פורום אוצר החכמה

ביקורת תהיה כתב:

חגי פאהן כתב:מנין הכלל הזה?

מהִלכת שרטוט.

אשמח לראות הלכה האומרת ש"בכתב עברי האותיות תלויות על חבל".

יפה שקוראים לעברית 'שפה חיה' וללשון הקודש 'שפה מתה'. נו, מה נאמר. לשון הקודש היא מכוונת לָאמת. יש תיעוד של יחזקאל הנביא ששמע את ה' משתמש במילה שהוא עצמו כנראה לא היה רגיל אליה: יחזקאל י פסוק ו: "וַיְהִי בְּצַוֹּתוֹ אֶת הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים לֵאמֹר קַח אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַגַּלְגַּל מִבֵּינוֹת ...

ביקורת תהיה כתב:בכתב לטיני האותיות עומדות על רצפה, וככל שהאות גדלה היא מתגבהת כלפי מעלה: Lilienblum.
בכתב עברי האותיות תלויות על חבל, וככל שהאות גדלה היא משתלשלת כלפי מטה: כיון.

ראיתו צריכה ראיה. מה עם ל' שעולה למעלה? מנין הכלל הזה?

לא יודע אם יש הבדל במשמעות. בליל הסדר בחלק מההגדות כתוב "כמו" ובחלק "כמה" באותם מקומות.

בעוז והדר יש את שני הנוסחאות. ואם הייתי העורך, הייתי משאיר רק את וְתֶעֱרַב.

ע.ר.ב נמצא בשימוש בבניין פעל - "כי קולך עָרֵב ומראיך נאוה", "וערבה לה' מנחת יהודה", "ושנתי ערבה לי" ועוד.

"וְתֵעָרֵב" בבניין נפעל - אשמח אם מישהו ימצא היכן יש דבר כזה.

יואל שילה כתב:תיבת טקסט מקושרת בכל עמוד
יוצרים תיבת טקסט בגודל הרצוי בכל עמוד
לוחצים על הראשונה
לוחצים על 'צור קישור'
לוחצים על הבאה [עם העכבר שמקבל צורה אחרת]
וכך הלאה
כותבים בראשונה, ומה שגולש הלאה - יגלוש בצורה הבאה

זה עובד עד 32 תיבות. יש תוספים שעוזרים לזה, או שאפשר להפריד בסיום פרק, או לפנות לתוכנה אחרת.

שלום וברכה. עורך ספרים צריך לעתים לקחת טקסט גולמי, לנקדו ולהוסיף סימני פיסוק. לשם כך הוא צריך לעבור פעמיים על הטקסט, וחבל"ז. הגירסה החדשה של רב נקד מאפשרת לפסק תוך כדי הניקוד, דהיינו: א. עוברים מילה מילה, ומקבלים על כל מילה את אפשרויות הניקוד. ב. בלחיצה על פסיק, נוסף לכל המילים ברשימה פסיק לאחר...

הפשוט בפשטותו כתב:אין ספק בדבר שהניקוד הוא הפַּלָגָה

שימו לב לתיקון של איש גלילי - דגש בלמ"ד. (משום שמילה זו קשורה לבניין פיעל שהוא כבד, וצריך דגש תבניתי בעה"פ)

להמליץ טוב/יושר אינו המובן של המלצה כיום. מובן קרוב מאוד (מליץ יושר וממליץ טוב הן מלים שונות לגמרי משרשים שונים). שורש מ.ל.צ הוא שורש תנייני, דהיינו שמקורו בשורש אחר, שהוא ל.צ (או ל.ו.צ לשיטת רד"ק). המילה מליץ, הלצה, וכן מתלוצץ, משמעותו דיבור. מליץ טוב פירושו מדבר טוב. וישנו הרבה במקרא. שורש מ...

יפה מאד. אבל את המילים שלא נוקדו כראוי (ויש כמה בכל שורה) לוקח ה-מ-ו-ן זמן לתקן כל אחת. ויש כאלה שלא מִתַּקְּנוֹת! (אני כותב לאחר נסיון) וחוץ מזה, מה עם קובץ וורד שכבר מעוצב? הלא ההעתקה לדפדפן תמחק את כל העיצוב. ומה עם טקסט שנמצא בתוך אינדיזיין? ואם הלקוח דורש לשמור על כתיב מלא (כמו בגמרא)? הריני לה...

'מָצִינוּ' – מלה עברית היא, שמשמעה 'מצאנו', כמו שאתה אומר 'מה מצינו'. 'מָצֵינַן' – מלה ארמית היא, שמשמעה 'יכולים אנו'. והמבקש לומר 'אין אנו יכולים לומר כן', ואומר 'לא מצינו לפרש הכי' – 'מצינן' ב'מצינו' נתחלף לו, ושיבוש הוא. כך אכן חשבתי. מ"מ על זה לא הערתי (לא יודע עד כמה המו"ל זורם עם דב...

שלום וברכה. בעברי על תוס' ברכות כחלק מעריכת ספר, נצטברו אצלי כמה קושיות על הגירסא. אשמח לראות אם במקומות האלו תעזרו לי למצוא גירסאות מתאימות. דף לט: ד"ה מניח - "ולפירוש ר"ת לא מצינו לפרש הכי" - אולי "לא מצינן"? דף מו: ד"ה אין מכבדין - "אבל אם כל אחד ילך לדרכו ...

תודה!

שלום וברכה.

אני מחפש צילום של תוי"ט על כלאים פ"ט מ"ב. ולא מצאתי בהיברובוקס. אשמח לעזרת המומחים.

האם השאלה היא רק בתורה או גם בנ"ך?
מ"מ, "ויאמר לבן הֵן" - במשמעות של ההפך מ'לא' ולא 'הִנֵּה', נ"ל שזו ארמית.
"אש דת למו" - כמדומני ש'דת' הוא חוק בפרסית, ונזכרת רק באחרוני ספרי הנ"ך כאסתר ודניאל.

גוגל מתרגם לגרמנית "צמיג" ו"חישוק" - Ein Reifen.

רבותי, דייקנים מומחים, עד שאתם דנים איך ייתכן שגם כלי הקודש וחצוצרות התרועה ביד פינחס (וכי ייתכן שחצוצרה אחת הוא תפס בבוהן הימנית, את השניה בין הקמיצה והזרת, את ארון הברית באצבע שמאל ואת שולחן לחם הפנים על גב היד), הסבירו נא לי כיצד ייתכן לשיטתכם, שקדש בזקף קטן, שכתוב "בידו"? והלא היה צריך...

מעט דבש כתב:בנושא ההברה התימנית, לאיזו מבטא היא דומה - ראה כאן.

מן הסתם כוונת הגדולים הנ"ל היא שהמבטא הליטאי קרוב להיגוי התימני ביחס למבטא החסידי.

מה שנכון נכון כתב:מאידך לא היה צריך היעב"ץ להשתמש בנמוק של "להחליף שם האומר האמתי שמביא גאולה לעולם", ואפשר שזה הטעה את הבן יוחאי.

אפשר ביאור?
ולענ"ד "להחליף" וכו' אינו נימוק אלא קושיא.

השאלה היא איזו חלופה מוצלחת והגיונית יש לחלוקה הנוצרית. שמא תאמר "לא צריך בכלל"? צריך מאד על מנת לתת הפניה שקל למצוא. יצא לאחרונה "תנ"ך בחלוקה קדושה" - ממוספר עפ"י הפרשיות הפתוחות. וכן יש בכמה ת"תים חלוקה עפ"י הסדרים הארץ-ישראליים שהוזכרו, אך קשה ללכת על פיהם,...

כותב הרב שטיינמן זצ"ל ( אילת השחר עה"ת פ' נשא עמ' לג ): שמעתי מיהודי ישיש ר' אלי' טובי' ז"ל שלמד אצל החפץ חיים בתחילת יסוד הישיבה בראדין, שהחפץ חיים נסע לאחר הפסח לורשה לצורך הדפסת המשנה ברורה ונזדמן לו ליסוע עמו עד לידא, והחפץ חיים אמר בדרך "הרי אצטרך לשהות בחג השבועות בורשה, וא...

כך או כך, בין אם זה מלעיל לגמרי ובין אם זו העמדה קצת - כל עוד אין סימון מלעיל בסידור, הקורא יקרא את זה כמלרע. האם לא עדיף לסמן את זה כמלעיל, גם למנחת שי?

ג. לפי כללי המתגים לא אמור לבוא מתג במילה הראשונה של 'רחם נא', 'הבט נא', וממילא, לפי המנחת שי, דינם לקוראם כשתי מילים מחוברות לגמרי, בלי כל העמדה במילה הראשונה. ה. והנה דוגמא מ'אשרי' (תהלים קמה, טו) עֵֽינֵי־כֹ֭ל ; לפי המנחת שי, אמורים לקרוא את שתי המילים כמילה אחת, עם העמדה במילה הראשונה. וזה שלא כ...

ג. לפי כללי המתגים לא אמור לבוא מתג במילה הראשונה של 'רחם נא', 'הבט נא', וממילא, לפי המנחת שי, דינם לקוראם כשתי מילים מחוברות לגמרי, בלי כל העמדה במילה הראשונה. ה. והנה דוגמא מ'אשרי' (תהלים קמה, טו) עֵֽינֵי־כֹ֭ל ; לפי המנחת שי, אמורים לקרוא את שתי המילים כמילה אחת, עם העמדה במילה הראשונה. וזה שלא כ...

תודה רבה. ה'מנחת שי' כותב שם: "אבל כשיהיה מקף ביניהן ומאריך במלה ראשונה ... לא נעמיד המלה ההיא העמדה גמורה (במלעיל) רק העמדה מועטת כמו שאמרנו, שהמקף מחבר שתי המלות יחד כאילו הן מלה אחת ארוכה שיש בה מאריך בתחלתה ועיקר הטעם בסופה". "...דלגבי אחריני שהם מלרע ממש קרי להו ׁ(בעל המסורה) מלע...

כדכד כתב:אם המלה מוקפת היא אינה מוטעמת כלל אלא טעמה במלה שלאחריה

זה נכון. אבל תכל'ס אנשים קוראים את זה בהטעמת הב' והח' בהתאמה. מילא אם היו שמים מקף, אבל לא שמים. ואפילו אם היו שמים מקף, עפ"י הכללים המקובלים אם היו טעמי המקרא היה צורך בגעיא בר'.
אני תופס את זה כדוגמה, יש עוד מילים באותו מצב.

שלום וברכה. בתחנון של שני וחמישי כתוב "הבט נא, רחם נא" וכו', בסגול, מה שמעיד שאלו מילים הנקראות מלעיל. אך באף סידור מהסידורים שמסמנים מלעיל (שראיתי), הן לא מסומנות. מן הסתם העורכים סברו שמילה המוקפת (או ראויה-להיות מוקפת) למילה שאחריה, על אף שבפועל נקראת מלעיל, אין לסמן אותה. האם הם צודקים...