מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

החיפוש הניב 2261 תוצאות

עבור לחיפוש מתקדם

על ידי ביקורת תהיה
ו' ינואר 22, 2021 1:10 am
פורום: בית המדרש
נושא: שאלות יסודיות בהלכות נטילת ידים
תגובות: 1
צפיות: 30

Re: שאלות יסודיות בהלכות נטילת ידים

א. איך הדין בנוטל ידיו בזה אחר זה, האם צריך רביעית לכל יד, או די ברביעית לשתי ידים? בלשון מרן בשו"ע מפורש שצריך ליטול את שתי הידים כאחת, ואם לאו – צריך רביעית על כל יד ויד, וכפי שמנוסח ב'משנה ברורה' בהקדמה לסימן קסב: אִם נִשְׁפַּךְ הָרְבִיעִית בְּבַת אַחַת עַל שְׁתֵּי יָדָיו, אוֹ שֶׁשָּׁפַךְ ר...
על ידי ביקורת תהיה
ו' ינואר 15, 2021 11:23 am
פורום: בית המדרש
נושא: דרשינן סמוכין - אפילו בריחוק פסוקים?
תגובות: 23
צפיות: 379

Re: דרשינן סמוכין - אפילו בריחוק פסוקים?

פי האתון כתב:לכאורה הכוונה בההוא קרא דכתיב 'כבשים', שמשם למד ר"י הגלילי, כתיב נמי עולה.
לא כי, אלא בההוא קרא שהזכיר רש"י: 'וזה אשר תעשה על המזבח'. וכלומר, מלת־הרמז 'זה', כשם שהיא רומזת על כבשים, כך היא רומזת על עולה.
על ידי ביקורת תהיה
ה' ינואר 14, 2021 6:02 pm
פורום: בית המדרש
נושא: דרשינן סמוכין - אפילו בריחוק פסוקים?
תגובות: 23
צפיות: 379

Re: דרשינן סמוכין - אפילו בריחוק פסוקים?

מדוע שביק רש"י דברי ר"י הגלילי שלמד מ'כבשים'? יכילנא לשנויי לך משום דהכי הלכתא, מיהו שינויא דלאו הוא לא משנינא לך. דהא בריש סידרא דאתי, אצל האמור בכלי שרת 'כל הנוגע בהם יקדש', כותב רש"י וז"ל: אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהֶם – אֵין מְקַדְּשִׁין. וּשְׁנוּיָה הִיא מִשְׁנָה שְׁל...
על ידי ביקורת תהיה
ה' ינואר 14, 2021 5:44 pm
פורום: בית המדרש
נושא: דרשינן סמוכין - אפילו בריחוק פסוקים?
תגובות: 23
צפיות: 379

Re: דרשינן סמוכין - אפילו בריחוק פסוקים?

אף מרש"י על התורה נראה דדריש ר"ע סמוכין. בפשטות, הא דאין המזבח מקדש את שאינן ראויין לו - לאו מהיקשא מידרשא, אלא מעניינא דקרא הוא דשמיע לן. כלומר, 'וזה אשר תעשה על המזבח' לפרש בא מי הוא זה האמור בו 'הנוגע במזבח יקדש' (כעין האמור אצל נח: 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי־ג...
על ידי ביקורת תהיה
ה' ינואר 14, 2021 12:58 pm
פורום: בית המדרש
נושא: דרשינן סמוכין - אפילו בריחוק פסוקים?
תגובות: 23
צפיות: 379

Re: דרשינן סמוכין - אפילו בריחוק פסוקים?

י"ל דהיינו דווקא כשהפרשיות מחוברות בוא"ו החיבור. 'ויו מוסיף על ענין ראשון' – היקש הוא שהקיש הכתוב ענין לענין; אך למאן דדריש סמוכין – בלא ויו מוסיף נמי דריש סמיכות פרשיות. אך מתוך דבריך למדתי, כי מדת 'היקש' אינה נדרשת אלא כאשר שני הכתובים סמוכים בפרשה אחת; אבל כשיש הפסק פרשה ביניהם – אין ה...
על ידי ביקורת תהיה
ה' ינואר 14, 2021 12:18 pm
פורום: בית המדרש
נושא: דרשינן סמוכין - אפילו בריחוק פסוקים?
תגובות: 23
צפיות: 379

Re: דרשינן סמוכין - אפילו בריחוק פסוקים?

כל עצמה של מדת 'סמוכין' אומרת, כי פרשיות הסמוכות זו לזו נדרשות אחת מחברתה, וכמאמר רבי עקיבא בספרי: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁהִיא סְמוּכָה לַחֲבֶרְתָּהּ – לְמֵדָה הֵימֶנָּה. לאמר: סמיכות פרשיות, ולא סמיכות פסוקים, שהיא מדת 'היקש' שהכל מודים בה. (וחולק עליו רבי ואומר: 'הַרְבֵּה פָּרָשִׁיּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָ...
על ידי ביקורת תהיה
א' ינואר 03, 2021 10:06 am
פורום: מקרא ותרגום
נושא: תרגום אונקלוס מתורגם ללה"ק (מתעדכן)
תגובות: 128
צפיות: 7576

Re: תרגום אונקלוס מתורגם ללה"ק (מתעדכן)

3. וכתואר שם־עצם לא מצאנוהו כלל, ודומני כי שיבוש הוא. הגע עצמך, כלום תתרגם 'רוח יַתּירה' – רוח יותרת?! 4. לא כי, הפועל 'מַחְזְרֵי' מבנין אַפעל הוא. ביהושע מתרגם יונתן בלשון זה את הכתוב ' הָפַךְ ישראל ערף': 'אַחְזַרוּ ישראל קדלהון'; ובירמיה – את הכתוב ' הִפְנָה ערף מואב': 'אַחְזַרוּ קדלהון מואבאי'. ה...
על ידי ביקורת תהיה
א' ינואר 03, 2021 2:58 am
פורום: מקרא ותרגום
נושא: תרגום אונקלוס מתורגם ללה"ק (מתעדכן)
תגובות: 128
צפיות: 7576

Re: תרגום אונקלוס מתורגם ללה"ק (מתעדכן)

תרגום המתורגם - ויחי. זוטות לפרק מט: 1. פסוק ב: חָזְקִי. מי סני 'תָּקְפִּי'? 2. שם: וּמְלוּכָה. מי סני 'וּמַלְכוּת'? 3. פסוק ד: יוֹתֵר. בלשון צחוֹת: 'יָתֵר' (כמו בל"נ 'יתרה'). 4. פסוק ז: מְהַפְּכִים. גמגום. והנכון: 'הוֹפְכִים' או 'מַפְנִים'. 5. פסוק ח: באים לפניך. התרגום של 'מַקְדְּמִין' הוא: ...
על ידי ביקורת תהיה
ב' דצמבר 28, 2020 3:48 am
פורום: מקרא ותרגום
נושא: וְאֵין־פּוֹתֵ֥ר אוֹתָ֖ם לְפַרְעֹֽה
תגובות: 7
צפיות: 267

Re: וְאֵין־פּוֹתֵ֥ר אוֹתָ֖ם לְפַרְעֹֽה

וְאִם־מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא־תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה (וְהֵן אֵין צְרִיכִים לִגְשָׁמִים, שֶׁנִּילוּס עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אוֹתָם) , וְלֹא עֲלֵיהֶם (תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: לָא עֲלֵיהוֹן יִסַּק נִילוֹס) , תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה (שֶׁל רָעָב) אֲשֶׁר יִגֹּף יְיָ אֶת־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת־חַג הַסֻּ...
על ידי ביקורת תהיה
א' דצמבר 27, 2020 2:32 am
פורום: בית המדרש
נושא: עשרה בטבת שחל בערב שבת - בירורים ומנהגים
תגובות: 41
צפיות: 1196

Re: עשרה בטבת שחל בערב שבת - בירורים ומנהגים

סיכום דבריו למעשה, שיש להקדים התפילה ככל האפשר ושלא לצום בשב"ק כלל. שבתי וראֹה, כי לדעתו גם בתענית ציבור אין להשלים את התענית עד צאת הכוכבים, אלא תיכף אחר תפלת ערבית יש לאכול ולשתות אף שעדיין יום הוא, כדעת הרב בית יוסף 'שאם קיבל עליו מבעוד יום – אפילו תענית ציבור אסור לו להשלים'; אלא שהוא עצמו...
על ידי ביקורת תהיה
ו' דצמבר 25, 2020 12:42 pm
פורום: בית המדרש
נושא: עשרה בטבת שחל בערב שבת - בירורים ומנהגים
תגובות: 41
צפיות: 1196

Re: עשרה בטבת שחל בערב שבת - בירורים ומנהגים

פסקי תשובות אורח חיים סימן רמט: ומיהו יש להזדרז ולהקדים התפילה כדי שיוכלו הציבור ללכת לביתם לקדש על הכוס מיד עם צאת הכוכבים, למען לא יתבטל מעונג שבת בכדי, ולא יתמהמה בשבת כשהוא מעונה. (שלחן הטהור זר זהב סק"ד, תהל"ד סק"ד "שהסברא פשוטה דהיכי שאין צריך להתענות יש איסור בדבר".)...
על ידי ביקורת תהיה
ה' דצמבר 24, 2020 12:41 pm
פורום: בית המדרש
נושא: קטן שמגיע למצוות בי"א טבת שחל בשבת
תגובות: 24
צפיות: 630

Re: קטן שמגיע למצוות בי"א טבת שחל בשבת

ביקורת תהיה כתב:כל הנדון בהשלמת התענית הוא לאחר תפלת ערבית, אך אכילה לפני תפלת ערבית מאן דכר שמה?
וטעם הדבר, משום שלא חששו אלא כשנמנע מאכילה לשם צום. הלכך, רק אם הגיעה עת סעודה ואינו אוכל – נמצא מתענה בשבת; משא"כ כשהמניעה מאכילה היא מחמת שטרם הגיעה שעתה.
על ידי ביקורת תהיה
ה' דצמבר 24, 2020 11:59 am
פורום: בית המדרש
נושא: קטן שמגיע למצוות בי"א טבת שחל בשבת
תגובות: 24
צפיות: 630

Re: קטן שמגיע למצוות בי"א טבת שחל בשבת

מיהם הפוסקים האלו? רמ"א הלכות שבת סימן רמט: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּלֹא יַשְׁלִים, אֶלָּא מִיָּד שֶׁיּוֹצְאִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת יֹאכַל (טוּר וּמָרְדְּכִי סוֹף פֶּרֶק בַּכֹּל מְעָרְבִין בְּשֵׁם הָרַ"מ, וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק א' מֵהִלְכוֹת תַּעֲנִית) . ולגופה של שאלה: כל הנדון בהשלמת התע...
על ידי ביקורת תהיה
ג' דצמבר 22, 2020 3:47 am
פורום: בית התלמוד
נושא: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים
תגובות: 90
צפיות: 4935

Re: הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

מיללער כתב:פסחים יט.
לכאורה קשה, הרי גזרו על משקה להיות תחלה, וא"כ היאך משכח"ל רביעי בקודש.
פסול רביעי בקודש קדם לגזירת 'כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה', שהיא מי"ח דבר שגזרו בו ביום, כמו שכתבו התוספות בפ"ק דשבת.
על ידי ביקורת תהיה
ש' דצמבר 12, 2020 7:34 pm
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: ◆ אשכול בקשת תרגום משפה זרה ◆
תגובות: 592
צפיות: 108126

Re: ◆ אשכול בקשת תרגום משפה זרה ◆

לבי במערב כתב:לכאו' מסתבר יותר דצ"ל 'וַאפְלַטְקִיס'.
מדוע? הלוא לשון רבים של 'ואפלאטקא' הוא! תדע, שיש והוא מופיע בלי יוד אחרי הקוף.
על ידי ביקורת תהיה
ו' דצמבר 11, 2020 11:27 am
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: ◆ אשכול בקשת תרגום משפה זרה ◆
תגובות: 592
צפיות: 108126

Re: ◆ אשכול בקשת תרגום משפה זרה ◆

ראה אודותם כאן . בחלק מהדפוסים: 'ש י צ"א'. ואיני יודע איזה מהם נכון יותר. אדהכי והכי נקדתי כדלהלן: פְרִיטְלֶךְ שַׂלְצֶ"א (בגלל ההקשר למלח: שֶׁנּוֹתְנִין הַיַּיִן בִּקְעָרָה עִם הַמֶּלַח (שַׂלְצֶ"א בְּלַעַ"ז) כְּדֵי לְטַבֵּל בּוֹ הַבָּשָׂר) . וַאפְלַטְקֵיס (פַּתחות הלמד בגלל הכתי...
על ידי ביקורת תהיה
ג' דצמבר 08, 2020 12:50 pm
פורום: בית המדרש
נושא: מילוי טופס טרם זמנו
תגובות: 18
צפיות: 429

Re: מילוי טופס טרם זמנו

כדכד כתב:אולי יש מקום לחלק בין שטר היוצר שעבודים והתחייבויות לבין שטר המאשר מצב קיים.
ממדות החכם: על מה שלא קרא אינו מגיב.
על ידי ביקורת תהיה
ב' דצמבר 07, 2020 6:07 pm
פורום: בית המדרש
נושא: מילוי טופס טרם זמנו
תגובות: 18
צפיות: 429

Re: מילוי טופס טרם זמנו

עזריאל ברגר כתב:מחלוקת בשו"ע חו"מ מו, כד.
כלל גדול נקוט בידנו בחתימת עדים על שטרות וגיטין: אין חוששין למיחזי כשיקרא. מטעמת - כאן:
https://chabadlibrary.org/books/chasidim/tnoim/6/3.htm
הנידון שם בשו"ע חו"מ – ענין אחר הוא, עיין בש"ך על אתר.
על ידי ביקורת תהיה
ב' דצמבר 07, 2020 3:01 pm
פורום: בית המדרש
נושא: מילוי טופס טרם זמנו
תגובות: 18
צפיות: 429

Re: מילוי טופס טרם זמנו

עזריאל ברגר כתב:השטר הזה הוא שטר של "עדות" בדיוק כמו אשרתא דדייני.
וכשם שאשרתא דדייני מותר להכין מראש, כדמסקינן בפרק הכותב דלמיחזי כשקרא לא חיישינן, הכא נמי מותר להכין אישורים אלו מראש.
על ידי ביקורת תהיה
א' דצמבר 06, 2020 3:50 pm
פורום: בית המדרש
נושא: שמעון ודינה כיצד הותרו זה בזו?
תגובות: 16
צפיות: 2748

Re: שמעון ודינה כיצד הותרו זה בזה?

דרומי כתב:א. נראה לכאורה הפוך.
ב. בקין והבל היה זה מחוסר ברירה.
א. מדוע לא ישר?
ב. וההיווצרות בכרס אחת לשום מה?
על ידי ביקורת תהיה
א' דצמבר 06, 2020 10:58 am
פורום: בית המדרש
נושא: שמעון ודינה כיצד הותרו זה בזו?
תגובות: 16
צפיות: 2748

Re: שמעון ודינה כיצד הותרו זה בזה?

מה שנכון נכון כתב:תנחומא: תיומותיהם היו, שהיתה יולדת עמו תאומים והוא נוטלה.
אגב אורחא. בעולם מתוקן איש איש נולד יחד עם בת (או בנות) זוגו, כמו שמצאנו בקין ובהבל.
הזיווג הבלתי־טבעי (על כל השלכותיו) הוא מן הקללות שנתקללה האנושות בשל חטא עץ הדעת.
על ידי ביקורת תהיה
ו' דצמבר 04, 2020 1:22 pm
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: ◆ אשכול בקשת תרגום משפה זרה ◆
תגובות: 592
צפיות: 108126

Re: ◆ אשכול בקשת תרגום משפה זרה ◆

וכיצד קוראים:
פריטל"ך (בט"ז)
שלצ"א (במג"א)
מה הנכון וכיצד קוראים:
נאליסנק"י (במג"א) או נאלסינק"י (בט"ז)?
וואפלטקי"ס (בט"ז) או וואפלטקו"ס (במג"א)?
על ידי ביקורת תהיה
ה' דצמבר 03, 2020 1:30 pm
פורום: בית המדרש
נושא: הזאה בארון ביוה"כ בבית שני
תגובות: 6
צפיות: 188

Re: הזאה בארון ביוה"כ בבית שני

סליחות כתב:חייב להיות פר ושעיר פנימיים!
אף אני לא אמרתי אלא לקיים מ"ע מדברי קבלה 'תתפל'.
על ידי ביקורת תהיה
ה' דצמבר 03, 2020 1:23 pm
פורום: בית המדרש
נושא: הזאה בארון ביוה"כ בבית שני
תגובות: 6
צפיות: 188

Re: הזאה בארון ביוה"כ בבית שני

סליחות כתב:מצאתי באוצר ספרים רבים דפשיטא להו שהיה בבית שני על אבן השתייה.
ואני מצאתי כך מפורש במשנה (שמא ליתא ב'אוצר'): נָטַל אֶת הַדָּם וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד וְהִזָּה מִמֶּנּוּ.
על ידי ביקורת תהיה
ה' דצמבר 03, 2020 12:13 pm
פורום: בית המדרש
נושא: הזאה בארון ביוה"כ בבית שני
תגובות: 6
צפיות: 188

Re: הזאה בארון ביוה"כ בבית שני

סליחות כתב:האם לא סבר שהייתה הזאה זאת בבית שני?
בבית שני, שלא היו ארון ובדים, לא הזו מדם הפר ומדם השעיר בקודש הקדשים, אלא כמו שאר חטאות הפנימיות – על הפרוכת ועל מזבח הזהב בלבד...
על ידי ביקורת תהיה
ד' דצמבר 02, 2020 1:03 pm
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: ◆ אשכול בקשת תרגום משפה זרה ◆
תגובות: 592
צפיות: 108126

Re: ◆ אשכול בקשת תרגום משפה זרה ◆

מי ישקני מים וינקד את שלשת המאפים המוזכרים בשו"ע או"ח סימן קסח:
רושקיליא"ש די אל חשו
בישקוגי"ש
ניבלא"ש
על ידי ביקורת תהיה
ג' דצמבר 01, 2020 3:53 pm
פורום: דקדוק ומסורה
נושא: שורש כ-נ-ף: משמעו פרנסה ואישות
תגובות: 4
צפיות: 275

Re: שורש כ-נ-ף: משמעו פרנסה ואישות

הכינוי 'כנף' שבמשנה־תורה מקביל לכינוי 'ערוה' שבתורה: א. לֹא־יִקַּח אִישׁ אֶת־אֵשֶׁת אָבִיו וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו. / עֶרְוַת אֵשֶׁת־אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה, עֶרְוַת אָבִיךָ הִוא. ב. אָרוּר שֹׁכֵב עִם־אֵשֶׁת אָבִיו כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו. / וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת־אֵשֶׁת אָבִיו עֶרְוַת אָב...
על ידי ביקורת תהיה
ג' דצמבר 01, 2020 3:24 am
פורום: בית המדרש
נושא: חטאות הצבור למה הן באות?
תגובות: 4
צפיות: 147

Re: חטאות הצבור למה הן באות?

מגודל כפרת הזוהמא נדע חומר העוון. הגע עצמך! עוון אכילת טמא ברי כי קל הוא מעוון אכילת נותר ופיגול, דאילו האוכל נותר ופיגול במזיד ענוש כרת, והאוכל טמא במזיד אינו ענוש אלא מלקות. ואילו עוון אכילת נותר ועוון אכילת פיגול מתכפרים פעם אחת בשנה ודיים, לעומת עוון אכילת טמא, שמתכפר וחוזר ומתכפר בי"ב שעי...
על ידי ביקורת תהיה
ב' נובמבר 30, 2020 7:02 pm
פורום: בית המדרש
נושא: חטאות הצבור למה הן באות?
תגובות: 4
צפיות: 147

חטאות הצבור למה הן באות?

תניא בתוספתא דשבועות ריש פרק קמא: הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קָשָׁה טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו מִכָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. שֶׁכָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִתְכַּפְּרוֹת בְּשָׂעִיר אֶחָד (המשתלח), וְטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו מִתְכַּפֶּרֶת בְּל"ב שְׂעִירִין. כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹ...
על ידי ביקורת תהיה
א' נובמבר 29, 2020 1:06 am
פורום: בית המדרש
נושא: כהן קטן באכילת קדשים.
תגובות: 37
צפיות: 983

Re: כהן קטן באכילת קדשים

אִיךְ-מֶיְין כתב:לא מספיק כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ?
ודאי שלא! שהרי גם בעל מום וגם טבול יום זכרים הם, ואעפ"כ אינם בכלל מקרא זה.
לפי דברינו, שקטן נתרבה מ'כל זכר' דפרשת קרח, אין מקום לתמיהת הגרמ"ד.
על ידי ביקורת תהיה
ש' נובמבר 28, 2020 11:37 pm
פורום: בית המדרש
נושא: כהן קטן באכילת קדשים.
תגובות: 37
צפיות: 983

Re: כהן קטן באכילת קדשים

מאחר וקטן פסול לעבודה, יש צורך בהיתר מפורש לאכילת קדשים, כמו בעל מום שכתבה תורה: 'לחם אלדיו מקדשי הקדשים יאכל'.
על ידי ביקורת תהיה
ש' נובמבר 28, 2020 10:51 pm
פורום: מקרא ותרגום
נושא: מה כוונת רש"י תוגת כניסיותו?
תגובות: 4
צפיות: 249

Re: מה כוונת רש"י תוגת כניסיותו?

ומן הסתם צ"ל 'כניסייתו'.
על ידי ביקורת תהיה
ש' נובמבר 28, 2020 10:46 pm
פורום: בית המדרש
נושא: כהן קטן באכילת קדשים.
תגובות: 37
צפיות: 983

Re: כהן קטן באכילת קדשים

ותימה, דהלא בסמוך אמרינן ד'כל זכר בכהנים' לרבות בעל מום לחלוקה.
על ידי ביקורת תהיה
ש' נובמבר 28, 2020 9:38 pm
פורום: מקרא ותרגום
נושא: תרגום אונקלוס מתורגם ללה"ק (מתעדכן)
תגובות: 128
צפיות: 7576

Re: תרגום אונקלוס מתורגם ללה"ק (מתעדכן)

'המורה על צד המעלה' היא הלמד.
בין כה ובין כה ההידיינות מיותרת, אחרי שאונקלוס מתרגם 'לב השמים' - 'צית שמיא'; מלבד מה שאמרנו כי 'מגיע עד צד השמים' – משפט חסר שחר הוא.
על ידי ביקורת תהיה
ו' נובמבר 27, 2020 11:42 am
פורום: מקרא ותרגום
נושא: תרגום אונקלוס מתורגם ללה"ק (מתעדכן)
תגובות: 128
צפיות: 7576

Re: תרגום אונקלוס מתורגם ללה"ק (מתעדכן)

הנושא שם הוא תיבת 'על', שרש"י מפרשו במובן של 'אל'. וראיית הרא"ם היא מהלמד של 'לצית'.
על ידי ביקורת תהיה
ו' נובמבר 27, 2020 1:17 am
פורום: מקרא ותרגום
נושא: תרגום אונקלוס מתורגם ללה"ק (מתעדכן)
תגובות: 128
צפיות: 7576

Re: תרגום אונקלוס מתורגם ללה"ק (מתעדכן)

גרשיים כתב:תרגום המתורגם - ויצא.
פסוק יב: 'לב השמים' מתרגם אונקלוס 'צית שמיא'. ('צד השמים' – ביטוי חסר שחר.)
על ידי ביקורת תהיה
ה' נובמבר 26, 2020 12:40 pm
פורום: מקרא ותרגום
נושא: לְמֵתַב בְבָתֵי כְנִשְׂתָא בְּרֵישׁ גְלִי?
תגובות: 9
צפיות: 1276

Re:לְמִתַּב בְּבָתֵּי כְנִשְׁתָּא בְּרֵישׁ גְּלִי

מאן דהוא הסביר לי, שדרכם של עבדים בזמנם היה בכיסוי ראש מיוחד שמראה על עבדות. הנשמע כדבר הזה? זכרון מעומעם בפרקי רבי אליעזר פרק ל (מתוך 'ילקוט שמעוני' וירא אות קנא) : וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיְשַׁלְּחֶהָ בְּגֵט גֵּרוּשִׁין. וְלָקַח אֶת הָרְדִיד וְקָשַׁר בְּמָתְנֶיהָ, לֵידַע שֶׁהִיא שִׁפְ...
על ידי ביקורת תהיה
ה' נובמבר 26, 2020 12:26 pm
פורום: מקרא ותרגום
נושא: לְמֵתַב בְבָתֵי כְנִשְׂתָא בְּרֵישׁ גְלִי?
תגובות: 9
צפיות: 1276

Re: לְמִתַּב בְּבָתֵּי כְנִשְׁתָּא בְּרֵישׁ גְּלִי

זהו ה'נמשל', אבל מה המשל? כיסוי הראש מבטא הכנעה (רַב הוּנָא בְּרֵהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לָא מְסַגֵּי אַרְבַּע אַמּוֹת בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ, אָמַר: שְׁכִינָה לְמַעְלָה מֵרֹאשִׁי) ושפלות ('וְהָמָן נִדְחַף אֶל בֵּיתוֹ אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ') , ומכאן הביטוי 'בראש גלוי' – בגאווה ('וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְפַקוּ ...
על ידי ביקורת תהיה
ד' נובמבר 25, 2020 11:56 pm
פורום: בית המדרש
נושא: הבאת קרבן או זהירות מ'נותר'
תגובות: 34
צפיות: 4101

Re: הבאת קרבן או זהירות מ'נותר'

נותר – דבר שבהוה היה במקדש, כדמשמע מהא דתניא בשלהי מקום שנהגו: וְעוֹד צָוְחָה הָעֲזָרָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְיִכָּנֵס יוֹחָנָן בֶּן נִרְבַּאי, תַּלְמִידוֹ שֶׁל פִּנְקַאי, וִימַלֵּא כְּרֵסוֹ מִקָּדְשֵׁי שָׁמַיִם. אָמְרוּ עָלָיו עַל יוֹחָנָן בֶּן נִרְבַּאי: שֶׁהָיָה אוֹכֵל שְׁלשׁ מֵאוֹת עֲגָ...

עבור לחיפוש מתקדם