מקור הדברים שב'משנה ברורה' הוא, כמצויין ב'שער הציון': מגן אברהם, פרי מגדים והגר"ז; וממילא דעתו של בעל 'ערוך השולחן' אינה מובנת.שמואל דוד כתב:משנה ברורה סי' קו, ס"ק ד נשים פטורות. ערוה״ש סי׳ קו, ס״ק ז נשים חייבות.
דעת הרמב"ם בלקח זה שפחה וזה עוברה, שאינו נימול אלא ליום אחד, ודלא כדעת התוספות.סליחות כתב:שמא דעת הרמב"ם כדעת התוס'?
כל עצמה של השאלה מבוססת על חיוב ההשלמה המוזכר בדברי חכמינו:איתן נוי כתב:עכשיו הבנתי את הדגש על המילה השלמה.
נשמע מסטול.דלכאורה אל"ה לא יתקיים בו "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור".
דבר אל הקיר.איתן נוי כתב:נכון מאוד שזו לשון הגמ', אך בלשון השו"ע אין לשון השלמה.
אילו מיני דיבורים?! בפירוש אמרו רבותינו 'לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור'!איתן נוי כתב:לפי פשט השו"ע אין ענין של השלמות.
אין הרוצח קרבן־כפורים לטומאת הארץ, אלא שהארץ מתכפרת בעשיית הדין ברוצח; לעומתו העגלה, קרבן־כפורים היא לעון אנשי העיר.יאיר1 כתב:לא הבנתי דבריך, בבקשה באר אותם קצת.
א. דברי הרמב"ן נוחים לפי דרך הפשט.לעמל יולד כתב:אבל סוף סוף מחוללת חרב גם מטמאת!
אין המקרא הזה שווה לי, כי אין כפרת הארץ דומיא דכפרה דכתיב בקדשים.עזריאל ברגר כתב:ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו.
לפי עומק הפשט, אין בהמה טהורה מטמאה טומאת נבלה אלא במתה בידי שמים, ולא במחוּללת חרב, כאמור: 'וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה'.לעמל יולד כתב:בבהמה אין ההבדל בין נהרג או מת, אלא בין נשחט או מת.
היכן?יאיר1 כתב:הרוגי בית דין כתיב בהם כפרה.
כבר נתחבטו קדמונינו ז"ל בשאלה זו. פוק ודוק ותשכח.עושה חדשות כתב:מה יהיה הדין אם תידור נדר ע"ד רבים שאין לו הפרה שהיא לא תינשא לכהן, ולכאו' בטל החשש הנ"ל, האם באמת תהיה מותרת עכשיו ע"י חליצה.
לאו דוקא, שהרי לאו מגזע ישראל הוא, ולדעת רבי יהודה בפרק בתרא דקידושין, בתו פסולה לכהונה, והאשה הנבעלת לו נפסלת מן הכהונה.תלמיד-חכמים כתב:גר שאמו מישראל, מה הטעם נקרא גר, הרי יהודי גמור הוא.
לסלף דברי צדיקים בגסות שכזו – נורא ואיום!אבא יודן כתב:והמדקדק רבי שלמה זלמן הענא כתב.
קושית הריטב"א בפרק החולץ.עושה חדשות כתב:לכאו' היה יותר פשוט לאסור אותה להתחתן עם כהן על כל פנים, מלהשאירה בכבלי עגינותה.
מה לפטפטת בבית המדרש?זאב ערבות כתב:אשמח לדעת אם מישהו סובר אחרת.
משונה טומאה זו, שהיא באה מחמת עיסוק במצוה, ואין רחוק מן הדעת שתהא חולפת עם חלוף היום.אליהו חיים כתב:אסור לפרש דנטהר לפני טבילה כשמגיע לילה ח"ו.
כי ביאת שמש מטהרת בלא טבילה. נשמע קראוּת.אליהו חיים כתב:איך פירש התרגום יונתן פשוטו של מקרא?
הכוונה לדברי הרמב"ם בפ"ז מגניבה (הלכה ה), שכתב: חסרה הסלע פחות משתות – יקיים לשאת ולתת בה, אבל לא למשקל, שכל פחות משתות מוחלין בו רוב האדם במשא ובמתן.יהודה בן יעקב כתב:כהונת עולם: הן אמת שכתבתי במקום אחר דמרמב"ם גבי מטבע פ"ח מגזלה נראה דשרי.
פשוט, מתוך אריכות הדברים זו השורה היחידה שהבנתי. אקסקיוז מי.איתן נוי כתב:הדברים לא הוצאו מהקשרם.