פורום אוצר החכמה

לענין דברי השבה"ל על שנהגו להתענות ביום ו' דפרשת חקת על שריפת התורה, אצרף בזה מתוך ספר נפלא בכת"י, הנקרא הלוי והגר, חברו איש מבית לוי, ובו עיונים בתרגום אונקלוס, ובמקו"א יבואר עניינו: פסוק ב זאת חקת התורה, ת"א דא גזירת אוריתא, ברוב פעמים מתרגם אונקלוס לשון 'חוק' – קיים, ['חוק ומש...

הענין ידוע והוא יושלם בגי' הבאה בעז"ה.

בעל מח"ס נפלא עוד יותר. אמרי ספר.
הוא אינו מעונין

עיין דברי הגרי"ח בבספרו אמרי בינה חקרי לב סי' טו באריכות. (ושם: 'הנה בודאי שיפתח שזכה לגדולה זו לא היה בוקי סריקי מעמי הארץ חס ושלום..').

(כהוכחה זוטא תשמש המסורת שמספרת על החסיד מהורדאנה בעל ה'יסוד ושורש העבודה', שהתאמץ לשמוע את 'הברכה הנדירה' יוצאת מפיו של גר הצדק פוטוצקי. סביר להניח, שגם החסיד, זכה בחייו לקדש את השם יותר מפעם - לפי הקרטריונים דילן - ובכ"א לא בירך את הברכה). אולי לא עמדת עדיין על אופיו של מקום זה, לפיכך יש מן ...

מה שלא יעלה בנתיים בחיפוש...
(מספרי המוסד החדשים)
מתוך ספרה הנפלא של גב' אסתר פרבשטיין בסתר רעם:

: בסתר רעם א.jpg (99.85 KiB) נצפה 10638 פעמים

: בסתר רעם ב.jpg (200.41 KiB) נצפה 10638 פעמים

מכון אופק אינו נראה באופק. לע"ע.

הסיפור נזכר גם אצל הרחיד"א. המקור הראשון הוא כנראה בשבחי האר"י שבספר הכוונות ומעשה נסים קושטא ת"פ ובתוספת נופך (במיוחד על דמותו של ר' ישראל) בחמדת ימים לשבת. כמו שנזכר כאן יש החושדים במגמתיות הסיפור שנועדה להגדיל את שם משפחת נאגארה לאור היות הנכד מן היותר מקורבים לש"ץ. (ג"ש ...

לקט שיחות מוסר מר' אייזיק שר עלו עתה למקוון!

עדכון: הרב אביטן אינו מעונין בשלב זה. יתכן שבשנה הבאה.

מדובר כאן בשני ספרים שונים, אביטן ההדיר את תשובות מהר"ח אור זרוע ולנגה הו"ל מכת"י את פסקים ודרשות. אכן שניהם חסרים. (יתכן שאביטן כלל בספרו את החומר שפרסם לנגה, איני זוכר). בכל מקרה אכן חסרון הטעון תיקון.

מכתב מאליהו - בעבר היה סירוב יתכן שהדברים התשנו. תשובה נדע בקרוב.
שערי תוספות - היה מי שטיפל בענין, נברר ע"כ.

כאמור כו"כ פעמים אי אפשר להכניס ספרים של יב"צ. כאמור במקום אחר מהדורת מוסד הרב קוק מן הסתם תכנס. כיום נמצא הספר בחלקו תחת הכותר שבחי רבי חיים ויטאל.

צ"ל חתן של דרעי. הרב אביטן. יטופל בעז"ה.

אכן. 'שיחות מוסר' אינם שייכים למשפחת שמואלביץ, שאם הדבר היה תלוי בדעתם, היה הספר באוצר.

טרם שכתבתי בדקתי בספרו של וידר, ואין שם יותר ממה שכתבתי.
מנהג קריאת 'נאמן' לא נזכר שם אלא אגב גררא, בדיונו על מנהג דומה לומר אמת בברכה שקודם ההפטרה.

כנראה שגם אצלינו נשאר הד למנהג זה: בטור או"ח רפ"ד כתב ומה שמפסיקין כשמגיעין לכל דבריו אמת וצדק לא מפני שהוא סיום ברכה וכו' אלא כדאיתא במס' סופרים שהיו נוהגים לומר שם דברי שבח וריצוי. וכך כותב גם בתוס' הרא"ש ברכות מו, ב. וכנראה שכונתם למה שנהוג גם אצלינו, ש'בכל דבריו אמת וצדק' מפסיקין ...

הגאון ר' יוסף צבי הלוי מת"א - יפו, (חתנו של הגאון המקובל רנ"ה הלוי מיפו) טמון בטבריה, ולפי הנשמע ביקש כן בצוואתו משום שמצא כתוב (או קיבל) שתחיית המתים תחל משם. האם ידוע על כך?

ובמקום שאין מכירים ולא יצא טיבו של הגרי"צ הלוי, הנה מכתבו של הקה"י להבחל"ח להגרי"ש:

ר' אבישי

שמעתי מר' בן ציון שפירא בנו של ר' אברהם, שבזכרונו האבא היה מספר שהיה זה קונטרס שהכיל רק את תמניא אפי. אולי זה יקדם אותך קצת.

דרך אגב, אולי פעם מישהו יתן הסבר מאיפה מגיע הכינוי הפולני הזה 'ר' אברום'? מיוסקה שפירא או ממי?!
כל פעם זה צורם את אזני...

דרך אגב האם ידועות הגהות נוספת מהעותק המוגה של כרו"פ, שהיה בידי הרב הנזכר?

מאושר....

נדפס לראשונה בשלימות ע"י מוה"ק בירושלים תשי"ד ושוב ע"י הוצאת שובי נפשי בירושלים תשנ"ח ושוב ע"י יב"צ לפני שנתיים בערך. אבל גם קודם נדפס בחלקו והוא הנקרא שבחי ר' חיים ויטאל לראשונה אוסטרהא תקפו.בנתים יש באוצר רק את השבחי ומן הסתם עכשיו יכנס גם מוה"ק.

ולמר איש ספר יסביר נא לי מה שכתב הפלתי וז"ל ואז הראיתי לו סמ"ג וכו' שלהבנתך הראה לו גליון חלק. ותו לא מידי. אברך. לא הראה לו סמ"ג זה בטוח. לא הראה לו גליון חלק ג"כ מסתבר ואצלי רחוק שהראה לו מה שהציעו האחרונים. ובטוט"ד למהרש"ק עמד ע"כ שאינו בסמ"ג והציע שיש לגר...

גלילי ! גלילי !

צפנת פענח ! כפתור ופרח !

נפלא עד מאד... !

ההערה שלך נכונה, על מי שכתב שכן דרכו כל מקום וכו', אבל אין לזה שום קשר ושום אפשרות להחליש את התימה הגדולה על הכרתי. ולחיתום הענין: ניכר שלא עיינת במקורות שהציעו ששם כביכול כתוב ונוהג בזכרים ובנקבות (וראה את דבריו של מהרש"ם המובאים בתורה שלמה שהעלו כאן). ועוד: מי שלא מאמין לסיפור עם הכרתי המוגה,...

למרות סימני השאלה המרובים שאתה שותל בהודעתך, אין ביכולתי להבין יותר משהבנתי בתחילה. צר לי.
התימה על הכרתי כפולה, הן בציטוט משפט שלא קיים והן בהסתמכות עליו.
[ואם תבדוק את המקורות החלופים שמציעים, תראה שגם שם לא נמצא כלשון הזו בכלל!]
לא האחרונים יקבלו ממך מוסר ולא הכרתי זקוק ממך לסנגוריה. במחילה.

אימג' תודה מרובה על הרצון לפתור אבל כמובן שהרחקת לכת מאד... כדי שיהיה קל לחפש ארשום את עיקר הדברים. בתוס' יבמות (לג, ב) הקשו למאי דס"ד בגמ' שם דר' ישמעאל ס"ל הבערה ללאו יצאת, וא"כ אין עליה חטאת, איך רשם ר' ישמעאל בפנקסו להביא חטאת שמנה על שהטה את הנר, הא לדידיה אין חטאת על הבערה. והבי...

לא צריך להפוך את הקערה על פיה במחילה. לענ"ד יותר נראה שנתקיים בדברי התומים מש"כ איהו על בעלי השו"ע שאע"פ שלפעמים יש בדבריהם דין שנראה טעות ואי אפשר להולמו, באו האחרונים ויישבו דבריהם במה שלא עלה על דעתם כלל, והוא משום רוה"ק השורה על דבריהם והדברים עתיקים. כאמור, המשפט שכתב ב...

מצ"ב קטע מטוב ירושלים על הירושלמי. ראו בטור השני למעלה.

ובכן מיהו הרמא"ך?

viewtopic.php?f=4&t=273&p=1286&hilit=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94#p1286

חיפוש מקור מהווה לעיתים דיון לכשעצמו ולכן לבקשת החכמים בוטלה מסגרת מיוחדת זו, אכן בדעתינו לפתוח אשכול קבוע לבקשות של המצאות עמודים מתוך ספרים שבאוצר.

ואם כבר המלצות פרטניות, אצטרף לדבריו הנכוחים והמאוזנים של חכם מור, אודות אשכולות של 'למדני כל התורה'. הגדרה מצוינת.
(וכיון שהוא לא נקב בדוגמאות קונקרטיות, וזאת מן הסתם בשל נפשו היפה והזהירה בכבוד הכותבים כאן, אחר דברו לא אשנה).

ככלל - וסליחה על הנימה האישית - יש לי רגישות לשמוש במילים 'חוקה' וכיו"ב כאשר המדובר בס"ה בפורום. אין צריך לייחס חשיבות מוגזמת למסגרת. ובנוגע לקביעת אופיו של הפורום: לענ"ד לא ניתן להתוות סגנון קבוע ומחייב של דיונים, והכל תלוי במתדיינים, סגנונם וטעמם. אכן כבר גילנו דעתינו שמגמתינו במסגר...

תודה בנש"ק. אם כי עיקר השגת האחרונים מובנת, שהלשון שציטט הרבי ר' יהונתן 'ונוהג בזכרים ובנקבות', אומרת בכל מקום על ניהוג לאנשים ונשים. וז"פ מאד. ואגב, ההשגה על הכרתי אינה של החת"ס אלא של הרב השואל שם בתשו' חת"ס הלא הוא: 'הרב המפואר ומהולל כמו"ה אברהם' למיעוט ידיעתי לא עמדו עד...

ידוע מאמרו של א"י העשל בספר היובל לא' מארכס ראה שם עמ' קע"ה ואילך.

חכם באשי חבל על זמנך היקר:
בודאי שיש מדרשים רבים שאינם לפנינו (ואיך שכחת את הספרי זוטא...)
התכוונתי לגבי החיד"א שלמיעוט ידיעתי אין מדרשים שראו הוא ולא ראינו אנו. ופשוט.

כיון שעוד לא הגעתי לדרגת ר' חיים קנייבסקי, בדקתי קודם במחשב בדברי רז"ל ולא מצאתי את המאמר הנזכר, אבל תוכ"ד חיפוש ראיתי את המאמר בפס"ז (שמצויין ע"י המו"ל של חת"ס!] ולא חשבתי שיש קשר.

ראיה אלימתא שזה חז"ל, אע"פ שבדברי חז"ל שלפנינו ליתא?! מילא... חבל שצריך לטרוח על דברים פשוטים שכאלה: אם החיד"א היה כותב כן בשם רז"ל, הייתי דוחק עצמי שבין כל יקר שראו עיניו, היו גם מדרשים שנאבדו מאיתנו (שגם זה כמובן פנטזיה בעלמא), עכשיו שהחיד"א כותב שהמפרשים הביאו בשם חז...

אם אכן כל מקור המאמר מ'מדרש פליאה' אז אין לזה שום שייכות לחז"ל, לא בערך ולא בדיוק. והדברים עתיקים. וידוע מש"כ הרחיד"א על מדרשי פליאה אלו המצויים בין האשכנזיים. ואמרים שהראשון שנהג בהם הוא הקדוש ר"ש אוסטורפולער למרות זאת נהגו גדול"י להשתעשע באמרות חריפות אלו. לפי שעה לא מצאתי...

מור כתב: דהכל כפתור ופרח: הקשו חז"ל, קורח שפקח היה, מה ראה לשטות זו - היינו לשטות שבק"ו, וכהקו' דהק' לעיל. ותירצו, דפרה אדומה ראה, וע"פ ההגיון שחסר שם, ומן הדין היה שיושלם בציצית, הקשה מה שהקשה.

יפה מאד אף שכמובן ליתא בחז"ל

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 15276 תוצאות