רש"י שמות פרק כה פסוק כב
ואת כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל - הרי וי"ו זו יתירה וטפלה, וכמוהו הרבה במקרא, וכה תפתר ואת אשר אדבר עמך שם, את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל הוא:
ואילו בנוסח שלנו אין תוספת וי"ו בכלל.
לענין כתב:אולי תוכלו לעזור לי.
פעמיים ביום (בערך) אני חושב האם לפי פשוטו של מקרא 'וראיתם אותו' אומר שיש קיום מצוה בלהסתכל על הציצית? כמה ומתי?
אודה מאד.
אוצר החכמה כתב:צדקת. כשאתה אומר זאת אני נזכר שאכן כך הוא. טעיתי ואני מתנצל.ואתקן למעלה.
לוצאטי כתב:הבחנים שלהם לשוניים, וכנראה בעיניהם כה"י הזה מייצג את הלשון האותנטית יותר.
ברם הניסיון מלמד שסופר ששומר על הלשון המקורית, שומר גם על הנוסחים המקוריים.
לוצאטי כתב:באתר 'מאגרים' השתמשו בכ"י וטיקן 120
אוהב עמו כתב:לכאורה מקור הדברים הוא המאירי שהביאו המשנ"ב.
אלא שהמשנ"ב כ' שיברך בשאר הימים בזמן ההדלקה, ורק אם ביום האחרון לא ברך יברך בשוק.
בקרו טלה כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=24&t=3107&p=23099#p23098
קו ירוק כתב:א"צ להוכיח שנהגו בזה מיד, ואולי 'לשנה אחרת', היינו שנה הבאה ממש, שזה מן הסברא.
דרומי כתב:זאת אומרת, הוא לא רק מודה על העבר, אלא יש לו את הזכות לבקש על העתיד.
עזריאל ברגר כתב:הרי ברור שהקב"ה לא ברא את נינוה ואנשיה לחינם, ויש לו מהם איזושהי תועלת, ועפ"ז קושיא מעיקרא ליתא.