לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
עוד אגדה המצטרפת לפולקלור הירושלמי אודות הפטרת התשפוט וחכמתם של בני ירושלים להשתמט מקריאתה... בבית הכנסת באר שמואל שבאו"ס, קראו בפרשת אח"מ הכ"כ ולפרשת קדושים הועידו את הפטרת 'התשפוט'. בעל הקורא הוא נכדו של הגרי"י פישר, מעמיד מנהג ההכפלה. ויהי בהשכמת שבת קדושים מופיע בעל הקורא כשא...
מסכים עם כל דבריך. בשיעור שמסר בנושא, הדגיש הגרב"צ (-קוק) עד כמה דעתו של מרן הגרי"ש הייתה נחרצת בנדון, וכאשר סיפר לו כי בעל הקורא בבית מדרשו של גאב"ד העדה החרדית הגרז"ר בענגיס זצוק"ל העיד שקרא בשתי השבתות 'הלא כבני כושיים', הגיב מרן הגרי"ש: "כך הייתה דרכו של הרב ב...
א. אני מבין שהכותב סבור, שאילולי 'לוח ההלכות והמנהגים', כולם היו נוהגים כ'לוח ארץ ישראל' של הגרי"מ טוקצ'ינסקי, ולא היה מתעורר כלל הנידון, ואם כן, 'לוח ההלכות והמנהגים' רק גורם "לאשוויי לשיטה זו (-של הגרימ"ט) כטעות, וליצור חילוקי מנהגים ומבוכה רבתי בעיה"ק ירושלים עצמה" (כלשו...
למעלה הובאו דברים מתוך 'לקראת שבת' פר' אח"מ תשפ"ד. והרב מעט דבש העיר עליהם: הערות: א. רבי אייזיק טירנא בספרו בשלשה מקומות (בהקדמה, במנהג שבת עמ' כד, ובמנהג כל השנה עמ' קסט) טרח לבאר שהמנהג להפטיר ב'אחרי' התשפוט הוא טעות, ושיש לתקן זאת; אחריו הרמ"א (תכח, ח) טרח להביאו בדרכי משה, ובשו&q...
מרשימות הרב אריאל ריין זצ"ל, שהתפלל שנים רבות (גם כש"ץ בימים נוראים), במנין אצל הגאון ר' דוב אליעזרוב זצ"ל , רבה של שכונת קטמון בירושלים: בשנת תשנ"ז שפרשיות אח"ק נקראו בנפרד, הפטירו במנין בבית הרב אליעזרוב שליט"א - בפר' אחרי: "התשפוט", ובפר' קדושים: "הלא...
הגיע לידי סריקה של חיבור שלם בכת"י אשכנזי קדום. למרות מאמצי שלי הק' ושל גדולים ממני, לא עלתה מלאכת הזיהוי בטוב. באיזה מקום נרשם עליו ששמו חיי עולם. שני ספרים דומים נקראו חיי עולם, ספר היראה וספר המשכיל ('ספר חסידים חדש'). אבל החיבור שלפנינו אינו לא זה ולא זה. יש בו קטעים דומים לסמ"ק. רצ&qu...
יישר כח גדול לרב 'איש ספר' על התוכן הרב שהעלה לנו מאוצרות הגרש"ד זצ"ל. בענין דעת הגרשז"א, כאן (עמ' 1, מס' 8) הובא בשמו (הרב משה לינדר, בשם הגרא"ד אויערבאך, בשם אביו) שדעתו כגרימ"ט ('התשפוט' לאחרי, 'הלא כבני' לקדושים). אבל כנראה השתבשה השמועה, כי בעדויות אחרות על המנהג בשערי...
גם אני לא הבנתי (במחילה מכבוד תורתך הרמה) מה מציק לך או מפריע לך ועל מה קצפת כל כך (אתה מממן את השרתים?). לעניות דעתי מעניין לראות כמה שורות מהגותו, בדברים של מחשבה, שנותנים קצת הצצה לעולמו המחשבתי וההגותי. בפרט שמתלוננים כה רבים, שלא שמעו מעולם אף דבר תורה ממנו. וזה יותר מעניין אותי (וכנראה גם את ...
פה טוען הכותב שמנהג ישיבת חברון לכפול הלא כבני ואף מגדיל לטעון שהגר''ש דבליצקי במכתבו בהנאמן החיל מנהג זה גם על פ''ת... מדהים כמה אפשר לשבש (וראו שם בהערה 6 שמכתבו של סבי משנת תשנ"ז פורסם בהנאמן שהופיע בתש"ל...). לגבי 'מנהג ישיבת חברון', ראיתי עוד מאמר בדפוס של תלמיד הישיבה שכותב כך. ולדב...
שמע נא. הפורום הוא לא פורום חדשותי, לא פורום של תושבי בני ברק (או כל עיר אחרת). פורום תורני ! וכל השאר, הם פחות מרקחות וטבחות. אולי בחינת וחגור נתנה לכנעני. ובבקשה אל תגיב כעת במגילה חדשה. אז בקצרה: הודעתי שנמחקה, הועלתה ב"פורום התורני" כי בשגעון ינהג שאתה בראת, ועסקה בב"ב אגב גררא. ...
ומסתבר שצריך לבדוק היטב את הניקים החדשים... (שלושת הניקים המפגינים הצטרפו לפורום בחודשים האחרונים, כמה מפתיע). אין מה לבדוק, אני באמת משתתף חדש, למרות שכבר נחשדתי (באישי) כמתחדש, הטעות שלי היתה שבאחת הפעמים כתבתי על עצמי "בניק הקודם", ושאלוני באישי מהו הניק הקודם שלך ? והשבתי שהייתי צריך ...
א. לא נראה ששינוי המנהג מהרמ"א הפריע לחזו"א, אלא השינוי מכללי הפסיקה, שעל פי מנהג לא מבוסס, ולא ברור שנעשה על פי חכמים, דוחים רמ"א מפורש. ב. בחומשים רבים מופיעה הפטרת 'התשפוט' לפרשת אחרי ו'הלא כבני כושייים' לקדושים. וכבר במנהגי רבי אייזיק טירנא (בהקדמה, ובמנהג שבת עמ' כד, ובמנהג כל ה...
הגיע זמן סיכומים.... נותרו כמה שאלות פתוחות... א. מה ראה החזו"א להתערב, הוא שבמנין שלו לא העיר על כלום (!) ונעשו שם דברים שלא על דעתו (בלי סוף הנה למשל: שיר הכבוד בשבת, מגן אבות בקו"ר, ואפילו זמן הנץ כידוע). התירוץ של 'בני ישראל יוצאים ביד רמ"א' הוא מצחיק. בבית מדרשו של החזו"א נה...
לשאלת ההפטרות בפרשיות אלו הוקדשה כמחציתו גליון סא (אייר תשעד) של 'מבקשי תורה'. אין שם חדשות. הודפסו שם לפי סדר כרונולוגי, מאמרי ר' מיכל ובנו ר' ניסן, השגת ר' מאיר סטלביץ, מכתבו של ר' שמריהו גריינימן, מאמרו של סבי בהנאמן מאמרו של ר"ש סופר במוריה ותשו' רי"י פישר מאבן ישראל. אכן מה מאד תמהתי...
עוד תצלום גלויה של סבי שקבלתי מרייי"א הנזכר. רקע כתיבתה הוא פולמוס הפטרת צו הנדירה, עולותיכם ספו וגו'. הכותב הציע איזו הצעה שכנראה היא הכפלת הפטרה, וגלל כן מתייחס סבי לנוהגים להכפיל באחמו"ק בזח"ג. ( כ"ז בגדר אפשר. הכותב לא זוכר את פרטי ההצעה ואולי יש כאן נבון דבר שיבין יותר מתוך...
עוד תצלום גלויה של סבי שקבלתי מרייי"א הנזכר. רקע כתיבתה הוא פולמוס הפטרת צו הנדירה, עולותיכם ספו וגו'. הכותב הציע איזו הצעה שכנראה היא הכפלת הפטרה, וגלל כן מתייחס סבי לנוהגים להכפיל באחמו"ק בזח"ג. ( כ"ז בגדר אפשר. הכותב לא זוכר את פרטי ההצעה ואולי יש כאן נבון דבר שיבין יותר מתוך ...
הרב דבש יש"כ! (כותב הרשימה נתן תק"ע לגבאי של א"א במ"ב שיסתום הדברים ברמיזה...) השנה מפיץ ריי"י אייזנבאך דף שהוא כתעמולה למנהג הכפלת הכ"כ. מעבר אחד הדבקות של גזירי מאמרו של רמ"ג בלוח דב"ע (כולל מכתבו של סבי, ומי שיוותר על קריאתו עוד עלול לחשוב שהוא מעודד את המנ...
ואגב כך, הנה מכתב מאביו ר' יונה זצ"ל, המשבח את מאמרו של ר"ש סופר הנז"ל (שהופיע קודם בהמודיע יום ו' כ"ה ניסן תש"ל עמ' ד*). ר' יונה כותב שהיה ראוי להפנות אל המאמר בערך באנצ"ת אלא שנמנענו כך משום עקרון שלא להזכיר עיתונים. *יש לי את גזיר העיתון ולא דקדקתי אם הוא שווה למאמר...
לא ראיתי שהוזכר שהרי"ד סולוביצ'יק מארה"ב מעיד שכבר בליטא היו קהילות שנהגו לקרוא בשתי השבתות הלא כבני כושיים: מוזכר גם במכתבו של סבי שבלוח דבר בעתו הנז"ל, ומשם ל'לוח ההלכות והמנהגים' (זלזניק)(!) לצד הערה שב'לוח ווילנא' עליו מתבסס במידה ידועה לוח הרימ"ט, לא נכפלה הפטרת הכ"כ ו...
כל אוכלי שרויה באשר הם, מכירים את המבוכה בענין ברכת מצה מטוגנת, שאם טיגון כבישול ברכתה מזונות ואין בה קביעות סעודה ואם אינו כבישול ברכתה המוציא וברהמ"ז. לפני איזה שנים נהגתי בעצמי להניח המצות בקערה ולערות עליהם מים רותחים מן הקומקום, וכך לבשלם קודם טיגונם. לכאורה באופן זה יצאנו מבית הספק וברכת...