מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

החיפוש הניב 1522 תוצאות

עבור לחיפוש מתקדם

על ידי ביקורת תהיה
א' ינואר 26, 2020 3:05 am
פורום: בית המדרש
נושא: סתם רבי יצחק
תגובות: 9
צפיות: 285

Re: סתם רבי יצחק

כבר נכתב לעיל כי בודאי נוסח אחר היה לו לרבנו חננאל תחת 'פנחס'.
ותו, סק לרישא דמתניתא: הוּא יוֹסֵף אִישׁ הוּצָל, הוּא יוֹסֵף הַבַּבְלִי, הוּא אִיסִי בֶּן גּוּר אַרְיֵה, הוּא אִיסִי בֶּן יְהוּדָה, הוּא אִיסִי בֶּן גַּמְלִיאֵל, הוּא אִיסִי בֶּן מַהֲלַלְאֵל. וּמַה שְׁמוֹ? אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָה שְׁמוֹ.
על ידי ביקורת תהיה
א' ינואר 26, 2020 2:53 am
פורום: בית המדרש
נושא: קרבן חטאת ב"זב" ו"זבה" על שום מה?
תגובות: 5
צפיות: 221

Re: קרבן חטאת ב"זב" ו"זבה" על שום מה?

לשמעון הצדיק דלא סבירא ליה דנזיר חוטא הוי, ולרבי אלעזר דאמר דנקרא 'קדוש', לא נתפרש מה טיבה של חטאת נזיר טהור. מן הענין לציין דברי רבי יהודה בפ"ק דנדרים שאמר לפי שיטה זו: חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מִתְאַוִּין לְהָבִיא קָרְבַּן חַטָּאת, לְפִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַּקָּלָה...
על ידי ביקורת תהיה
ו' ינואר 24, 2020 2:11 pm
פורום: בית התלמוד
נושא: גזירה שוה שאינה מופנה
תגובות: 3
צפיות: 220

Re: גזירה שוה שאינה מופנה

מדת 'גזרה שוה' היא שיטת הוראה באמצעות ציוני הכוונה מענין למשנהו. לדוגמא: אצל קרבן הפסח נכתבה אזהרה: 'וכל ערל לא יאכל בו', ולצידה ציון הכוונה לתרומה, לאמר: אף תרומה מוזהר הערל שלא לאכול. (נֶאֱמַר 'תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר' בְּפֶסַח, וְנֶאֱמַר 'תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר' בִּתְרוּמָה; מַה 'תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר' הָאָמ...
על ידי ביקורת תהיה
ו' ינואר 24, 2020 11:16 am
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת ברכות - פרק שלישי
תגובות: 36
צפיות: 495

Re: מסכת ברכות - פרק שלישי

עזריאל ברגר כתב:תמהני מנין לערוה"ש להכריע כרבי יצחק נגד רבי חייא, דכוותיה נקטינן הלכה למעשה!
אי משום הא לא איריא, שהרי כבר הוזכר למעלה שהרמב"ם נקט כרבי יצחק; אלא אי קשיא הא קשיא: הרי הוא גופיה פסיק בהלכות ציצית שיש ליזהר בדברים שיש בהם משום לועג לרש, והיינו דלא כרבי יצחק.
על ידי ביקורת תהיה
ה' ינואר 23, 2020 6:11 pm
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: ◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆
תגובות: 1059
צפיות: 79131

Re: ◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

1. עושה רושם כי רבי יוסף שאול שאב את הסיפור מה'טל אורות'.
2. מה פשר החילוף לניידו-לניידשׂ?
על ידי ביקורת תהיה
ה' ינואר 23, 2020 11:20 am
פורום: בית התלמוד
נושא: גזירה שוה שאינה מופנה
תגובות: 3
צפיות: 220

Re: גזירה שוה שאינה מופנה

מדת גזרה שוה כך היא:
מלה שוה שנכתבה בשני ענינים שבתורה – מלמדת כי הלכה מסוימת הכתובה בענין האחד הרי היא כמי שכתובה גם בענין השני בפירוש.
לדעת רבי ישמעאל, אין התורה נדרשת במדה זו אלא כשבאחד משני הענינים – במלמד או בלמד – המלה מופנית.
על ידי ביקורת תהיה
ד' ינואר 22, 2020 7:42 pm
פורום: בית המדרש
נושא: קרבן חטאת ב"זב" ו"זבה" על שום מה?
תגובות: 5
צפיות: 221

Re: קרבן חטאת ב"זב" ו"זבה" על שום מה?

חטאת של זב וזבה על שום מה? ולמה מביאים עוף ולא בהמה? רש"י פרק היה מביא: יֵשׁ טֻמְאוֹת שֶׁהִצְרִיכָן הַכָּתוּב כַּפָּרָה לְטָהֳרָתָן: זָב וְזָבָה, וְיוֹלֶדֶת, וּמְצֹרָע, וְנָזִיר שֶׁנִּטְמָא. לתשומת לב: כל הטמאים הללו - קרבן חטאתם עוף הוא, מלבד מצורע עשיר. ולהעיר: א. מצורע – דאמר רבי שמעון: חטא...
על ידי ביקורת תהיה
ד' ינואר 22, 2020 11:25 am
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת ברכות - פרק שני
תגובות: 29
צפיות: 714

Re: מסכת ברכות - פרק שני

נוטר הכרמים כתב:מבואר בדבריו דדין פטור חתן הוא מדין עוסק במצוה פטור מן המצוה.
כן מפורש בדבריו בפירוש המשניות, שהפטור הוא משום 'שהעוסק במצוה פטור מן המצוה'. וכ"ה לשונו בספר המצוות מ"ע ריב: וכבר ביארו שהחתן פטור מק"ש כשישא בתולה מפני שהוא עסוק במצוה.
על ידי ביקורת תהיה
ד' ינואר 22, 2020 10:46 am
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת ברכות - פרק שני
תגובות: 29
צפיות: 714

Re: מסכת ברכות - פרק שני

כתב הרמב"ם הל' ק"ש (פ"ד ה"א) וז"ל: מי שהיה לבו טרוד ונחפז לדבר מצוה פטור מכל המצוות ומקריאת שמע. לפיכך חתן שנשא בתולה פטור מק"ש עד שבא עליה לפי שאין דעתו פנויה שמא לא ימצא לה בתולים וכו'. על יסוד זה דרש רבי יוסף ברע"ם שיינברגר בפירקא בשבתא, דהנהו גברי דנפקי ועיילי...
על ידי ביקורת תהיה
ג' ינואר 21, 2020 6:41 pm
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת ברכות - פרק שני
תגובות: 29
צפיות: 714

Re: מסכת ברכות - פרק שני

ההשגה היא על 'נראה'.
על ידי ביקורת תהיה
ג' ינואר 21, 2020 6:23 pm
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: ◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆
תגובות: 1059
צפיות: 79131

Re: ◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

מסתבר שהכוונה לר"ש לניאדו. מובאה מתוך הספר 'טל אורות' למהרי"ל מרגליות: וּמוֹהֲרַ"שׁ לניידש כָּתַב, שֶׁסֻּפַּר מֵאִשָּׁה צַדֶּקֶת חַכְמַת לֵב שֶׁהָיוּ לָהּ שְׁנֵי בָּנִים, וְהוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּיוֹם אֶחָד, וְאָמְרָה הָאִשָּׁה הַזֹּאת אֵם הַבָּנִים: לֹא לְבַד שֶׁ...
על ידי ביקורת תהיה
ג' ינואר 21, 2020 1:41 pm
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת ברכות - פרק שני
תגובות: 29
צפיות: 714

Re: מסכת ברכות - פרק שני

אספקלריא כתב:בנוסח הסידורים במוסף שבת "אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן העולם", נראה שמדבר בלשון עבר, וצריך לנקד פתח תחת האות ד'.
הדעת נוטה כי כסיפא כרישא – הכל בלשון הוה: גדֵל בשם טוב ונפטָר בשם טוב מן העולם.
על ידי ביקורת תהיה
ג' ינואר 21, 2020 11:33 am
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת ברכות - פרק שלישי
תגובות: 36
צפיות: 495

Re: מסכת ברכות פרק שלישי

יש לדון באוכל בפני המת, אם הלעג הוא בעצם המעשה, או שהלעג הוא במה שאוכל ואינו מתעסק די בכבוד המת. לדעת הט"ז המניעה היא לאוננים בלבד, והטעם: הואיל ומוטל עליהם להתעסק בקבורתו, האכילה בעת הזאת עלולה להתפרש כאדישות כלפיו; ולדעת הש"ך המניעה היא לכל אדם מצד דרכי הנימוס, כי האכילה בפני המת נראית ...
על ידי ביקורת תהיה
ג' ינואר 21, 2020 11:22 am
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת ברכות - פרק שלישי
תגובות: 36
צפיות: 495

Re: מסכת ברכות פרק שלישי

יח, א לֹא יְהַלֵּךְ אָדָם בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹ וְקוֹרֵא; וְאִם עוֹשֶׂה כֵּן, עוֹבֵר מִשּׁוּם 'לוֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ'. רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹנָתָן הֲווּ שָׁקְלִי וְאָזְלִי בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, הֲוָה קָשַׁדְיָא תְּכֵלְתָא דְרַבִּי יוֹנָתָן,...
על ידי ביקורת תהיה
ג' ינואר 21, 2020 3:43 am
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: ◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆
תגובות: 1059
צפיות: 79131

Re: ◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

תם אומר: מה זאת?
1. ספר הסאפיאנצי.
2. מוהר"ש לניידש.
וכיצד מנקדים אותן?
על ידי ביקורת תהיה
א' ינואר 19, 2020 10:09 am
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת ברכות - פרק שני
תגובות: 29
צפיות: 714

Re: מסכת ברכות - פרק שני

ושמא י"ל דנחלקו במהות חיוב ק"ש, אם יסוד החיוב הוא מעשה קריאה של הפרשה, והא מיהת דקריאה כהלכתה זה קריאה בדקדוק האותיות, אבל דין השמיעה אינו מעכב, דלא מיחסרא מידי במעשה הקריאה מצד עצמו אם לא משמיע לאזנו, וזה נראה בסברת ר' יהודה. אבל ר"י סבר דעיקר מצות ק"ש היא השמיעה ולא הקריאה, וכ...
על ידי ביקורת תהיה
א' ינואר 19, 2020 2:13 am
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת ברכות - פרק שני
תגובות: 29
צפיות: 714

Re: מסכת ברכות - פרק שני

יג, א תָּנוּ רַבָּנָן: קְרִיאַת שְׁמַע כִּכְתָבָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּכָל לָשׁוֹן. לשון 'קריאה' משמש בשני פנים. יש קריאה שמשמעהּ התבוננות בדברים שבכתב, כאמור: 'וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו'; ויש קריאה שמשמעהּ הכרזה, כאמור: 'קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה וּקְרָא א...
על ידי ביקורת תהיה
ש' ינואר 18, 2020 7:46 pm
פורום: דקדוק ומסורה
נושא: פליגי פליגו איזה הנכון
תגובות: 15
צפיות: 579

Re: פליגי פליגו איזה הנכון

יאיר אתמר כתב:א. בודאי? מניין?
ב. כבר הלכו הנמושות ולא מצאו ולו דוגמה אחת קטנה.
ג. בכתי"מ פלגו (במשקל פְּעַל).
א. כי זכורני שנתקלתי בצורה זו לא אחת, וחבל שלא רשמתי.
ב. שנינו: מאימתי כל אדם מותרין בלקט בשכחה ובפאה? משילכו הנמושות. משמע שגם הנמושות משאירים שירים לבאים אחריהם.
ג. 'פלגו' בציווי. אתמהה.
על ידי ביקורת תהיה
ו' ינואר 17, 2020 10:42 am
פורום: דקדוק ומסורה
נושא: פליגי פליגו איזה הנכון
תגובות: 15
צפיות: 579

Re: פליגי פליגו איזה הנכון

יאיר אתמר כתב:התוכל להעלות דוגמות?
לא! אך אם תתמיד בלימוד הדף היומי, בודאי תיתקל בתופעה הזו; ברם יתכן כי לא בתלמוד גופו, אלא בדברי הראשונים.
ודרך אגב, במהדורת התלמוד המנוקד של 'עוז והדר', בבבא בתרא יב ע"ב: 'פְּלוּגוּ לִי'.
על ידי ביקורת תהיה
ה' ינואר 16, 2020 11:11 am
פורום: דקדוק ומסורה
נושא: פליגי פליגו איזה הנכון
תגובות: 15
צפיות: 579

Re: פליגי פליגו איזה הנכון

יאיר אתמר כתב:א. א' הבניין אינה נטמעת.
ב. פליג - בינוני פעיל. -וּ (ובניבים אחרים: -וּן), צורן העבר לנסתרים, הוא אפוא כלאיים עמו.
א. לעתים היא נבלעת, ביחוד לאחר המלית 'הָא'.
ב. לכל אורך התלמוד הירושלמי – 'פליגון' בהווה.
על ידי ביקורת תהיה
ה' ינואר 16, 2020 12:07 am
פורום: בית המדרש
נושא: סתם רבי יצחק
תגובות: 9
צפיות: 285

Re: סתם רבי יצחק

מה שכתב כי רבינו חננאל מפרש שששתם אחד – טעות! שהרי בפרק ואלו מגלחין אנו מוצאים את רבי יצחק נפחא ואת רבי יצחק בן אלעזר זה לצד זה:
יָתֵב רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא וְרַבִּי אַמִּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אַקִּלְעָא דְרַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר.
על ידי ביקורת תהיה
ד' ינואר 15, 2020 9:32 pm
פורום: בית המדרש
נושא: סתם רבי יצחק
תגובות: 9
צפיות: 285

Re: סתם רבי יצחק

הדיבור מתחיל במובאה 'יצחק בר אחא דשמעתא' (הוא יוסף איש הוצל וכו', קטע לעצמו הוא) , ומובנו של משפט זה בא רבינו חננאל לבאר, כדלהלן: החכמים הנזכרים לפני רבי יצחק דנן, דהיינו: יצחק חקולא יצחק בן אלעזר יצחק בן טבלא יצחק נפחא – אלו כולן בעלי אגדות ומתנייתא, ונזכר שמם פעם כך ופעם כך, אבל כשמדברין מפיו של ר...
על ידי ביקורת תהיה
ד' ינואר 15, 2020 11:21 am
פורום: בית המדרש
נושא: סתם רבי יצחק
תגובות: 9
צפיות: 285

Re: סתם רבי יצחק

אסברה לך. המדובר בשלשה חכמים בעלי שמות מתחלפים: רבי יצחק חקולא הוא רבי יצחק בן אלעזר, רבי יצחק בן טבלא הוא רבי יצחק נפחא, ורבי יצחק בר אחא הוא רבי יצחק בן פנחס. שלשת החכמים הללו היו הן בעלי אגדה והן בעלי שמועות; אך בעוד ששמות שני החכמים הראשונים מתחלפים הן כשמוסרים מפיהם אגדה והן כשמוסרים מפיהם שמוע...
על ידי ביקורת תהיה
ד' ינואר 15, 2020 3:44 am
פורום: בית המדרש
נושא: סתם רבי יצחק
תגובות: 9
צפיות: 285

Re: סתם רבי יצחק

ובאמת רבנו חננאל שם לא פירש כן.
על ידי ביקורת תהיה
ג' ינואר 14, 2020 1:10 pm
פורום: דקדוק ומסורה
נושא: פליגי פליגו איזה הנכון
תגובות: 15
צפיות: 579

Re: פליגי פליגו איזה הנכון

הפשטן כתב:יש בש"ס "פליגו בה", שהוא קיצור של "אפליגו בה".
לא כי, אלא 'פליגו' – צורה מקוצרת של 'פליגון' בניב הארצישראלי, מקבילה ל'פליגי' – צורה מקוצרת של 'פליגין' בניב הבבלי.
פעמים בודדות נשתרבבה הצורה 'פליגו' אל התלמוד הבבלי (מן הסתם באשמת המעתיקים).
על ידי ביקורת תהיה
ג' ינואר 14, 2020 11:51 am
פורום: דקדוק ומסורה
נושא: פליגי פליגו איזה הנכון
תגובות: 15
צפיות: 579

Re: פליגי פליגו איזה הנכון

הפשטן כתב:יש בש"ס "פליגו בה חדא זימנא".
באיזה ש"ס?
על ידי ביקורת תהיה
ג' ינואר 14, 2020 11:43 am
פורום: דקדוק ומסורה
נושא: פליגי פליגו איזה הנכון
תגובות: 15
צפיות: 579

Re: פליגי פליגו איזה הנכון

מעיין כתב:כולי עלמא לא פליגו.
היכן מצאת ביטוי זה?
על ידי ביקורת תהיה
ג' ינואר 14, 2020 3:04 am
פורום: בית התלמוד
נושא: קיום פריה ורביה בבנים שאינם הגונים
תגובות: 12
צפיות: 512

Re: קיום פריה ורביה בבנים שאינם הגונים

זכר לדבר: דעת כל הפוסקים דדיו לגר בבניו הגוים לצורך קיום מצות פריה ורביה,
דלא כהרמב"ם שכתב דאינו מקיים המצוה אלא אם כן בניו נתגיירו אף הם.
על ידי ביקורת תהיה
ג' ינואר 14, 2020 12:52 am
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת ברכות - פרק ראשון
תגובות: 205
צפיות: 4076

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

י, ב 'וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ'. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: שֶׁאֲחָזָהּ בְּהוֹד יָפְיָהּ. עי' מהרש"א ח"א מה טעם ישנו לדרוש כן. ובדרך צחות י"ל, דהדחיפות (וכל שם וחניכה דאית להו, נגיחה נגיפה נשיכה בעיטה וכו', תולדותיהן כיוצא בהן...) של ה'גיחזים' לדורותיהם נראה כאילו...
על ידי ביקורת תהיה
ב' ינואר 13, 2020 11:24 am
פורום: דקדוק ומסורה
נושא: אמאות ואמהות
תגובות: 6
צפיות: 473

Re: אמאות ואמהות

הפשטן כתב:צורת הריבוי "אמהות" נכנסה ללשון הקודש מלשון ארמי.
ברם בכינוי או בסמיכות – לעולם בצורת הריבוי המקורית 'אִמּוֹת': 'אמותינו', 'אמות-קריאה'.
על ידי ביקורת תהיה
ש' ינואר 11, 2020 8:05 pm
פורום: בית התלמוד
נושא: ברכות דף ח
תגובות: 24
צפיות: 2501

Re: ברכות דף ח

תוספות ד"ה 'שנים מקרא ואחד תרגום': יֵשׁ מְפָרְשִׁים, דְּהוּא הַדִּין לַלּוֹעֲזוֹת בַּלַּעַז שֶׁלָּהֶן הָוֵי כְּמוֹ תַּרְגּוּם (שמפרש לפעמים) , כִּי כְּמוֹ שֶׁהַתַּרְגּוּם מְפָרֵשׁ לְעַמֵּי הָאָרֶץ, כָּךְ הֵם מְבִינִים מִתּוֹךְ הַלַּעַז. וְלָא נְהִירָא, שֶׁהֲרֵי הַתַּרְגּוּם מְפָרֵשׁ (במה) [כַּמ...
על ידי ביקורת תהיה
ו' ינואר 10, 2020 11:35 am
פורום: בית המדרש
נושא: קריאת שמע לאחר זמנה - בל תוסיף?.
תגובות: 5
צפיות: 541

Re: קריאת שמע לאחר זמנה - בל תוסיף?.

ויש לעיין בדברי הירושלמי, דקפריך: ורבן גמליאל פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה?!
ומשני: שנייא הכא שהיא לשינון.
על ידי ביקורת תהיה
ו' ינואר 10, 2020 3:58 am
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת קידושין - הערות והארות פנינים ומרגליות
תגובות: 8
צפיות: 514

Re: מסכת קידושין - הערות והארות פנינים ומרגליות

קידושין ו. מיוחדת לי מהו. פירש"י: לשון והיו לבשר אחד. בפשטות, מיוחדת היינו שהוא מיחדה לו, מלשון יחוד, ואין זה דוקא ע"ש הכתוב, אלא כמו הרי את ברשותי או שאר לשונות שאע"פ שאינם לשונות המקרא, הלשון עצמה מורה לענין יחוד וקידושין. ולכאורה למה אכן לא נפשטה האיבעיא על זה ומאי שנא משאר הנך לש...
על ידי ביקורת תהיה
ה' ינואר 09, 2020 8:38 pm
פורום: בית התלמוד
נושא: ברכות דף ו'
תגובות: 30
צפיות: 4128

Re: ברכות דף ו'

בלתי מובן. התלולית עצמה זרועה או שתולה, על פניה או על קירותיה.
על ידי ביקורת תהיה
ה' ינואר 09, 2020 5:26 pm
פורום: בית התלמוד
נושא: ברכות דף ו'
תגובות: 30
צפיות: 4128

Re: ברכות דף ו'

'הדין אוגיא להוי פאה' – התלולית הזאת תהא פאה. כלומר, הערוגה הזרועה על התלולית הזאת.
על ידי ביקורת תהיה
ה' ינואר 09, 2020 2:33 pm
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת ברכות - פרק ראשון
תגובות: 205
צפיות: 4076

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

אדכרתן ואידכרי בפולמוס של רבותינו - ראשונים ואחרונים - אם רבן גמליאל פליג אהרחקה דרבנן אם לאו, מובא באורך ב'באור הלכה' סימן רלה ד"ה 'וזמנה כל הלילה'. בין הדברים טוען הכהן הגדול כטענת הפשטן: נוּכַל לוֹמַר דְּגַם רַבָּן גַּמְלִיאֵל מוֹדֶה לַחֲכָמִים לְדִינָא דְּיֵשׁ סְיָג לְכַתְּחִלָּה עַד חֲצוֹת...
על ידי ביקורת תהיה
ה' ינואר 09, 2020 1:15 pm
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת ברכות - פרק ראשון
תגובות: 205
צפיות: 4076

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

אמת. ונמצאו דברים שאמרתי ('מלשון הגמרא לא משמע הכי') סרי טעם.
על ידי ביקורת תהיה
ה' ינואר 09, 2020 12:53 pm
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת ברכות - פרק ראשון
תגובות: 205
צפיות: 4076

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

לא כי, אלא רבן גמליאל פליג עלייהו דרבנן וסבר דבקריאת שמע לא עשו חכמים סייג לדבר,
ואפשר לקרוא לכתחילה ק"ש של ערבית לאחר חצות.
על ידי ביקורת תהיה
ה' ינואר 09, 2020 11:30 am
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת ברכות - פרק ראשון
תגובות: 205
צפיות: 4076

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

למה לא נפרש ש"חכמים" שבדברי ר"ג הם חכמים קדמאי שאת דבריהם מפרש רבן גמליאל? משום שמלשון הגמרא בדף ט ע"א לא משמע הכי: אֲמַר לְהוּ (ר"ג לבניו) : רַבָּנָן (דפליגי עילווי) כְּוָותִי סְבִירָא לְהוּ וְחַיָּבִין אַתֶּם, וְהַאי דְּקָאָמְרִי עַד חֲצוֹת, כְּדֵי לְהַרְחִיק הָאָדָם מִן ...
על ידי ביקורת תהיה
ה' ינואר 09, 2020 10:56 am
פורום: בית התלמוד
נושא: ברכות דף ו'
תגובות: 30
צפיות: 4128

Re: ברכות דף ו'

'אוגיות' = תלוליות. חלקות בשדה או בכרם (מלבניות או עגולות) מוגבהות מלאכותית על ידי חרישת האדמה שמסביב להן.
המטרה: זריעת צידי התלוליות (בשדה), או מילוי התעלות שמסביבן מים לצורך השקיה (בכרם).

עבור לחיפוש מתקדם