פורום אוצר החכמה

לאור פניות שונות, תתכן אפשרות לפתיחת קבוצת לימוד שבועית בהדרכת מומחה, תלוי ברמת הביקוש והרצינות.
הכיוון עדיין איננו מגובש ופתוח להצעות.

אברך תורני מב"ב בעל ידע בסיסי בערבית יהודית, מחפש חברותא עם רקע דומה [ידיעה בסיסית לכה"פ], ללימוד אחד מספרי רבותינו שנכתבו בלשון ערב.
עדיפות לספר עיוני הלכתי כפירוש המשנה להרמב"ם וכדו'.
ניתן לפנות באישי.
תודה ותזכו למצוות

מתוך מילונו של י. בלאו עמ' 424:

יש להעיר על ניסוח השאלה הפותחת את האשכול מכמה פנים, ויעשו זאת המוחים. בכל אופן יש לציין לדברי הרמב"ן (במדבר א, מה): ועוד כי הבא לפני אב הנביאים ואחיו קדוש ה' והוא נודע אליהם בשמו יהיה לו בדבר הזה זכות וחיים. אתה מעיז להשוות בין משה ואהרן אנשי אלוקים לצדיק? תשובה על השאלה יש לך או שרק למחות אתה...

יש להעיר על ניסוח השאלה הפותחת את האשכול מכמה פנים, ויעשו זאת המוחים. בכל אופן יש לציין לדברי הרמב"ן (במדבר א, מה):

ועוד כי הבא לפני אב הנביאים ואחיו קדוש ה' והוא נודע אליהם בשמו יהיה לו בדבר הזה זכות וחיים.

יעוי' בספר שארית יוסף [ידיד] ח"ג עמ' רצה, מצוי באוצר.

אף בלשון מקרא מצינו לשון זכר 'אך הפעם הזה' (שופטים טז, כח). וע"ע ראב"ע עה"פ 'אל בית הנשים שני' (אסתר ב, יד).

האם בקהל הלקוחות הפוטנציאלי של אוצר החכמה ישנם שיסתפקו בה"ב, לדעתי פשיטא שלא, ואם כן אין כאן שום בית מיחוש.

שמואל דוד כתב:עיין שדי חמד ערך אדם

השד"ח שם גם הבין שהציון הוא לדפי הספר במהדו' שהיתה לפני בעל דרכ"ש.

שמא יש להעמיס בלשון אונקלוס את ב' צדדי הרמב"ן, ש'סמוקא' הוא שם העצם לתבשיל עדשים אדומות, ו'סמקא' הוא התואר הנוסף מחמת שהאדימוהו בתבלינים וכיוצ"ב. יש לציין שבאונקלוס מצינו שם 'סמוק' גם ביחס לצבע צהוב לענין מראות נגעים, ואף 'אדום' האמור בתורה לעתים מתפרש כצבע צהוב [יעוי' רס"ג ריש פר' חק...

בפרשתנו (תולדות) נהוג לספר ששערותיו של עשיו היו אדומות. היכן יש מקור לכך? מצאתי מקור להפך (בעל הטורים בראשית כה, כה): ד"א אדמוני מלשון אדם, שיצא בעל שער כאדם גדול. וזהו "כאדרת שער" שהיה מלא שערות כאדרת, שאם הוא מלשון אודם, אדרת שער אינה אדומה. הלשון 'אדמוני' סובל אדמימות הן בעורו והן...