו לאור לפני כמה שנים ואנו עומדים להוציא לאור במהדורה מתוקנת, מופיעה פעמיים באותו פרק תיבה לא ברורה. המחבר משתמש בתיבה 'טל' כדי לתאר משטח מסוים, מבד או חומר אחר, ולא ברור לנו למה כוונתו. רצ"ב שתי ההופעות של התיבה הזו, הראשונה ליד הערה 65...
בכ"י פרמה הגירסא רק "במצודות ובצורים" (וכ"ה במהדורת הכתר). ובכ"י אוקס' קו"ק קולג' 165 הגירסא "במצדות ובטירים". אפשר שהמדפיסים ראו כמה כתבי יד ועירבו את הנוסחים שבכולם לבלילה אחת. הארת עינינו. חזק וברוך. 'במצודות ובטירים'. צריח בצרפתית הוא Tour. כשם שאנו קוראי...
בקטעי הגניזה יש קטע שדומה לתפילת תחנון לימים שני וחמישי. יש כמה אותיות שאנה מתקשה לזהותם ולנחש איזה מילה כתובה ואשמח לעזרתכם בפענוח. ... ובצד שני יש: "מחרון אפך ומתרחם ?מדבר? ?להרי? מתנחם על רעתינו להנחם ושמך בנו אל יתחלל ענינו בעת רצון פדינו והשבית מנו אף ורוגז וחרון. אמנם רבו אשמינו עד לאין ...
בקטע השני: הנעלם הראשון י"ל: " מרבה להכי[ל ו]מתנחם". והוא על פי לשון הפסוק יחזקאל כג, לב . הנעלם השני, לכאורה: אנא נצרינו (נצור אותנו) כי רבו צרינו. לשון המקרא שם: כּוֹס אֲחוֹתֵךְ תִּשְׁתִּי הָעֲמֻקָּה וְהָרְחָבָה תִּהְיֶה לִצְחֹק וּלְלַעַג מִרְבָּה לְהָכִיל. ועיין במפרשים. לענ"...
בקטע הראשון: יושם לב למבנה הקטע, שמקביל עניינים שמצינו בהם יעקב וישראל. ולמשל בהמשך, שורה המכילה ביטוי יעקב ונגמרת קדוש יעקב ואז שורה המכילה ביטוי ישראל ונגמרת קדוש ישראל. וכך בכל השורות האלה. וכך גם בשורה הנעלמת, לכאורה: שא נא עיניך לכתר קדשך ששמו ישראל אלהי ישראל ותביט / אל תנאץ / אל תטוש פני כסא...
בקטעי הגניזה יש קטע שדומה לתפילת תחנון לימים שני וחמישי. יש כמה אותיות שאנה מתקשה לזהותם ולנחש איזה מילה כתובה ואשמח לעזרתכם בפענוח. בצד הראשון יש: "לכתר קדשך ששמו ישראל ?? ישראל אל ?תס?ק פני כסא כבודך" בצד א': לכתר קדשך ששמו ישראל אל[הי?] * ישראל אל תנאץ פני כסא כבודך *אות 1: ליגטורה של ...
מוסף רש"י עניינו להביא משאר חיבורי רש"י. לכן הציון לתהלים סב ד מתייחס לרש"י על תהלים שם. רש"י שם מביא את פירוש מנחם בן סרוק ש'תהותתו' מגזרת 'התיו' ו'ויתא' (כלומר עניין ביאה) ולפי זה 'תהותתו' כמו תתאספו.
שתי הדוגמאות האחרונות אינן מן העניין. בדברי הימים 'ישראל אבינו' כפיסוק הטעמים, ובדניאל זה צירוף סמיכות ותרגומו: אלוה אבותַי. בדברי הימים פירש רד"ק כפיסוק הטעמים, וכן משמע לשון המדרש שהביא (וכן בנדפס ע"ש רש"י, מצודות ומלבי"ם). אבל ראיתי מובא בשם הפירוש המיוחס לר"י קרא ש'אבינ...
איש_ספר כתב:מי שיש בידו עוד פרטים על ר' משה הצדיק הלזה, יתכבד ויעלה כאן.
'תלאות משה' — ספר הגיאוגרפיה הראשון ביידיש ותיאור ארץ־ישראל של ר' משה בר אברהם הגר, חנא שמרוק וישראל ברטל, קתדרה גל' 40. המאמר מכיל גם פרטי תולדותיו של רמב"א. הספר עצמו סרוק בהיברובוקס: https://beta.hebrewbooks.org/45704
אראל כתב:מגליון נחלתינו שע"י מכון נחלת צבי, שבוע העבר:
כוונתו: אין לפרש שה' לא ציווה להביא אש זרה - אך גם לא אסר להביאה. שא"כ מה חטאם של נדב ואביהוא? אלא הפירוש הוא שה' ציווה [ציווי של] 'לא', ציווי שעניינו 'לא תעשה'. וכמובן אינו קשור לעניין האשכול.
אבות דרבי נתן פרק יד ... כשיצאו מלפניו הוא אמר אלך לדמסית למקום יפה ומים יפים ונאים והם אמרו נלך ליבנה למקום שתלמידים חכמים מרובים אוהבים את התורה. הוא שהלך לדמסית למקום יפה ומים יפים ונאים נתמעט שמו בתורה. הם שהלכו ליבנה למקום שתלמידים חכמים מרובים ואוהבים את התורה נתגדל שמם בתורה. לא הבנתי פשט, מ...
... פירמאן (פרסית: فرمان ) מצויה כבר בפרסית העתיקה (ראה למשל בכתובת זו שו' 28), ולפי ההשערה (כך במילון האטימולוגי של קליין, באנציקלופדיה של האסלאם ועוד) יסודה במילה مَن , ' מנא ' הארמית (שתיהן מן האכדית) . ילמדנו רבנו: הרי כפי המבואר במילון wiktionary שקישרת, יש למילה פרמאן (ולגלגוליה המוקדמים) שור...
דבריו חידוש, האם יש עוד מקורות לזה, בנוסף כמדומה שלא ידוע מההיסטוריה כלל אדם ששמו כך. שמו ידוע ושיטתו ידועה. ראה כאן: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%99%D7%96%D7%9D ביאורו של בעל העיקרים הובא גם בספר התשבי (כפי שציין החכם "קאצ'קלה". ומהתשבי הביא בעל צמח דוד...
ובעבור זה היה בקדמונים מי שחשב שההתחלות הראשונות שתים אחת לטוב ואחת לרע, כי היו אומרים מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, כלומר שאי אפשר שתהיינה התחלות ההפכיים אחת, ובעבור שההפכיים הכוללים אשר יכללו כל מיני ההפכיים הם הטוב והרע, יאמרו שההתחלות שתים, האחת התחלת הטוב והאחת התחלת הרע, וזה היה דעת איש אחד ש...
יש"כ הרב באמונתו. שלושת הספרים שהעלית מוסרים נוסח דומה לזה שבכ"י ששון, ועל פיהם יש להשלים את סימן תולדות: במילד יהללאל. הראשון והאחרון גורסים בסימן קדושים 'קדיש נחו', והאמצעי: קדיש נוח.
נראים דבריך. אפשרות אחרת היא שצ"ל וַחֲיָה . דא עקא, ש"בלשון תרגום" צ"ל "וחי א ", ב-א' בסופו ולא ב-ה'. משא"כ "והוה" ב-ה' בסופו הוא לשון תרגום כמות שהוא. נכון, בתרגום אונקלוס ויונתן רגיל (ו)חיא. וכבר כתבתי שנראה לי לקרוא בכ"י ששון שהעליתי: והוה, כהצעת...
זה באמת פלא, לא רק כי לא נמצא קשר בין "ריזה" לבין איזו מילה/עניין בפסוק הפותח את פרשת חיי שרה, אלא כי הרי כתב שהרמזים הם בלשון תרגום, ואין מילה ארמית כזו. ההצעה שלי שזו ט"ס, וצ"ל " והוה ", והתפרקה אצל הסופר הזה אות ה' לשני חלקיה ר-י, ונתחלפו לו ו-ז הדומות. וכך נעשה אצל...
גם אני מצטרף למברכי המחבר החשוב שליט"א פירושי רש"י ובית מדרשו הם הפירושים הבסיסיים של התלמוד ומהחשובים שבפירושי התנ"ך, ונחוץ ביותר אוצר כזה שמקבץ את כל העושר שמונח בהם לפי ערכים, באופן שנוח להשוותם ולראותם בשלמות. מקום הניחו לר' זאב להתגדר בו. אברכהו שיפוצו מעיינותיו ויועילו מעשיו וית...
למעשה מה דעת הציבור דכאן, כשמהדירים ספר ישן, האם יש לתקן המפורסים להמפורסם? או שאפשר להשאיר לענ"ד, בייחוד שזוהי צורה שהתקבלה במקומות מסוימים, יש להשאירה כמות שהיא, כפי שמקובל בהוצאות מדויקות של כת"י להשאיר צורות כמו 'לוכל' ואין מתקנים ל'לאכול' [לכל היותר מציינים במבוא או בהערות] וכיו"...
ראיתי מצטטים מספרי-זוטא-דברים (מהדורת כהנא עמוד 276) את הקטע הבא; הרי שנים שאמרו 'מעידין אנו על איש פלוני שחלל את השבת בטבריה', אמרו להן אחרים: 'היאך אתם מעידים, והוא שבת אצלנו בציפורי', הרי אלו פטורין מפני שיש איש דומה לאיש. הרי שנים שאמרו: 'מעידים אנו על איש פלוני שחילל את השבת בטיבריה', אמרו להם...
עושה חדשות כתב:... הרב עיניו כיונים, רבי סולימן כתב את פיוטיו לפי המחזור החד שנתי...
צודק, ואתקן את לשוני. כוונתי הייתה לדייק שהפיוטים אינם "בבליים" אלא של פייטני קהילות ארצישראליות (בין בא"י עצמה ובין מחוצה לה) שקראו כמחזור הבבלי, ובפיוטיהם יש רמיזות לסדרי א"י.
פרשת וירא רבי סולימן לפרשת וירא.pdf יוצרות לפרשת וירא.pdf ע' פליישר מייחס את היוצרות (מספק) לרבי פנחס הכהן, ועכ"פ לזמנו הקדום. הפיוט של רבי סולימן מופיע בתוך מאמר על רמיזות לקריאה אר"י בפיוטים בבליים . נראה שצ"ל: רמיזות לסדרי א"י בפיוטים ארצישראליים המיוסדים על מחזור הפרשיות הבב...
ציטוט מדברי יוסף עופר: "בספרו הדקדוקי הגדול, ספר צחות לשון העברים, נזכרים בני בבל בעניין הגייתם הנוטעית למילה "שוא" (א' דותן [מהדיר], אור ראשון בחכמת הלשון - ספר צחות לשון העברים לרב סעדיה גאון, ירושלים תשנ"ז, עמ' 37, 445)" מישהו יכול בבקשה לשלוח את דברי רס"ג שם? שבא1....
לא ממש מצבה, אבל כיתוב מעניין בכל זאת. אני מתקשה בפענוח המלה(ים) שלפני האחרונה בשורה ראשונה (לקדמונים). ניסיתי 'שלישי' / 'שלי עד' / 'שקיעה', אבל לידי פתרון המנחה את הדעת לא הגעתי. אשמח לעזרתכם. בספר אין לאבירינטן פון תקופות עמ' 216 מעתיק '(ה)שלישי', ומבאר שבית כנסת זה הוא השלישי שנבנה ע"י יהוד...
יש הרבה מה לדון בעצם העניין, ולהערכתי יש כאן גם הבדלי השקפה בסיסיים, אבל אינני רוצה לעסוק בזה. זכותך להגיב ולבאר את דעתך בעניין כיד ה' הטובה עליך, וכולנו נכבד את דעתך ונשמח להחכים. אך אין שום היתר ושום צורך להטיח כינויי גנאי אישיים, וק"ו בפומבי.
אני משתדל כל השנה לקיים תרי"ג מצוות. קשה לי להגיע לתחושה אמיתית של חרטה על מעשה מסויים וש"יעיד עליו יודע תעלומות" וכו'. אז. הצעה בפי: אמנם אסור לאדם לפרסם את חטאיו, אבל אולי בעלי שם-כינוי (ניק?) יכולים לפתוח את מטמוניהם, ולספר על מה הם מבקשים סליחה כנה מהבורא. ואולי ירווח לי ולעוד יה...
תלפיתא הוא כפר סורי במחוז ריף דמשק למרגלות הרי קלמון (מכאן). בוויקיפדיה האנגלית (https://en.wikipedia.org/wiki/Talfita): Talfita is a Syrian village in the Al-Tall District of the Rif Dimashq Governorate
האפשרות שנוסח הדפוס בקטע הנידון מקורו בענף מקורי עלום של שמו"ר - קיימת, אך הנחת המהדיר היתה שהנוסח השונה שבדפוס מקורו בהשלמה חיצונית. נראה שהנחה זו מתבססת על עדי הנוסח ואופיים: מצד אחד, בכל כתבי היד (שישה, שבדרך כלל מתפלגים לענפים שונים, כמתואר במבוא עמ' 24) הועתק הקטע המקוצר בשווה, וכן גם לפני...
זה מה שהתכוונתי. הנקודה היא שלדבריך כיוון המשלים והצליח למלא החסרון ולתקן המעוות ממש כפי שיצא מתחת ידי בעל המדרש, וכלשונך "נמצא כל הקטע בשלימות". אך לדעת שנאן אין הדבר בטוח כלל, כי הלשון "ואחר כך... המלכות" אינו נמצא באסת"ר, גם סיום הקטע "וחכם... ושתי" ג"כ אי...