פורום אוצר החכמה

עושה חדשות

אהלי מועד פסח תשפ''ד.pdf: (15.44 MiB) הורד 19 פעמים

עושה חדשות

ספר להורדה

יחלק שלל - פסח.pdf: (6.71 MiB) הורד 23 פעמים

עושה חדשות

צ"ע לפ"ד החזו"א למה יש איסור בל תוסיף על קריאת המגילה שלא בזמנה, ובהוספת פסוק בברכת כהנים, ומאי שנא מקרי"ש.

עושה חדשות

אולי טעם האיסור בזה הוא כעין דברי החוו"ד הידועים, ז"ל - דספק קרא קריאת שמע אינו חוזר וקורא למאן דאמר קריאת שמע דרבנן בברכות דף כ"א [ע"א], ע"ש, הוא מטעם דקריאת שמע אדעתא דחוב, איסורא אית ביה, כמו בספק התפלל אינו חוזר ומתפלל, וכתב הרא"ש [ברכות פ"ג סימן טו] הטעם, אף ד...

עושה חדשות

שמש בית הכנסת - משבט לוי

: ספר המספיק.png (73.53 KiB) נצפה 101 פעמים

עושה חדשות

כל הספר להורדה

שערי ציון ו' - ארבעים שנה - לדפוס - בס''ד.pdf: כולל אמרי יושר - הרב פטרובר; (12.99 MiB) הורד 154 פעמים

עושה חדשות

לש' הרמב"ם בסדר התפילה - "בעת ששליח ציבור אומר בברכה זו וקרא זה אל זה כל העם עונין קדוש קדוש קדוש וכו', וכשהוא אומר איה מקום כבודו כל העם עונין משבחים ואומרים ברוך כו' ...וכל אלו הדברים שעונין הצבור הוא קורא עמהן, ולא יגביה קולו בעת שהן עונין עמו". האם הרמב"ם בא לומר שאין צורך שי...

עושה חדשות

הפוסקים דנו בילד בר מצוה בלילו הראשון, היאך לומד בלי ברכת התורה הלוא מה שבירך בבוקר היה זה בקטנותו ולא מועיל לגדלותו, וכתבו עצה שיתפלל מיד בתחילת הלילה תפלת ערבית, ובברכת אהבת עולם יכוין לצאת יד"ח ברכת התורה ובסוף התפלה יאמר בלחש מיד ברכת כהנים אלו דברים שאין להם שיעור או משנה אחרת, ושפיר יש כ...

עושה חדשות

לכאורה הקורא והעולה מצטרפים אליהם בשומע-כעונה, וכמבואר בגמרא לגבי הלל, שיש אפשרות שהקהל יוציא את החזן בשומע-כעונה. ...אם תרי קלי לא משתמעי ק"ו תמניא קלי. אולי יש מקור ששיך לומר 'שומע כעונה' גם בשומע מפי ציבור, (וצ"ע). ראה ברוקח סי' שכד שלכאו' מביא כן בשם כמה ראש' (והוא פליג ע"ז), ובמ...

עושה חדשות

שו"ת רמ"ע מפאנו סי' קיב שאלה, יחיד הנכנס לב"ה ומצא צבור שכבר התחילו לענות קדושה או איש"ר אם מותר לו לענות עמהם. תשובה, מסתברא דכל כה"ג בצרוף כל דהו סגי, מדאמר רבא בפרק לולב הגזול ל"ט ע"א לא לימא איניש יש"ר והדר מברך אלא ישר"מ בהדדי א"ל רב ספרא משה ש...

עושה חדשות

טימין (קורנית)
עצי בשמים או עשבי בשמים?

עושה חדשות

לבי במערב כתב:בפתח־דבר ל'תיקון קוראים - סימנים', כתב הרש"מ ריאחי שליט"א:
פתח דבר - סימנים.jpg

לא הכלכול, אלא הבלבול.

עושה חדשות

נפח או משקל

תגובה מאת הרב מנחם אביטן.pdf: (1.65 MiB) הורד 67 פעמים

השיעור-השבועי-בשלח-תשפד-429.pdf: (1.05 MiB) הורד 62 פעמים

עושה חדשות

האשכנזים הוסיפו נ ל-ע, כמו יענקב, ואפשר ללמוד מזה על עמקותה של ע אשל אברהם (בוטשאטש) סימן קמב - קצת מדקדקים כתבו שמבטא ע' הוא כמו עם נ', ובתיבת ושבעת [דברים ח, יב] נוטה כאומר ושבענת. גם אם אין דבריהם מכריעים לומר כן, מ"מ אין בכך שנוי משמעות ויצאו ידי חובת. ולכתחילה אולי נכון לומר בלא נ' כלל רק...

עושה חדשות

(ודע שכל רשימות שהבאנו בספר זה בשם הגר"מ שורקין מהגר"ח הם ממה ששמע בשם הגר"מ, שראה בשעתו מנהגי אביו הגר"ח זצ"ל, ומסר המנהגים לבנו הגרי"ד, שהוסיף מה שראה, ומסר להגר"מ שורקין שרשם הדברים, ואני מוסר כפי שרשם, אף שיש בהם דברים שלא ראינו נוהגין כן, ואפשר שחזר בו הגר&quo...

עושה חדשות

יש"כ. האם הנידון הוא רק על מלעיל ומלרע, או גם על שוא נע ונח במקום שזה משנה משמעות, או שאולי בזה כו"ע מודו דהוי לעיכובא. (כגון 'וייקץ יעקב משנתו' אם הניח את השווא, וכד').

עושה חדשות

לייבעדיג יענקל כתב:וראוי לדעת את מה שכתב מהרש"ס בשם מהרש"ל בסדורו שכל 'אתה' שבשמו"ע (מלך גדול וקדוש אתה, מוחל וסולח אתה, גואל חזק אתה, רופא נאמן ורחמן אתה, שומע תפלות ותחנונים אתה) נהגה בפתח, מלבד 'כי תהלתנו אתה' שהוא קמוץ כיון שהוא מיוסד על לשה"כ בירמיה.

מתאים עם דברי המהרש"ל בתש' סי' סד.

עושה חדשות

כתבו הפוסקים ליזהר בין מלעיל ומלרע כשהדבר גורם לשינוי משמעות בין הוה לעבר, ועיין בקונטרס הטעמת המילים של רא"י הופמן ובשו"ת עולת יצחק ח"א סימן כה שהוא לעכובא בדיעבד, והביא שם כן מה ערה"ש תרצ,כ [וכן משמע בשערי אפרים ג,טז], ואף שלפעמים מחמת ההפסק משתנה מקום הההטעמה, כגון בק"ש:...

עושה חדשות

האם מי שקרא פסוק בלשון תמיהה, (כשהפירוש האמיתי הוא בניחותא, כרגיל), זה מעכב?
הרד"צ הילמן נוקט (ב'ישורון' שם) כך כדבר פשוט, אבל לא הביא מקור לזה.

עושה חדשות

יש"כ על ההערות. מתוך דבריך אני מבין שאתה סובר ש"ראיית וסת" מטמאת בימינו בלי הרגשה, כי כיון דהאידנא אין הנשים מרגישות כלל, אז אין לתלות את הטומאה מדאו' בהרגשת הגוף, אלא ב'ראייה כדרכה'. (וממילא יל"ד ב'מחזורים קלים' הבאים בזמן הנקה או למי שנוטלת כדורים וכד', האם זה ראייה כדרכה כיון ...

עושה חדשות

בחי' הרי"ם סי' תכט - "דתלינן לכל הנסים דמגילת תענית בזכות הבית, ואף פורים היה בזמן שהקריבו כבר בבית המקדש, ולכך כשחרב בית המקדש בטלו כי הני ד' צומות", וצ"ע.

עושה חדשות

HaimL כתב:היכן כתוב שיש בזה איסור.

הביאוה"ל בסי' נז כותב בחריפות לגבי ענייה על 'ברכו' בלי עשרה שומעים, אבל אולי זה בגדר של ברכה לבטלה.

עושה חדשות

עטרות בראש - הרב מנחם נובוגרוצקי.docx: (63.24 KiB) הורד 43 פעמים

עושה חדשות

ז"ל הרי"ף ביבמות שם - אמר ליה מודה רבא בלא אבא יבמי דאסוקי מילתא הוא כר' זירא דאמר כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו הכא נמי אם ראוי למיקרייה בבת אחת לא מעכבא קריאתה ואי לא מעכבא. ופי' הנמוק"י - מודה רבא בלא אבה. הוא הדין בלא חפצתי מטעמיה דר' זירא וה...

עושה חדשות

דבר דומה (מעין דמעין) בתורת המנחה פ' במדבר - כתימרות עשן, שניתנה מתוך העשן והאש דכת' (שמות כ) והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש, וניתנה מתוך שני דברים אלו ללמד שכל מי שאינו מתעסק בה ומקיימה תיעשה לו כאש וכענן (צ"ל: וכעשן) לכלותו. המלבי"ם בישעיהו פ"ו כותב - כמו שהענן והעשן הפכ...

עושה חדשות

מנהג אשכנז המערבי שאומרים פסוקד"ז קהל וחזן, ככל אמירת תהילים אצלם, ודומני שהמנהג הוא חצי פסוק חזן וחציו הקהל, וכעי"ז נוהגים הספרדים בפסוקי הסליחות. המנהג המוזכר כאן אינו באמירת קהל וחזן, אלא ב' חזנים שאומרים פסוק פסוק לסירוגין. (וראיתי במקו"ח סי' נ שמזהיר לא למנות שניים ששונאים זל&qu...

עושה חדשות

ראיתי מי שכתב - המשנה במסכת תמיד אינה מפרטת איזה נוסח קראו הכהנים במקדש. לכאורה, הנוסח של ספר דברים מתאים יותר לקריאת הכוהנים, באשר היא סמוכה לפרשת שמע (דברים ו, ד-ט) ולפרשת והיה אם שמוע (דברים יא, יג-כא); אולם כאן הממצא הארכיאולוגי מאלף: טקסטים של עשרת הדיברות מלפני החורבן, שנמצאו במצרים ובקומראן,...

עושה חדשות

כשקראו עשרת הדברות, זה היה מפרשת יתרו או מפרשת ואתחנן?

עושה חדשות

משנ"ב סי' נו - ובביאור הגר"א כתב שלא לומר רק עד תיבת עלמיא בלבד כי כאן הוא סיום השבח של אמן יהא שמיה רבא ומיתברך ולהלן מתחיל פרק אחר ואין לערבם בבת אחת ונראה שאם יאמרם בשתי נשימות גם להגר"א שרי. ובשעה"צ - דומיא דתקיעות לקמן בסימן תק"צ דלכולי עלמא תקיעה ותרועה הוא שני דברים, ...

עושה חדשות

ראיתי כעת ב'צפנת פענח' (לבעל ה'תולדות') פרשת בשלח שכ' "...דרך שירה דאחד מקרא והשאר עונין, אם כן אין צריך צירוף יחד למקום אחד, מה שאין כן דרך תפלה צריך צירוף למנין במקום אחד יחד".

עושה חדשות

שו"ע או"ח סי' נה ס"כ - "היו עשרה במקום א' ואומרים קדיש וקדושה, אפילו מי שאינו עמהם יכול לענות. וי"א שצריך שלא יהא מפסיק טינוף או עבודת כוכבים". ובמשנ"ב "ואפילו אמן אינו יכול לענות לדעה זו אם הוא מפסיק". וקשה לתפוס הענין מה פירוש שיש גוי באמצע שמפסיק, ולמה...

עושה חדשות

מכתבים יפים מאת רבי שלמה וולבה זצ"ל

אוצר החכמה_אגרות וכתבים - ב - וולבה, שלמה_312_321.pdf: (8.15 MiB) הורד 178 פעמים

עושה חדשות

פא] הנו"כ בתחילת סימן קעג הביאו גם את המהלך של הרמב"ן בסוגיא דטרשא, שההיתר הוא רק כאשר קוצץ לשלם כפי השער שיהיה בזמן הפירעון. ברמב"ן במלחמות מביא שם דטעם ההיתר בכה"ג הוא משום סברת אטו חיטי קדחי באכלבאי וכו'. לכאו' לפ"ז ההיתר הוא רק בדבר הנשמר ולא בפירות המתקלקלים. האם יש בפ...

עושה חדשות

-ביטול ברוב. מבו' בפשטות לפי רוב הראש' לגבי חתיכה טמאה שהתערבה בב' חתיכות טהורות ובטלה בהם, שאפי' אם אדם אחד נגע בכולם, מ"מ הוא אינו טמא אלא נשאר בטהרתו. וכמובן שמי שיודע מהי החתיכה הטמיאה, לגביו הנוגע בטומאה נטמא. וצ"ע מה הדין כשנודע עכשיו להמסופק אחרי גמר הנגיעה בכל החתיכות, האם מכאן ול...

עושה חדשות

כעת ראיתי בחיי אדם כלל ל' שכתב "אם מפסיק טינוף או עבודת כוכבים, י"א דאסור לענות, ונראה לי דאמן יהא שמיה רבא וקדושה יענה, דהוי רק פסוקים, אבל ברכו לא יענה", וכך נפסק בשמו במשנ"ב סי' נה סקס"ב. וצ"ע, דהא להדיא כ' הפוס' דאסור לומר קדושה בלי עשרה, אא"כ קורא בניגון וטעמי...

עושה חדשות

יוצא פוניבז' כתב:שו"ר בס' אגרת הפורים

אוצר החכמה_אגרת הפורים - ספטימוס, יוסף דב בן חיים יצחק_63_64.pdf: (2.23 MiB) הורד 105 פעמים

עושה חדשות

האם מצינו בפוסקים שיבדילו בכל זאת בין עיקר הדין דאו' ובין החומרא של רב זירא, או שכיון שקיבלו ע"ע כבר אין בזה שום חילוק. כגון אשה שראתה מראה מסופק ביום השביעי של הבדיקות, והקלו לה לדון את זה כמראה טהור (מחמת הקושי לסתור את כל השבעה נקיים), ומ"מ יורו לה לחכות עוד יום אחד כדין שומרת יום. יש ...

עושה חדשות

בסידור חסידי אשכנז הנ"ל נדפס קטע נוסף בהשלמות;

: סידור חסידי אשכנז.png (54.24 KiB) נצפה 486 פעמים

כפי שהעיר הרי"י סטל במאמר המצורף לעיל, הסיומת סותרת את ההתחלה, וכנראה זה גליון שהשתרבב פנימה.

אבל רציתי לברר האם מצינו מישהו שכותב בסגנון זה, שהלל הגדול הוא בכלל מחרף, כי נתקן לאומרו רק בשבת.

עושה חדשות

ז"ל הרמ"א בסי' תכב - וקורים הלל בדילוג, בין יחיד בין צבור... ויש אומרים דגם יחיד מברך עליו (טור בשם הרא"ש ור"ת). וכן נוהגין במדינות אלו. ומ"מ יזהר אדם לקרות בצבור כדי לברך עליו עם הצבור. וי"א דכשיחיד קורא אומר לשנים שיאמרו עמו ראשי פרקים דאז הוי כרבים (מרדכי פ' במה מדלי...

עושה חדשות

יבנה כתב:ומצינו כיוצ״ב בחז״ל בבעל קרי.

בעל קרי יכול לטבול מיד, אבל נדה תאכל כל שבעת הימים ולא תברך ברכהמ"ז.

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 12462 תוצאות