פלוריש כתב:
הספקתי רק עכשיו לעיין וללמוד את המאמר, מאמר יפה מאוד.
אם כי יש לשים לב שיש מקומות בהם הצד הרגשי לא שייך כגון סדר המערכה שהובא בפתיחת השרשור.
אבל בסופו של דבר הרעיון של הרב קוק שהוא הביא יפהפה וכדאי הוא השרשור רק בשביל זה.
תודה
פלוריש כתב:
שומע ומשמיע כתב:אני שואל עדיין, האם הפשרה שהונהגה ראויה על פי דין תורה.
עזריאל ברגר כתב:מצו"ב.
כדכד כתב:סברה נוספת יש לומר שצריך לחנך אותם לזה
מאיר סובל כתב:מענין לענין באותו נושא: הגרי"ז אמר כמה פעמים כשהיו שאלות ופלפולים על ההלכה במקורות הפוסקים בזה"ל: "אבל ההלכה היא כמו שכתוב בסידור".
מסתמא אפשר למצוא ע"י חיפוש משפט כזה, ומחוסר זמן לא חיפשתי.
עזריאל ברגר כתב:כמדומני שבענין זה עצמו, אנו אומרים בסדר העבודה דיוה"כ כרבנן ודלא כאבא שאול, ומכאן ראיה ברורה שלא הקפידו לנסח את התפילות לפי ההכרעה ההלכתית.
שברי לוחות כתב:'משמע' ולא ברור, 'שפסקו' הם, ולא שמזה יש הכרח שכך הוא ההלכה
אוצר החכמה כתב:למה אינך מדמה לכל תענית (ציבור) שכתב כן המ"ב.
עזריאל ברגר כתב:אך לפענ"ד האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב, וכאו"א מהם עשה כפי יכלתו כדי לקיים את מצוות החג באופן הכי טוב, וא' המרבה וא' הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים.
קראקובער כתב:זה בדיוק הרעיון שלא צריך כסדרן.
קראקובער כתב:יכוון שהסעודה הזאת תהיה סעודה שלישית שלפי הרבה פוסקים לא צריך פת עכ"פ אם נאמר שאין דין "כסדרן" בסעודות שבת.
(י"ל שיש מחמירים גם בסעודת רשות לקחת לחם משנה)
עושה חדשות כתב:שאלה נוספת -
מצינו חובת זהירות בכבוד הפת יותר משאר האוכלין,
ולא הרי כבוד החיטים הקלויות ככבוד הפת האפויה.
חשבתי טעם,
כי בזעת אפיך תאכל לחם נאמר לאדם הראשון אחרי שבכה 'אני וחמורי נאכל באבוס אחד'
א"כ הפת מסמלת את מותר האדם על הבהמה וממאכלו ממאכלה.
האם זה נכון?
סליחות כתב:יישר כוחך!
הלשון ההוא היה סתום לי. אכן התרגום של הרב קאפח האיר את הדברים וכעת המצווה מובנת בפשטות.
נ.ב. נושא הספרי הוא אינו מענייני כרגע. רק רציתי להבין את המצווה כפשוטה.