מהא דטריפה יורדת לה טומאה משעה שנטרפה איכא למשמע כפי ההבנה הפשוטה שטריפה הרי היא כנבלה.ההוא דאמר כתב:התעוררתי לחקור, האם גדר טריפה היא כפי ההבנה הפשוטה - גדר פסלות בבהמה, או דילמא אין זה פסול חיובי, אלא הטריפה גורמת שלא תתיר השחיטה.
כשעוסקים בענין מסוים בתלמוד, מומלץ מאד ללמוד לפני כן את הפרשה בתורה עם המפרשים.שמואל דוד כתב:צ״ע מדוע נקט בלשון זכר אם הכוונה לנקבה.
שבשתא כיון דעל על בכל הסידורים.מה שנכון נכון כתב:בסידור רש"ס 'העושה לנו' מלעיל בגלל נסו"א, וכן בעבודת ישראל.
הדעת נותנת, כי דיניה של המחיצה השלישית של סוכה כדיניה של המחיצה הרביעית של רשות היחיד בשבת.כח עליון כתב:אנחנו מדברים על סוכה שיש לה רק ב' דפנות והשלישית פרוצה
מי דמי?! התם כיון דרחבו יתר על ארכו הוי ליה חצר, ואין חצר ניתרת בלחי וקורה; אבל לענין סוכה, מה לי שם מבוי מה לי שם חצר?כח עליון כתב:בלומדי דף ז. בענין סוכה העשויה כמבוי, עלה ברעיוני (ונראה לי כדבר מושכל ופשוט) שלא דיברו ב'סוכה כמבוי' אלא בעשויה כדין מבוי, כלומר שלא יהא רחבה יתר על אורכה.
ואני בער ולא אדע כי לא רש"י הוא שהמציא את הגופן הזה.זאב ערבות כתב:לרש"י לא היה גופן רש"י ולכן לא היה יכול לטעות בין א' לח'.
הדמיון בין האותיות אלף וחית אמור, כמובן, בגופן רש"י.זאב ערבות כתב:לא שמעתי כזה מעולם. כנראה נתחלף לו בין ה"א לאל"ף.
הספרות התלמודית מלאה בחילופי האותיות אלף וחית (בגלל הדמיון ביניהם), אין ספורות למו.זאב ערבות כתב:הדבר תמוה, שכן המלה מופיעה כמה פעמים בגמרא ומדוע כאן מופיע באל"ף, ומדוע רש"י אוחז בגרסת הגמרא ולא כותב ה"ג?
אפשר לדונו כמתעסק מטעם אחר, והוא: צעידה על גבי קרקע ודריכה על גבי טבלא – שני שמות הן, נמצא כי הדורך על גבי טבלא וסבור קרקע עולם היא נתכוין לעשות מעשה זה ועלה בידו מעשה אחר, ואם כן אף אם היה דין מעילה בקרקע היה נחשב מתעסק.עושה חדשות כתב:דבריכם מתבארים ע"פ הדין שאין מעילה במחובר, ולפיכך כה"ג הוי כמתעסק.