פורום אוצר החכמה

מה שמרגיע אותי, שבכל הפורום עוד לא נמצא מי שיטען כי אסור לקרוא באותם אובייקטיבים המוחרמים... בעלי המאמרים "המדעיים" בד"כ מתיימרים להיות כאלו, אך דא עקא שכל אלו ציונים, וא"כ ממילא נוגעים הם בדבר. חשוב לא פחות להזכיר כי גם הכותבים מחסידי סאטמער הינם קנאים וגם הם לא אויבייקטיבים , ...

אכשר דרא כתב:משנה ברורה סימן כה ס"ק סב: "הט"ז כתב דהנוהג שאינו חולץ במוסף אין עליו תלונה מאחר שאין אנו אומרים קדושת כתר יתנו לך. ושמעתי על גדול הדור אחד שלא היה חולצם במוסף, אך המתפלל בצבור בודאי לא ישנה מנהגא דצבורא".

אולי יש לומר בזהירות שמדובר בחמיו הב"ח? וצ"ע

אני לא רואה כאן שום "קושייה". אבל אני רואה כאן מישהו שקשה לו להבין הסבר. כל מה שאנו אומרים "ספק דאורייתא לחומרא" וכו' היינו דוקא במקום שיש ספק!!! ואין לך רב שיפשוט לך את הספק ! אבל במקום שיש לך רב שיפשוט לך את הספק אין לך שום רשות בעולם לומר ספק דאורייתא לחומרא! וכי למדת את ההלכה...

חכם באשי כתב:

yankev כתב:בנוסף לכך אני מעדיף משהו המחשות צבעוניות (כבר שנת 2011...)

עדיין לא.
קצת סבלנות...

וי"ל דר"ל אוטוטו...

האם ישנם המבארים ומצדיקים את הברכה "עד מאה ועשרים שנה" היות ובתורה לא הוקצבו שנות האדם, ו-120 המוזכר גבי דור המבול "והיו ימיו מאה ועשרים שנה" קאי בדין אנשי דור המבול, לא על מיתה, ולא על כל האנושות. שמעתי פעם על ת"ח זקן ומפורסם המוחה במברכים אותו כך, למה לא 200, מי אמר 120, ...

ב'מוריה' התפרסם פעם מאמרו של הרב ישכר דב גולדשטיין, שבו הוא מכשיר את השימוש במלה "חשמל" וכיו"ב, והיה מלעיג על בורותם של קנאים בעניינים שונים, וענין זה ביניהם. גם מפשוטו של מקרא מוכח ש"חשמל" הוא משהו גשמי, מכיון שהפסוק משתמש בו כמשל לציון הנוגה שהוא כעין החשמל. ולא יעלה על ה...

אני מחפש ספר שיש בו תמונות והמחשות על משניות שבת או גמרא שבת או הלכות שבת /רמב"ם שו"ע. בינתיים אני מכיר רק את הספר "פני המשנה" של יוני גרינשטיין. בנוסף לכך אני מעדיף משהו המחשות צבעוניות (כבר שנת 2011...), מישהו מכם מכיר? (שמעתי על משהו של "מאורות הדף היומי" במאי עסקינן?)

לא מובן העניין אני לא בעד שהאקדמיה תחליט אני חושב שלא צריך אותה. ואין כאן עניין של פסיקת הלכות כל אחד יכול לגזור מילים חדשות לפי כללי הדקדוק ואם הציבור ישתמש בזה וימצא חן בעיניו הרי טוב ולא המילה תשמט מאליה כמו שבכל ביטוי ומשפט חדש אינו דומה ר' YANKEV האומרו לרש"י והראב"ע בכל אופן אם תאמר...

דרוש רקע והארה למנהג שיצא נגדו במשנ"ב תרס"ט סק"ה: "ששמחין - ולכבוד התורה מותר לרקד ביו"ט אבל לגמר מוגמר [דהיינו לפזר מיני בשמים על הגחלים] אסור וכ"ש דאסור להבעיר פילווע"ר להשמיע קול לשמחה ומ"מ מותר לקבוע פילווע"ר בנר בעיו"ט קודם הדלקת הנר אע"פ ...

בדברי חז"ל מצינו את הכינויים המורגלים אצלינו לחמשה חומשי תורה, והם בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים. אמנם מצינו בחז"ל גם כינויים שאינם לפי המילה הראשונה של החומש, אלא לפי תוכנו, (כמו שופטים מלכים) והם: תורת כהנים לחומש ויקרא, חומש הפקודים לבמדבר, משנה תורה לדברים. אבל לבראשית ושמות לא מצ...

אני לא יודע לעשות הדבקות, אך אם נלך קצת אחורה נראה שכבר התקבלו התשובות על בני ברק וירושלים וגם על הת"ח. טוב מאוד שחוזרים על כך ונלמד מהדבר. לפי פתיחת האשכול מדובר על תשובות שאינן הולמות, (לא צניעות ולא תלמידי חכמים), כנראה שהדברים כ"כ חמורים שהאוצר מוחק ואף הרחיק למחשבות דילול ואולי גם ח&...

מסתבר שיש כמה תשובות לשאלה זו. אני אעלה אחת: אנשי אקדמיה שבכוחם 'להכשיר' כל מיני מילים שאינן עומדות בקריטריון הנכון של השפה, ורק מפני שהשתרשה בטעות בפי העם הכשירוה - אינם אלא משבשי לשון. דוגמא קטנה: בלשון קודש - ישן, ישנה, ישנים וישנות (שין צרויה), ומתוך שנשתרבבה טעות בפיות אנשים לומר - יושן, יושנת...

ואם אינם שם, אז כנראה שאלו מילות חדשות של הרשע בן יהודה ודומיו. וכן של חברי האקדמיה לעברית- שלפי כל הדקדקנים יראי השם הם משבשים את השפה העברית האמיתית- בפעולותיהם. כל מילה אפשר לבדוק. מיהם אותם "דקדקנים יראי השם"? וכיצד הם מוכיחים ש"חברי האקדמיה ל[לשון ה]עברית משבשים את השפה העברית ה...

כמדומני שראיתי בדף הבית של האתר, שמי שיקנה דיסק קטן בגודל (ולא בכמות שהיא 640 ג"ב) יקבל את העידכון במתנה. במה דברים אמורים?

כבר הבעתי את מחשבתי על הופעה העילום שם או כינויים. שוב, בפורום מסוג זה, כבוד גדול להופיע בשם מלא כולל טלפון לשאלות כולל מייל פרטי להתכתבות אישית. על כולם הברכה אחד שנהנה מאוד ולוקח את שצריך וממלא את התיק האישי. חד שמח אלי בנאי קיבוץ להב - זמני עלית לקרתא נהוג בנימוסה... מנהג ירושלים ובני ברק וכיו&q...

פורום נכבד חג שמח מה שאני מחפש (בנרות) מדרש עתיק ומיוחד, שלא כל כך מוכר , על רצפה בת איה, או על הגבעונים, או על הרעב, או על מירב/מיכל. עכשיו עבדיכם כותב על רצפה בת איה ואני משתוקק למצוא את המדרש המופלא והמיוחד שחסר לי, שמחבר אותנו עם פילגש שאול, או עם הרעבון, או עם הגבעונים, או עם דבר ההוקעה. אני מ...

הרמ"א בשו"ע מזכיר את מנהג הראשונים לבדיקת הצל. מהם המקורות לענין זה? איך מבצעים את הבדיקה הלכה למעשה? לאחרונה נדפמ"ח ספר "זכירה" הישן עם ספר "זכירת מנחם" שם מביא לכך מקורות ודקדוקים. אינני זוכר בדיוק באיזה עמוד אבל הדברים מובאים בסוף הספר (כמו כן תנסה להיעזר במפתח).

פעם התווכחתי עם אחד שטען שאסור להשתמש בספרוֹת רגילות (1, 2, 3, וכו'), והוכחתי לו, כי החיד"א בספרו מעגל טוב, השתמש בהם בציוני התאריכים, מישהו יכול להפנות אותי לספר מרבותינו האחרונים שהשתמש ב ספרוֹת רומיות (= I, II, III, V, X, וכו')? אני מעדיף חכם מוכר (שגם מקובל על כל הזרמים ותת-הזרמים...), כדי...

הנני מחפש אחר חקלאי המבין בדבורים - כל היודע מס' של א' כזה יבוא על שכרו. וכדי שלא יחשדו בי שאני מפוטר אכתוב במה מדובר: בסוגי' של חרדל ודבורים מבואר ברש"י שם שהנושא הוא שהדבורים אוכלים את החרדל ומחמת חריפותו של החרדל הם אוכלים את הדבש להמתיק פיהם. - השאלה היא מה יהיה במצב שאין להם דבר אם יוזוקו...

בענין השבועה שלא יעלו בחומה – רש"י: יחד ביד חזקה מדוע הפסוקים כדלהלן אינם משמשים לאסמכתא בנושא זה? ושם המשמעות הינה עוד יותר חזקה, שצריך הנחלה אקטיבית של הקב"ה לא"י, וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹ...

בן באג באג כתב:הרי לך הוכחה לשורתי הראשונה....

אני מצטער, באמת לא התכוונתי... אני מבקש סליחה.

קודם כל, אבן נאמרת בלשון נקבה! "אבן אחת", "אבן גדולה". וכן הלאה. דוגמאות בתנ"ך בשפע. "וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה" "וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ" " לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְ...

מכל מה שקראתי עד עכשיו- אני יכול להסיק שכמעט אין ראשונים שמתייחסים לסוגייה זו. הלואי שאני טועה (ויש כל מיני כתבים ספונים וטמונים בכת"י או בדפוסים ישנים וכדומה). הערות: קראתי את מאמרו של רמ"מ כשר, לדעתי המאמר קצת סוטה מהדיון הענייני- כיון שהוא נוגע בדברי חסידות ומדרשים. (יתכן שהוא נזקק לכך ...

כולכם צודקים.
בכל אופן, בעלי המאמרים "המדעיים" בד"כ מתיימרים להיות כאלו, אך דא עקא שכל אלו ציונים, וא"כ ממילא נוגעים הם בדבר.
עכ"פ אני מחפש חיבורים שמשיבים על דברי האדמו"ר מסאטמר ז"ל ולא מרגישים בדבריו כהלמ"מ.

אני מחפש ספרים או מאמרים אובייקטיביים ואבסולוטיים לגבי הסוגיא של שלשת השבועות (בכתובות קיב) שמביאים דברי ראשונים לגבי הסוגיא הזאת ומסכמים אותם (פחות פלפולים יותר טוב. אני מחפש משא ומתן לעניין). זכורני שראיתי פעם באוצר של בית מאיר ספר שחיבר מאן דהו מב"ב (לא זכור לי שמו) ובו כתוב דברים לדחות כל ד...

אין עדיין מי שלא זוכר זקנים יראי שמים שענדו טבעת על אצבעם. לדאבוני, איני זוכר כזה דבר! ראיתי זקנים ש'נהגו' כן, אך לא בדיוק ממחנינו... קשה לי להאמין, אבל אני מאמין לך, ובד בבד מסתקרן באיזה איזור גדלת. אני יכול לומר לך בודאות (אני צעיר) שאני עדיין זוכר מלפני שנים בודדות זקנים בירושלים וב"ב והם ע...

זקן ששכח כתב:אין ספק שיש עתים מעותדות ומסוגלות יותר, אף שיתכן שיהיה בכל יום ורגע.

לכאורה זה לא מתרץ את מה שהוקשה לעיל. ואף לא מסביר את הגמרא שמצויין בה שבניסן עתידין להגאל. ודו"ק.

וכי אין בכך איסור לחשוב שהמשיח יבוא בזמן פלוני בלבד?
ואיך זה מסתדר עם מה שאמרו חז"ל שבני ישראל נגאלים בניסן, וכי בכל השנה אין אנו צריכים להאמין שיבוא?
(יש לציין שמאן דהוא תירץ לי, שהמשיח יבוא בכל זמן (בכל יום אחכה לו) אבל להגאל יגאלו בניסן)

אין עדיין מי שלא זוכר זקנים יראי שמים שענדו טבעת על אצבעם.

חכם באשי כתב:נכון ששני מקורות אלו אינם מצויים באוצר, אך שווה לסור לספרייה הסמוכה ולעיין בהם. הם יעשו לך סדר בדברים.

מסכים איתך בהחלט. (וחבל, בתור מי שמשתמש ב"אוצר המלא"- לא של "בני תורה", הייתי מצפה שיחסכו ממני ללכת כמה שפחות לספריות).

מה דעת הגאונים בזה? (יש מהראשונים שהביאו בשם רב האי ובה"ג שאסרו להניח, האם יש מובאה אחרת מהגאונים?) והאם יש בית כנסת בארץ בזמנינו שמניחים תפילין בגלוי וברבים? ואיך היה המנהג הישן (=בני ספרד) בארץ ישראל בנושא הזה? (ואם יש מישהו מחכמי הספרדים (האחרונים) שסובר שכן צריך להניח תפילין בחול המועד- דלא...