פורום אוצר החכמה

ג"א מצטרף לדברי הרב מטה עוז. ושבעתים יוקם על המלגלגים על עבודתו המופלאה של החכם המופלא צופה ומביט. יכול לחשוב כל אחד בליבו כרצונו על עבודה זו והזמן המוקצה לה, אבל הודעות כמו 'אנשים כאן השתגעו' וכו', הם גובלות בחוסר נימוס של ממש. מילא אם היינו מזהים תנועה של עיסוק בכתבי שושני, היה מקום לדון ע&qu...

הרב חרסון. טובים דבריך מדברי.

הסכנה במשל הוא ההתמקדות בפרטיו... לא התכוונתי להגביה אסכולה אחת מעלה רעותה. וזה לא הדיון בכלל. כתבתי לפי הנחה סבירה, שיש ב'חסידות' ו'במתנגדות', שימת דגש על ערכים שאצל זולתם הם מוזנחים יותר. כעת מוצג אדם שמתוך חינוכו בשני בתי מדרש, הרי הוא כמי שהצליח לשלב בעצמו את הטוב שבכולם. אך אם יסופר עליו, למשל,...

הרב בגולה יש"כ בגין דבריך הנפלאים. מה מצב הקהילה כיום? שמעתי מפלוני שבהודעת דוא"ל של יוצאי הקהילה, הודיעו על פטירת הרבי תחת הכותרת, אוי לה לספינה האבודה שאיבדה קברניטה... ==== באיזה מקום התפרסם זכרונות של אחד הגבאים (או הגבאי העיקרי) ושם הוא מספר שגם בימי הקורונה הורה הרבי שלא להתחשב בכלו...

הרב בגולה יש"כ בגין דבריך הנפלאים. מה מצב הקהילה כיום? שמעתי מפלוני שבהודעת דוא"ל של יוצאי הקהילה, הודיעו על פטירת הרבי תחת הכותרת, אוי לה לספינה האבודה שאיבדה קברניטה... ==== באיזה מקום התפרסם זכרונות של אחד הגבאים (או הגבאי העיקרי) ושם הוא מספר שגם בימי הקורונה הורה הרבי שלא להתחשב בכלו...

רציני כתב:הכוונה לספר נחל דמעה שכתוב בזה"ל:
בעתים הללו נדפס ס' שפת אמת מאת ש"ב הרב הה"ג ......... והמחבר ייחסו שהוא מן דודו בעהמ"ח חסד לאברהם ............

מסתמא כוונתך לספר נחל דמעה תאומים שבאוצר. תוכל לציין מר"מ בבקשה?
ועל איזה שפת אמת מדובר? שפת אמת כתוב בשערו שהוא מר' משה תאומים.

הרב בגולה יש"כ בגין דבריך הנפלאים. מה מצב הקהילה כיום? שמעתי מפלוני שבהודעת דוא"ל של יוצאי הקהילה, הודיעו על פטירת הרבי תחת הכותרת, אוי לה לספינה האבודה שאיבדה קברניטה... ==== באיזה מקום התפרסם זכרונות של אחד הגבאים (או הגבאי העיקרי) ושם הוא מספר שגם בימי הקורונה הורה הרבי שלא להתחשב בכלום...

אני נזכר בקטע בספרו של ר' נתן קמינצקי, ואת הפרטים (שראיתי לפני כשני עשורים) אינני זוכר. מה שנשאר אצלי בערפול זה, שפעם הגיע הגר"ח לסלאבודקא (או קובנא), ובין הבחורים שהגיעו מב' הישיבות (כנס"י וכנסב"י) היה הגאון הצעיר ר' אברהם אליהו, ור' חיים זיהה את פניו ושאל את שמו וכאשר נודע לו ששמו ...

ואגב, בהעמק דבר הישן, 'התשפוט' היא הפטרת אחרי, ו'הלא כבני כושיים' הפטרת קדושים (וכלוח הגרימ"ט). אמנם בגוף החומש, בסוף פרשת אחרי (ובהתאם בקדושים), להיפך: "ומפטירין הכ"כ בעמוס סי' ט', הגם שהיא כתובה בפ' קדושים מ"מ משמעות הרמ"א ס"ס תכח שהיא הפטרת אחרי". מעניין שהנוסח...

מעט דבש כתב:ואגב, בהעמק דבר הישן, 'התשפוט' היא הפטרת אחרי, ו'הלא כבני כושיים' הפטרת קדושים (וכלוח הגרימ"ט).

גם בחומשים היפים של קורן.

בתחילת הדברים הוא מביא את דברי הפסקי תוס' במגילה סימן פז שכתב: "אנו מפטירין התשפוט את עיר הדמים וגו". והסביר ה"אבן ישראל" את דבריו (על פי סברת הלבוש) וכתב שהפסקי תוס' סבירא ליה כרבי אליעזר ולכן מפטירין "התשפוט" ביחזקאל כב, כדי לא להפטיר "הודע את ירושלים" שביח...

ארבעה שסיפרו, ירושלים תשל''ח.jpg ל"מ מחבר בשם אברהם תאומים בן אחיו של ר' אברהם תאומים בעל חסל"א וכל הסיפור נשמע לי עורבא פרח. ומש"כ שיום אחד עמד לכתוב וכו', המכוון לספרו עיר ומלואה על בוטשטאש, שם יש פרק על ר' אברהם תאומים. אבל אינו תח"י כדי לבדוק אם חוזר שם על הסיפור הזה. אולי ש...

יותר זול לשים ישר בגניזה

: ארבעה שסיפרו, ירושלים תשל''ח.jpg (3.46 MiB) נצפה 312 פעמים

ל"מ מחבר בשם אברהם תאומים בן אחיו של ר' אברהם תאומים בעל חסל"א
וכל הסיפור נשמע לי עורבא פרח.

ומש"כ שיום אחד עמד לכתוב וכו', המכוון לספרו עיר ומלואה על בוטשטאש, שם יש פרק על ר' אברהם תאומים. אבל אינו תח"י כדי לבדוק אם חוזר שם על הסיפור הזה.

למדתי את תשובת מרן הגרי"י פישר זצ"ל על הנושא, בשו"ת אבן ישראל (ח"ח סימן ל"ח) ונראה כי אישתמטיתיה סוגיא זו, וכל דבריו נכתבו מפי המנהג שראה ושמע בילדותו בבית הכנסת ב"בתי נייטין", וכנראה להלן לא נכתבו הדברים מתוך לימוד הענין בתוך הספרים עצמם. יש"כ על בירור הדברי...

באישי

אצל חסידים ראיתי (נדבורנה) ואולי עוד.

כתבי היד אכן נבזזו והתגלגלו לסוחרים וחע"ד אבל קודם לכן דאג הרב נריה במסירות גדולה לצלם את כל כתבי היד. ואילו ההעתקות של כתבי היד (כמו סדרי המועדות שעלו כעת לאוצר) אלו נזרקו לגניזה בידי עובדי הישיבה ! סדרי מועדות שי"ל ע"י שובי נפשי הם מתר"מ ועד תרמ"ג מה שעלה לאוצר בחלקו הקטן ...

ביוזמת הרב מפוניבז' ובמימון משפ' רבינוביץ-תאומים, הועתקו כתבי האדר"ת מכתבי היד (שהופקדו בישיבה ע"י המשפחה) באמצעות מכונת כתיבה.
ההגהות הם של המעתיקים או מגיהים אחרים. פרטים על המפעל אפשר למצוא בספרי אחד בדורו.
לימים התפזרו כתבי היד וגם אותן ההעתקות. חלקן שרד.

בגולה כתב:בלי נדר אמשיך עוד, על התמדתו בתורה, כתיבת חיבוריו (מהמבט שלי)

כי מחכים אנחנו לך!

מנהג הקראים בהפטרות אחמו"ק (כבר נכתכ"ב שפעמים שסדר ההפטרות הנהוג אצלם משמר מנהגים קדמונים).

: 5 (1).jpg (1.03 MiB) נצפה 413 פעמים

: 42.jpg (944.88 KiB) נצפה 413 פעמים

: 43.jpg (931.07 KiB) נצפה 413 פעמים

: 44.jpg (1000.58 KiB) נצפה 413 פעמים

ארזי ביתר כתב:הגר"ב וקסלשטיין שליט"א, רב קהילת פני מנחם.

נו נו. אפשר לראות במכתב הזה את הנסיגה העגומה שחלה במעמד קריאת ההפטרה במקומות מסוימים, עד קריאה של העולה והציבור בלחש. ובסוף גם לא ממש משנה מה קוראים

נכדו של הגה"ח הרב משה ארי' לייב שפירא, תלמיד ולימים ראש ישיבת תורת אמת החב"דית ומח"ס. בהקדמה לנמוקי מלב"ם ח"ב מודה לנכדו שהיה עמו בעריכת הספר. [size=150][size=200]לכאורה כל צאצאיו אינם חסידים [/size] .[/size] .[/size] אחד מהם חסיד חב"ד.[אחיו של הרב רבינוביץ מאור ישראל....

סקרנות בעלמא.

ר"ש רבינוביץ בעל פ"ת היה חסיד של המנוח זצ"ל, האם אביו לא היה אדמו"ר בעצמו?

צילום ממכתב ר' חיים בנימין גולדברג-יאדלר (בן דודו של הפ"ב) שם מספר על בתי כנסיות ותיקין שקראו כבלוח, בזמן מהרש"ס ומפרט את שמותיהם, וזה חיזוק לעדותו של הרימ"ט. ליכט.jpg בבית מועד עמ' 309 רושם הרח"ב הנ""ל, הנהגות ופסקים מהגרש"ז זלזניק זצ"ל ובתוך הדברים כותב כך ...

נכדו של הגה"ח הרב משה ארי' לייב שפירא, תלמיד ולימים ראש ישיבת תורת אמת החב"דית ומח"ס. בהקדמה לנמוקי מלב"ם ח"ב מודה לנכדו שהיה עמו בעריכת הספר. לכאורה כל צאצאיו אינם חסידים. הספרים שלו על מכות והוריות היו במשך שנים הספרים הכי טובים (מצד שהם נוגעים בכל נקודה ונקודה) על מסכתות...

אכן השואל אמר שהוא הציג בפניו ש'אינו יכול' לשתות יותר מרוב רביעית.

בגמ' ר"ה ובשו"ע, שגם בקידוש היום אפשר להוציא אחר בברכת בפה"ג אע"פ שהמברך לא שותה (ותהיה ההגדרה לזה אשר תהיה). פעמים הרבה אדם עושה קידוש (על מזונות או על פת) ואז לפני ברכה אחרונה, מגיע מישהו מבני הבית ומבקש שיוציאו בקידוש, האם גם אז הוא יכול לברך הגפן? אע"פ שמדובר ביין שהיה ע...

אני כותב כמו גר תושב ויש לקחת את דברי בהתאם. החלקת יהושע היה אדמו"ר שונה מדודיו אדמור"י ביאלא. אביו נפטר צעיר בן עשרים וכמה שנה ובנו היה ילד. גם אביו מתואר כשונה מאחיו ה'פולניים' יותר. לכן בנו שנפטר כעת זצ"ל, בהשוואה לאחיו ובניהם היה נראה מוזר ושונה, אבל יתכן שהוא ממשיך את הקו של ביא...

מעט דבש כתב:מש"כ הגרימ"ט:
...ובאיזו פרשה משתי הפרשיות הללו נקראת, אם מקדושים משום שאקדומי פורעניות לא מקדימין, או להפך, שאינם מסיימין בכגון דא.

הם טעמים שחידש מדעתו, וכמדומה שלא נמצא לפניו.

וגם לא נמצא בשאר כתיבותיו בענין זה. (וכלומר שהוא לא חשב שהם טעמים מכריעים...)

: שות הגרימט חא.jpg (151.53 KiB) נצפה 699 פעמים

גלאגוזים כתב:אעיר בשולי הדברים כי במשך חכמה סוף פרשת קדושים מביא ביאור על פסוק מהפטרת הכ"כ.

: מתוך מאמרו של ר''מ גנוט בלוח דבר בעתו.jpg (140.2 KiB) נצפה 897 פעמים

(אגב כמדומני שמדור זה נכתב בידי אשה וד"ל)

בעניין רח"י יעקבזון גירסתו של ר"ש וינגרטן היא הנכונה. ראו כאן. (רק לא ברור לפי"ז המשך הדברים 'שעשה מעשה לפניו').

נפלא. וראה גם בקובץ שהעליתי למעלה עמ' 325 ושם שגם היה עושה לה בליל פסח 'סדר' ורק אח"כ הולך לעשות את ה'סדר' בביתו.

[הדיון בנושא קדושתו של ח"ש, תם ונשלם]

עוד אגדה המצטרפת לפולקלור הירושלמי אודות הפטרת התשפוט וחכמתם של בני ירושלים להשתמט מקריאתה... בבית הכנסת באר שמואל שבאו"ס, קראו בפרשת אח"מ הכ"כ ולפרשת קדושים הועידו את הפטרת 'התשפוט'. בעל הקורא הוא נכדו של הגרי"י פישר, מעמיד מנהג ההכפלה. ויהי בהשכמת שבת קדושים מופיע בעל הקורא כשא...

מסכים עם כל דבריך. בשיעור שמסר בנושא, הדגיש הגרב"צ (-קוק) עד כמה דעתו של מרן הגרי"ש הייתה נחרצת בנדון, וכאשר סיפר לו כי בעל הקורא בבית מדרשו של גאב"ד העדה החרדית הגרז"ר בענגיס זצוק"ל העיד שקרא בשתי השבתות 'הלא כבני כושיים', הגיב מרן הגרי"ש: "כך הייתה דרכו של הרב ב...

א. אני מבין שהכותב סבור, שאילולי 'לוח ההלכות והמנהגים', כולם היו נוהגים כ'לוח ארץ ישראל' של הגרי"מ טוקצ'ינסקי, ולא היה מתעורר כלל הנידון, ואם כן, 'לוח ההלכות והמנהגים' רק גורם "לאשוויי לשיטה זו (-של הגרימ"ט) כטעות, וליצור חילוקי מנהגים ומבוכה רבתי בעיה"ק ירושלים עצמה" (כלשו...

הפנינים שדולה כאן הרב צו"מ הן נפלאות !

אחת היא לי אם הם ממר שושני או מהרב צו"מ. מה עוד שגם זהותו של הרב צו"מ חידה היא בעיני...!

למעלה הובאו דברים מתוך 'לקראת שבת' פר' אח"מ תשפ"ד. והרב מעט דבש העיר עליהם: הערות: א. רבי אייזיק טירנא בספרו בשלשה מקומות (בהקדמה, במנהג שבת עמ' כד, ובמנהג כל השנה עמ' קסט) טרח לבאר שהמנהג להפטיר ב'אחרי' התשפוט הוא טעות, ושיש לתקן זאת; אחריו הרמ"א (תכח, ח) טרח להביאו בדרכי משה, ובשו&q...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 15254 תוצאות