פורום אוצר החכמה

פי האתון

לגבי הרחקה יש דוקרני פלסטיק נמכרים בטמבור וכדו', זה לא מספיק? עצה פשוטה וזולה להרחקת יונים: לקחת פוליגל או 'מפל' מפלסטיק (יכול להיות גם קרטון או דף עיתון אם לא יורד שם גשם), ולהדק עליו הרבה הדקים באקדח סיכות (מהסוג שמשתמשים לתלות קישוטים בסוכה), באופן שהסיכות יבלטו מהצד השני, ואז להדביקם באמצעות דב...

פי האתון

בהדי דקתפסי ליה אישתמיט ביניתא מיניה, ואזל קליה בארבע מאה פרסי. אמרו היכי ניעבד, דילמא משמיא מרחמי עליה? אמר להו נביא: שדיוהו בדודא דאברא, וכסיוה באברא, דשייף קליה . דכתיב ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את האבן העופרת אל פיה בהזדמנות זו אשאל מה שנתקשיתי מכבר: מה שייך לכסותו בעופרת כד...

פי האתון

פי האתון

פי האתון כתב:זכורני במעורפל שלפי הארחות חיים (מלוניל) גם במבוק הוא בעייתי (בית קיבול?).

שו"ר שטעיתי.

נראה שלפי הארחות חיים כל הבעיה בקנים כאלו שיש להם בית קיבול גמור מג' צדדים - משא"כ הבמבוק שפתוח מב' כיוונים לכאו' אין בעיה.

פי האתון

לעטוף את החלק התחתון של הלולב עם ההדסים והערבות בנייר כסף. בדוק ומנוסה!
הכל נשאר ירוק עד היום האחרון!!! (מגבת, מים, וכו' רק מזיק...).

פי האתון

פי האתון

רש"י מנחות כט: צדיק כפופה כפי ששיערתי. כמובן בכתב יד פטרבורג של רש"י למנחות: 'צד"י' - ולא צדיק... צדי ולא צדיק.jpg יישר כח! איפה נמצא כת״י זה? קישור ישיר לכתה"י: (הגישה אפשרית גם מתוך אתר 'כתיב'). http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?&prese...

פי האתון

שמואל דוד כתב:רש"י מנחות כט: צדיק כפופה

כפי ששיערתי. כמובן בכתב יד פטרבורג של רש"י למנחות: 'צד"י' - ולא צדיק...

: צדי ולא צדיק.jpg (117.42 KiB) נצפה 486 פעמים

פי האתון

רש"י ישעיה ט' פסוק ו'. על הפסוק ויקרא שמו פלא יועץ קל גיבור אבי עד וכו'

: ישעיה ט ו.jpg (80.38 KiB) נצפה 190 פעמים

מה כונת רש"י לתשובת אחרים? (נוצרים?)...

פי האתון

זה ש'תיקוני כלי שרת' הוא חיבור בפני עצמו מפורש בדברי חתנו בהקדמה לשאילתות עם שאילת שלום. עכשיו בנוגע להגהות הגרי"ב שעל גליונות הש"ס רצה 'פי' לטעון לטעון שההגהות לקוחות מהספר הנ"ל אבל גם זה לא נכון, בדף השער של מהדו' הש"ס דיהרנפורט תקס [חתנו הנ"ל הי' המדפיס יחד עם אחיו] כתוב...

פי האתון

כל דיני קדשים - אם לא שנה הכתוב לעכב - זה לכתחילה, ובדיעבד יצא...
וכמדומני שהרב משמ"ר הלוי זצ"ל כתב בזה סימן בחידושיו לזבחים.

פי האתון

פרנצויז כתב:תוס' רבינו פרץ יומא ג' ע"ב,
.

יש"כ.
אבל נראה שדברים אלו לא יצאו מרבנו פרץ, אלא זו הגהה מאוחרת [גליון] (פעם היה לי ראיה לזה שההגהות שם הם מאוחרות ואיני זוכר כעת.).

: רבנו פרץ.jpg (58.47 KiB) נצפה 403 פעמים

פי האתון

ראיתי להרבה מחברים שבמקום המושג 'כביכול' המפורסם, כותבים 'כ"ב יכול'.
והמקור הקדום ביותר שכתב כן - מצאתי רדב"ז בספרו מגן דוד, ושם גם נתן הסבר לכך.

: רדבז מגן דוד.jpg (126.24 KiB) נצפה 510 פעמים

ברצוני לשאול האם מצינו ג"כ ברבותינו הראשונים כן?
ומה המקור הראשון לכך?

פי האתון

ספרים וועלט כתב:רבינו פרץ
ר"פ בעל התוספות ור"פ בעל הגהות הסמ"ק

אתה בטוח???
למיטב ידיעתי זה אותו רבנו פרץ!

פי האתון

הרב דנדרוביץ לא כתב ע"ז בספרו על הזהב בארץ ישראל?

פי האתון

פי האתון

האם שקלת אותו כשהוא ישן וכשהוא ער? (ואגב אציין: שקראתי פעם שאיזה פרופ' גוי חקר את הנושא, ושקל אנשים לפני המוות ולאחר המוות, ויצא לו שיש הבדל של 21 גרם, ומזה הסיק שהנשמה שוקלת 21 גרם...) [וחוץ ממה שלא הסכימו עמו חבריו הפרופסורים, (הם טענו שחלים שינויים פיסיולוגיים לאחר המיתה מיד, ומזה נובעת הירידה ב...

פי האתון

האם שקלת אותו כשהוא ישן וכשהוא ער? (ואגב אציין: שקראתי פעם שאיזה פרופ' גוי חקר את הנושא, ושקל אנשים לפני המוות ולאחר המוות, ויצא לו שיש הבדל של 21 גרם, ומזה הסיק שהנשמה שוקלת 21 גרם...) [וחוץ ממה שלא הסכימו עמו חבריו הפרופסורים, (הם טענו שחלים שינויים פיסיולוגיים לאחר המיתה מיד, ומזה נובעת הירידה ב...

פי האתון

כנראה שהמושג 'כמה שנים' פעם, היה לשון ריבוי, ולא לשון הקטנה כמו בסלנג דהיום... העירני חכ"א לקרא דזכריה. ספר זכריה (פרק ז ג) "לֵאמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית ה' צְבָקוֹת וְאֶל הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הַנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים " (...

פי האתון

מָרוֹקַאִי זן חזו''א כתב:
פי האתון כתב:יש"כ עצום.
שם כתוב בבירור "ולאחר חורבן כמה שנים קיבלו עליהם דבר זה".

והתמיהה עולה שוב הרי היה זה לאחר רבי (כ-300 שנה לאחר חורבן) ולא יתכן שכונת רש"י ש'לאחר כמה שנים' זה 300 שנה לאחר חורבן!

רבי לא היה 300 שנה לאחר חורבן אלא כ120 - 150 שנה לאחריו...!

אכן כן.
תודה על התיקון.

פי האתון

אגב הדיון. במהרש"א כתב על דברי רש"י אלו (אני כותב מזיכרון) יאיר, לא מצינו בו שהיה שופט , ובן מנשה היה. והוא פלא עצום יעוין בספר שופטים פרק י' הגאון ר' ראובן מרגליות בספרו הנפלא 'נצוצי אור' עמד ע"כ וע"י הוספת שני אותיות במהרש"א פתר את הבעיה... נצוצי אור.jpg (אמנם יעויין בשו&...

פי האתון

יש"כ.

פי האתון

הוגה ומעיין כתב:עיקר הנקודה שיש קשר בין החורבן לבין חומרא דר"ז, וכן מבואר בגאונים שהחומרא קשורה להיותינו על אדמה טמאה.

מעניין.
התוכל להביא כאן דברי הגאונים?

פי האתון

מזל טוב
בשמחות וגיל!

פי האתון

הוגה כתב:
רש"י מסכת תענית דף טו עמוד א
לפי שהיו ישראל נשכחים במצרים כמה שנים,

רש"י מסכת נדה דף ו עמוד ב
קדש בימי רבי מי הוה - כמה שנים היה אחר החורבן בסוף התנאים.

יש"כ.

כנראה שהמושג 'כמה שנים' פעם, היה לשון ריבוי, ולא לשון הקטנה כמו בסלנג דהיום...

פי האתון

יש"כ עצום.
שם כתוב בבירור "ולאחר חורבן כמה שנים קיבלו עליהם דבר זה".

והתמיהה עולה שוב הרי היה זה לאחר רבי (כ-300 שנה לאחר חורבן) ולא יתכן שכונת רש"י ש'לאחר כמה שנים' זה 300 שנה לאחר חורבן!

פי האתון

הצלחתי בס"ד למצוא עוד כת"י לרשי מנחות (כת"י וטיקן). אך דא עקא שרשעים ארורים אלו מחריבי בית מקדשנו, לא נותנים לצפות בכל העמוד אלא בריבועים מסויימים. ובדיוק המילה שאני צריך מוסתרת. וזו התמונה: ואטיקן.jpg אודה למי שיוכל בכל זאת לצפות בזה אם יוכל להעלות כאן הצילום! וזה הקישור: (עמוד 58V)....

פי האתון

כנראה 'שנות' כנראה סימן מחיקה (שתחילה דילג הסופר בשגגה שתי תיבות והתחיל לכתוב "שנים" ושוב הגיה). אבל עדיין קשה שזה סותר לסוגיא דנדה - שמשמע אחר רבי נתקנה תקנה זו? יש לי איזה הרהורי דברים שאולי צ"ל: ולאחר שנ' (שנפטר) רבי (והאות ח' של חרבן -בטעות. והיו"ד התארך לנו"ן). וכך צרי...

פי האתון

במנחות פט. ברש"י כתב יד (ד"ה י"א יום) במהדורות הישנות: מנחות ישן.jpg ובמהדורות עוז והדר החדשים ערכו את רש"י כת"י מחדש ונוספו הרבה הוספות: מנחות חדש.jpg ובכת"י של רש"י למנחות המכונה כת"י פטרבורג: מנחות פטרבורג.jpg בגמרא בנדה סו. משמע שתקנה זו הייתה אחרי דורו של...

פי האתון

פי האתון כתב:יש בזכרוני (באחד מקבצי אור ישראל מאנסי), שיש מי שרצה לטעון דהאידנא אין מברכין ברכה זו!

מצאתי:

הרב אשר ועסטהיים - רעידת אדמה.PDF: (782.75 KiB) הורד 35 פעמים

(הטענה שם שעל רעידות קלות אין מברכים!)

פי האתון

יש בזכרוני (באחד מקבצי אור ישראל מאנסי), שיש מי שרצה לטעון דהאידנא אין מברכין ברכה זו!

פי האתון

כדכד כתב:זו לא גמרא מפורש שאיסורה מדרבנן?

מן הסתם כונתך לכאן:

: חלוצה.jpg (67.65 KiB) נצפה 401 פעמים

פי האתון

קאצ'קלה כתב:
קאצ'קלה כתב:מוכיח שהגיית השם הזה היתה אצלו אוֹשִׁיעָא. [במר קשישא הנדפס (עמ' רא) תיקנו את השיבוש.]

מר קשישא.png

אם זו היתה הגית השם אצלו - למה הוא 'שיבוש'?

פי האתון

קאצ'קלה כתב:
קאצ'קלה כתב:דומני שהשם הושעיה-אושעיא כבר נדון באשכול אחר, ופשוט

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=26155&p=265590&hilit=%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%90#p265353

פי האתון

מנין כתב:אפשר לעשות גירסה להדפסה ראה במצורף

הגרסה להדפסה תראה כך:

: הדפסה.jpg (126.95 KiB) נצפה 505 פעמים

אבל התמונה שהעלית לא נכנסה לגרסת ההדפסה... (נפק"מ אם רוצים להדפיס גם כל מה שהועלה כתמונה...).

פי האתון

לכאורה יש כאן ב' נידונים שונים, א) מהו שמו המקורי של התנא יוב"ע. ב) האם ב' השמות שם אחד הן או שנים. הט"ז בשמות אנשים נראה שנוקט שזה שם אחד, מכח חילופי השמות של יונתן בן שאול, ויעון"ש בזה, ובתוך דבריו מזכיר שבגמ' נזכר התנא יוב"ע בשם יונתן, ואכן כך הוא בכמה וכמה מקומות. ומעניין שב...

פי האתון

שלח לי באישי אחד מחשובי הפורום:

ראה במצ"ב מכ"י מינכן 5 (כה"י העתיק ביותר של פירש"י עה"ת, נכתב בשנת ד"א תתקצ"ג).

: שישט.jpg (23.42 KiB) נצפה 953 פעמים

פי האתון

יש"כ על הקובץ לפרשת שלח, הדפסתי ועברתי עליו בשבת והנאני מאד.

מה שתפס לי את העין:

: שושט.jpg (54.3 KiB) נצפה 1052 פעמים

תמיד חשבתי שיש שם לע"ז. עכשיו אני מבין שרש"י בא לומר ביטוי של השתקה ובדיוק כמו הסלנג דהיום... 'שושט'.
האם הוא כך בשאר כתבי הידות?

פי האתון

מעשה באשה שנדרה בקבר בעמוקה שאם יולד לה בן תקראהו ע"ש התנא הקבור שם.
נולד לה בן.
ונפשה בשאלתה איך תקראהו 'יונתן' או 'יהונתן'?

פי האתון

פי האתון כתב:יש לי בעיה במסמך וורד בן שני טורים, שאין לי גישה עם העכבר לטור ההערות הימני.
התופעה מוכרת?
יש פיתרון?

שו"ר, שהבעיה נוצרת בעקבות זה שיש כותרת עליונה למסמך - והפתרון הוא למחוק את הכותרת העליונה, ואז יש גישה לטור ההערות הימני (אני משתמש בוורד 2013).

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 349 תוצאות