פורום אוצר החכמה

הלכות יסודי התורה לרמב"ם - וקיצור שלחון ערוך.

אולם שם במעשה איירי שקודש 'שרשת זהב' וזה וודאי שאלה מה דינו.

עיין נמי פרי מגדים שם בהלכות קידוש אי חד דרבנן יכול להוציא תרי דרבנן.

מענין לציין דבר הש"ך חושן משפט סי' ק"ג ס"ק י"ט בבואו לחלק על דברי התוס' וכה כתב:

אמת שתוס' כתבו שם כן וכו' אבל אין זה נראה בעיני ואע"פ שאין אני כדאי לחלוק על דברי התוס' מ"מ אומר אני מה שהוריני מן השמים עכ"ל

אחד מן העצות שנתנו הצדיקים בענין המחלוקת, הוא לבדוק תמיד 'בגוררת' כלומר מצוה גוררת מצוה עביר גוררת עבירה, אם הוא מצדד באיזה צד וכו' מה הגוררת שהיא אח"כ לומד שעות רציופות ועולה ומתעלה מעלה מעלה, או נופל ללשון הרע - שקר - ליצנות וכל שאר המערין בישין, קורח מה היה הגוררת שלו, ליצנות לשון הרע ועד שנ...

עכשיו היה סיפור מענין, אשה חשובה בת 86 הלכה לעלמה [מרת פרעדיל בת ר' שלמה,ע"ה] והיתה צדקת גדולה למאד ממש כמו האידשע מאמא מהדורות הקודמים, היה לה בבית כל השנים מעטפה שבתוכה היה מונח בתוכה שרשרת זהב. וכל ששאלו אותו ילדיה מה זה ועל מה זה, לא גילתה, לפני תקופה, הסירה את הלוט וכה סיפר לבניה, שרשת זו ...

רבינו בחיי פרשת שופטים: (י) כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום. במלחמת הרשות הכתוב מדבר, שפותחין לשלום, אבל במלחמת מצוה של שבעה עממין אין פותחין להם לשלום, כך פירש רש"י ז"ל. והנה הכתוב מדבר בסתם, כי תקרב אל עיר, ובודאי כל עיר וכל מלחמה במשמע, ובין מלחמת הרשות ובין מלחמת מצוה פותחין...

רבינו בחיי פרשת שופטים: (י) כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום. במלחמת הרשות הכתוב מדבר, שפותחין לשלום, אבל במלחמת מצוה של שבעה עממין אין פותחין להם לשלום, כך פירש רש"י ז"ל. והנה הכתוב מדבר בסתם, כי תקרב אל עיר, ובודאי כל עיר וכל מלחמה במשמע, ובין מלחמת הרשות ובין מלחמת מצוה פותחין...

ואני בער ולא יבין מה כל הנידון, הא נפסק בגמ' דעבד כנעני דינו למצוות 'כאשה' וא"כ בוודאי דבכלל 'אדם' הוא לענין לטמא.

אכן כך, אצל יתומים כיון שבתנאים המבאורים בריש סי' ק"ז היכן שירשו קרקע וכו' אזי נחשבים 'במקום תחת אביהם' [ואית ליה אפי' שעבוד הגוף גביהם], ולכן אצלם שייך לשון 'גביה' שהמלוה 'גובה' כמו מה שהיה אצל המלוה, מה שאין כן אצל 'לקוחות' כל מה שנחית כבן אינו אלא משום שיעבוד הנכסים בלבד שנמצא גבן על כן שייך...

מי יכול לעלות סריקה של 'המודיע', יתברך בכל מילי דמיטב.

זכורני שראיתי לפני שנים רבות פעם בש"ך (יו"ד או או"ח) שנמי מזכיר ענין שלא לזלזל ח"ו במסורת שקיבלו מן הזקינות, מי יוכל למצוא את מקור הדברים תח"ל.

עיין בחיבורי 'משפטי השעבודים' [העומד לצאת בע"ה] פרק א' ותמצא נחת.

אכן פלא גדול. הרי מצוות הן דבר שולי מאוד. ובשלמא אם היה נקרא בר-אור או אולי אפילו בר-מקוה או בר-הכנה-למצוה, בר-חסידות, ניחא. אבל בר-מצוה, מה בכך?!
מרפסין אגרא.

למה לך להודיע בשער בת רבים מרמתך ה......, אכן זה נראה שלא טבלת הרבה במי הדעת ובמי מקוה.

למה לך לקנטר, למה לך לזלזל, קצת ענוה לא תזיק לך.

התבונן נא בפסוק היטב, 'נר מצוה - ותורה אור',ואידך פרישא זיל גמור:

ביסודו של קריאת שמו של 'נער הבר מצוה' אם נתבונן נראה דתמיהה רבתי קמה וגם ניצבה, דעל מה ולמה קראוהו חכמינו בשם 'בר-מצוה', וכל כולו סובב והולך בעיקר על אודות ענין 'המצוות', דעל מה ולמה פתחו והדגשו בו את ענין 'המצוות' דווקא, עד כדי שכל היום כולו נקרא על שם זה 'בר מצוה' על קבלת עול המווצת שבו, ולא מוזכר...

ומעניין לציין לשונו של האשליך הק' על חידושו זה: וכה כתב ואחשוב גם שלא מצאתי גילוי זולתי הנזכר - כי אפשר שהיה הלילה ההוא ליל שבועות הוא מתן תורה.

הנה המאמר.

מאמר נפלא למאד 'שלח נא ביד תשלח' על ענין קבלת התורה והמסתעף. תקציר, - עבודת ימי הספירה הכנה לקבלת התורה לקדש כל מ"ט פנים טהור עד יום החמישים שבת העליון. - בביאור המדרש 'שלח נא ביד תשלח' ביד רבי עקיבא. - ובביאור דברי הגמ' דמשה רבינו ע"ה השיג מ"ט שערי בינה, ואילו רבי עקיבא השיג נ' שערי...

לבעל העקביה: תגיד את הגמ' [בפסחים כ"ב] בדברי רבי עקיבא את ה' אלוקיך תירא לרבות ת"ח , גם ח"ו תרצה לשלוח בו יד, ואתה צא וראה מה שכתב גאון עוזינו החיד"א זיע"א שם וז"ל הק' (מראית עין פסחים) עד שבא רבי עקיבא ולימד את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח. @5אפשר לומר בסגנון אחר ממה ש...

הנני לעלות שוב מאמר 'נורא הוד' שנכתב שנה שעברה

לכבוד הילולת הרשב"י זיע"א

מה הינך נפגע, קיים ברוגע, קבל האמת ממי שאומרו, דברים של אמת נקרא אצלך 'פשקוועיל' אחזור ואכפול ואשלש עד שיכנסו הדברים תוך אוזניך, ראשית כל דבר ודבר שיש בב"ח הק' יש לו מקור ושורש, ואם לא זכית למצוא תתפלל את ה' שיאיר עינך כי הכל כתוב צריך רק ללמוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אז ראשית...

הכל כתוב יש רק לפתוח הלב והעיינים וללמוד. מי שרק פותח קצת מספרי אבות החסידות מבואר ומבורר שזה הפסוק כי עליך הרגנו וכו' קאי ועמוד על קדושת הב' וכדברי הגמ' זו מילה, וזה עבדות האדם שעה שעה רגע רגע לקדש עצמו וכל רגע ורגע השומר עצמו כדבעי הרי שמוסר נפשו לקב"ה, וזאת הכח שואבים מקבלת המסירות נפש בק&qu...

כאן גם תשובה ערוכה על כל ענין תלמידי דרבי עקיבא 'והאשכול' היה העולם 'שמם'

מאמר נורא הוד על גודל קדושת יומא דההילולא קדישא לכבוד התנא האלוקי רשב"י ביאורים יקרים, דרושים נחמדים, רמזים נפלאים, סובב הולך באור היוקד בענינא דיומא, מלהיב הלבבות בקדושת היום, בהילולא דבר יוחאי, עפ"י תורת אור שבעת הימים רבינו הבעש"ט זיע"א ותלמידיו הק'