סליחות כתב:מחפש בתרגום יונתן פירושים הלכתיים שלא נתקבלו בגמרא ובהלכה למעשה.
א. למאי נפקא מינה?זאנגאלאך כתב:א. האם הוא לאו הניתק לעשה?
ב. עמד ליד האבדה והשתהה, אבל בסוף נטלה ע"מ להחזיר, האם עבר על הלאו?
הטענה היתה, כי המלה 'חוטפים' איננה התרגום הנכון של 'חטופין'.גרשיים כתב:הלשון 'חמס' לכשעצמה אינה מבטאת את פעולת החטיפה. ומצינו שמשתמשים בלשון 'חטף' לבדה כדי לבטא חמס (ראה קידושין נג. ועוד).
שׂישֹינה כליותי שׂישֹינה, שפקפקתן ביחוס דברים־של־זרות לאיש אשר חכם הרזים חלק לו מחכמתו.ezranuriel כתב:טעיתי!
א. וכי מה היה העולם חסר אם 'שלים' היה מתורגם 'תמים'? כלום 'שלים' איננו תרגומו של 'תמים' בכל מקום?!גרשיים כתב:תרגום המתורגם - נח.
האתר של פניני הלכה חסום בפנינו, הואל נא וצטט לנו את נימוקו של הרב נ"ע.ezranuriel כתב:הרב קוק, הביאו בפניני הלכה על הלכות תפילה.
האומנם?!עזריאל ברגר כתב:יש שיחלקו עליך ויאמרו להיפך.
וירא השם כי שׂנואה לאה להינשׂא לעשׂו.עקביה כתב:איזה מקום יש לפרש "שנואה לאה" - שנואים מעשי עשו בפניה?
ולפיכך יש למחות אף מן הלקסיקון העברי את המונח 'מאור'. כמה משונה!גרשיים כתב:אין אונקלוס מחלק בין הדבר המאיר לאור עצמו.
אף על פי שניסוך המים היה לדעת רבי יהודה אף בשמיני, אבל רנת בית השואבה לא היתה שם.אליהו חיים כתב:הפייטן סתם כרבי יהודה דסובר דמנסכים כל שמונה.
במה דברים אמורים, בתנופה מחיים; אבל תנופת חזה ושוק נלמדת מתנופת חזה ושוק של שלמי יחיד, ובפשטות אינה על לחם הביכורים. ראה רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פ"ח הי"א.אליהו חיים כתב:תנופת הכבשים עם הלחם תכליתה לחבר הלחם עם הכבשים להיות כקרבן אחד.
אם כן, איתבר חצבא דידי, ולא ידענא תו משמעותה של תנופה מהי.עזריאל ברגר כתב:כבשי עצרת טעונים תנופה גם מחיים וגם לאחר שחיטה.
לאור זה, דברים שכתבתי למעלה (שבבכור, שכולו מתנה לכהן, לא שייכא תנופת חזה ושוק) – דברים בטלים הם.עזריאל ברגר כתב:כבשי עצרת טעונים תנופה גם מחיים וגם לאחר שחיטה.
לכאורה, 'חזה ושוק' לאו דוקא, שכן בבכור (שאין החזה והשוק נבדלים משאר כל הבשר) אין שייך תנופת חזה ושוק; אלא כלומר, תנופת החלבים לפני ההקטרה.תּוֹדָה וּשְׁלָמִים חֲמוּרִים (מבכור), שֶׁכֵּן טְעוּנִים סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק.
שם בא רבי עקיבא לנמק מה טעם מודה הוא לרבי ישמעאל בחייבי כריתות (בעוד שהוא חולק עליו בחייבי מיתות ב"ד), ובכגון דא אין שייך לומר שאין הנימוק עיקר טעמו.י. אברהם כתב:ברמב"ן מכות משמע דלא ס"ל כתוס' סוכה הנ"ל.
מקולטורה זרה ליהדות.אשרי יושבי ביתך כתב:מקובלנו.
ומה הדין באתרוג של מצוה שנפסל בתוך ימי החג?מה שנכון נכון כתב:מד' החת"ס סקפ"ד נראה דהוי הורדה בקדושה. [ונר' דאף בלילה ובשבת חוה"מ אסור].ביקורת תהיה כתב:אתרוג של מצוה, האם מותר לתלותו בסוכה לשם נוי?
לפי זה, אם שלחן מפסיק בינו לבין המתפלל, מותר לו לשבת.כָּתַב הַ'חַיֵּי אָדָם': אִם הַמִּתְפַּלֵּל עוֹמֵד בְּצַד אֶחָד מִדָּבָר שֶׁהוּא קָבוּעַ, גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה, מֻתָּר לֵישֵׁב בַּצַּד הַשֵּׁנִי, דְּהָא מַפְסִיק רְשׁוּת.
כך עונים את המעיקות?!י. אברהם כתב:אפשר לראות.