לערוך כתב:לא ראיתי מי שנמנע לכתוב בשעה טובה ומוצלחת ולא חייש משום איסור מעונן, ובזמנו ראיתי כמה פוסקים שדנו בעניין.
בד"כ זה איחול, וזה פשיטא דשרי, ואם לא זה מליצה. וכשם שמותר לומר יום טוב ובוקר טוב, ולא נראה שיש הרבה מה לדון בזה
לערוך כתב:לא ראיתי מי שנמנע לכתוב בשעה טובה ומוצלחת ולא חייש משום איסור מעונן, ובזמנו ראיתי כמה פוסקים שדנו בעניין.
ישיבישקייט כתב:אליחי כתב:ובמודעות בראש כל חוצות כותבים שזה השנה התשיעית.
לא כתוב בראש כל חוצות שנה תשיעית אלא שעה תשיעית. בדוק.
ר' גרונם יקום פורקן כתב:בספר 'הרב מבריסק' מובא שהגרי"ז הבין שפשטות הפסוק הוא לשמירת הבריאות, באמרו שראינו מה רבה חשיבותה מתוך כך שהתורה סמכה שמירת הנפש לעבודה זרה החמורה.
איש_ספר כתב:(היכן מצאת שלסוברים שהוא הזמן המובחר שיש הידור וסלסול לעשות זאת בתחילת הזמן?)
אפרקסתא דעניא כתב:עיי' תוס' קידושין ד: ד"ה ובעלה.
גוראריה כתב:שאין אדם דן אלא א"כ קיבלה מרבו.
גוראריה כתב:אליחי כתב:כתיב ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו. הרי להדיא דקיחה ל' נישואין משמע. ומנ"ל לחז"ל דקיחה דכי יקח איש אשה קידושין משמע.
ברור שיש קיחת אשה שאינה קידושין, 'ואיש אשר יקח את אחותו' וכד'