הסכימו הכל כאן ואף החליטו כי 'זה לשונו', בלשון זכר, ולא 'זו לשונו', בלשון נקבה.
ונימקו כי אין מדובר בלשון שבפה אלא בלשון שמשמעו דברים.
ומה יעשו עם 'לשון רכה', 'לשון יפה', 'לשון נקיה'?
מקרא מלא הוא: 'בארך אפים יפתה קצין, ולשון רכה תשבר גרם'.
ומאמר מלא הוא: 'לעולם יספר אדם בלשון נקיה'.