אברך כתב:על מי מתכוונים כשמתפללים "זכרינו" "כתבינו"? על המשפחה? על הציבור בבית הכנסת? על כלל ישראל?
כשאומרים "אנחנו וכל עמך בית ישראל" למי מתכוונים "אנחנו"?
שייף נפיק כתב:אשר177 כתב:שייף נפיק כתב:אשר177 כתב:שהאומות מפחדים, ורוצים לברוח בגלל הבכי של השופר?
שרי האומות, וזהו נוסו נואמות היינו שריהם המקטרגים
ומה הקשר לבכיו של השופר?
שרי האומות נבהלים מקול השופר שהוא קול בכי ויללה
אוצר החכמה כתב:שאלת הדיוט גמור בתחום.
האם אפשר להגיה מקול בור השופר. והכוונה לקול הברה של השופר. ורומז למשנה התוקע לתוך הבור או לתוך הדות אם קול הברה שמע.
שייף נפיק כתב:אשר177 כתב:שהאומות מפחדים, ורוצים לברוח בגלל הבכי של השופר?
שרי האומות, וזהו נוסו נואמות היינו שריהם המקטרגים
חד ברנש כתב:מרת ש' אליצור (המומחית, בה"א הידיעה, לפיוטי הקלירי) ביארה במהדורתה את הטור בזה הלשון:
שייף נפיק כתב:אפשר מלשון בכייה (גנוחי גנח ילולי יליל)
משולש כתב:תקנת גאונים (ומסתמא גם חז"ל למרות שלא מוזכר) וקיבלוהו כל ישראל עליהם בחובה, אם ביטלוהו אינו בטל.
ובאופן כללי שמעתי בשם הגרי"ש אלישיב שמנהג של דילוג (אפי' פיוטים, וכ"ש השמטת עיקר התפילה) אין לו שם "מנהג".
משולש כתב:אשר177 כתב:ככלל בכל ענייני מנהג, אין טעם לחדש מנהגים שנשתנו.
דור דור ומנהגיו.
זה "חובת היום" ולא מנהג.
כדכד כתב:אשר177 כתב:כדכד כתב:הפסוק "ומי כעמך ישראל" אינו מורה על עדיפות על תהלים כי אין פסוק מקביל בתהלים
הפסוק המקביל הוא בשמואל. בשינוי קל "ומי כעמך כישראל.."
ומכאן שאין זו ראיה לעדיפות דברי הימים על תהלים
כדכד כתב:הפסוק "ומי כעמך ישראל" אינו מורה על עדיפות על תהלים כי אין פסוק מקביל בתהלים