לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
כמדומה שהרב טריביץ במאמרו על הסידור [יבורך מי שיעלה] טען את כל הטענות הללו באמת, אין הסידור אלא סידור נוסח פולין הישן לפי שיטת רבי דוד יצחקי, עם תוספת דברי הגר"א היכן שיש זה שהמומחים בנושא מחכימים זה את זה כדרכה של תורה לא מגרע. לא בדיוק נכון לומר על העבודה הגדולה הזו במשך שנים, נוסח פולין לפי...
הדיון על השינויים בנוסח השער ואם 'זנחו' או 'לא זנחו' את המטרה של קביעת נוסח הגר"א תמוה, במחכ"ת. פשוט וברור כביעתא בכותחא שא"א לקבוע בוודאות באיזה נוסח התפלל הגר"א מילה במילה, כל זמן שאין לנו הקלטה של כל תפילתו או תלמיד ש"מפיו יקרא ואני כותב על הספר". אין לנו אלא המקומו...
הדברים עושים רושם כאילו מעכ"ת לא קרא את ההקדמה של לסידור, ששם מסביר בדיוק מה דרך עבודתו, ומדוע. (בהסכמת גדולי הדורות והמומחים של תורת הגר"א, על דרך עבודתו). ולכן התפלאתי. הודעתי הקודמת כפועל יוצא מכך. הגר"א התפלל מסידורים שרווחו בימיו, ועל זה הגיה. זו שורש העבודה. ההערות הקצרות יש בהן...
ר' זאב מכובדי. לומר מה שינה או מה המעלות של אזור אליהו, או לפוטרם על אצבע אחת או באגב, זה כמו לומר מה טוב בש"ס וילנא לעומת ש"ס דפוס ונציה.. ואולי הרבה יותר. מיותר למנות מה היא העבודה הכבירה של עשרות שנים, כשם שמיותר לדבר על השמש בצהרים. אזור אליהו זו עבודה אדירה, שאין דוגמתה. וזה שהוא מהדי...
תפוצתו רבה בקרב מי שרוצה סידור מדויק, ובעיקר את סוגיות התפילה שבזה אין שני לא ולא מתקרב אליו כלל, ובכך הוא פופולרי מהרבה הוצאות אחרות. ברור שהוא לא סידור תפילת כל פה. אבל כפי שמר כתב, המהדורות של הסידור יעידו על כך.
כעת י"ל מהדורה י"ז ואציין כמה שינויים בולטים בינה לבין מהדורה טו (ט"ז אין לי). נוספה אגרת הגר"א בסופו, שינויים מעטים בעמ' "עם הספר" (נשמט שזו מהדורת הטורי), בהשלמות נוסף פרק הכוונה בשם ה' ע"פ ביאור הגר"א, ושינויים קלים בענין מהדורות מעשה רב ובתחתיתו נוסף שע&q...
משך חכמה דברים פרק לב, מט וכן במשה במה שנתגדל בהתגלות כבוד השי"ת להמון עם כולו, וענן כבודו היה חופף עליהם מ' שנה, ובזה חיזק מוסדות האמונה, לכן היה בכח ראות עיניו לגרום שתהא נכבשת הארץ לפני בני ישראל. וזה שאמר (דברים ג, כט) "והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה" - שכבר כבשה משה בראות עיני...
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף נו עמוד א אמר רב יהודה אמר שמואל: כל שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה - חייב במעשר. הפירוש הוא כמובן שהקב"ה הראה למשה רבנו את הארץ החייבת במעשר. אבל שמעתי שבספרי יראה יש המפרשים שמבטו של משה רבנו הוא הוא שחייב מקומות אלה במעשר. אודה למי שיציין מקור לפירוש זה. הכיבוש בלבד ...
ב. יש הרבה נ"מ. אני אמרתי שלא יתכן שמונים בית להתחלת תבנייתו בלי שיש בזה נ"מ, שא"כ זה פטומי מילי. ג. הרי התחילו להקריב מיד כמבואר בעזרא. ואם הפסיקו עדיין יכולים להקריב. אבל בשום מקום לא כתוב שהפסיקו להקריב. עכ"פ כ"ב שנה לא קשור. כי בודאי התחילו למנות לבית אחרי י"ח שנה מ...
אודות שכתבת שלא העמידו קלעים א"ז מוכרח שזה מוסכם. אפושי פלוגתא לא מפשינן. ו'שמעתי כו' עושין קלעים' היינו קבלה. מנין שנות בית מסתמא יש נ"מ, וא"ז פטפוטי מילא בעלמא. ובמה נגמרו שבעים שנות גלות כשהתחילו לבנות הבית, ולמה לא נאמר שהיו רק נ"ב שנה. שהרי עיקר העבוה זה קרבנות. וזה כבר היה.
א. א"א לומר שכ"ב שנה היה דין זה. כי ממה נפשך דין בית בכל מקרה היה מיום שעלה זרובבל ויהודע כה"ג, כי היו קלעים או למחיצות או לצניעותא. והיות וגיזרת ע' שנה מסתיימת עם תחילת בנין הבית ולא בחינוכו (מגילה יא), והיות ומנין ימי הבית ת"כ שנה נמנה מתחילת בנייתו, ע"כ מאז שמתחילם לבנותו...
א. אין קשר בין שני הענינים, ואיך ביכולתנו להמציא איסורים. עד כמה שקדושה ראשונה לא בטלה, לא שייך מקריבין אע"פ שאין בית. וקלעים לצניעותא עבידא. ועד כמה שבטלה אזי הקלעים זה בית בשביל להקריב במזבח, אבל אינו בית לעבודות שבתוך הבית. ב. למסקנא הכל משתנה. א"צ לקלעים כלל בשביל להקריב במזבח כי קדושת...
אמרתי שדבריו נכונים, אבל אינם מדויקים. כי מנין ימי שני הבתים הוא מתחילת בנייתם. ואילו מקריבין אע"פ שאין בית זה קודם בנייתו, וזה היה רק י"ח שנים. ולא בדקתי כעת בגדרי הקדושה מה נ"מ יש כשבונין ממש. אבל הוא פשיטא שיש קדושה יתירה בו כשמתחילין בנייתו, דמשו"ה עשו קלעים לצניעותא ולא עשו ...
לא הבנתי. להדיא בגמ' לדעת ר"א שעשו מחיצות שהם בית, והקריבו. ואין שום סיבה לומר שנחמיה עשאם בתחילת בניין בית שני, אלא זרובבל ויהושע כה"ג עשאום וקדשו הבית בסנהדרין דאחת מכל אלו תנן. ומפורש בריש ספר עזרא (פ"ג) דהקריבו קרבנות מעת עליה ראשונה בימי כורש. אז נכון שצדק רצ"ק שכ"ב שנה...
לא הבנתיך כלל. קלעים היו בקבלה, השאלה למה. לפי רבי יהושע לצניעותא בעלמא משום שקדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא וקדושת מקדש קיימת וזה לפני ה'. ולפי רבי אליעזר זה מחיצות חדשות שקדשום להיות בית.
מגילה י. ושבועות טז. תנאי היא דתנן אמר רבי אליעזר שמעתי כשהיו בונין בהיכל עושין קלעים להיכל, וקלעים לעזרה [ופירש"י: קא סלקא דעתך במקום חומות היכל , שיהא מזבח הבנוי בעזרה קרוי אשר פתח אהל מועד, שאלמלא כן לא היו מקריבין עד שיגמר הבנין, והם התחילו להקריב קרבנות משבאו שם בימי כורש, כמו שכתוב בספר ע...
ברגע שמתחילם לבנות, זו חומת הבית כמו הקלעים שנעשו לשם בית. מה שאנו אומרים בית ראשון עמד ת"י שנים ובית שני ת"כ שנים זה מתחילת בנייתו. כי הוא כבר היה בית המקדש.
לרב יואל שליט"א על פטירת אחותו הדגולה והמשכלת, מלאה ביראת אלוקים ומידות טובות, הרבנית ציונה גוטליב ('ציונה' בפי כל באי חדרי המשבר). המקום ינחמם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים
מספר משיב מלחמה- לפי ההלכה של המשנה במס' שבועות שבאחד מכל אלו תנן הלא חידוש העבודה של המזבח היה לפי האמור לעיל כ"ב שנה לפני עלייתו של עזרא לארץ ככתוב בשנת שבע לארתחשסתא המלך ויבוא ירושלים בחודש החמישי היא שנת השביעית למלך עזרא ז' זי ושיציא ביתה דנה עד יום תלתה לירח אדר די היא שנת שש למלכות דרי...
אני אבהיר: הואיל והשמועה פורחת שהרב שך הסכים בשעתו עם התושבים שמחו על חילולי השבת ברחובותיהם, וחסמו את הרחוב בגופם בפני אלה שבאים במכוניותיהם לרמוס את השבת, כך בוודאי צריך לחסום את רחוב גהה בגלל שהממשלה העבירה איזה חוק. זו אותה שיטה אלימה, לכרוך את הגיגך עם תגובה שלי שהוצאת מהקשרה. ושוב מה לך כי תל...
כשמתווכחים על "הפגנות" היה טוב אם היו מגדירים על מה מתווכחים. מה נקרא "הפגנה"? ספונטני או בקריאת רבנים? היכן המיקום? מהו גיל המשתתפים? מהו התנהגות המפגינים? המפגינים עומדים? שוכבים מתחת למשאיות? איך מגיבים לשוטרים? וכו' וכו' אז נוכל להתווכח כלומר לא יתכן שמי שבעד הפגנות יהיה בעד...
החזו"א הסכים או עודד על ההפגנה של נשים בירושלים. והיא היתה ללא רשיון, ועל כן גבתה אלימות רבה. למנחם פרוש הוא אמר 'להשתולל'. להלן המסמכים והעובדות. בספר פאר הדור חלק חמישי עמ' עד-עה אנו קוראים: .................................... היכן החזו"א בתמונה? והיכן האלימות המובטחת והמתוכננת מראש? א...
עם כל שלל הסברות, לא מצינו היתר להזיק את הרבים על המצוה הזאת. תמחה מצדי הרחוב, אבל אין שום סבה שצריכים לעצור בעד אחרים להגיע ליעדם. ובכלל, מי אמר שמחאה פירושו לעמוד ולצעוק? אולי למצוא את אלו מחללי השבת ולשכנעם שלא לעשות את זה? מישהו הציב את הגבולות, ועל כולנו לצעוד מאחוריהם? מה יפית. כמו מזרוחניק מ...
כ"א יודע ששום דבר קודש או צביון הדת בא"י לא היה זז בלי הפגנות, הכוללות אלימות. (עוד בהוראת החזו"א ועד ימינו). שיפגינו באלימות ויחסמו כבישים בתל אביב. אתה קונה את השקר החדש בשם החזו"א? מי שגבהו טפח לא יוכל להבין.. החזו"א הסכים או עודד על ההפגנה של נשים בירושלים. והיא היתה לל...
אנצל את האשכול למחות על תופעה אחרת (ואולי אין זו תופעה אלא סתם מקרה שאינו מעיד על הכלל, הבה נקוה) שכאבה לי אתמול - מתחת לביתי ברחוב רבי עקיבא הלכה קבוצת תיירים חילונית שבאו לראות מקרוב את התנהגות השבט החרדי העתיק ): הם באו מלווים במדריך, כשלפתע קבוצת בחורים החלו לקרוא לעברם קריאות גנאי שיסתלקו, והכ...
כדבריך, 80 שנה ויותר שאנחנו מכירים את הקנאות המושחתת והמסואבת, שאינה מתחשבת בתורה ובחכמיה, ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד, איש הישר בעיניו יעשה. טובת הכלל, אחריות ציבורית, דאגה לעולם התורה, הפצת תורה ויהדות - כל אלה הם "ריקודי מה יפית" מיותרים שלא עמדו מעולם לנגד עיניהם. אין דבר שהנפש סולדת...
עם כל שלל הסברות, לא מצינו היתר להזיק את הרבים על המצוה הזאת. תמחה מצדי הרחוב, אבל אין שום סבה שצריכים לעצור בעד אחרים להגיע ליעדם. ובכלל, מי אמר שמחאה פירושו לעמוד ולצעוק? אולי למצוא את אלו מחללי השבת ולשכנעם שלא לעשות את זה? מישהו הציב את הגבולות, ועל כולנו לצעוד מאחוריהם? מה יפית. כמו מזרוחניק מ...
דבר שמקורו הוא רק בתרגום יונתן, אינו מוסמך. גילית דעתך זו כמה פעמים, אך הרמב"ן הרי מצטט ממנו בשם 'תרגום ירושלמי' לא כן? תרגום ירושלמי? רמב"ן? איה הם? יש בדעז"ק משהו דומה שמביא איזה אגדה שאיזה ר' הלל מספר, ותמהו עליו מבמדבר רבה טו יט, שמפורש שלא היו אחים, והיו משני אנשים משבט בנימין ו...
לא הבטתי באשכול הזה מאז שנפתח (הכותרת לא הצדיקה), ומשום מה פתחתי. אי אפשר לומר שהם עובדי עבודה זרה ממש (אף שדומה מאוד), כי הם מטורפים. ליתר דיוק זה אמוק, לא טירוף מוכר. אבל מביך מאוד ומצער. מישהו שם לב כמה פעמים מופיע בעלון לדוגמא שהעלה לעיל המילה 'קדש' או שורשה בלשון הקודש וביידיש? כמה טיפש הוא המנ...