לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
במדרכי השלם על ב"ק מוזכר כ"י ר' בנספח בעמ' קנד. אבל לא כתבו כלום על כ"י ר' במבוא כשכתבו על שאר כתה"י, ולא ראיתי שם שום איזכור לכ"י ר' חוץ מזה. האם ידוע איזה כת"י זה?
כדאי לעשות רשימה של של הדפוסים שהשתשמו בו האחרונים. פעמים הם מציינים המדרכי לפי דפי הספר, או שחשוב לדעת בדיוק הנוסח שהיתה לפניהם. ראיתי שיש אשכול על זה, ומסתמא יהיה בזה תועלת להרבה אנשים. כמובן לא תמיד ידוע, אבל מסתבר שתוך כדי העריכה עליתם על איזה מהדורה היתה לפני כמה אחרונים. גם מומלץ להכניס הסימני...
לא הבנתי בדיוק השאלה. זה שאלה מפורסם ויש אריכות בכל הספרים הדנים בהלכות פורים. אני כתבתי סיכום של השאלות בענין זה בשביל עצמי כשמסרתי חבורה על זה. צירפתו אותו אולי יהיה לכם תועלת ממנו. המובא בתחילת הקונטרס שמהריל"ד הורה לאנשי בית יעקב לעשות ב' ימים פורים מספק, ממש מענין. שהרי הרי"מ טיקוצנס...
אני מציע לברר אם נהוג לציין לדברי המרדכי ע"פ ד"ה. בלי ספק יהיה הרבה מקומות שד"ה ישתנו, או ע"פ כת"י או ע"פ חלוקה חדשה ונכונה יותר. יש הרבה ספרים בהוצאות חדשות שא"א למצוא בהמ מה שמצויין בספרים ישנים משום שהם שינו הד"ה. לא זכור לי ציון לדברי המרדכי ע"פ ד&quo...
לא צריך לשמור הרבה רשימות. הוא הסביר לי שבקובץ שהוא עורך הוא כותב הכל, רשימות כת"י שאין בדעתו להדפיס, שיקולים שהם חשובים לו כעורך אבל אין בהם תועלת ללומד, וכן כל מיני ספיקות שאולי יתפשט לו בהמשך וכדומה, רק כל מה שאינו נועד לדפוס בצבע אדום. כשהוא מכין זה לדפוס הוא עושה קובץ חדש וע"י חיפוש ו...
אחד ההבדלים העיקריים בין מדורת חדשים של ספרים שעורכים אנ"ש למהדורות מדעית של אנשי האקדמיה הוא שאצלינו מטרה העיקרי של ספר הוא ללמוד בו ותמיד צריך לשקול אם ידיעה או גרסה מסויימת יעזור למישו ללמוד ולהבין טוב יותר או שרק יבלבל אותו שלא לצורך. אבל לא ראיתי שום כללים או דיון באופן מסודר מה נכנס בגדר ...
אותה שאלה שייך גם לגבי עוד ערי ליטא. בתחילת החסידות היו כמה חסידים במינסק ועוד ערים, מה שלא נשמע כ"כ אח"כ, עכ"פ לא לי. זה באמת אומר דורשני, ואולי באמת היו רק שלא נשמע עליהם כ"כ אחר ששקע המחלוקת, או שהם עברו למקומות אחרים. אבל לא ברור שהיה משהו ייחודי לוילנא.
הגאון ר' אברהם יעקב זלזניק ז"ל היה פעם אצל הגרי"ז, ואשה נכנסה ושאלה שהיא מקבלת הצעות עבור בתה הקטנה ולא עבור הגדולה מה עליה לעשות. והוא ענה לה שהענין שלא לחתן הקטנה לפני הגדולה שייך רק באב המקבל קידושין עבור ביתו, אבל כשבוגרת מקבלת קידושיה בעצמה אין לה ענין שלא להתקדש מחמת אחותה הגדולה. אב...
שחרור עבד בשבת אינו אלא מדרבנן וי"ל שהותר לצורך מצות זכר, אבל בנין הוי דאורייתא. [אלא שצ"ל שכבר היה לו שטר שחרור מוכן, ואולי הוא הכין זה מלפני שבת לצורך זה שהיה מסתפק שמא יצטרך למנין.]
זה כת"י ורצ'לי של המרדכי בביצה. בסוף הקטע יש תיבה הנדמה לי כ'ודוק' אבל לא זכור לי תיבה זו בראשונים. במהדורת מכון ירושלים הם העתיקו 'ועיין' ואולי היה להם כת"י אחר.
להניח שזכות יוצרים דבר שיש עליו בעלות, או עכ"פ יש בזה משום יורד לאומנות חבירו ועובר האומנות בירושה, צ"ע אם הבעל יורש אשתו בזה. שהרי הבעל אינו יורש בראוי. וצ"ע איך דנים זכות יוצרים. האם נקרא כבר ביד אשתו והבעל יורש אותה או שאינו אלא כזכות לקבל בעתיד והוי ראוי שאין הבעל יורש.
יש שעושים כן כמדומה כדי להדגיש תקיעות דמיושב א' מנ"ל טעם זה. ב' איך מדגישים בזה תקיעות דמיושב. ענין תקיעות דמיושב מה שיושבים בשעת התקיעות, ולא שייך לבעל תוקע שצריך לעמוד בכל אופן. ואין זה שייך לבין התקיעות שמותר לישב גם בתקיעות דמעומד, וכמו שאנו נוהגים שאין אנו עומדים מתחילת תקיעות דמעומד עד ס...
בהרבה מחזורים כתוב "שב" אחר ג' התשר"ת, אחר ג' התש"ת ואחר ג' התר"ת. וכנראה הכוונה למש"כ הערוך השולחן [תק"צ סע' ה'] וז"ל ועוד נ"ל כיון דקשה לתוקע לתקוע שלשים קולות בהמשך אחד ובהכרח שינוח קצת כמו שהמנהג אצלינו לנוח קצת בין תשר"ת לתש"ת ובין תש"...
כמה אי דיוקים יש כאן, הגה"ק מראדזין כתב את הדברים אחרי אריכות גדולה של משא ומתן כדרכה של תורה, מה שהובא בשמו לעיל אינו מדוייק, הדברים אינם על דרך החסידות אלא על דרך הקבלה, הוא תלה דבריו בקבלה, אבל דומני שהבאת ראיה מקבלה לעניני הלכה הוי ע"פ דרך החסידות. לא זכור לי שראיתי הוכחות כאלו אצל מק...
הראדזינער השיב ... היכן זה נדפס ? עין התכלת אות מ"א. למעשה זה טענה רק עבור מי שלומד ע"פ דרך החסידות ולא נראה שבית הלוי היה חושש להשיב עליו. כל שאר הראיות שלו אפשר לדחות בקל שלא מצינו חיוב לצאת במקום ספק אלא כודאי יוצא אחר שמקיים הספק, ולא כשישאר בספק לאחר מעשה. בסוף הוא הרגיש בסברא זו וטע...
בספר "דברי קהלת" כותב את מנהג פרנקפורט שהחזן לבדו אומר "ויעבור" וקהל עונים י"ג מידות. ויתכן שזהו המנהג האשכנזי הישן. וכמו שכתב הרא"ש מסכת ראש השנה פרק א וכן נהוג לאומרן בכל גלות ישראל שהחזן אומר ויעבור ה' על פניו ויקרא והקהל מתחילין ה' ה' אל רחום וחנון וגו'. איני יודע ...
ודרך אגב, זכורני שראיתי כמה פעמים בפוסקים שכשהגמ' מביאה ראיות רבות ודוחה את כולם, הלכה כראיות. ולא כדחיות. כי הדחיות זה בד"כ "דיחויא בעלמא". וההסבר לענ"ד שעצם המצאותם של כ"כ הרבה ראיות, גם אם נדחו, מראה שהפשטות של הסוגיא היא כראיות. דבר כזה תלוי בהראיות והדחיות. יש פעמים שה...
זה השער של דפוס קראקא הנמצא בהברובוקס. [משום מה רשמו בטעות שזה דפוס ריווא, ויש בלבול בסדר הדפים. השער נמצא בעמ' 320 של הקובץ.] יש שם תיקונים בכת"י בכמה מקומות ומעניין אותי לדעת מי כתבם. האם מישהו יכול לפענח מהכתוב בשער תחת יד מי זה היה?
...ואם כי ייתכן שהסברות נשמעות מעט דחוקות יותר מדברי האוסרים (ואפשר שהן פשוט נאמרות ב'ווליום' יותר נמוך) אך הדעת נותנת שלא בכדי הכניסו עצמם גדולי הפוסקים בעובי הקורה למצוא היתרים לעניין זה אלא מפני שברור לכל בר-דעת שאם נאסור זאת לחלוטין לא נמצא ידינו ורגלינו לא רק בביהמ"ד אלא בכל מקום שהוא, הח...
תודה לכל המגיבים, בפרט להרב אוצה"ח שהבין וביאר כוונתי. למי שמחפש "מתירים"... ויעוין בצירוף האחרון: "ועוד כיון שחברת החשמל מכחישה וטוענת שאינה עושה הבערות ע"י פעולות של בני אדם, אלא באופן אוטומטי, אפילו שהם לא נאמנים עלינו, עכ"פ כיון דמעיקר הדין נר' דלדידן הוי נר דהיתרא....
יש כאן כמה אשכולות בעינן חשמל בשבת, הבאתי למטה לינק לכמה מהם ויתכן שיש עוד. אבל בכל מקום שראיתי האוסרים יותר דומיננטים וכתבו דבריהם בארוכה יותר. מהם שכתבו קונטרסים, שלדבריהם מבוסס על מידע עדכוני במה שקורא היום, פעמים כולל שמות של אנשים שהם דברו איתם ופירוט על ביקורים בחברת חשמל, עם תמונות ופרטים. וכ...
תודה, אבל חלק גדול של הנכתב שייך רק במסך רגיל, וכתב על זה להתיר משום שירי של אלקטרונים אין חשוב מן התורה ככתב. ומובא שם סברא להתיר כיון שאינו מתקיים בלא האלקטרון. זה אינו שייך במסך נוק נקי, שלפי ההסבר למעלה הוי כתב המתקיים אפילו אחר כיבוי המכשיר עד שנעשה פעולה להדיא למחוק אותו.
מה שחלק מהתפילה אינה הפסק היינו כשאומר זה בתורת תפילה, אבל כשמזמר שמחה לארצך ביחד עם החזן זה נשמע יותר כזמר בעלמא ומהיכא תיתי שאין זה הפסק. כל התפילה היא שבח וזמר לקב"ה. ואין הבדל בין "זמר" ל"זמר בעלמא", ההבדל היחידי לענ"ד הוא, האם זה דבר שצריך לומר או דבר שא"צ לו...
תחפש "פונט" בגוגל ותמצא כמה חברות העושות פונטים. תשלח להם הדוגמא למעלה ותבקש מהם מה יש להם להציע כעין זה. אפשר להוסיף איזה דרישות מיוחדות שיש לכם, כגון כוונה בשם או נקודות מיוחדות, יתכן שיהיה להם.
אין צורך בכלל לומר חזרת הש"ץ או חלקים ממנה עם החזן, ואף איסורא איכא כדלעיל. אבל בכל זאת מצד הפסק אין בעיה כי חלק מהתפילה לא מפסיקה. כמו שאומר אשרי ויהללו והנני העני ועוד הרבה. מה שחלק מהתפילה אינה הפסק היינו כשאומר זה בתורת תפילה, אבל כשמזמר שמחה לארצך ביחד עם החזן זה נשמע יותר כזמר בעלמא ומהי...
שמעתי שהגרי"ז אמר שא"י הוי בית הסוהר. אאל"ט הוא אמר זה שאחד שהיה מצדד לעלות מחו"ל ויעץ אותו שאם יעלה יהיה אסור לו לירד, ולא ברור שהוא התייחס ליציאה ע"מ לחזור.
כל עיבוד (ולו סגנוני), בהנחה שלא התבקש ע"י המחבר עצמו, הוא סוג של צנזורה. איך היית מגיב לעיבוד לשוני לשפה העכשווית של הרשב"א, למשל? אני לא חושב שאף אחד היה טוען שעיבור לשוני של הרשב"א נקרא צנזורה. היו טוענים בצדק שאין אנחנו יכולים לרדת לסוף דעתו של הרשב"א לכתוב דבריו בסגנון אחר,...
מאחר שאין שום שינוי בתוכן אלא בסגנון איני רואה מה שייך צנזורה, וכמו שהעיר המעיר בעצמו. הגה בעצמך, אילו היו לוקחים ספר הנכתב בסגנון של פעם והיו כותבים אותו בעברית מורדני האם גם אז היו מעירים השומרים מצנזורה שזה גובל בצנזורה, או שרק ציבור הקבועה להיות נאשם בצנזורה צריך לזהר בזה?
יישר כח! ובמש"כ שם - קול אויר בלי רם נשאלתי כשתוקעים תקיעה שניה של בבא ובתחילת התקיעה יוצא נאויר בלי לעשות קול ממש אלא קול אויר אם זה פוסל, ולא זכור לי שראיתי שאלה זו אבל לכאורה פשוט שאין בזה כלום שקול שופר אינו אלא כשנעשה קול ממש ולא כששומעים רק אויר וכן הוא פשטות הגמ' (ר"ה דף כ"ז:)...
מעט דבש כתב:ואולי הגיע גם הזמן, לסדר את סליחות בה"ב ותעניות בצורה רצופה, בלי שיצטרך המתפלל לדלג הלוך ושוב? סה"כ מדובר בעוד כמה דפים לסידור.
נכון. גם יש להביא הסיום של כל בית בפזמון. בפרט אולי יחוס כו' שנתחלף בכל בית. עשו כל זה בסידור וילנא אבל דומני שזה יחודי לסידור וילנא. אין על זה זכות יוצרים.
אולי הגיע זמן להביא ספירת העומר אחר מעריב של שבת. יש דברים שהם ברי מזל ומדפיסים אותם בסידורים בכל מקום גם כשאין בזה תועלת גדולה, כגון מזמור לתודה שמדפיסים אותו בפד"ז של שבת עבור הושענא רבא שזה יום אחד בשנה וגם אז אין בו ריווח גדול מאחר שבין כך מתחילים בברכות ואין בעיה לעבור לפס"ד של שבת וי...
לא הבנתי כוונת כותב המייל. עיקר תמהתי היתה משום שבד"כ הוזכר רשב"ט בלי שנקרא כהן. הובא עוד דוגמא לזה אבל זה לא מוסיף להנידון. הבעיה שיש מקום אחד שהוא כן נקרא כהן, והבאתי תמונה של כת"י הוטיקן שלכאורה כתב כן. [אגב באותו עמוד ממש, בגליון שבין טור ב' לטור ג', שורה העליונה.] כנראה זה לא נכת...