לגופו של דבר אבקש להוסיף, כי במבוא מצהירים המחברים כי הם לא כללו בספר פריטים שאין אפשרות להשיגם כלל, והם אינקובולות וספרים שידוע שלא נותר מהם אלא עותק אחד. על פניו, העקרון הזה מתאים יותר למטרה הנזכרת של קיבוץ ובנית ספרית ספרי יסוד. אכן זכור לי שהר"ש ליברמן באחד ממבואותיו עמד ע"כ כי השפעתם...
יש"כ חלק של זמני השקיעה והזריחה בלוחות של הגרימ"ט הוא שולי שבשולי. גם מנהגי אר"י (שאני בכלל לא בטוח שהגרימ"ט לא הטיף להנהגת לכה"פ חלקם, גם בחו"ל) הם לא החלק העיקרי של הלוח. הקיצור, רובו ככולו שווה ללוח לא"י, והשמטת שמו של הרימ"ט פלאי. ר' בנימין קלוגר מסר לי שי...
איקלעו לידי ארבע לוחות, בצביון הלוחות של הגרימ"ט, והם מן השנים תש"ז; תשי"ח; תשמ"א; תשמ"ג. לאמור הם מופיעים עשרות שנים. עיון קצר מגלה שמדובר בלוח לא"י של הגרימ"ט כשהוא מותאם לבני חו"ל. המו"ל הם "הצדקות המאוחדות בירושלים", אבל למרבה הפלא אין זכר ל...
לגופו של דבר אבקש להוסיף, כי במבוא מצהירים המחברים כי הם לא כללו בספר פריטים שאין אפשרות להשיגם כלל, והם אינקובולות וספרים שידוע שלא נותר מהם אלא עותק אחד. על פניו, העקרון הזה מתאים יותר למטרה הנזכרת של קיבוץ ובנית ספרית ספרי יסוד. אכן זכור לי שהר"ש ליברמן באחד ממבואותיו עמד ע"כ כי השפעתם...
הזכרתי למעלה את דברי ליברמן ליברמן.jpg התכוונתי לדבריו אלו שבראש תוספתא כפשוטה. וכרגע איני מבין מה בדיוק רצה בזה, האם שיקולים של נוחות בלבד (בספרית הסמינר היו לא מעט אינק'...) או שלדעתו רוב האינקונבולות לא היה להם השפעה על הדפוסים שאחריהם?! ==== א. הזכירו שהספר אינו "מקצועי". ברור שהספר לא...
אני בטוח שתמצאו בספר אי אלו ספרי דרוש שנדפסו פעם אחת בלבד במשך 500 שנה, וכמובן שאין להם חשיבות יתירה בספרות של עמנו... ספרי הדרוש שנרשמו מועטים הם אבל כולם מפורסמים ויסודיים בענף הדרוש ואלו הם: דרשת הרמב"ן דרשות אבן שועיב (ספר דרוש מזמן הראשונים מצוטט ומושקע בספרי דרוש הבאים אחריו) דרשות הר&qu...
לא התרשמתי שמדובר בספר מקצועי ממש. אחרי כל הדברים הנמלצים - סוף סוף מישהו כותב את הדברים כמות שהם... דרכם של סוחרי ספרים ישנים וגם של אלו שקונים את הסחורה היא, שישנה חשיבות לדפוס ראשון של ספר, ותו לא. [מלבד אם יש לאותו טופס פרטי, גם אם הוא מדפוס שני, יחוס מיוחד - כלומר שייכות לאחד מהגדולים וכו']. ה...
לגבי דברי "הליטאי המקורי"(?) ואותם הצפויים לבוא בעקבותיו. כדאי אולי להבהיר את ההגדרה. "ספרי יסוד", אינם הגדרה המלמדת על חשיבותם ואפי' לא על כשרותם של הספרים. "ספרי יסוד" לפחות בפרשנות שניתנה להגדרה בספר זה, הרי זו קביעה היסטורית לגמרי. יבוא מי ויטען שמו"נ "מטמ...
אני מעלה כאן השערה, עם הסתייגות. שני האחים המכובדים הנ"ל, עיקר עיסוקם מזה שנים, הוא העיסוק בקניית ומכירת ספרים עתיקים וכו'. זה עיקר פרסומם וגאוותם. חוששני, ואשמח לקבל הכחשה או הזמה, שלפי קריטריון זה נכנסו ספרים לרשימתם. אולי בחלק מהמקרים. גילוי נאות: אף אני מתעסק מעט שבמעט בעניין זה. עיסוקם של...
כריכה חום.jpg תוכן הענינים.pdf חכמות בחוץ תרונה ספרי יסוד, ספרי היסוד של הספריה היהודית התורנית. כולל ספרי היסוד שבאו בדפוס משנת ר"ס (1500) אשר רוב בית ישראל נשען עליהם, והם מקרא משנה תלמוד ומפרשיהם, ספרי הלכה ראשונים ואחרונים, אמונה, קבלה וחסידות ספרי תפלה, דרושים מוסר ועוד. נעשה בעזהשי"...
קבלתי מחכ"א שתי הערות חשובות מאד למה שכתבתי בתחילת הדברים. ב. והוא העיקר, לדעתו א"א לייחס לריטב"א הנחה שפתח בחבית שיש לה מגופה א"ח עליה מהתורה משום שיש לה מגופה, שהרי אמרו בגמ' שנקב במגופה כל שהוא עשוי להכניס ולהוציא חייב ע"ז מהתורה. ועכצ"ל שכוונת הריטב"א שכיון שה...
כמי שגדל על קרבה לביהמ"ד הגר"א יש לי צער גדול מהאשכול הזה. אין ספק שתלמידי הגר"א ר"י ורמ"מ משקלוב איש בדרכו פעלו להתחדשות הישוב היהודי בארה"ק מה שלא פעלו קודמיהם. ומלבד החובה המוסרית להכיר בפעלם, בודאי אחר שאנשים גדולים היו, מעשיהם צריכים להיות אות ומופת עבורינו. אלא שכ...
קבלתי מחכ"א שתי הערות חשובות מאד למה שכתבתי בתחילת הדברים. א. ראשית הוא מעיר, שלא כמו שאני כתבתי שלדעת חזו"א שבירת גוף אטום חשוב לעולם פתח יפה. לדעתו שבירת גוף אטום הוא עשיית כלי! ונפ"מ בין שתי הגישות שלפי דברי השובר גוף אטום והוא מוסתקי, באנו בזה למחלוקת הראשונים בדין עשית פתח יפה במ...
הרב אבי, הצדק איתך, א"א לפרש שובר חבית ובלבד שלא יתכון לעשות כלי על שכבת העצים. הרב פרי יהושע יש"כ על הדברים. את התפיסה הנפוצה הזו שמשווה את הריטב"א לחזו"א ביקשתי לשלול בדברי הצנועים דלמעלה. ול"מ בדבריך התייחסות למש"כ. הרב מגופת, אתה כותב בלשון עמוקה וקשה לי לעמוד על סו...
איני מכירו, אבל עבודתו קב ונקי ויראתו נסוכה וחופפת על הדברים. נשלח אלי ואמרתי לזכות גם אחרים. ובזכות ציפייתנו לישועה נזכה לראות בנחמה, ועין בעין נראה בשוב ה' ציון. אנס"ו. שבת שלום! נפלה עטרת ראשנו (השפע הגדול בזמן המקדש וחסרוננו היום.doc תיקון חצות. לקט מקורות.docx צפייה לישועה.doc תפילה להוספה...
מן המפורסמות שסוגיא זו הלכו בו נמושות עד שלא הניחו יתרם לעולליהם. אולי תפתור את זה? לא מצאתי מי שיפרש דברי הר"ח בביצה לב: מוסתקי פי' גרוגרות מהודקות. ובהודעה זו אף אני בחלומי נבוכתי בזה. בצטטך את דברי ר"ח כבר הכנסת פרשנות וממילא סגר עליהם המדבר, שכך לשון ר"ח: פירוש: כמו קציעות המהודק...
כאמור ד' הריטב"א שונים לחלוטין מד' חזו"א. חזו"א העלה את חבית אטומה לדרגה שכל שבירה בה מקבלת מיד אופי של פתח ריטב"א הכניס לדיון את סברת חבית פתוחה רק כדי לומר שבחבית כזו לעולם לא יהיה חיוב תורה, ושלכן אין לגזור בה שבירה אטו פתח, אבל לא החמיר מהצד השני ששבירת חבית אטומה תהיה לעולם ...
מן המפורסמות שסוגיא זו הלכו בו נמושות עד שלא הניחו יתרם לעולליהם. ובכ"ז כמה דברים חדשים לכאורה... במשנה שבת קמו א, שובר אדם חבית להוציא ממנה גרוגרות ובלבד שלא יתכון לעשות כלי. בחזו"א סי' נא ס"ק יא, בדיונו הידוע על פתיחת קופסאות שימורים, הוא כותב כך: חזון איש.jpg לדבריו שבירת דבר אטום...
מש"כ שעצם הסברא כוחה יפה גם לאלקי נצור, הרי לכך פתחתי את הדיון בכך שלא מצאתי דיון מסודר מי תיקן להוסיף את אלקי נצור לשמו"ע. ואם מדובר במנהג מאוחר, קשה להשתמש בסברא הנזכרת. פשוט שרחמי שבגינם חייבו נשים בתפילה,הם במובן של שאילת צרכים, וכ"ה להדיא בירו': שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמ...
כמדומני שגם במוסף אומרים "קדשנו במצוותיך, ותן חלקנו בתורתך". לכאורה זוהי שאלה על דעת הצל"ח שנשים פטורות מתפילת מוסף משום דלאו רחמי נינהו, שהרי אותה לשון עצמה "דרחמי נינהו" אמורה בפרק ערבי פסחים לענין נוסח קדשנו במצוותיך המופיע גם בתפילת מוסף. בטח עמדו על שאלה פשוטה זו. להער...
המתעניינים בתולדות חכמי ישראל מכירים היטב את החיבורים הנזכרים מעלה. שני חיבורים שנדפסו כאחד עמוד מול עמוד. וכך עניינם בקוצר: מהר"ר חננאל ניפי רבה של פיררא ועוד, קנא לחכמי מדינתו וערך חיבור כעין שה"ג, שעיקרו תולדות חכמי איטליה. ושמו: זכר צדיק לברכה. מאפס כסף לא נדפס החיבור, עד שבא לידי ר' מ...
כמדומני שגם במוסף אומרים "קדשנו במצוותיך, ותן חלקנו בתורתך". לכאורה זוהי שאלה על דעת הצל"ח שנשים פטורות מתפילת מוסף משום דלאו רחמי נינהו, שהרי אותה לשון עצמה "דרחמי נינהו" אמורה בפרק ערבי פסחים לענין נוסח קדשנו במצוותיך המופיע גם בתפילת מוסף. בטח עמדו על שאלה פשוטה זו. הצל&...
לגופו של דבר, כשרי"מ כ"כ בשם חכמי איטליה הוא כמובן לא הבדיל בין האיטלקיים/לועזיים שבהם לבין ספרדים יושבי איטליה, ולכן אין כאן פירכה. ועדיין צ"ע מקור השמועה.
בסידור אשי ישראל עמ' פא, כתב הר"י מלצאן על תפילת א'ל ארך אפים הנאמרת קודם קרה"ת: וזה במקום תחנון נתקן, ע"פ חכמי איטליה, לאלה שאיחרו לבוא לבית הכנסת, וכשיאמרו והוא רחום לא ישמעו קרה"ת כבר העיר ר"י זימר בהמעיין, שהיחוס לאיטליה הוא קשה, שכן באיטליה לא נהגה כלל אמירה זו. מ"...
כנראה שמנהג "המקובלים והקדמונים" התחדש לו לכותב בקשר לטעותו בהבנת המכתב. שאם היה ידוע לו מנהג "המקובלים הקדמונים"לציין לפרשה, ואפילו קוראים אותה בעוד עשרה ימים, ואז מוסיפין לה שם לוואי ("האזינו אלול" !) איך הציג מכתבו של הסבא כקודם למכתבו של הגראח"נ מכ' אלול? אשמח ...
משתמע מדברי הרב בן ירושלים כי ההתמודדות היתה בין הגרא"ד זצ"ל לרב אחר זצ"ל, ומרן הגרש"ז תמך בהגרא"ד. אך לא כך היו פני הדברים. אחרי פטירת הגרי"מ חרל"פ זצ"ל דובר כי אחד מיוחד מנכדיו יכהן כרב השכונה, דבר שהיו לו מצדדים אך היו שהתנגדו בתוקף. הגרא"ד זצ"ל ...
מן הצד ממש: האם חקרו פעם את הקשר בין היצירות הריבלינאיות לספרות הזכרונות של האדמו"ר הרי"צ? עושר המקורות על שקלוב וחכמיה למשל, קיים רק בשני המקורות הנזכרים והדמיון ביניהם מעורר מבוכה. למה כל מה שקשור ליצירות הנזכרות טובע בים של הסתרה, למשל האיש שיודע יותר מכל על התהוות הספר ומוצאיו הוא בכל...
מן הצד ממש: האם חקרו פעם את הקשר בין היצירות הריבלינאיות לספרות הזכרונות של האדמו"ר הרי"צ? עושר המקורות על שקלוב וחכמיה למשל, קיים רק בשני המקורות הנזכרים והדמיון ביניהם מעורר מבוכה. למה כל מה שקשור ליצירות הנזכרות טובע בים של הסתרה, למשל האיש שיודע יותר מכל על התהוות הספר ומוצאיו הוא בכלל...