פורום אוצר החכמה

במספר מקומות בתפילה מזכירים אנו את השבח/תואר 'חי וקיים'. "מודה אני לפניך מלך חי וקיים וגו' " בברכת המאורות "למלך קל חי וקיים זמירות יאמרו וגו'" בתפלת ערבית "קל חי וקיים תמיד ימלוך עלינו" בפיוט ונתנה תוקף "שאתה הוא מלך קל חי וקיים" [אפשר ויש עוד מספר מקומות שאי...

מזה כמה ימים שמעתי מאדם חשוב שאין הקב"ה נוהג ב'מידת הרחמים' אלא בדין של מטה, אולם בבוא האדם לב"ד של מעלה או אז יקוב הדין את ההר ואין דנים אותו אלא במידת הדין, אחר הנחה זו בא לדון בברכת 'מחיה מתים ב רחמים רבים' שאין פרושה אלא - מחיה מתים ברחמים שריחם עליהם בזה העולם, והביא ראיה לזה מברכת הק...

ברצוני לשתף את את חו"ר הפורום באנקדוטה, שלענ"ד תעמיד באור הנכון את יציאתו של מו"ר הגר"ד כהן בחרב ובחנית כנגד בית מדרש הגר"א. [אינני מחובר תדיר ועל כן לא באו דברי אלא עתה]. לפני שנים מספר בהיותי תלמיד מן המניין בישיבת חברון, נהגתי להשתתף בקביעות במסגרות השונות של בית מדרש הגר...

לענ"ד נראה מסברא דכל מה שנסתפק הירושלמי הוא דווקא בגוונא שיש ספק אם נפל איסור לתערובת, אולם במקום שנפל לתערובת 'ספק איסור', אף במקום שהספק איסור אינו ספיקא דדינא [דאז נראה פשיטא כמש"כ] אלא ספק בתערובת כגון חתיכה שאינני יודע האם היא חמץ או לאו שנפלה לתערובת, בכה"ג ודאי שנחשב לידיעת ודא...

מאמר הרב הוטנר תמצא בפחד יצחק אגרות וכתבים, אינני זוכר מיקומו המדויק ואינו לפני.

ג. מה יחסו לתורת החסידות וחכמיה. לא מכבר הראה לי חסיד חב"ד, תצלום מכתב שנשלח מהרב הוטנר בו הוא מודה לרבי מלובביץ על ספר הליקוטים החדש ששלח לו. וז"ל הרב הוטנר במכתבו לרבי מלובביץ: ......הנני מרגיש כי המושג התענינות אינו הולם את זיקתי לחב"ד בשום פנים ואופן. המושג "התענינות" ה...

שלמה בן חיים כתב: לא משנה טעם הקריאה, עצם הקריאה של תורה מתוך ספר תורה בציבור, מחייבת ברכה לפי שיטת כמה פוסקים של חיוב ברכות התורה מחמת שקוראים בתורה בציבור. הואיל נא להסביר דבריך. אם ב'שיטת כמה פוסקים' כוונתך לשיטת השו"ע (קל"ט ה') עיין בשות מנח"י ח"ח סימן פ"ד מש"כ בזה...

יתכן והם אלו שהנהיגו לקרוא מתוך ס"ת.

לפי הטעם המובא בערוה"ש נראה דאין כאן 'קריאת התורה', אלא ענינה של קריאה זו לעורר הציבור לאהבתו ויראתו, ואפשר דלזה לא שייכא כאן ברכה.

בקשר לגר"ד בידוע שהוא מסתייג ממה שבחורים בישיבה שומעים דבריו, אמנם יש לדחוק דהוא רק משום דאינם כלי המוכן לזה.

אינני יודע המקור המוקדם אמנם עיין בערוה"ש סי' תרס"ד סעיף יא' שהביא מנהג זה.
וכמדומה שהוא מהמקובלים, יבוא היודע מקומו ויאיר עינינו.

טעם ההתנגדות הידוע לי הוא משום קריאה בציבור בלא ברכה.

הן ר' משה שפירא והן ר' דוד כהן והן ר' אהרן שכטר הינם תלמידי הפחד יצחק.

ואעפ"כ אין זה מגלה לנו דבר ביחסם לה'ראש ישיבה' שליט"א.

יש לי במחשב קובץ שנקרא "כאבה של ירושלים". כנראה עליו נכתב בויקיפדיה: דרכו של הרב מינצברג נחשבת חדשנית. הוא מבקר לעתים אישים רבניים ומדבר בחופשיות על דמויות מקראיות. בהקשר זה, יזמה קבוצה ממתנגדיו, בשנת ה'תשס"א - 2001 לערך, ליקוט של קטעים מדבריו המוקלטים אשר עשויים להיחשב בעייתיים בעינ...