פורום אוצר החכמה

החושב

ההיגיון שמאחורי הדברים הוא כנראה זה: אם מגיל 20-22 אדם יצטרך לדאוג לפרנסתו ולפרנס משפחתו, ולא יוכל לשקוע בלימוד ובסופו של דבר זה לא יהיה בן תורה. והכוונה כאן לא רק לזה שהוא לא יבין את הרשב"א לעומק, אלא גם שהוא יצביע לעליזה בלוך, יהיה לו סמרטפון ואת הילדים הוא יישלח למקום שיוכלו לרכוש שם השכלה ...

החושב

אני לא מבין את השאלה הזאת. לאן נעלמו ארבע מאות פרקים של ע"ז? ושלוש מאות הלכות במגדל הפורח באויר וןמה ששנתה בורויה בדברי הימים ועוד דברי תורה רבים שהיו לרבותיו של ר"א שלא חיסר מהם ועוד ועוד. והעיקר איני מבין ואם הקב"ה לא היה מעיד בפני משה רבינו על זה לא היית מאמין? אני הבנתי את שאלתו ...

החושב

צ"ע, מנין להורים שהאב בעצמו לומד בכולל אפשרות לקחת על עצמו את כל חובות הדירה (אפילו רק חלק מהחובות קשה להבין) וזאת בשביל שלא יגרם לחתן שלא יוכל ללמוד ומסובב לו את כל הראש? אני חוושב שהזכרתי פעם שאמר לי ידיד ת"ח גדול ונקי דעת דבר כזה. יש לי גיס מתמיד עצום ומחפש שידוך לבתו סביר להניח שאפילו...

החושב

תם מה הוא אומר כתב:[אגב, מקור הספק היה היות והייתי בדרכי וחיפשתי בית הכסא, ולא מצאתי אלא אונ'. ובזה ל"ש שוא"ת..].

נו, אז מה עשית בסוף ומה יצא?

החושב

אני חש עצמי מספיק בטוח להתמודד לוגית והשקפתית ולבאר מה טוב ומה רע בכל תופעה בירור המציאות הכואבת בשטח בכל מיני מקומות, חשובים יותר או פחות, שלא תמיד תאמה את הרצוי והמחויב ע"פ התוה"ק אינה תורמת לכלום מבואר מדבריך כאן ולעיל, שלימוד באוניברסיטה אינו תואם באופן עקרוני את המחויב ע"פ תורתנ...

החושב

1. יש מושג שנקרא בית עבודה זרה, מקום שעובדים בו לאלהים אחרים, וזה המקום שאסור להיכנס אליו. בית מינות זה לא בית ע"ז, אלא מקום שמלמדים בו דעות כפרניות. האם יש איסור להיכנס לבית מינות? צריך מקור מסברא או מקרא. רש"י מסכת עירובין דף יח עמוד ב ולא אחרי עבודת גלולים - שמא ימשך אחריה, וכתיב הרחק ...

החושב

לדעתי ברור שהוא מקום שמלמדים שם דברי כפירה, לא נראה לי שתמצא שם איזה מרצה שמרצה לאור קבלת חז"ל. א. על איזה סוג מרצים אתה מדבר? רוב רובם מדברים על הנושאים שבכלל לא קשורים לקבלת חז"ל. במיוחד במדעים הראליים (כימיה, פיזיקה, מתמטיקה ועוד). ב. אם מרצה מלמד על מיתולוגיה יוונית - יש בזה איזו בעיה...

החושב

היות וחשיב כבית מינות, שהרי מלמדים שם כפירה ומינות מה מקור הנתונים שעליו מתבססת קביעה זו? בכל אופן, גם אם יש איזה מרצה להיסטוריה או לתנ"ך שמדבר דברי כפירה, לכאורה הוא לא בא לטעון שדבריו הם אמת אבסולוטית, אלא מסביר על תאוריה כזו או אחרת. הסטודנטים צריכים לדעת את התאוריה, אבל אין כלל דיבור על כך...

החושב

לכאורה פשוט שזה מתרחב. כי אחרת נמצא שזה לא ממש 'עולה' אלא עולה באלכסון. ביאור העניין. נדמיין שבשטח של רבע כדור הארץ יש מקור הטומאה. ראה ציור. וכי יעלה על הדעת שהטומאה תעלה לפי הקווים האדומים? הרי זה עקום (תרתי משמע). אלא ע"כ הטומאה תעלה לפי הקווים הירוקים. אם כך, ברור שגם אם נצמצם את שטח הטומא...

החושב

להחושב מטוסים עפים בגובה של קרוב לעשר קילומטר ובית הקברות יכול להיות בשטח של כמה אלפים אמות, באופן שיכול להיות נוגע להלכה למעשה לגבי מטוסים שעפים מעל צדי קברות אם יש בית קברות של 1000 מטר על 1000 מטר, והמטוס נמצא בגובה של 10 ק"מ, אז הנפק"מ היה 1.57 מ'. עדיין, לא נראה שיש בזה משמעות מעשית ...

החושב

לכאורה פשוט שזה מתרחב. כי אחרת נמצא שזה לא ממש 'עולה' אלא עולה באלכסון. רק לציין, שעל הצד שהשטח מתרחב, אז בגובה של 4 ק"מ מעל פני הארץ במקום זה יהיה לא 60 ס"מ על 60 ס"מ (אמה על אמה) אלא 60.04 ס"מ על 60.04 ס"מ. כלומר יתווסף פחות מחצי מילימיטר. ואם נגביה עוף הרבה יותר, אז מסתר ...

החושב

המשנה שבועות ל"ה א' אומרת: 'משביעני כו' באלף דלת ביוד הי בשדי בצבאות בחנון ורחום בארך אפים ברב חסד ובכל הכנויין הרי אלו חייבין'. ויש לתמוה מהו להשביע באלף דלת. והנה במגילת ברית דמשק אנו קוראים (אם השחזור הוא נכון): 'וכל שבועה אל ישבע וגם באלף למד וגם באלף ודלת'. יוצא אם כך, שהיה מקובל להשבע בא...

החושב

תוכן כתב:מצד אחד, יש את האפשרות שהם יכולים להאיר ולהלבין סוגיות עמומות בכתבי חז"ל

יש איזו דוגמא לכך?

החושב

הרשב"א (הכוונה, כנראה לתשובה ח"א תי"ג) ודאי שאינו מתיר כישוף אם יש בו תועלת, חלילה וחס. את העניין של התועלת שהוכחה על ידי הניסיון הרשב"א מזכיר בעניין דרכי האמורי. לגבי הכישוף הרשב"א רק כותב שלכשף על מנת לבטל כישוף יתכן שמותר (וכן מובאר גם ברש"י חולין ק"ה). לגבי מה ...

החושב

שמעתי בשיעור של הרב גלבר שהדברים שאדם עושה 'כי כך עושים' ולא בכוונה להכין - אין בזה בגדר הכנה ליום חול, והרי זה מותר. והביא דוגמא: אדם שרגיל לקחת כוס, לשתות, לשטוף אותה ולהחזירה למקומה (גם אם ברור שלא ישתמש בה בשבת) - זה לא הכנה. כי לא עושה זאת בשביל להכין ליום חול, אלא שזו היא הצורה, כך עושים. 2. ב...

החושב

א. פשטות הש"ס בכמה וכמה מקומות (כמו אלישע בעל כנפיים, וכן ר"ע שהיה מקהיל קהילות, ותנאים שעשו סוכה מנסרים ד' ועוד עוד) שאין צריך למסור נפש על ביטול מצות עשה. ב. אלא שמצאו עיצה נפלאה להציל עצמם ממיתה, להדליק את הנרות כבר בשבת סמוך לשקיעה, (ועל זה לא גזרו הגויים), ובכך יקיימו את המצוה כדין. ו...

החושב

אולי תביא דוגמא. כי נראה לי שהכל תלוי לפי העניין. למשל, הגמרא מדברת על קלף ודוכסוסטוס. ואם היה הדבר כך (באמת זה לא) שכל הראשונים היו מסכימים שקלף - זה החלק החיצוני של העור, ודוכסוסטוס - זה הפנימי. וכעת יבוא מאן דהוא ויגיד. נכון שראשונים אמרו כך, אבל למה בעצם לא נאמר הפוך ונחשבן לפי זה את כל הסוגיא. ...

החושב

לא הצלחתי להבין את הנידון כלל.
אם מדובר בצד הגיוני, איזו הווה אמינא בעולם יש שלא ראוי לנחת את הסוגיא לפי צד זה כל עוד שלא מצאת מישהו מהראשונים שאומר זאת? משונה...

החושב

לגבי השאלה 'מה היא אשמה', זו שאלה שנשאלת במקומות רבים, שרואים שכל מיני עניינים סגוליים גורמים לסכנה. וכמו עניינים רבים בצוואתו של ר"י החסיד. ואולי יש לומר שדבר זה מעורר מידת הדין, וכאשר מידת הדין הקשה מתעוררת מעטים הם שיכולים לעמוד בה, 'כי לא יצדק לפניך כל חי'. לגבי השאלה שהרי זיווג מן השמים. ו...

החושב

איני יודע אם זה טוב שהקפיצו את האשכול הזה... ראיתי את הודעת הפתיחה, ונדהמתי ממש. אין גבול? מה ההיתר להשמיץ ככה אנשים? איזה 'תועלת' יש כאן? מה גם שכל הטענות נשמעות מגוחכות לחלוטין. התפלאתי גם שאף אחד לא מחה כנגד לשון הרע הזה. (גילוי נאות: אין לי שום קשר לספר או למו"ל, ואיני מכיר אותם כלל. אבל נפ...

החושב

הגרש"ז קרליבך. ירושלמים, סורוצקין.

החושב

שאלה יפה. אני חושב שמבחינה אינטואיטיבית הכל מובן. להגיד על הוצאת הדג מן המים שזה עקירת דבר ממקום גידולו - נשמע הגיוני. אבל להגיד שהכנסת אדם למים זה נקרא עקירה ממקום גידולו - זה נשמע מגוחך. נשאר רק להסביר זאת בשפה של הגדרתית. אפשר, שאויר עבור האדם - זה לא מוגדר כמקום גידולו. נכון, אדם צריך אויר. אבל ...

החושב

דרך אגב, מה קורה אם נגעתי במקום מכוסה שאין בו שום זיעה?
לכאורה לא אמורה להיות בזה בעיה מאחר שלא מדובר באיזה תקנת חכמים.
מצד שני העולם נזהרים בזה.

החושב

אני לא בטוח שהיה עוזר ליהרג. מן הסתם היו יכולים לקחת את הילד בכוח.

החושב

אם מדברים על 'זמננו' - אז בכלל יש לעיין בכל השיעורים. הרי העניין תלוי בכך ש'מצניעים כמוהו'. וכל השיעורים שניתנו, עניינם - שכך שיערו חז"ל את המציאות - ששיעור כזה אנשים רגילים להצניע.
ומאחר שהרבה מאוד פרטים מציאותיים והרגלי בני אדם השתנו, לכאורה צריך לעיין בכל אחד מהשיעורים אם הוא עדיין רלוונטי.

החושב

זה חידוש עצום, למעשה זה מצמצם לחלוטין את הבטחון, לפי דבריו אין גבול להשתדלות. לדעתי יש כאן איזה פיצול. אנשים אוהבים לדבר על כל שגזירה אמת וחריצות שקר, ולא תלוי שום דבר בהשתדלות. ומצד שני, בחיי יום יום הם ממש לא חיים כך - אלא חיים לפי הגישה וההבנה שמי שיתעצל יאכל קש. ונמצא שלפי שיטתם הם עצמם קטני אמ...

החושב

קוגן כתב:האם דבר זה מוסכם לכולי עלמא?

בין הדרשנים מקובל שדבר כזה הוא כפירה גמורה.
כמובן, דרשנים לא מתבססים על מקורות, וגם לא על שכל הישר, אלא אומרים דברים שיחזקו את הציבור בצורה האפקטיבית ביותר

החושב

התורה אסרה בשבת מלאכה, ואין שום ספק לכל בר דעת ששימוש בחשמל הוא מלאכה, אתו עושים את כל מלאכת ששת ימי המעשה, והרי כל התעשיה בימינו מופעלת בחשמל, והיא המלאכה עצמה. הלט' מלאכות אינן לט' איסורים, אלא לט' צורות של איסור אחד, ונקבע מנין לט' לפי מה שהיה במשכן, ונפ"מ להתראה ולקרבן, אבל אין איסור "...

החושב

עוד שתי נקודות. א. האם ברור שלדעת החזון איש איש איסור דאורייתא בסגירת מעגל בכלי שאינו מחובר לקרקע? הרי אין בונה בכלים. ב. אפשר שהוצאת טיפת דם - הוי פחות משיעור (ולעומת זאת שימוש במכשיר חשמלי - אפשר שזו מלאכה שחייבים עליה חטאת). ויש לעיין בזה הן לשיטת הרמב"ם (בחיוב חובל הוא משום מפרק, ושיעורו בכ...

החושב

לגבי הצד השני (פשט עמוק) - לא הבנתי מהיכי תיתי.
לגבי הצד הראשון (הפשט הפשוט) והצד השלישי (לכוון במילים) - לא הבנתי מה ההבדל ביניהם.

החושב

הצעיר באלפי כתב:א'- האם נקטינן כן להלכה ?

מן הסתם - לא. הרי בפשטות אין הדבר כן.
אולי לפרי מגדים היה איזה טעם נסתר (מלשון 'הסתרה') וכוונה עמוקה בעניין זה, אבל מאחר שלא גילה את טעמו ולא הביא ראיה לדבריו - הרי שהדברים נשארים בגדר 'חידוש מעניין' או 'צריך תלמוד', אבל לא בגדר 'הכי נקטינן'.

החושב

אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, הלכה למשה מסיני [המתחיל בטור שסה] ב. מחלוקת ושכחה בהלמ"מ. דברים שהם הלכה למשה מסיני, כתבו ראשונים שאין בהם מחלוקת67, וכל דבר שתמצא בו מחלוקת בידוע שאינו קבלה ממשה רבנו68. ויש מהראשונים סוברים שיש מחלוקת בדבר שהוא הלכה למשה מסיני69. ואחרונים כתבו ממקומות רבים בתלמוד ש...

החושב

כתבתי כאן בפורום באשכול אחר: אכן האג"מ (או"ח ג-צג) כתב שמסתבר שכל מה שאמרו שהולכי דרכים פטורים מן הסוכה, זהו דווקא אם יצאו לצורך, כגון לצורך מסחר. אבל אם יצאו לתענוג - לא. אבל מה שזה כ"כ התקבל ונעשה מפורסם, נראה שיש לחקור בטעם הדבר: צד א': משום שסברתו של האג"מ מאוד פשוטה. כתוב שה...

החושב

במגילה ח:-ט. מבואר שהמילים בארמית שמופיעות בכתבי הקודש (תנ"ך) - זה לא לשון הקודש.

החושב

משנה ברורה סימן תרמט וניטל פטמתו - עיין לעיל סימן תרמ"ח ס"ז ועיין במ"א שהביא דיש פוסקים שסוברין דניטל הפטמא הוא משום הדר והוא מצדד ג"כ כוותייהו וע"כ אין להקל בניטל הפיטמא כל ז' ומ"מ אם א"א למצוא אחר יש לסמוך על המקילין דבלא"ה רוב הפוסקים סוברין כהרמב"ם ד...

החושב

כן. תודה רבה. את ספר 'הסוכה' ראיתי. אבל מאוד מוזר לי שאין מקורות יותר קדומים בעניין הזה. המקרה הזה הוא מאוד מצוי.

החושב

לא ביקשתי שתפרש לי מה משמעות המילולית של המילה 'עיין' שבהודעתך הראשונה ואפילו לא של ראשי תיבות 'מוה"ק', אלא ביקשתי שתפרש את עומק כוונתך: איך ניתן לקשר בין אחד הפירושים ב'אותו טפח היכן מעמידו' [שהוא, דרך אגב, לא נפסק להלכה (ואפילו לדברי הריטב"א עצמו, אין ההלכה כן)] לבין מה ששאלתי, שמדובר במ...

החושב

אם תוכל לפרש את דבריך

החושב

מחפש מקור (לא מספרי אחרוני זמנינו) להכשיר (או לפסול) סוכה כמין ה

: סוכה כמין ה; סוכה כמין ה.jpg (16.2 KiB) נצפה 277 פעמים

החושב

אם היה אפשר להחשיב את הקצה כסכך פסול (ולא כחלק מהדופן העקומה), למה ניתן להכשיר רק ד' אמות? גם אם יש ד' עמוד ועוד ד' טפחים פחות משהו של סכך פסול, ניתן לומר שעד ד' אמות - זה דופן עקומה, וכל השאר - זה סכך פסול. ואילו במשנה מבואר שלא אומרים כך.

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 575 תוצאות