פורום אוצר החכמה

בן ראובן כתב:אם נלך אחר כללי הטעמים, לא יצוייר כלל "בשמחה" בב' רפויה.

מדוע? הלא אם ה-ב' סמוכה ל-ה' שלפניה היא תהיה רפויה, כיון שאין פסיק בינם.

החזו"א כתב שגם כיום יש את ברכת 'וצויתי', אלא שבכל הבטחות התורה אפשר שיגרום החטא לקפחה. וכותב שהגם שכיום מצות שביעית היא מדברי סופרים, אבל בית דין של מעלה עושה כפי גזירת בי"ד של מטה וע"כ ודאי שיהיה שפע כבזמן שנהג מדאורייתא. מה הוסיף כב' על מה שכבר כתבתי? נשמע מתמיהתך שלא הבנתי כראוי א...

מה שנכון נכון כתב:ובגלל הכלל הידוע הזה מה שכתבת שיוצא לפי הרש"ס והרש"ל הוא בדיוק הפוך מהאמת.

גם כתבת כעת בטעות 'סמוכה למלת רבה', והנכון הוא 'סמוכה למלת שירה'.

אכן.

כמובן שיעלה מזה נפק"מ שלפי הרב שבתי סופר יאמרו לך ענו שירה, בשמחה רבה ואמרו כלם. ולפי המהרש"ל יאמרו לך ענו שירה בשמחה רבה, ואמרו כלם. כלומר שלפי הרב שבתי סופר הפסיק יהיה לפני בשמחה, ולפי המהרש"ל הפסיק יהיה אחר בשמחה. הפוך. וג"ז אינו מוכרח, יותר נראה שלרש"ל יש ב' הפסקות (יתכ...

יש אמנם פה ושם סיפורי ניסים על הסייעתא דשמיא המלווה שומרי שמיטה בזמנינו, אבל עדיין אין זו הברכה שהבטיחה התורה, ולא משהו שניתן להסתמך עליו מבחינה כלכלית. על כל פנים שוב אנו מוצאים כי הבטחות פשוטות של התורה - אריכות ימים וטובה בשכר מצוות מסוימות - מתפרשות באופן כזה שלעולם לא יכול אדם להיות בטוח כי יז...

שכחתי לציין שהיא תשובה לראש האשכול

יעויין בכתב עת 'אוצרות ירושלם' חלק קל"ה סי' ר"ה

כמובן שיעלה מזה נפק"מ שלפי הרב שבתי סופר יאמרו לך ענו שירה, בשמחה רבה ואמרו כלם.
ולפי המהרש"ל יאמרו לך ענו שירה בשמחה רבה, ואמרו כלם.
כלומר שלפי הרב שבתי סופר הפסיק יהיה לפני בשמחה, ולפי המהרש"ל הפסיק יהיה אחר בשמחה.

בעצם שורש השאלה היא, האם יש מעמיד קודם בשמחה רבה או שאין.

יעויין בבית יוסף יו"ד סי' רנ"ט אות א',
שכתב שלגבאי צדקה מותר לשקר ולומר שהקופה ריקה ולכוף את בני העיר לתת צדקה.

ה'מטה משה' הביא מהזוהר (ויחי ר"ל ע"א) דיש לאומרו משום שמירה מהמזיקים.
דמסביר דהיה צ"ל אשר גאל, מה שכתב הגואל לומר שאותו המלאך נמצא תדיר בהאי עלמא.

כתב בספר נהג כצאן יוסף: אלא נ"ל טעם אחר שאין מברכין שעשני יהודי, דהא בשמונה ימים הראשונים לא היה יהודי ואיך יאמר שעשני. וכעין זה כתב רמ"א או"ח סי' מ"ו דגר אינו מברך שלא עשני גוי דהא באמת עשאוהו גוי, הוא הדין הכא נמי. וא"ת, לפי זה גם הישראל לא יברך אפילו שלא עשני גוי, דהא בא...

יעויין בשו"ע סי' צ"ז סעי' ב'
שכתב שלא לרק, אבל והיה ולא יכול שלא לרק ולא יכול להבליעו בכסותו, ירק לאחוריו, עיי"ש בפרטי הדין.

הרבה נשים אינם מקפידות על סו"ז תפלה, (וכבר כתבתי ע"ז לעיל), ויעויין בשו"ע סי' קו' סעי' א' שפוסק "ונשים ועבדים, שאע"פ שפטורים מק"ש חיבים בתפלה, מפני שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא". וכתב במ"ב סוס"ק ד' "וכן הכריע בספר שאגת אריה, ע"כ יש להזהיר לנשים ש...

השו"ע בסי' קפ"ח סעי' ו' כתב: "טעה ולא הזכיר של שבת, אומר ברוך אתה וכו'. אבל אם לא נזכר עד לאחר שהתחיל הטוב והמטיב צריך לחזור לראש ברכת המזון". ובסי' רפ"ט סעי' א' כתב: "וגם זה הקדוש צריך שיהיה במקום סעודה". [איני יודע אם זה נצרך לשאלה אבל אוסיף, דכתב בשו"ע דכיו...

התעוררתי לענין זה בעקבות מעשה שאירע השבוע, חבר שלי מצא ברחובה של עיר תו קניה בערך 100 ש"ח (ברשת 'בר כל') ובא אל הרב ושאלתו ביו אם גם בתווים וכיוצ"ב אומרים שאדם עשוי למשמש בכיסו וכו', ענה לו הרב שאכן כן, ומ"מ אסור לך להשתמש בתו קניה זה, כיון מיד אחרי הייאוש כבר זכתה בזה הרשת, ופקע החו...

שמן כתב:אפשר שיש אשכול כזה, ונא להודיעני, ואם לאו נא לפתוח בזה מפני מה מקילות הנשים באיזה הלכות כגון קידוש שבת בבוקר, אכילת שלש סעודות מים אחרונים ועוד

הנה אפשר לשאול על מצוות דאורייתא,
א. מצות ק"ש, דאינן מקפידות על סוזק"ש כלל.
ב. סו"ז תפילה, כנ"ל.

יש הרבה 'עניינים' שנועדו לאנשי סגולה יחידאים, ומשעה שהמון העם תפס את אותם עניינים (כי הרבה יותר מרגש לתפוס את העניינים מאשר לקיים את המצוות הפשוטות) - הרי שכל המזניח עצמו מהם עושה טובה לעצמו. לדעתי, ואקווה מאוד שחברי לא יסקלוני, גם כל העניין להיות ער בכל לילו של חג השבועות, לא נועד לציבור הרחב אלא ...

מתי יש יותר ענין לטבול במקווה האם בערב יו"ט, או אחר הלימוד של הלילה קודם עלה"ש.

ראיתי פעם שיש יותר ענין בלילה מבערב יו"ט, ולמה לא רואים את העוילם נוהג כך?

ההוא גברא כתב:לפני יום ח' עדיין אין לו דין ערל, ולכן אין ראיה מהאמא ברוסיה שהיו אנוסים לדחות את הברית כמה חדשים אחרי הזמן.

מה יקרה א"כ, וזה קורה, לנולדים שצריך לדחות להם את הברית מעבר לשמונה ימים?

שמעתי מתלמיד של הרה"ג ר' יונתן דיויד שליט"א שמורה שראוי שלא לצלם תינוק קודם הברית, כי אין ראוי שיהיה לו מזכרת מזמן שהיה ערל.

האם יש מקור שלא לנשק תינוק בעודו ערל? וא"כ מה מקור הדבר.
וכן האם יש ענין שלא לצלם תינוק בעודו ערל, כדי שלא לקיים תמונה מזמן שעדיין לא נכנס בברית לכלל ישראל?

הנה יש לדון בכלל האיך מתקיים אירוע כזה, כאשר כבר חששו חז"ל לחשש רחוק על אדם שיחלל שבת, וע"כ יו"ט ראשון של סוכות שחל בשבת לא נוטלים לולב וכן ר"ה שחל להיות בשבת לא תוקעים בשופר וכן פורים שחל להיות בשבת לא קוראים במגילה, וכל זה שמא יבוא אדם ויעביר אותם ד' אמות ברה"ר. וכאן שודאי...