פורום אוצר החכמה

יפה מאוד! אני הבאתי את הגמ' במאמר המצורף בתגובתי הבאה, ומתוכה כתבתי ישוב לדעת בעל העיטור. דרך אגב, הגמ' בעירובין מ: ולא מג:.

מה שנכון נכון ונפלא... ואעבור לקושיא אחרת בענין זה, דהבעל העיטור אחר שהביא הפלוגתא אי אמרינן שהחיינו או לאו כתב דכיון דברכת שהחיינו רשות, הרוצה לברך יברך, והב"י תמה דאדרבה כיון דרשות הוא והכא דיש אומרים דאינו מברך הוה לן למימר דאסור לברוכי. ולתרץ קו' זו עיין בקובץ המצורף.

איתא במתני' פסחים ט. דמה שמשייר יניחנו בצנעא ומבואר בגמ' דזהו שמא תטלנו חולדה בפנינו. וביאר רש"י דהך מה שמשייר היינו אחר הבדיקה וכ"כ הטור סי' תל"ד. והק' הב"ח אמאי לא כתבו קודם בדיקה, דהא קודם בדיקה משייר לעצמו חמץ לאכילתו בלילה. לתי' ע"ז עיין בקובץ המצורף.

תשובה נפלאה, ועדיין ק' מפרי חדש ומכלי חדש דמברך שהחיינו אף ששייך שיהיה לו כל השנה כיון שהדרך שבא משנה לשנה ומזמן לזמן.

בעצם ברכת מעין שבע הנוהגת היום הק' האחרונים אמאי אומרים אנו ברכת מעין שבע על אף שעיקר טעמה משום שהיו מתפללים בשדות והיו כאלו שמאריכים ומתאחרים לסיים וכדי שלא ילכו לבדם ויבואו להם מזיקים תקנו לאומרה, וטעם זה ל"ש היום שאין אנו מתפללים בשדות. ומ"ש מהא דאין אנו עושים קידוש בביהכנ"ס משום ד...

בענין הנחת הפתיתים שמקורו מהכלבו הובא ב"י סוף סי' תל"ב, וכתב ע"ז דאנו לא חוששים לזה אלא מברכין ע הביעור לבער אם נמצא. ויש מקשים עוד על זה דכיון דידעי בני הבית אשר הם עצמם גם בכלל חיוב הבדיקה, היכן מקום הפתיתים, ואם ישאלם בעל הבית יענו לו היכן הוא מקומם, הרי זה כחמץ שמשאיר במקום ידוע ד...

בעל העיטור [הובא בטור סי' תל"ב] כתב דאיכא מ"ד דאין מברכין שהחיינו משום דלא קבע ליה זמנא דהמפרש בים ודעתו לחזור צריך לבדוק אפי' מר"ה. וק' ע"ז מפדיון הבן דמבואר בשלהי פסחים דמברכין שהחיינו על המצוה אף דאין קבוע לה זמן.

האם אסור ללמוד לפני ק"ש? לפני תפלת מעריב? לפני תפלת שחרית? מהו טעם האיסור ומהו גדר איסור הלימוד לפני בדיקת חמץ? על כל זה בקובץ המצורף! המשך יבוא בעזהשי"ת אחר שנקבל תשובות מכבוד חברי הפורום.

א. אם כולם היו מכבסים את כביסות המועד בערב פסח אחר חצות איך היה נרגש שזה יום טוב של הקרבת קרבן? ב. האם שאר מלאכות האסורות ביום הקרבת קרבן מותרות לצורך המועד? בפשטות אין נראה כן, ומסברא אסור, דהא הביאו התוס' ריש פרק מקום שנהגו שכל יום הקרבת קרבן אסור בעשיית מלאכה, ואין זה שייך למועד, וא"כ מדוע נ...

השום מיובא מסין כידוע, ואין ועד כשרות שמוכן לקחת אחריות שהיבוש נעשה תוך שמירה מחמץ, בעבר היה נהוג ליבש עם פירורי לחם כמדומני שהיום לא, אך לתת הכשר פירושו לקחת אחריות לדבר. יש אומרים שזהו כבר נעשה ל"מנהג ירושלים" לא להשתמש בשום מיובש. אך כמדומני ש"מנהג ירושלים" גם היה לא להשתמש בד...

דעת הרי"ף על ברכת הגפן על כל כוס, קושיות הרז"ה והרא"ש, הערת הרמב"ן וביאורו. ביאור חדש בדעת הרי"ף - כל זה בקובץ המצורף.