פורום אוצר החכמה

בדקתי יותר מ50 חומשים אשכנזים בכתב יד בכולם הפטרת וישלח היא חזון עובדיהו. קשה לדמיין שמנהג ברלין היה שונה.

נמנעו לאומרה כי אין להפטרה זאת שום מקור קדום. קודם עידן הדפוס והטעיות בחומשי ונציה נהגו להפטיר עובדיה שנבאתו עוסקת באדום לפרשת וישלח בכל הקהילות.

מחפש עדיות על מקומות שמפטירים "ועמי תלואים" היום לפרשת וישלח.

חןץ מקהילות אשכנז בישבת רבנו יצחק אלחנן (ישיבה אנברסיטה) אומרים אותן (נוסח ליטא). יש כמה מקומות (כולל בית הכנסת של הר' חיים סולוייציק ברמת בית שמש שכדי לחסוך זמן אומרים בשחרית ובמנחה כמה חרוזים מהפיוט "חטאנו" אם קל ארך אפים ו... בהתחלה (בשחרית) וקל מלך ....תוך כדי ובסוף ובמוסף אומרים קל מל...

במשנת רבי אהרן בנדרים בהתחלה הוא מקשה על סתירה בין רש"י בשבועות ורש"י בתחילת נדרים. ברור שכוונתו ל"מפרש". חשבתי שבכל מקום מקובל שהוא אינו רש"י. האם יש איזו מסורה נגדית בלייקווד, קלעצק, סלובודקה ..?

בספר "זה השלחן" של ר' אליהו גיג' על מנהגי אלג'יר עמ' (יצא לאור בשנת תרמ"ט) הובא שמפטירים שובה קודם ר"ה דרשו בשבת בין כסה לעשור ושוש אשיש בשבת בין יוה"כ לסוכות מפטירין שוש אשיש כפי המנהג שהובא בספרי דבי רש"י וכן...
האם יש עדיין בתי כנסת מנהגי אלג'יר שנוהגים כן?

לא הבנתי. איזה שטח קידש עזרא? אז כל התחום שהוזכרה במשנה ובברייתא, או רק ארץ ישראל באופן כללי?

מחפש מקורות על איך ליישב את הגבולות עולי בבל להלכה עם הכתובים בספר עזרא ששמה הן מצומצמות למדי.

בשדי חמד הדיון אם במפה הוא חזר מדבריו הלך עם דברי המחבר. אבל בסוגיא כאן הוא ההיפך מזה הוא פסק כדברי הבית יוסף בדרכי משה ולא בהגהותיו.

התכוונתי לאלה שמפטרים השמים כסאי ולא שמעו.

במקרה הזה הוא קובע איך לנהוג במקום שאין מנהג.

חוץ מבעלזא, ביאלא, החוג חת"ם סופר, והאיטלקים יש עוד קהילות היום שמפטירים השמים כסאי בשבת ראש חדש אב?

מהו פשר הדבר כשיש סתירה בין פסק הרמ"א בדרכי משה ובמפה? לא ראיתי מי שהתייחס לנושא. באו"ח ס' תכ"ה בדרכי משה הוא מעדיף את "שמעו דבר ה'" כהפטרת ר"ח אב שחל להיות בשבת ובמפה הוא הולך עם דברי תרומת הדשן ש"השמים כסאי" הוא עיקר במקום שאין מנהג.

לגבי מקור הדין של "החובל בעצמו" יש כמה דעות שהוא מדאורייתא וכמה שהוא מדרבנן, ומצאתי בשדי חמד (פאת השדה, מערכה א', אות מ') שדבריו שם: "חובל בעצמו כתב מרן הבית יוסך ביו׳׳ר סי׳ רל״ז שאין איסורו אלא מדרבנן ושבועה חלה עליו עכ״ל", אבל דברי הבית יוסף הם כך: "כתב הר"ן בפרק ג' ד...

אחת מהמקורות ברשימת הפטרות של פריד באנצקלפדיה תלמודית (כרך י' ) הוא "ס' השולחן לתלמיד הרשב"א" האם ספר הזה (שהיה בכ"י בזמנו שחיבר פריד את הרשימה) הודפס אי פעם? אם לא איפה אפשר לראות את הכתב יד. (לא הצלחתי בחיפוש באתר "כתיב"

האם יש קהילות היום בארץ או בצרפת שמפטירים לפי מנהג אלג'יר ומפטירין שובה קודם ר"ה דרשו בין כסה לעשור ושוש אשיש בין יוה"כ לסוכות?

רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, קוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים (שמות ל). חָל לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת, מַקְדִּימִין לְשֶׁעָבַר וּמַפְסִיקִין לְשַׁבָּת אַחֶרֶת. בַּשְּׁנִיָּה, זָכוֹר (דברים כה). בַּשְּׁלִישִׁית, פָּרָה אֲדֻמָּה (במדבר יט). בָּרְבִיעִית, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם (שמות י...

כמדומני שזה היה מנהג נפוץ בארץ ישראל מתקופת התנאים עד למאה ה14 לפחות גם במוקפים. בפרזים נהגו כן בכל מקום עד לייסוד פתח תקוה. 1. רואים את זה בכמעט כל מקור מהגניזה קהירית שפליישר הביא. 2 הרמב"ם נשאל על מנהג צור לקרוא בברכה בשני הימים. צור הוא חשוב כי ישיבת א"י (המשך הסנהדרין) עברה לשמה בשנת ...

כוונתי לא היתה לפיוטים בחזרת הש"ץ בארבע פרשיות וכו. המנהג האשכנזי הקדום היה לומר פיוטים ברוב שבתות השנה. (שבת ראש חדש,פרשת בראשית, וירא, שבת(ות) חנוכה, פרשיות בשלח ויתרו, ארבע פרשיות וההפסקות , שבת הגדול, כל שבתות ספירת העומר, שבת אחר שבועות, פרשיות שלח וחקת, שבת נחמו, שבת לפני ראש השנה, שבת שו...

בסידור אזור אליהו הובא שזה לא מופיע עד לאחר שנת תקמ"ח . הערוך השולחן לא היה שלם עם אמירתו בגלל בקשת צרכים בשבת, אבל בימיו זה כבר היה כל כך מקובל שהיה אי אפשר למנוע את הציבור מלאמרו.
איך זה התפשט בכל הקהילות די מהר? והאם היו שהתנגדו לו לפני הערוך השולחן?

1. זה שלא אומרים פיוטי טל וגשם תוך חזרת הש"ץ
2. שלא מסיימים ב"עושה השלום" בעשרת ימי תשובה.( להמרות שגם בבבל היו שסיימו כן כל השנה)

"עוד שינוי שיש בין א"י לחו"ל הוא המנהג החדש לומר אבינו מלכנו בג' צומות שבא"י נתפשט המנהג ביותר (כנראה בעקבות מנהגו של הגר"א) ויש גם במקהלות החסידים בא"י שנוהגים לאומרו (דכירנא איך בסאטמאר ברח' יואל היה מריבה ע"ז כמעט בכל מנין) משא"כ בחו"ל שרק במקומות בודד...

האם אמירת יג׳ בא מהספרדים או של מתפללי נוסח ספרד?
ובהרבה בתי כנסת ״ליטאים״ לא אומרים

כן זה היה אזור אליהו אבל לא הייתי בטוח שכתבתי את הפוסט

קשה לי להבין למה מתפללי נוסח אשכנז בא"י אומרים שים שלום במנחה של שבת ולא שלום רב. הרמ"א מביא את שני המנהגים אבל הוא מביא את הדיעה לנתחיל בשלום רב סצם, ולהתחיל בשים שלום כ"ויש מתחילין" נכון שבאשכנז אמרו שים שלום אבל לא נהגו כן במזרח אירופה וקשה לי לקבל שהיו יוצאי אשכז שעלו ארצה וק...

לפסוק הזה התכוונתי שיש מידה של סלחנות. "רק הבמות לא סרו" נשמע שלא הכל אפטימלי לא שיש איסור כרת של "דם שפך"

מאוד קשה לי להבין את האיסור כרת להקריב קרבנות מחוץ למקדש בעקבות בוכים גדעון ושמשון (למרות שהם היו ע"פ מלאך) המזבח ההרוס שריפא אליהו הנביא, והסלחנות שמופיעה פעם אחר פעם בספר מלכים, להמרות שהיה אסור להקריב בבמה בתקופות האלה. גם אליהו הנביא בהר הכרמל זה היה הוראת שעה. וא"כ כל המקרים בהם הדבר...

מאוד קשה לי להבין את האיסור כרת להקריב קרבנות מחוץ למקדש בעקבות בוכים גדעון ושמשון (למרות שהם היו ע"פ מלאך) המזבח ההרוס שריפא אליהו הנביא, והסלחנות שמופיעה פעם אחר פעם בספר מלכים, להמרות שהיה אסור להקריב בבמה בתקופות האלה.

מתי הפסיקו לומר את רוב הפיוטים בליטא ובפולין. אינני מתייחס לקדושתאות של הד' פרשיות דוקא אלא גם ליוצר ל שבת ראש חדש לשבת נחמו ולפרשיות מסוימות כפי שמופיע היום בסידורי אוצר התפילות והחת"ם סופר. יש לי השערות (קשור לחסידים בפולין שהעבירו פיוטים לטיש ודילגו על אחרים לגמריה) ובליטא בהשפעת הגר"א ...