בקרבן פסח כתיב (שמות יא מב-מג) כן בן נכר לא יאכל בו, תושב ושכיר לא יאכל בו. לאו מן התורה להאכיל/לאכול לישראל מומר שנתנכרו מעשיו או לנכרי ואפי' לגר שמל ולא טבל מקרבן פסח (ספר החינוך מצוה יג-יד, רמב"ל הל' קרב"פ פ"ט ה"ז)
האם לאו זה הוא על כל קדשים קלים גם כן?