לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
יש סבורים שבזמן בית ראשון דיברו בני ישראל בעברית . לא בעברית, כי אם בלשון הקודש, כלומר, העיווריט של היום בלולה הוא במילים חדשים ובדויים מאותו האיש ובן יאודה שמו, שנפגר בשב"ק ולא חזר בתשובה וכו'. הגיע הזמן שתתחיל ללמוד מעט חומש רש"י. רש"י בראשית ו, ד: "הנפלים - על שם שנפלו והפילו...
[הערה קטנה: הלכות תלמוד תורה לגרש"ז אינו חלק משולחנו.] לעיקר הענין אעתיק מאנציקלופדיה תלמודית כרך טו, [חכמות חיצוניות] טור פ/2: "חייב אדם ללמד את בנו לשון הקודש 325 . ומצוה גדולה שירגיל האדם את בנו בלימוד לשון הקודש ודקדוק הלשון, כמו שעשו קדמונינו 325 א , וחכמת הדקדוק הוא יסוד לכל התורה, ו...
כשחלצתי תפילי הבוקר הצצתי בספר חובת הדר שהיה מונח על השולחן. בעמ' צט כותב המחבר הרב יעקב בלויא בדבר בנות פנויות שאינן מדליקות נ"ח, אעפ"י שלא שייך בהן טעמו של הא"ר דאשתו כגופו ולכך היא נפטרת, אלא מטעמו של החת"ס דכל כבודה בת מלך פנימה. ואעפ"כ מוסיף רי"ב שאשה נשואה שאין לה...
הבלים גמורים נאמרו כאן. תפוס כל ספר שנכתב בפולין ביידיש לפני שלוש מאות שנים. לו יהי זה "צאינה וראינה" (המקורי) או "שמחת הנפש" או "סדר מצוות הנשים" של בעל משאת בנימין, ותיווכח שכל מלה עשירית לפחות תהא סתומה ועלומה עליך ולא תמצאנה במילונים עכשוויים, ושאר המלים יצריכו ממך ...
תודה למרחביה שהוציא את הדברים למרחב יה. אכן מדובר בשני מופעים בשו"ת שדה הארץ. ואגב אעיר שכל הערתו של שיף שם אינה מובנת. הוא מלין על ר' יצחק רצהבי על כך שאסר להשתמש במלת "חנוכיה" למרות שכבר לפני 15 שנה העיר את אזניו על כך שהמלה מופיעה בשו"ת שדה הארץ. ואמנם עתה ראיתי שר"י רצהב...
הרב יחיאל גולדהבר מסר לי את מקור הדברים שהביא הראשל"צ בעל חזון נחום. רבי אברהם ב"ר שמואל מיוחס מחכמי ירושלים (נפטר בשנת תקכ"ח) כותב בשו"ת שדה הארץ, שלוניקי תקמ"ד, ח"ג סו"ס מא: "ואל תתמה במה שנוהגים העולם להדליק בפמוטות של זכוכית ונקראין חנוקייאס ואין יכולין לע...
ערך הר הבית, ועוד ערכים בענין חיבר הרב זלמן קורן. . כמדומני שהוא ערך גם את ערך "יום" ו"חצות". בערכו של הרד"צ הילמן נכתב שערך את "יום". אני מסכים עם בר אוריין תניינא שהרשימות נערכו בפזיזות וברשלנות. רבים מן הפרטים שוליים ונעדרי חשיבות, ולעומתם פרטים חשובים נעדרים. ...
א' אנכי דברתי על ביטוי ולא על חידוש הצריך מקור קדום. הגר"א בסוף האגרת כותב ש'הפה קדש קדשים', גם זה ט"ס? או שתמצא לזה מקור... במחילה, וכי חידוש של ביטוי אינו חידוש? הרי גם לדעתך לא מדובר בהצטעצעות גרידא, אלא במושג מהותי הנושא בכנפיו משמעות. וכי לחינם אנו מדייקים בלשונו של הגר"א כבאחד ...
תרבות יוון היא משהו הרבה יותר מקיפה מאשר הפילוסופיה. הפילוסופיה היוונית היא חלק קטן מאותה תרבות. ברור שבאותה תקופה בארץ ישראל היו מתיוונים או הלניסטים רבים, בלי קשר לפילוסופיה. כמו להבדיל אא"ה התרבות היהודית שחלק ממנה היא הקבלה, אבל לא רק הקבלה היא התרבות היהודית. אינני מומחה לתרבות היוונית, אב...
שמעתי פעם מראי"ל שטיינמן על החידוש באגרת שהגר"א כותב 'ובפרט בשבת קודש קדשים', שאי"ל שום מקור בחז"ל ללשון זו ומן הסתם שבוש ל' הוא, (עוד האריך אז במהימנות האגרת ונשתכחו מאתי הדברים). תימהני, הרי הגר"א לא כותב זאת בשם חז"ל, ואטו לא יתכן שהגר"א יחדש כזה מטבע לשון על ש...
אלא שלכאורה צ"ע בכל זה, הלא קיי"ל (בסי' תרע"ב) דלאחר שיעור מצוותו מותר להשתמש בו, וא"כ כשיחזור מבית הכנסת כבר יהיה אפשר בשופי להשתמש בו כנר שבת ושלום בית וכו'? לכאורה אין לקושיית פותח האשכול על מה לחול. נר חנוכה מדליק על פתחו מבחוץ ונר שבת מדליק על שולחנו. ומעתה אין הקושיא אלא ב...
יגל גיגל וגילגל לעברנו קישור לדיונים בנושא. אף אחד מן המגיבים אחריו לא טרח אף לפתוח את הקישור הראשון. לצרכם אעתיק את הדברים משם: שתי הצורות ליסוע ולנסוע מתאימות למשקלים שונים של שם הפועל של גזרת חפ"נ בבניין קל. משקל אחד (לנסוע), שבו שומעים את הנו"ן, הוא מקראי. למשל: לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִי...
בשו"ע הלכות חנוכה סימן תרעא סעיף ז מבואר: "ובבית הכנסת מניחו ב כותל דרום ". כמה טעמים נאמרו בדבר, ופשוט שיש טעמים המשמשים טעם נוסף ואינם סיבת הדין, ולכך יש מקום לבררם. באחד הפוסקים (פרח מזכרוני) מבואר שבבית הכנסת המניחו שלא בפתח הבית שלא שייך לומר שיהא מוקף במצוות אין צורך לשימו בצד ש...
לעצם שאלתו של בריושמא, נוהג זה קשור לפרט טכני מסוים בפורום. כותב ההודעה רשאי לשנות את הודעתו מעתה ועד עולם, וכבר היו דברים מעולם, ולכך יש צורך רב להעתיק את ההודעה שהתגובה מתייחסת אליה, כדי שתהיה לתשובה על מה לחול.
מתוך אנציקלופדיה של ווינט: השאלה (מטפורה), בלשון, בספרות ובתחומי אמנות אחרים - שימוש במלה כדי להצביע על דבר אחר. סוג של יחסי משמעות (מַעֲתָק סמנטי) שעניינו שינוי המשמעות של אותו סימן - מתן משמעות חדשה לסימן קיים, בשל דמיון כלשהו בין המסומן הקודם למסומן החדש (לדוגמה, "רגל השולחן").
רש"י בבא מציעא ע ע"א: ונהגו בני כופרא - בעלי ספינה קרי בני כופרא, לפי שזופתין אותם בזפת. רש"י פסחים נו ע"א: רב אחא בריה דרבא אמר - לאו היינו מרכיבין דמתניתין, אלא מנחי כופרא דוכרא לנוקבתא, מניחין ותוחבין גמזיות רכה בת שנתה שניתוספה באילן בשנה שעברה, וקרי ליה כופרא דיכרא - על שם ש...
מדוע נטפלת דווקא לר' יהושע ליב? היכן מצאנו כל התנגדות לציונות באותם שנים שלפני הקונגרס הראשון? [באשי, לא התכוונתי להתנגדות חסידי אשכנז...] ואגב, ד"ר אריה מורגנשטרן טוען שהעליות הקדומות בעיקר זו של תלמידי הגר"א היו עליות "ציוניות" לגמרי במובן של חלקאות ועבודת האדמה ורצון לבנות את ...
אגב תפילת חנה. עלי הכהן חשדהּ לשיכורה והוכיחה. היא ענתה שאינה שיכורה. "אַל תִּתֵּן אֶת אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת בְּלִיָּעַל כִּי מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד הֵנָּה". עלי סבר וקיבל ולא ראה פגם בדיבור של כעס והתרעמות על הקב"ה. "וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר לְכִי לְשָׁלוֹם וֵא...
כהמשך לדיון של פנה-שעה. מסתבר שהמלה פנאי מיוסדת על הבנה שפנייה מתקיימת בזמן פנוי, ומכאן ששעה במובן של פנה הוא בשעה במובן של עיתוי. ודא"ג. פירוש מעניין קיים ברש"י ויקרא יז, י: "ונתתי פני - פנאי שלי, פונה אני מכל עסקי ועוסק בו". ע"פ תו"כ לדברי רא"ם.
לא למותר להזכיר את התכתבותו של הנצי"ב עם אחד מרבני דורו שרצה לומר שאשה קנויה לבעלה כשפחה, שכך רצה להוציא מדברי האבודרהם. התשובה השניה נדפסה בשו"ת משיב דבר ח"ד סי' לה. הראשונה נדפסה בח"ה שאינו תח"י. טענתו של הנצי"ב שהאשה אינה קנויה לבעלה לכל דבר, כי אם לענין אישות בלבד. ...
שמעון בן שטח הבין את התנהגותו של חוני המעגל שהוא "מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך, כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו". לא מדובר כאן בהכרחה ח"ו, כי אין הקב"ה מוכרח וכפוף לשום כללים, אלא שהפציר בו כבן. כלום רחוק מן הדעת שחוני המעגל היה עומד בעוגתו ולא היו יורדים גשמים?! האם היו...
לשון מהר"ם מלובלין: "זכורני בימי חורפי שאירע בימי הגאון מהר"ר שכנא ז"ל שהיה בימיו ג"כ איש בליעל ורוע מעללים, והתיר הגאון לנקר את עיניו ולחתוך את לשונו, ואחר שעשו לו כל אלה – המיר דתו ונשא עכו"ם אחת והוליד בני זרים והיה הוא וזרעו מרעים כל ימיהם לרצוע מרדות לישראל" (...
באשי התכוון למילה "פייניגען" = עינוי. טעות בידך. הפולנים שגור על לשונם תיבת 'פייגע' והיינו פגע רע, כביטוי למישהו ש'נדבק' אליך ואינו מניחך. זוהי המשמעות ואין בלתה. אם כן כוונתו לעברית ולא ליידיש. פייגע היינו אכן פגע. כפי שיש מלים רבות ביידיש המעוותות מעברית. כגון: אפצולוחעס, שהוא: אף צו לה...
תודה לאיש ספר על הדוגמאות המאלפות, ועתה יש לאזן בדוגמאות שעל אף התמיהה שבדברים חששו המדפיסים מלהשמיט ולנגוע בנוסח המחבר. ולגוראריה ייאמר, ראוי להבחין בין מחבר שמורה להשמיט לבין מדפיס שמשמיט כשהוא יודע את דעת רבו ומתכוון למרוד בו. גם ר' נחמן מברסלב שרף כמה מספריו והרמח"ל קבר כמה מהם וכיו"ב.
אכן ההשוואה אינה נכונה, ואני חוזר בי (דוגמא קלה יש). אבל אתה נטפלת להשוואה במקום להתייחס לעיקר. השאלה פשוטה: האם טובתו של המהדיר גוברים על טובתו (העדפתו המפונקת?) של ציבור מסוים? האם בשעת ההדרת ספר יש לקחת בחשבון שיקולים זרים (דהיינו, אינם נוגעים לא לספר ולא למהדיר אלא לציבור שאינו בעל השקפה זהה לשל...
יסלח לי הנוטר ונוקם אם מרוב נטירה ומלל לא הצלחתי להבין מה המסקנה למעשה העולה מן הנדרש "עת לעשות לה' הפרו": האם לשם לימוד חכמת האמת מותר בדוחק להכניס ספר שמוטבע על כריכתו רח"ל שמו של אותו רשע ב"צ שר"י, או שלשם אי הכנסת ספר שמוטבע על כריכתו רח"ל שמו של אותו רשע ב"צ ש...
המצב אותו מתאר אתנחתא בטוב דעת, נוגע ללב ומעורר מחשבה. אמנם השאלה היא, האם דווקא שיקולים "ציבוריים" (ואולי "מוסריים") צריכים לעמוד לפני המהדיר, או שמא טובתו שלו ושל ספרו - כפי שנתבארו הטעמים לעיל? הרי אם לא היו כאן שיקולי-נגד, היתה טענתך מדין "זה נהנה וזה לא חסר", אבל כ...