לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן, שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה... מן הסתם מדובר בשנים שאחרי חורבן הבית, ולכן לא עלו לרגל. רציתי לדעת א, האם אפש...
נשאלתי בן חו"ל קנה חמץ בשמיני של פסח, באיסור, ודאי נאסר עליו מכאן ואילך כדין חמץ שעבר עליו הפסח. מה הדין לגבי בן ארץ ישראל, האם האיסור חל גם כלפיו כי זה היה אסור על הבעלים, או שכלפי בן אר"י כביכול אין כאן איסור.
א. על המשנ"ב נח,יב "יום ערבה דמפשי ברחמים וצריך להקדים את עצמו יכול לקרותה משעלה עמוד השחר", למה ריבוי התחינות בהושע"ר מהווה סיבה לקרוא קרי"ש מוקדם, הרי סו"ס לא יתפללו שמו"ע לכאו' קודם הנה"ח? ב. ביאור הלכה שם "דהזהירים לקרות כוותיקין מותר לקרות ולהתפלל בי...
ליקוט באקראי ובחיפזון... רש"י פרשת בא - לי הוא; לעצמי קניתים על ידי שהכיתי בכורי מצרים. אבן עזרא שם - אחר שיצאה הגזרה על כל בכור במצרים באדם ובבהמה ולא מתו בכורי ישראל, הם חייבים לפדות נפשם לתת כפרם לכבוד השם שפדם. ר"י בכור שור - קדש לי: שיהיו מקודשים לי משאר בני ישראל שהוספתי להם נס להצי...
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן, שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה... מן הסתם מדובר בשנים שאחרי חורבן הבית, ולכן לא עלו לרגל. רציתי לדעת א, האם אפשר...
מתאים לציין גם לתמיהת הב"י בסי' תעג, ז"ל - ענין נטילה קודם קידוש נתבאר בסימן רע"א (כט:) אבל המרדכי כתב בפרק ערבי פסחים (לז:) מותר ליטול ידיו קודם קידוש דלא הוי היסח הדעת אבל בפסח שיש הפסק גדול בנתיים אין לו לבעל הבית ליטול ידיו קודם קידוש משום דצריך ליטול ידיו פעם אחרת לעשות הטיבול ונ...
גדילים של ציצית, ד' מינים, מצה, אולי אפילו סוכה, צריך 'לכם' תפילין, מזוזה, שופר ועוד לא בעינן לכם. האם יש כאן איזה כלל להבחין בין המצוות? קל אולי לחלק בין מצה לשופר, אבל מה החילוק בין ציצית לתפילין?
ערב הפסח שנת תשפ"ד בלילה הדרמטי שידע עם ישראל, ליל ט"ו ניסן לפני שלשת אלפים ומשהו שנה התפללו כולם בלב שלם על הגאולה הקרובה, וזכו ונתקבלה תפילתם, ולא גרם החטא. וכך (בערך) היתה תפילתם; הַשְׁכִּיבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁ...
מעל"ע, ז"ל הגר"ז שם - לא יאמר אדם כמה טורח פסח זה כי רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם מה טורח זה לכם ועכשיו אין העולם נזהרין בזה ויש שלומד עליהם זכות שאינו נקרא רשע אלא כשאומר מה טורח זה על טורח הקרבת הפסח שהיא מצוה מן התורה ונראה מדבריו שמצות התורה הן עליו לטורח מה שאין כן בזמן הזה...
שו"ת הרא"ש כלל כד סימן ב וששאלת למה אין מברכין על ספור ההגדה הרבה דברים צוה הקדוש ברוך הוא לעשות זכר ליציאת מצרים ואין אנו מברכין עליהן כגון הפרשת בכורות וכל המועדים שאין צריך להזכיר בהפרשת בכורות שאנו עושין אותו זכר ליציאת מצרים אלא שצוה הקדוש ברוך הוא לעשות המעשה ומתוך כך אנו זוכרין יצי...
כמדומה שאין גדר ברור היכן אומרים מקצת היום ככולו והיכן לא. והיכא דאתמר אתמר והיכא דלא וכו'. במלבי"ם פר' מצורע יש משהו, ז"ל - שבעת ימים תהיה בנדתה יש הבדל בין אם המספר בתחלת המאמר ובין אם בא בסופו. שאם בא המספר אחר הפעל יהיה לפעמים עד ולא עד בכלל. והסגיר את הנגע שבעת ימים, וישב מחוץ לאהלו ...
ד. ועוד קשה בדברי הרמב"ם הללו בעצמם, שלכאורה הופך את סדר הפרשה... כה"ק הלח"מ, והאריכו האחרונים. עי'. יש"כ על כל האריכות, עוד לא עיינתי כדבעי. רק בינתיים להעיר, שהאריכות של התושב"כ על סיפור יציא"מ ומעמד הר סיני לכאו' לא באה כדי לספק 'הוכחות' על הבורא והשגחתו, אלא ללמד א...
אולי יל"פ גם עפ"ד רבינו יונה ריש ברכות ז"ל - וברכת גאל ישראל נמי אף על פי שהתקינו לאומרה בלילה כנגד יציאת מצרים שהיתה בלילה אפ"ה כיון שלא למדנו זכירת יציאת מצרים בלילה אלא מרבוי דכל ימי חייך ואין כתיב שם לילה בפירוש אלא מייתור כל בלבד דרשינן ליה לא חיישינן אם אין אנו אומרים אותה ...
שו"ת הרא"ש כלל כד סימן ב וששאלת למה אין מברכין על ספור ההגדה הרבה דברים צוה הקדוש ברוך הוא לעשות זכר ליציאת מצרים ואין אנו מברכין עליהן כגון הפרשת בכורות וכל המועדים שאין צריך להזכיר בהפרשת בכורות שאנו עושין אותו זכר ליציאת מצרים אלא שצוה הקדוש ברוך הוא לעשות המעשה ומתוך כך אנו זוכרין יצי...
לענ"ד. הרעיון מעולה, ומקופיא גם הביצוע. העצה שלי, אפשר אכן לשלב גם 'פרשנות' שאינה מוכחת ממש, כל עוד שבהערות יצויין שמדובר בפרשנות בעלמא. והעצה היותר חשובה; להעביר לביקורת של ת"ח רבים [מסגנונות שונים] עם דעת רחבה, (ולא להסתפק בביקורת של פורומים).
מרשימות חכ"א שליט"א לענין אכילת פסח הוא הו"א במכילתא ואכלו את הבשר בלילה הזה שומע אני כל הלילה ת"ל עד בוקר וכו' ליתן תחום לבקרו של בוקר ואיזה זה זה עמוד השחר, ובהר אפרים פי' דההו"א הוא עד הנץ, (מבואר לכאו' מושג הנץ דמיקרי ברמה מסוימת לילה מדאו'), ועי' אם י"ל דההו"...
אולי כל אלו שכתבו שזמן אמירת פסוקד"ז הוא 'חצי שעה', היו נוהגים כמנהג הזה לומר פסוק פסוק ע"י ב' חזנים, ולכן זה ארך יותר זמן. ויל"ע אם דין שהה לגמור כולה ישתנה לפ"ז בין החורף לקיץ ע"פ המבואר שם שבחורף לא אומרים במתון.
בס' אמרי נועם ברכות דכ"ח נמצא כתוב - אמרי נועם ברכות - הגר''א.png יתר ע"כ נמצא בפי' הגר"א לספרא דצניעותא - ביאור הגר''א לספד''צ.png אלא שבבה"ג לפנינו לא נמצא דבר. עצם הלימוד מהאי קרא מופיע בכמה ראשונים לגבי חיוב אמירת הלל, עי', אבל לא לגבי פסוד"ז. ובס' הפרדס הביא כן גם משמיה...
אולי טעם האיסור בזה הוא כעין דברי החוו"ד הידועים, ז"ל - דספק קרא קריאת שמע אינו חוזר וקורא למאן דאמר קריאת שמע דרבנן בברכות דף כ"א [ע"א], ע"ש, הוא מטעם דקריאת שמע אדעתא דחוב, איסורא אית ביה, כמו בספק התפלל אינו חוזר ומתפלל, וכתב הרא"ש [ברכות פ"ג סימן טו] הטעם, אף ד...
לש' הרמב"ם בסדר התפילה - "בעת ששליח ציבור אומר בברכה זו וקרא זה אל זה כל העם עונין קדוש קדוש קדוש וכו', וכשהוא אומר איה מקום כבודו כל העם עונין משבחים ואומרים ברוך כו' ...וכל אלו הדברים שעונין הצבור הוא קורא עמהן, ולא יגביה קולו בעת שהן עונין עמו". האם הרמב"ם בא לומר שאין צורך שי...
הפוסקים דנו בילד בר מצוה בלילו הראשון, היאך לומד בלי ברכת התורה הלוא מה שבירך בבוקר היה זה בקטנותו ולא מועיל לגדלותו, וכתבו עצה שיתפלל מיד בתחילת הלילה תפלת ערבית, ובברכת אהבת עולם יכוין לצאת יד"ח ברכת התורה ובסוף התפלה יאמר בלחש מיד ברכת כהנים אלו דברים שאין להם שיעור או משנה אחרת, ושפיר יש כ...
לכאורה הקורא והעולה מצטרפים אליהם בשומע-כעונה, וכמבואר בגמרא לגבי הלל, שיש אפשרות שהקהל יוציא את החזן בשומע-כעונה. ...אם תרי קלי לא משתמעי ק"ו תמניא קלי. אולי יש מקור ששיך לומר 'שומע כעונה' גם בשומע מפי ציבור, (וצ"ע). ראה ברוקח סי' שכד שלכאו' מביא כן בשם כמה ראש' (והוא פליג ע"ז), ובמ...
שו"ת רמ"ע מפאנו סי' קיב שאלה, יחיד הנכנס לב"ה ומצא צבור שכבר התחילו לענות קדושה או איש"ר אם מותר לו לענות עמהם. תשובה, מסתברא דכל כה"ג בצרוף כל דהו סגי, מדאמר רבא בפרק לולב הגזול ל"ט ע"א לא לימא איניש יש"ר והדר מברך אלא ישר"מ בהדדי א"ל רב ספרא משה ש...