לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
איך אוכל לשלוח לך קובץ שו"ת של פוסק המיועד להדפסה ומכירה? מינימום אתיקה מקצועית תוכל לשלוח לי קובץ לעימוד, ואשקיע בו כחמש דקות ותווכח מה ניתן לעשות בכחמש דקות shiloyoel@gmail.com
בודאי שאפשר לעשות הערות שוליים ברצף עם התוסף החדש של ידידינו רחמים, ראה במצורף. התוסף לא נוגע במסמך המקורי, אלא מייצר מסמך חדש, כך שאם התוצאה לא טובה אפשר פשוט למחוק אותו, ואפשר לעשות תיקונים במסמך המקורי, ושוב להריץ את התוסף שייצר שוב מסמך חדש עם הערות רצופות. כמובן שלטפס את הקסטל ברגל הוא די קשה, ...
ברור שנכון אלא שלענ"ד אין שום הבדל בין עימוד בוורד ובין תוכנות אחרות, כשיודעים לשעבד את הוורד לצרכים, ומשתמשים בגופנים יפים. כמובן שהרבה תלוי בטעם, שיש מי שאוהב כזה עימוד ויש מי שאוהב עימוד אחר, אני אוהב את העימוד שלי - ואחרים ממש סולדים ממנו, אך זה לא נידון של תוכנה אלא של טעם אישי בעקרון אין ...
בודאי, הוספה\הפניה מקושרת\ בחירת 'הערות שולים' ב'סוג ההפניה'\בחלונית השמאלית לבחור האם לקשר למספר העמוד של ההערה, או למספר ההערה\ ולאשר ולא לשכוח לאחר מכן לבחור את כל המסמך ולעדכן את כל ההפניות והקישורים
אשריך שאתה חושב שכולם מתמידים ושקועים כמו הגר"ע יוסף זצ"ל! אם לא הייתי בקי בוורד - לא היה סיכוי שאפיק את הספרים והחוברות שלי ברמה הזו כשעבדתי עם קלדנית/מעמדת - כל דבר ארך זמן יקר, ההקלדה, ההגהות, שוב ושוב ושוב, ושלא לדבר על שתילת הגרפיקה וכשאני לעצמי - הכל קל מהיר זורם ואיכותי קישוריות ממק...
כל כך חבל לי על אלו שמשקעים ממון רב על עימוד בתוכנות עימוד, כשאפשר לעשות זאת כל כך בפשטות בוורד עם רב-טקסט וורד לא יכול להתמודד ביעילות, אבל עם שאר העימודים - 'אין עליו' אלא, שרובא דאינשי לא יודעים את רזי הוורד, וגם לא משקיעים בגופנים איכותיים, ולכן התוצאות בד"כ נראות 'על הפנים'
כשיש כותרת אחת ארוכה אתה נכנס לבעיה, לכן מומלץ לתת למספר העמוד אזור משלו, ולכותרת המשתנה אזור משלה. אם הכותרת ארוכה מדי - מה יעזור שהיא תוגדר באזור משלה - היא הרי תחרוג ממנו? כשהיא ארוכה כמובן שצריך לקצר אותה ובנוסף, יש אפשרות להפנות רק לחלק מפיסקה, ע"י יצירת סגנון 'כותרת משתנה', שהוא סגנון תו...
כיצד ניתן לעשות ששני טורים בוורד יסתיימו באותה הנקודה בדף? האם ניתן לתת שתי כותרות עליונות? לדוגמא: שם הספר ומספר עמוד? א. להוסיף שורה נוספת בסוף הטור השני ואח"כ להגדיר אותה כטור אחד. ב. בוודאי. הכי נח וחוסך באגים, לבחור באפשרויות כותרת עליונה 3 אזורים. אח"כ אתה מגדיר מה שברצונך בכל אזור ...
אולי באמת צריך לחזור לגירסת וורד ישנה. אני עצמי מתגעגע לוורד גירסה 2003, הישן והטוב והאמין. אין ספק שהיתה זו גירסה מעולה, ויותר מעשר שנים לא הסכמתי להפרד ממנה. אך מה אעשה ואין לה פונקציות שישנן החל מגירסת 2013 שלי הן נצרכות הערות שוליים בטורים, גרפיקה מתקדמת [הגרפיקה שבגירסת 2003 מעולה, פשוטה מהירה...
כיצד ניתן לעשות ששני טורים בוורד יסתיימו באותה הנקודה בדף? האם ניתן לתת שתי כותרות עליונות? לדוגמא: שם הספר ומספר עמוד? א. להוסיף שורה נוספת בסוף הטור השני ואח"כ להגדיר אותה כטור אחד. ב. בוודאי. הכי נח וחוסך באגים, לבחור באפשרויות כותרת עליונה 3 אזורים. אח"כ אתה מגדיר מה שברצונך בכל אזור ...
זה פתרון חלקי לחלק מהמקרים אבל הבעיה עדיין נשארת החל מוורד 2013, שהוורד מתנהג כטיפש ומסרב לשבור הערות באמצע למרות שהן מוגדרות ללא אילוץ להשאר כדבוקה אחת. בגרסאות ישנות הבעיה לא היתה קיימת. לי אין פתרון לזה.
נכון, אבל הרז"ה לא מבאר את היסוד הרעיוני לדבריו, ואף שסביר שלקח זאת מריה"ל - אבל הוא לא כותב כך, ולכן כתבתי כוזרי ולא ריה"ל. כמובן שהתבלבלתי, והוחלף לי אל-אידריזי בפתולמיאוס [=תלמי, בטלמיוס]. מפת פתולמיאוס היתה המקובלת בעולם הראשונים, אף שיתכן שבפני הרז"ה היתה מפת אל אידריזי, שבה...
בעל המאור לא אומר את מה שהכוזרי אומר. הרעיון הזה נמצא בכוזרי. המקור של הרעיון שירושלים היא באמצע הרי נובע ממפת העולם של פתולמיאוס, שהניח את ירושלים באמצע העולם מפני חשיבותה הדתית - וזה מה שהיה מקובל בזמן הראשונים. הזזת מרכז העולם 24 מעלות מזרחה של בעל היסוד עולם נובעת מאי התאמת זמן המולד הממוצע האמי...
זה נושא מורכב הנתון במחלוקת ראשונים י"א בצהרי היום בא"י ויש אומרים בצהרי היום בטבור הים וישנן עוד שיטות . וכן יש מדרש שאומר שנתלו בשעה מסוימת אבל לא שימשו מספר שעות. וכן עיין ברמבם בהלכות קידוש החדש . לא בא"י אלא מעל טבור הארץ. הן היסוד עולם והן הראב"ח הוציאו זאת מהפסוק 'להאיר ע...
גיליתי בגנזי מכתב שכתב פוסק חשוב אחד לפני שנים רבות, ושכחתי ממנו, וגם שכחתי למי הוא היה ממוען: הטעמים שכתבת לאסור מכונת גלוח [בשם כבוד הרה"ג... שליט"א] לא נעלמו ממני, אבל לענ"ד אין הדברים נכונים כלל וכלל, ואשתדל למלא בקשתך לבאר לך ענין זה עכ"פ בקצור. אתה כותב שכל ההיתר של מספרים ...
אם כבר דנים מה האמת - האמת היא שקרני השמש לא מתרחבות כלל, אלא הן מקבילות זו לזו כל אחד יכול לעשות ניסוי בעצמו ולהביט בלבנה תוך כדי הליכה, ולראות שהיא 'הולכת אתו', וההסבר לזה הוא שמאחר והמרחק ללבנה כה גדול, כ-400 אלף ק"מ - הרי שהשינוי של כמה מאות מטרים של הליכה כלל לא בא לידי ביטוי בשינוי הזוית ...
כמה פעמים נתקלתי בצורך לדעת את זמני היום באופן מדוייק, כגון לגבי הפסק טהרה, הנץ החמה לנוהגים להתפלל בהנץ המישורי [שכפי שהוכחתי זה הנץ החמה היחיד, והנץ הנראה הוא טעות גמורה], חצות כלפי תחילת זמן מנחה, ועוד זמנים שתלויים בנ.צ. גאוגרפי ובגובה מעל פני הים. ומאד קשה להיעזר בלוחות המצויים שלא מאפשרים דיוק...
כמה קטעים שכתבתי על כך בפורום אחר, לא לגמרי מסודר כל כך ישרה בעיני גישתו של הגרשז"א זצ"ל שכל הדין של אילן היוצא מהשרשים נאמר רק באילן שנגדע, והדיון הוא האם זה אותו אילן או אילן אחר, משא"כ באילן שגדל כדרכו, ודרך אילן זה שיש לו ענפים היוצאים מהשרשים - הכל נחשב כמשתייך לאילן הזקן, ואינו ...
אני מסכים עם ההסבר של הרב יאיר לא אמרתי שהרבנים עמרצים - אלא שבהיבט הפרקטי של עירובין אין להם ידע, והדגשתי שזה אצל אלו שהכרתי ושוחחתי עמם ושמעתי במו אזני או מכלי שני את הטעויות הגסות [לדוגמא, רב אחד של איזו עיר חרדית צעד עמי בסיור, ורצה להפגין את ידיעותיו ואמר על משהו שם שזה 'פירצֶה בקרן זוֹויִס' (פ...
זה דבר נדיר מאד אני לא מכיר אפילו רב אחד שמכיר את העירוב בעירו [פרט לרב זילברשטיין שלפני שלשים שנה סייר לאחר התפילה בכל העירוב של רמת אלחנן עם הרב אליאך זצ"ל (לא יודע מה היום)]. בד"כ הממונה הוא איש מטעם המועצה הדתית, שכבר נושא משרה של האינסטלטור של המקוה, או חופר הקברים, וכה"ג - והוסי...
אינני יודע מעודי לא נתבקשתי לבדוק את העירוב הענקי בירושלים, וגם אם הייתי מתבקש לא הייתי עושה זאת עיקר המקומות שבדקתי הם בצפון, אך שאלות נשאלתי גם מכמה ערים בשאר חלקי הארץ. ר' משה ברלין ידיד טוב שלי, ודעתנו זהה כמעט בכל הנושאים, אם כי שנינו נחשבים די מקילים בהכרעות רבות, בפרט בירושלים ששם רבים שואלים...
שיעור מינימום לרשות הרבים הוא ט"ז אמות הנידון שלנו כאן הוא על מקום המוקף מחיצות 'שם ד' מחיצות' שלדעת חכמים דרבי יהודה מועיל מדאורייתא לסלק את רגל הרבים 'לא אתי רבים ומבטלי מחיצתא' במחיצות כאלו. לדעת רבי יהודה זה עובד הפוך - כשיש שתי מחיצות שלמות מפולשות - מועיל לסלק את רגל הרבים, ואילו שם ד' מח...
כן, ולא רק תלוי גם אם ההיתר רק לעולי רגלים לי אישית יש קולא מיוחדת במה שגדרות הגבול המדיני גודרות שטחים נרחבים - שיועיל לבטל שם רה"ר מחלקים נרחבים מהארץ. אך כל זה רק כלפי הדאורייתא, שבכלל יועיל היקף של צוה"פ ללא דלתות ננעלות בלילה אך כדי להתיר מדרבנן - הדרך מאד רחוקה, הן במיקום העמודים והג...
בהחלט לך עניתי כדי להתיר לטלטל מדרבנן צריך המרחק בין הדיומדין יהיה עד י"ג אמות ושליש, וגם שתהיה שם באר, ושהם יהיו עולי רגלים, ה כמובן לא מתקיים בנדו"ד, וגם אין בזה צורך. אצלנו המטרה רק ליצור ניתוק בין הכביש העירוני ובין הסרטיא שבחוץ, כדי שהכביש העירוני לא יחשב כמפולש לרה"ר - וממילא יק...
הנידון כאן איננו היתר טלטול מדרבנן, אלא רק ביטול שם 'מבואות המפולשין' מהכביש שחוצה את ירושלים, וכלי זה מועיל מה שמדאורייתא הוא לא מפולש לכביש מס' 1, ע"י שהוא מפולש לשטח שבין הדיומדין שאיננו רה"ר מדאורייתא, עכ"פ לדעות מסויימות
הם אפילו עשו שם לאחרונה פסי ביראות בכניסה לירושלים כדי לצמצם את הבעיה של כניסת רבים. מעניין לשמוע פירוט. אני לא מספיק מתמצא בסוגיא. אוכל לפרט במעט, עשו בכניסה לעיר ('הטרמפידה') שני לוחות כל אחד בגודל אמה (כמין גאם) בארבע צדדים וע"י כך בודדו את הקטע של הכניס לעיר, הבנתי שיש חזו"א מה הדין ב...
אחד מהעמרצים הגמורים בהיבטים המעשיים וכו', כדבריך, היה הראשון ששכר ממח"ט לצורך עירובין (ואמנם הודה בפני, שבתוך הקו הירוק, יהיה יותר קשה להשתמש בהיתר זה). הוא עשה זאת בימים שעדיין עמלת לקרוא (ולא כתב רש"י). לא אמרתי שכל רבני הערים עמרצים, אלא אלו שהכרתי, והכרתי רבים, והדגשתי שהם עמרצים בהב...
בדיוק ציינת את מה שאני טוען אם היתר שול"ק היה כולל גם את השימוש במקום באופן לא חוקי - יתכן שהיית יכול לכלול בזה את השב"כ וכדו', שבפועל עושים מה שרוצים אבל מאחר ופוסקים כדעות שדין שול"ק הוא דוקא כששר העיר יכול ליזום את מצב החירום שבו יש ל סמכויות - הרי ששום מח"ט לא יכול ליזום מצב ...
אין צורך ששול"ק [=שכירו ולקיטו] יוכל להשכיר את זכותו ליהודים, אלא די שתהיה לו זכות להשתמש ברשות הנכרי כדי שיחשב כבעלים מועט, כלפי זה שניתן לשכור ממנו במקום לשכור מהנכרי אך עדיין צריך שהוא עצמו יוכל להשתמש ברשות הנכרי מנהל בית חולים רשאי להשתמש במקומות האכילה, שהם נחשבים כבית של המתאשפזים אבל מכ...
בחו"ל נהגו מימי קדם לשכור ממכבי האש את הרשות שלהם יש סמכות חוקית גמורה להכנס ולפרוץ מתי שצריכים נראה לי גם בארץ ככה שוב, לא מועילה סמכות להכנס בעת שריפה, מאחר ואין רשות להכנס מתי שמתחשק ועוד - סמכות להכנס לא מתירה להניח דברים כאן כפי אוות נפשו של הטפסר הראשי וממילא לא מתקיימים התנאים המחשיבים ...
כיון ששמעתי מפיהם ומפי כתבם של רבני ערים וכיו"ב להתיר, הרי המחלוקת שלך עמהם היא מחלוקת בסברא. אינני רוצה להעתיק את דבריהם כי אינני מתמצא בנושא ברמה של דיון לעומק הסוגיא. אבל עליך להבין שאינה דומה מחלוקת בסברא לטענות על רשלנות וכיו"ב בטיפול בעירוב בשטח, וחשוב לעשות את ההפרדה בין שני סוגי ה...
המושג של שכירות משר העיר, שהחל בתקופת הראשונים, מבוסס על שני היתרים של חז"ל, שכירו ולקיטו ושל שכירות מהמשכיר. הראשון - משמעותו אדם שיש לו יכולת שימוש ברשותו שאותה מעוניינים להתיר [לגבי מומר - לדעת רעק"א ועוד אין נותנים למומר את הקולא שמבוארת בגמ' רק לגבי גוי, החזו"א חולק ועושה את המומ...
שמא כוונת הרב 'לייטנר' לשלטון הצבאי שבאיו"ש. דא עקא, שבאם 'תכנית טראמפ' תצא לפועל - נפל פיתא בבירא... התחננתי שוב ושוב ושוב לאחראים על מחלקת ההלכה בצה"ל שיתנו הוראה של הרבנות הצבאית לרבנים הצבאיים לעשות שכירות רשות ממפקדי הבסיסים - שהם אכן במעמד של שכירו ולקיטו כלפי הבסיסים שלהם ובקשתי שו...
הויכוח הוא מצחיק למרות העקיצות שלך אני מעיד את אשר ראיתי בעיני, עשרות פעמים אוכל להעלות תמונות רבות שמתעדות זאת ולספר סיפורים לאין שיעור [למשל על הבודק של עיר של כ-30 אלף תושבים שהתעקשתי להגיע פיזית לעמוד מרוחק שהוא רק רואה אותו מרחוק - והנה החוט כלל לא על העמוד, והוא הגיב - אמרתי לערבי לא לעשות כך....
הסיפא של דבריך אודות "האיסור לטלטל כו' גויים וחילונים" (להבדיל!) מעידה כנראה גם על הרישא. האיסור אינו מוסכם ורבים סומכים על היתרי הפוסקים בזה. א'- לאו בחדא מחתא מחתינהו ב'- מבין אנשי העירובין אני ממוקם מבין המקילים ביותר, ועד שאני פוסל משהו... ג'- אין מי שחולק שחוטים שחוטים קרועים הם פסול...