מעיין כתב:הקורא טעה וקרא ליי הנראָה אליו, ולכאורה הוי שינוי משמעות שיש לחזור על זה.
פרי יהושע כתב:ביקורת תהיה כתב:לשון ספר החינוך (מצוה תריג): שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לִהְיוֹת לְכָל אִישׁ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל סֵפֶר תּוֹרָה.
לא להחזיק אותו!
פרי יהושע כתב:אולי יועיל כבודו לציין איזה מצות עשה ברמב"ם?
פרי יהושע כתב:האם הוא דין בחפצא של המצוה או בקיום המצוה?
ביקורת תהיה כתב:בכתב לטיני האותיות עומדות על רצפה, בכתב עברי האותיות תלויות על חבל.
הוה אמינא כתב:למ"ד שאין מקריבין תודה בי"ד ניסן גם כשנאנס ולא הצליח להביא בי"ג, ועי"ז יצטרך לשרוף לחמי החמץ הקדושים כבר.
שבענו מטובך כתב:בספר שנות חיים לר' חיים ברודא:
אישצפת כתב:לפי הסבר זה לכאורה היה מן הנכון לנקד בחטף פת"ח.
ברי היזיקא כתב:הדרש האחרון שיאכל בו ולא בקודש - אינו מופיע בחז"ל בשום מקום.
שמר כתב:צ"ב מדוע לא הביא ראיה מפסוק "וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן".
חגי פאהן כתב:מנין הכלל הזה?
ש. ספראי כתב:ולפי"ז כלל אין חיוב לישון בעזרת ישראל בסוכה, שהרי קי"ל דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד (סוטה מ' א') וגם שהייה בה אסורה סתם כך. ובמקום שאסור להתנהג בו כבית, לא שייך לעשות בו סוכה, שסוכה כבית היא ולא יותר.
ביקורת תהיה כתב:יש לו חמץ בארבעה עשר לאחר חצות באזור שעדיין לא הגיע חצות היום, האם יכול להשביתו?
ההוא דאמר כתב:וצ"ע, מאי שנא בין ציצית לבגדי כהונה.
שמואל דוד כתב:״אין״ אפשר לפרש בב׳ אופנים: (א) אין - לא (ב) אין - כן.