פורום אוצר החכמה

פי האתון

יש"כ, החכמתני. אגב יעויין זבחים קיח: 'בשלשה מקומות שרתה שכינה על ישראל: בשילה, ונוב וגבעון, ובית עולמים, ובכולן לא שרתה אלא בחלק בנימין' , וכתב שם מהרש"א (ד"ה בד' מקומות): משמע הכא דנוב פשיטא להו דבחלק בנימין הוה והמקרא לא מוכח כן דחשיב י"ד ערים בנחלת בנימין וחשיב גבעון וירושלם ו...

פי האתון

קו ירוק כתב:אמנם נוב לא נמנית על ערי נחלת בנימין בספר יהושע.

בספר יהושע לא, אבל בספר נחמיה מנויה נב בתוך ערי בנימין...

פי האתון

הפתרון הפשוט הוא לפתוח את הקובץ בפוטושופ הפוטושופ יראה לך את כל העמודים - כדי לבחור מה לפתוח מתוכם סמן את כל העמודים ופתח בכל תמונה לחץ על קונטרול+L ושחק עם המחוון השמאלי לכיוון ימין - תקבל הכהיה של הבהירים, ושל הימני שמאלה תקבל הבהרה של הכהים, או עם האמצעי כדי לשנות את נקודת האיזון שמור וסגור כל ת...

פי האתון

רש"ש גיטין נג: ד"ה בדאורייתא. וא"ת כו' וקתני כהנים שפיגלו במקדש שוגגין פטורין. לעד"נ דשאני כהנים דזריזין הן לכן לא קנסום שוגג אטו מזיד. ולהכי תני הכהנים שפיגלו לאוריי טעמא דלכן פטורין שוגגים לפי שכהנים הן. ויען שבישראל לא מ"ל שיהיו מפגלין אפי' בשחיטה שכשרין בה בקרבן אחרים. כ...

פי האתון

כמ"פ קניתי אצלו ספרים, כמדומה שהיה פותח רק שעה אחת בשבוע ביום רביעי, בבני ברק סיפרו שהנהגתו היא שלא ליטול שכר מהכולל (כהרמב"ם), ופרנסתו רק ממכירת הספרים...

פי האתון

שש ושמח כתב:וכי לספר כל ראשו בתער ג"כ אסור?
בפשטות דברי רבינו יונה רק לשאר מקומות הגוף שזה אין דרך האנשים לגלח, כולל תחת הגרון, אבל על שער הראש לא דיבר כלל.

יכול להיות שאתה צודק, איני יודע.
עכ"פ בהערות הגאון ר"ב זילבר בעל שו"ת אז נדברו על אגרת התשובה הבין כך:

פי האתון

יש להעיר: שיש סָפַּרִים העושים את הפס ע"י סכין גילוח (תער), וגם בזה יש בעיה של תיקון הנשים לדברי רבנו יונה באגרת התשובה...

: אגרת.jpg (36.54 KiB) נצפה 486 פעמים

פי האתון

: משונצינו.jpg (74.66 KiB) נצפה 1389 פעמים

פי האתון

קו ירוק כתב:ותוך כדי אני מהרהר שגם זו היא במה גדולה ושכינה בחלקו של בנימין

אכן, כתבתי על כך בעבר כאן.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=23557#p235431
ממהרש"א נראה שהבין שלא היתה בחלק בנימין.

פי האתון

הגלגל (ששם היה המשכן), בנחלת איזה שבט הייתה?

פי האתון

תפילה לזכיה בפייס מרש"ק???
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=29925&hilit=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94+%D7%92%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93

פי האתון

שמעתי שהרב גואלמן מרמות מפריש כל ערב שבת וחג חלה על מי ששכח, מדין 'זכין'.

פי האתון

י. אברהם כתב:מר קשישא ערך סמוכים
סמוכים.PDF

יש"כ.
שם ציין דנחלקו תנאים ביבמות ד. אם דרשינן סמוכין אפילו בפסוק סמוך! כשיש נושא אחר המפסיק בתחילת הפסוק.

פי האתון

כעת ראיתי גם ברש"י שבת י: דאיירי בשלוותה של סדום.
קאי על הגמרא שם ששלוותה של סדום עשרים ושש שנה.
ושלותה - האמורה בה גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה וגו' (יחזקאל טז), וכתיב נתיב לא ידעו עיט לא הדריכוהו וגו' (איוב כח).

פי האתון

לכאורה הכוונה בההוא קרא דכתיב 'כבשים', שמשם למד ר"י הגלילי, כתיב נמי עולה. לא כי, אלא בההוא קרא שהזכיר רש"י: 'וזה אשר תעשה על המזבח'. וכלומר, מלת־הרמז 'זה', כשם שהיא רומזת על כבשים, כך היא רומזת על עולה. וזה נקרא בההוא קרא? נו באמת? היה לו לרש"י לומר 'בההיא פרשתא' (כמו שהביאו להגיה ב...

פי האתון

ברייתא זו דתורת כהנים המוזכרת לעיל, הובאה גם בזבחים פג: וסנהדרין לד: ושם כתב רש"י: ר' עקיבא אומר - עולה בהאי קרא כתיב. ובסנהדרין כתב: עולה - בההוא קרא נמי כתיב. ולכאורה הכוונה בההוא קרא דכתיב 'כבשים' שמשם למד ר"י הגלילי, כתיב נמי עולה. וקשה, דבההוא קרא לא כתיב עולה רק ד' פסוקים אח"כ? ...

פי האתון

וכמאמר רבי עקיבא בספרי: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁהִיא סְמוּכָה לַחֲבֶרְתָּהּ – לְמֵדָה הֵימֶנָּה. לאמר: סמיכות פרשיות, ולא סמיכות פסוקים, ורבי עקיבא (לשיטתו) דריש סמוכים (מענין הפרשה הסמוכה) . יש"כ. אף מרש"י על התורה (שמות כט לז) בהביאו דברי התורת כהנים, נראה דדריש ר"ע סמוכין, ודריש סמיכות ...

פי האתון

לבי במערב כתב:לכאו' ל' הראב"ד צריכה ביאור קצת, שכתב 'מדכתיב בההיא פרשתא' - ומשמע שבפרשה אחת הכל.

לפני כן התורת כהנים מביא דעת ר"י הגלילי שדרש 'כבשים' וכוונת הראב"ד 'דכתיב בההיא פרשתא' היינו האי פרשתא שמוזכר 'כבשים'...

פי האתון

יישר כח, ואוי"ל דהיינו דווקא כשהפרשיות מחוברות בוא"ו החיבור, כדלעיל לגבי שומרים. פשששש... לא שמתי לב... אכן בסוף הפסוק של כל הנוגע יש סימן לסוף פרשה (סתומה), ומיד אח"כ וא"ו של 'וזה', וא"כ הדרשה כאן היא מוא"ו מוסיף וסמיכות הפרשיות. כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ...

פי האתון

בפירוש הראב"ד לתורת כהנים ריש פרשת צו לכאורה חזינן דדרשינן סמוכין גם בריחוק... ראבד.jpg (שמות כט) לז) שִׁבְעַת יָמִים תְּכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ : (לח) וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּבָש...

פי האתון

עזריאל ברגר כתב:לאו דווקא, גם מסמיכות פרשיות השומרים בוא"ו החיבור לומדים ששמירה בבעלים זה בכל השומרים ולא רק בשואל.

מקור?

פי האתון

עזריאל ברגר כתב:לפעמים דורשים סמיכות פרשיות, ולא סמיכות פסוקים.
אבל לכאורה גם שם - צריכים שהפרשיות תהיינה סמוכות ממש.

מן הסתם כוונתך לדרשות בסגנון: למה נסמכה פרשת מרים וכו', אבל שם זה רק דרך דרש ולא 'לימודים'.

פי האתון

אשמח למקורות האם מה דדרשינן סמוכין, הוא אפילו אם המילה הסמוכה היא בריחוק של ג' או ד' פסוקים?

פי האתון

דף כח: רש"י ד"ה לקובעו חובה. האי שבעת ימים תאכלו מצות לאו לאקושי איסור חמץ למצות אכילת מצה אתא אלא לאקושי אכילת מצה לאזהרת חמץ לקבוע אכיל' מצה חובה לדורות כל זמן שהוא מוזהר על החמץ ואפילו בזמן שאין פסח דלא תימא על מצות ומרורים יאכלוהו כתיב אי איכא פסח מיחייב באכילת מצה ואי לא לא: בערב תאכ...

פי האתון

פי' שהאורחים לא הכירו את ביתו משום שלא הכניס אורחים. אולי יש משהו קצת דומה. ראה תוספתא סוטה ג' ג' אנשי סדום לא נתגאו לפני המקום אלא מתוך הטובה שהשפיע להם שנא' ... נתיב לא ידעו עיט ... אין אנו צריכין שיבאו בני אדם [עלינו ... עיי"ש. יש"כ, אבל נראה בתוספתא (וראיתי שכן הוא בגמרא סנהדרין קט.) ...

פי האתון

ר"ח יומא יא:
למה כוונתו במילים כדכתיב נתיב לא ידעו עיט? האם יש דרשה של חז"ל בעניין?

פי האתון

ברכות למו"ל שיחיה, שידיו רב לו (בין היתר...) בהוצאת כתבי ר"ש אשכנזי, ובהערות מחכימות.

פי האתון

רינת יצחק על נו"כ של הרב סורצקין שליט"א מטלז ארצה"ב - ספר נפלא עונה לקטגוריה באות ו', בתוספת לומדעס'.

פי האתון

אני מציע הצעה, למרות שלדעתי היא דחוקה מאוד מאוד שמא ברש"י היה כתוב "ונמלט בתוך חמישה שנמלטו מהם", ואז נכתב "בתוך ה' שנמלטו" ואז שינה מישהו "בתוך י' שנמלטו" (כי שניהם זה סימון של שם יי), ואז פתחו זאת "בתוך עשרה" בכתב יד של רש"י המצוי אצלי (כמדומה שהו...

פי האתון

חד ברנש כתב:
פי האתון כתב:
פי האתון כתב:פירוש רבנו חננאל על סנהדרין - מכון התלמוד הישראלי - דף לד עמוד א ועמוד ב.

שמא?

יישר כח עצום - עזר לי מאד.

פי האתון

פי האתון כתב:פירוש רבנו חננאל על סנהדרין - מכון התלמוד הישראלי - דף לד עמוד א ועמוד ב.

שמא?

פי האתון

ר"ח על סנהדרין - מכון התלמוד הישראלי - דף לד עמוד א ועמוד ב.

פי האתון

זקוק לקישור לכתב יד של רבנו חננאל לסנהדרין.

פי האתון

אני זקוק למפת העירוב בעיר טבריה, אודה למי שיעלה כאן.

פי האתון

סגי נהור כתב:מצאתי. ויל"ע.

מיכלן בישין.PNG

מהיכן זה?

פי האתון

יתר10 כתב:וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות (במדבר יג, לב). ותרגם המיוחס ליונתן "וכל עמה דגוה גבריא מרי מיכלן בישין" בעלי מדות רעות.

יפה!
אם כן יש לנו ראיה שכבר בתורה המילה 'מידות' מתפרשת 'מדות רעות', לדברי המיוחס ליב"ע...

פי האתון

שלש פעולות פשוטות...

: בר אילן רשי.jpg (105.32 KiB) נצפה 472 פעמים

פי האתון

האם יתכן שהמקור הוא מהערבית?

פי האתון

נשאלתי: האם המושג 'מידה' במובן 'מידות טובות' מופיע כבר בחז"ל, או שכוונתם רק למידה במובן 'מידות ומשקלות' דהיינו: מידת גאווה כדוגמה, יש לה שיעור, שיש מי שיש לו 50 אחוז גאווה ויש שיש לו יותר. ומסופקני אם ניתן להוכיח מרש"י: רש"י מסכת ראש השנה דף יז. המעביר על מדותיו - שאינו מדקדק למדוד מד...

פי האתון

מקורו בקובץ "שריד ופליט" (ירושלים תש"ה) שהעתיק כת"י תימני, וז"ל "כתב רבנו מיימון בן יוסף בחיבורו על התפלות בלשון ערבי, בפירושו על ענין חנוכה, אין להקל בשום מנהג ואפילו מנהג קל, ויתחייב כל נכון לו עשות משתה ושמחה ומאכל לפרסם הנס שעשה השי"ת עמנו באותם הימים, ופשט המ...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 571 תוצאות