האם השאלה היא רק בתורה או גם בנ"ך? מ"מ, "ויאמר לבן הֵן" - במשמעות של ההפך מ'לא' ולא 'הִנֵּה', נ"ל שזו ארמית. "אש דת למו" - כמדומני ש'דת' הוא חוק בפרסית, ונזכרת רק באחרוני ספרי הנ"ך כאסתר ודניאל.
רבותי, דייקנים מומחים, עד שאתם דנים איך ייתכן שגם כלי הקודש וחצוצרות התרועה ביד פינחס (וכי ייתכן שחצוצרה אחת הוא תפס בבוהן הימנית, את השניה בין הקמיצה והזרת, את ארון הברית באצבע שמאל ואת שולחן לחם הפנים על גב היד), הסבירו נא לי כיצד ייתכן לשיטתכם, שקדש בזקף קטן, שכתוב "בידו"? והלא היה צריך...
השאלה היא איזו חלופה מוצלחת והגיונית יש לחלוקה הנוצרית. שמא תאמר "לא צריך בכלל"? צריך מאד על מנת לתת הפניה שקל למצוא. יצא לאחרונה "תנ"ך בחלוקה קדושה" - ממוספר עפ"י הפרשיות הפתוחות. וכן יש בכמה ת"תים חלוקה עפ"י הסדרים הארץ-ישראליים שהוזכרו, אך קשה ללכת על פיהם,...
כותב הרב שטיינמן זצ"ל ( אילת השחר עה"ת פ' נשא עמ' לג ): שמעתי מיהודי ישיש ר' אלי' טובי' ז"ל שלמד אצל החפץ חיים בתחילת יסוד הישיבה בראדין, שהחפץ חיים נסע לאחר הפסח לורשה לצורך הדפסת המשנה ברורה ונזדמן לו ליסוע עמו עד לידא, והחפץ חיים אמר בדרך "הרי אצטרך לשהות בחג השבועות בורשה, וא...
כך או כך, בין אם זה מלעיל לגמרי ובין אם זו העמדה קצת - כל עוד אין סימון מלעיל בסידור, הקורא יקרא את זה כמלרע. האם לא עדיף לסמן את זה כמלעיל, גם למנחת שי?
ג. לפי כללי המתגים לא אמור לבוא מתג במילה הראשונה של 'רחם נא', 'הבט נא', וממילא, לפי המנחת שי, דינם לקוראם כשתי מילים מחוברות לגמרי, בלי כל העמדה במילה הראשונה. ה. והנה דוגמא מ'אשרי' (תהלים קמה, טו) עֵֽינֵי־כֹ֭ל ; לפי המנחת שי, אמורים לקרוא את שתי המילים כמילה אחת, עם העמדה במילה הראשונה. וזה שלא כ...
ג. לפי כללי המתגים לא אמור לבוא מתג במילה הראשונה של 'רחם נא', 'הבט נא', וממילא, לפי המנחת שי, דינם לקוראם כשתי מילים מחוברות לגמרי, בלי כל העמדה במילה הראשונה. ה. והנה דוגמא מ'אשרי' (תהלים קמה, טו) עֵֽינֵי־כֹ֭ל ; לפי המנחת שי, אמורים לקרוא את שתי המילים כמילה אחת, עם העמדה במילה הראשונה. וזה שלא כ...
תודה רבה. ה'מנחת שי' כותב שם: "אבל כשיהיה מקף ביניהן ומאריך במלה ראשונה ... לא נעמיד המלה ההיא העמדה גמורה (במלעיל) רק העמדה מועטת כמו שאמרנו, שהמקף מחבר שתי המלות יחד כאילו הן מלה אחת ארוכה שיש בה מאריך בתחלתה ועיקר הטעם בסופה". "...דלגבי אחריני שהם מלרע ממש קרי להו ׁ(בעל המסורה) מלע...
כדכד כתב:אם המלה מוקפת היא אינה מוטעמת כלל אלא טעמה במלה שלאחריה
זה נכון. אבל תכל'ס אנשים קוראים את זה בהטעמת הב' והח' בהתאמה. מילא אם היו שמים מקף, אבל לא שמים. ואפילו אם היו שמים מקף, עפ"י הכללים המקובלים אם היו טעמי המקרא היה צורך בגעיא בר'. אני תופס את זה כדוגמה, יש עוד מילים באותו מצב.
שלום וברכה. בתחנון של שני וחמישי כתוב "הבט נא, רחם נא" וכו', בסגול, מה שמעיד שאלו מילים הנקראות מלעיל. אך באף סידור מהסידורים שמסמנים מלעיל (שראיתי), הן לא מסומנות. מן הסתם העורכים סברו שמילה המוקפת (או ראויה-להיות מוקפת) למילה שאחריה, על אף שבפועל נקראת מלעיל, אין לסמן אותה. האם הם צודקים...