כך כתב לי אחד מחוקרי פרס העתיקה:
המילה היא סתארה stāra "כוכב". זה הפך לשנה של האלה הבבלית אשתר, ולשמו של כוכב נגה (ונוס)
יש לציין שישנו פירוש שלישי למילת "אסתהר", והוא: "כוכב חמה". יעויין ב"מי כמוך - אדון חסדך", בביאור לבית "עמו נאמנה".
ערוך כתב:
אמת ויציב! ואחר כך טוען על אחרים שמפעילים שיטות פסיכולוגיות וכו' וכו'...
איתן נוי כתב:האם ידוע למאן דהוא, האם יש מקור לפסק הגרע"י זצ"ל בענין שכניסה לשירותים לא הוי הפסק לברכות שאין להם קבע?
יוסף בניהו כתב:דברי מרן הרב מאזוז בענין התחפושות
נדפסו ג"כ בהערות איש מצליח על המשנ"ב בסוף הספר
כמדומני שספר זה מצוי יותר.