במאמרו של ר"ד לייבל, טעות מצערת בהתחלה, לא כתוב רק ויצחק בא מבוא וכו', וכנראה צ,ל בלי המילה מבוא.
לגוף המאמר, וכן במאמרים הבאים, ישנה איזה נטיה משונה לברוח מדברי חז"ל, גם כאשר הם עולים בקנה אחד עם העולה במאמרים מפשוטו של מקרא. לי זה מסב אי נוחות והרמת גבות.
בהגהות הגריעב"ץ קידושין מה, ב כתב להביא ראיה שחזקת לא חציף איניש לשוויי לאיניש שליח לא נאמרה בגוי ממה ששכם עשה שליח את אביו חמור לקדש לו את דינה. ועי' היטב בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' לב.
סתם כבשים לבנים, כמו שבשה"ש ו,ו השיניים נמשלו לעדר הרחלים. ואילו סתם עיזים שחורים (רש"י מנחות ג.). וכן בשה"ש ד,א;ו,ה שער הרעיה נדמה לעדר עיזים. ויש שפירשו שהכוונה לצבע. ופשוט ששער הרעיה היה שחור. על כן לכאורה נראה שיעקב נקב לשכרו בסוגים הלא שכיחים של צבע הצאן. מה מתאים לציין בזה את ל...
רד"ק על בראשית פרק כח פסוק יח 'כדי להכירה בשובו דרך שם שיעשה שם מזבח ויקריב עליו, כי כתם השמן לא ימחה במי מטר'. וכ"כ רבינו בחיי בשם ר' סעדיה גאון. את הקושי היאך זה לא נמחה ע"י שמש מטר ורוחות יש ליישב לפי המבואר בפרקי דר"א פרק לה 'מה עשה הקב"ה נטה רגל ימינו וטבעה האבן עד עמק...
אכן כדברי יאיר, המשמעות של מושלך על העצים והאבנים איננה שדמו לא נבלע, אלא שמאחר וקין עשה בו חבורות חבורות היה הדם ניתז בהרבה מקומות, יעויין מהרש"א ח"א סנהדרין לז, א
רעיון זה 'כי היכי דלימרינהו בניחותא' והראיה מיעקב אבינו והאמהות היה רגיל על לשונו של הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל כמובא בקובץ קול התורה משמו, וכמדומה שיש בזה גם בקונטרס וידעת כי שלום אהלך מהגר"ח פרידלנדר עם עוד ראיות, ואולי לא מובאת ראיה זו.
בענין לימוד בישיבה תיכונית, הריני לצטט בזה מתוך ספרי 'בלבת אש' על מו"ר הגר"ש אויערבאך זצוק"ל: וכאן המקום לספר מה ששמעתי מעד נאמן, ששמע מיהודי נכבד שמזה שנים רבות מכהן כמחנך בכתה הגבוהה בתלמוד תורה של החינוך העצמאי. זמן מה לאחר פטירתו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל, אחד ההורים...
פ"ת, אין לי כח להתווכח ובודאי לא לקנטר, ולכן איני מציף את הנושאים הללו. תאמין לי שאת כל הנכתב כאן אני מכיר מימים ימימה, ואין כל חדש. הנושא הוא ההצפה של כל הנושאים הללו, שאיני יודע את מטרתה, אך מטבע הדברים אינה מוסיפה מאומה. אינני חושב שיש כאן התמודדות כל שהיא, לא מפחיד אותי שהבן שלי יחשף לדעתו ...
קשה להישאר שווה נפש על רקע ההתגשמות של וידוי ר' נסים גאון אשר אסרת התרתי וכו'. מקדשים את דמותו של איש מפוקפק שכתב סרה במאורי האומה, תנאים ואמוראים עד האמהות הק', על חשבון קבלת הוצאת שם רע על גדולי הת"ח שבדור הקודם. אבל לא על זאת באתי. הזלזול בקידוש של צורת הדף נובעת מהתעקשות לא להבין את הבסיס ש...
יש באמתחתי כמה עדויות וסיפורים מה הגרש"ז אויערבאך אחז על ישיבות תיכוניות כאן בארץ דוגמת ה'ישוב' ומערבא, שלא לדבר על גדולי בני ברק כמו הסטייפלער והרב שך. אז למה אנו זקוקים להתפלפל בדעתו של הרב רודרמן? זה מזכיר את הפולמוס בדבר דעת הרב גוסטמן על הגיוס לצבא... יש כאן מגמה לאחרונה לקרר כל דבר שבקדוש...
אני חורג מהנוהל הקבוע שלי לצמצם השתתפות פעילה בדיון בו לא אוכל לחדש למישהו או להפתיע, כבר יכולים לנחש את דעתי. אני מאמין באמונה שלמה בדברים שחרט ר' אלחנן הי"ד בדם לבו. אני גדלתי על הסיפור של הח"ח על ר' חיים ליב סטאוויסקער וכו' וכו', ולא יבלבלו אותנו עם כל מיני סיפורים. מעניין שיהודים שכל ה...
כמות לא מבוטלת של וורטים תורניים מתוקים מלוקטים בהספדו המרתק של הגרמ"מ הלוי שולזינגר זצ"ל על ר' חיים שהתקיים בזכרון משה בנוכחות יבלחט"א הגרמ"ד שליט"א והגר"מ זצ"ל. זה נדפס באחד הספרים. בספר החדש של מלר תורת בריסק בראשית - שמות העתיקם והוסיף עוד כמה.
אני סבור שתלוי באיזה נושא, ותלוי המון בנסיבות. ז"א איך וכיצד גדול הדור הכריע מה שהכריע ועל סמך מה וכו' וכו'. מאחר ובדר"כ בהכרעות מסוג זה יש הרבה טענות על השתלשלות הענינים, לכן קשה למקד דיון תיאורטי. אם אכן גדול הדור מסוים, אם ישנו כזה המחייב את האחרים, יכריע בכלים תורניים וגלויים לעין, והנ...
במטותא ממך, קודם תביא מקורות תורניים דייקא למושג 'גדול הדור' בימינו בלי מטאפרות שונות מסוג 'משה רבינו' של הדור, ואח"כ ישיבו לך מה דינו של הממרא את פיו.
מקור דברי רש"י הוא במדרשים כאן, בב"ר ובתנחומא אין שום תוספת משמעותית. במדרש אגדה (בובר) מופיע שכך הוא דרך הנשים, ולא רק על שבירת כלי או אכילה אלא גם על 'נותנות', והיינו נתינה ללא רשות, ולכאורה זהו גם גזל. וצ"ב.
ספר יראים סימן רעד [דפוס ישן - קב] תולדה דרבנן גזרו חכמים משקין שזבו מפירות שאסורין אותן משקין דתנן בחבית שנשברה [שבת קמ"ג ב'] אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין ואם יצאו מעצמן אסורים ר' יהודה אומר אם לאוכלין היוצא מהן מותר ואם למשקין היוצא מהן אסור וקיי"ל כרבנן ואמר רב יהודה אמר שמואל ...
רפאל הלפרין הוציא פעם ספר, כמדומה ששמו 'דקדוקי רש"י', ובעיתון משפחה (כנראה בלבד) הופיעו מודעות בשם ר' ניסים קרליץ שיש בספרים אלה כפירה. מישהו יודע מה עמד מאחורי הסיפור הזה (והאם ניתן למצוא את הספר הנ"ל?). כמדומני שכב' מחליף. הספרים על רש"י, ארבעה כרכים, על תולדות רש"י וליקוטים נ...
מי שקצת מכיר את קהתי ואת סיעתא דשמיא ומודע לשוני בכל המבנה של הביאור, ולא רק בניסוחים, מבין שזה מגוחך ולא סביר כלל לחשוד בגניבה. יתכן מאוד שהוא נעזר בקהתי, ואין כל פסול בכך. לדעת פוסקים רבים, וכך ידוע בשם החזו"א, הנעזר במלקטים אינו צריך לציין את שמם.
ידידינו משכבר הימים, רבי אברהם מ. הלוי שליט"א. קראתי ושניתי ושלשתי ותיפעם רוחי, ואט למוסר אזני, לפום דילי. זכור אזכור ותשוח עלי נפשי, הפעמים הבודדות שפגשתיו והגדתי את התועלת שיש לי מהקונטרסים וכן בשיחת טלפון. ממש כפי התיאורים, לא 'ענוותן' אלא שפל ברך, המשים עצמו כשיריים. אך חכמתו הכריזה עליו, ש...
עקביה, התשובות לשאלותיך, 1. לפי העדויות ששמעתי - כן. 2. יש טוענים בלהט שבודאי לא היה מסכים לכך, ואגב, בחלק מההסכמות לשוטנשטיין מודגש כי 'עת לעשות לד'' בפרט אחרי שיצאו לאור תרגומים שאין רוח חכמים נוחה מהן, ראה הסכמות הגריש"א והגרש"א ואולי עוד. [יתכן שהנימוק הזה היה מכריע גם אצל הרב שך, בפרט...
קראתי בענין את הפולמוס סביב משניות 'קהתי'. כמדומה שיש כאן נסיון של טיוח המציאות. אינני יודע לפרשן את תשובת הגראי"ל, 'אתה יכול גם בלי זה', אם בא להורות שאחרים כן ילמדו, אני יכול רק להעיד על המציאות הרווחת במחוזות בני ברק וכן בתי הכנסיות של חניכי הישיבות. עובדה היא כי הפירוש בגלגולו הישן, לפני הה...
ומדויק היטב שכלפי הדין הראשון במתני' נקט טעם ההיתר משום ש'נמצא נתברר מאליו', והיינו שאין הוא עושה את המעשה של הברירה אלא הכלי, ודנים את מעשהו כעין גרמא, ורק כלפי הדין השני במתני' כתב שהטעם הוא משום דעת ר"ש שדבר שאינו מתכוין מותר. אין זה אלא דברי תימה. ממתי מי שמניח משהו בכלי והוא מתברר פטור מט...
כת"ר דקדק בלשון רש"י והוציא חילוק בין הרישא של המשנה לבין הסיפא, אך חסר הסבר מהותי - מה הסברא לחלק? מה בין כרשינין לתבן, ומדוע במניח כרשינין בכלי נקט רש"י את ההיתר של ממילא ואילו בנוטל תבן בכברה נקט את ההיתר של אינו מתכוון. הלוא בנוטל תבן בכברה גם כן שייכת הסברא של ממילא ואף בנותן כר...
כעת יצא לכבוד חנוכה במהדורה חדשה ספר מקבים א בעריכת לוי יצחק חריטן. מצורף בקובץ המבוא ותמונת דף הכריכה האחורי. לזכותו המהדיר יאמר שבעמ' כא כותב במפורש ששינה ותיקן עפ"י דעות חוקרים וחכמים שונים וע"פ התייעצות עם מומחים, בכריכה האחורית כותב שהספר מוגש במהדורה חדשה המתאימה לציבור שלומי אמוני ...