לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
ראיתי כעת שנתפרסם שיעור מהגאון המופלא הגר"ש ברמן זצ"ל, בקובץ מוריה תשע"ט, ואני מביא אותו לתועלת המעיינים 111.PNG 222.PNG 333.PNG תורף דבריו שהנה חידש הרב אליעזר פלצינסקי זצ"ל בספרו שלום יהודה שיש לחשב את השעות כהלבוש מהנץ לשקיעה, ולקחת ג' שעות קצרות כאלו ולמנותם מעה"ש וזה סו...
בפורום של נתיב פירסם משתמש בשם מאיר נתיב לוח למשנה ברורה עמוד יומי לכמה וכמה שנים http://forum.enativ.com/viewtopic.php?f=11&t=10688 דא עקא שהלוח אינו תואם ללוחות שמפרסם מפעל שונה הלכות (שמפעיל גם קו שנקרא קול ההלכה) 1111.GIF יש כמה חילוקים בין הלוחות 1) האם לספור את העמוד האחרון בכרך ג' (קצ&quo...
אני כותב לך בקיצור נמרץ את מה שכתבתי בלוח עתים לבינה בענין. ואמרו בשבת (פ"ז ב') על ר"ח ניסן שנטל י' עטרות וא' מהם ראשון למעשה בראשית והנה רש"י פירש: שאחד בשבת היה והיינו שהעולם נברא ביום ראשון בשבוע, ואמנם הריטב"א והר"ן פירשו וסבר לה כמ"ד בניסן נברא העולם, ולפי"ז ר...
שמח אני לראות דכן פירש החזו"א את ראיית הגר"א מהירושלמי שהמ' מיל שאדם מהלך ביום הם מהנץ לשקיעה ומלבדם מהלך עוד ח' מיל ובס"ה מ"ח מיל ואלו דבריו באגרתו לרב פלצינסקי בספרו שלום יהודה, ומשם בתשובות וכתבים ע"מ ל"ה
יש מחקרים ארוכים אם הניקוד נעשה על ידי הרמב"ם, לענ"ד בוודאי שהניקוד נעשה על ידי הרמב"ם בעצמו ראו כאן למשל רמבם1.GIF הדגשתי במרקר, הרמב"ם במעשר שני מחק תיבת סתוא המנוקדת והחליפה במילת קיטא דוגמא יותר קיצונית בפ"ט דשביעית הרמב"ם כתב פירוש למשנה א' מחק את כולו בX ושוב חזר ...
תראה במאמר מהגר"א ומהמנח"כ שזמן התחנונים הינו לקראת סוף המשמרה ולא בסופה ממש, ועכ"פ המתפלל בהנץ החמה יכול לכוון היטב בונאמר גואלינו ה' צבאות שמו קדוש ישראל, ובצור ישראל קומה לעזרת יצשראל ופדה כנאומך וכו' וכ"ז חלק מהתחנונים על הגאולה מה ששאלת מתי סוף זמן אמירת תיקון חצות להגר"...
כי להירושלמי עוביו של רקיע 500 שנה וכנגד זה 40 מיל, ובין עה"ש להנץ 50 שנה שהם ד' מיל וכן בין השקיעה לצאה"כ מנסרת עובי של 50 שנה שזה ד' מיל, אז בס"ה מהלך 600 שנה וכנגדם 48 מיל
לבקשת הרב מרדכי פרקש אני מפרסם את זמן ג' משמרות לעיר סיאטל בוושינגטון לשנת תשע"ט ובענין בירור דעת שו"ע הרב בענין זמני התחלפות המשמרות הנה לענין חצות מבואר בשו"ע הרב סימן א' סעיף ח' שחצות הלילה הוא י"ב שעות אחר חצות הלילה כהגר"א והמלבי"ם ובענין אם השעות מתחילת מהשקיעה עד...
יש מי שיכול לפתור החידה? על מצבתו של גאון זה כתוב שנפטר בש"ק כ"ב שבט תרי"א ואילו במפעל הביבליוגרפיה כתבו שנפטר בכ"א דהיינו ביום שישי ומה שציין לשם הגדולים מארץ הגר - לא מצאתי אולי מישהו יכול לראות בעיתוני התקופה?
הרב איש ספר איני מבין מדוע אישתפך חמימיה דילך כל כך, עיקר דברי היו לומר שאע"פ שלפי דקדוק לשון הרמב"ם ורבינו יונה אין דין של ג' מהמולד בדווקא, אלא כבר משניתן לראותה מקדשים, עכ"ז אנו עושים כאשר נפסק במ"ב ג' מעת לעת מהמולד, ומזה נלמד גם לילך אחרי המולד הנמסר מחז"ל שהוא הממוצע א...
מאחר שהענין לא נראה מבורר דיו הנני לבררו היטב מולד תמוז תשע"ח המוכרז היה בליל חמישי ב' דר"ח תמוז, א' תמוז בשעה 6 בערב 5 דק' ו7 חלקים אמנם זמן זה הוא רק לפי מה שכל מה שאחר שש שעות אחר חצות היום מיוחס בהכרזת המולדות ליום הבא, כאילו התחיל כבר יום המחר המתחיל מהלילה, אמנם באמת במציאות זמן זה ה...
מאחר שהלילה ג' משמרות ובשו"ע נפסק כהתירוץ השני דסוף משמרות קאחשיב, א"כ סוף משמר שני לעולם יהיה 2 שעות אחר חצות הלילה וגם המג"א שמביא מהמקובלים את זמן חצות כותב שאי אפשר לפרש בגמרא בתי' השני כן, כי מבואר בהדיא דסוף משמרות חשיב. אמנם רבינו הגר"א המציא בגודלו ביאור חדש ומופלא בסוגיא...
הרב איש ספר: בתלמידי רבינו יונה (ברכות כ"א.) פירש את מסכת סופרים מברכים את הלבנה משתתבשם - משעה שמתוק האור שלה ואדם נהנה ממנו שזהו אחר ב' ימים או ג', אבל ירח בן יומו מתוך קטנותו אין האור שלה מתוק שאין אדם נהנה ממנו א"כ לדעתו אפשר גם אחרי ב' ימים לברך אם מבושם אורה (אמנם הפוסקים הביאו אותו ...
אין להתחשב במולד האמיתי לקביעת זמן קידוש לבנה, כי חז"ל השאירו לנו מולד ממוצע של כ"ט י"ב תשצ"ג חודש בחודשו ורק ממנו מודדים והרי ג' מהמולד אינו זמן שבו הלבנה כל חודש נראית באותו גודל, וכבר אחרי י"ח שעות ניתן לראותה, ואכן לפי הרמב"ם ורבינו יונה אין דין של ג' מהמולד וכבר מש...
ידוע גם ידוע עיקר הענין של חצות בזוהר ובמקובלים, אמנם אי אפשר להתעלם מגמ' מפורשת: העתיקה הרא"ש ברכות סימן ב' להלכה: גמ' עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר, מסקינן דסבר ג' אשמורות הוי הלילה. והאי דלא קאמר שליש הלילה, מילתא אגב אורחיה קמ"ל דאיכא משמרות ברקיע כי היכי דאיכא משמרות בארעא. ד...
הנה בתחילת שו"ע או"ח סימן א' סעיף ב' פסק מרן: המשכים להתחנן לפני בוראו, יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה, ולסוף שני שלישי הלילה, ולסוף הלילה, שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות, רצויה. ובשנים האחרונות פנו אלי כמה וכמה, גדולים וטובים, לברר היטב להלכה את זמן סופי ג' מש...
הפלא בעיני שעורכי לוח הגרימ"ט שנה שעברה היו עמי בקשר וקיבלו ממני טבלה עם זמני הירח להגרימ"ט ושם כתוב מפורש שג' מהמולד הוא במוצ"ש עד שקיעת הירח כנראה לא השתמשו בה!
הרב מלבב תמיהתך והסברך תמוהים, כי כל השאלה היא איך בדאורייתא מקילים ובדרבנן מחמירים, ומה הואלת בזה שהבאת רשימת פוסקים שאומרים להחמיר, הרי בזה הגדלת התמיהה איך מקילים בק"ש. ולמה לא תעיין עד סוף הדברים? ולדעתי עיקר הענין הוא, שאם סוף זמן ק"ש לא היה מצוה יומיומית אלא מצוה של פעם בשנה מי לא הי...
רבותי חכמי האשכול, תמהני עליכם, כמדומני שאף אחד לא התחיל בדברי המ"ב המפורשים, שהם הסיבה לחומרת ישראל בזמן חמץ. על דברי הרמ"א בשו"ע (תמ"ג ס"א) ומותר לאכול חמץ עד שליש היום כתב המשנה ברורה בסק"ח: עד שליש היום - וחושבין את היום מעלות השחר עד צאת הכוכבים כ"כ הרבה אחרונ...
לא זכור לי כעת המקור, אבל אני מעדיף לתלות זאת בט"ס, נתקן בעזה"י ושכמ"ה אנצל ההזדמנות לבקש משוחרי חכמה להמציא עוד רבנים למדור היארצייטים בלוח, ובלבד שיהיו מוכרים לפחות מעט
מכתב שקיבלתי עם הערה על שנת החורבן מה דעת החכמים על הרעיון שלו? ב"ה, יא אב ה'תשע"ו, 1948 שנים לחורבן בהמ"ק וירושלים תובב"א. לכבוד, עורכי לוח עיתים בינה, השלום והברכה. ראיתי את שכתבתם בלוח בעניין מניין השנים לחורבן בית שני, ורציתי להעיר הערה קטנה; אכן, שנת תשע"ו היא שנת 1947 ...