אילו היו דיינינו חיים לפני 250 שנה כל הפולמוס על הגט מקליווא - לא היה מתחיל. (הסיפור היה שהחתן ברח מהבית בשבת שבע ברכות, ואח"כ החזירו אותו, ונתן גט, והשאלה היתה האם הוא 'כשיר' או שוטה) עמודי עולם התנענעו, במחלוקת הגדולים והרבנים, האם הגט כשר או לא. ראה כאן מה הבעיה ? וכי זה לא קידושי טעות ? וכי...
בפרשת משפטים קראנו, אם רעה בעיני אדוניה אשר לו יעדה והפדה. הכתיב הוא 'לא', והקרי הוא 'לו'. בצורת הביטוי אין שום הבדל, אך ברור שלפחות ה'טייטש' - הביאור שמבארים, צריך להיות כהקרי. אך כששאלתי כמה וכמה שיגידו פשט פסוק, אמר כל אחד את הפירוש עם 'לא', אם האמה העבריה היתה רעה בעיני אדוניה, והוא לא ייעד = כנ...
חשבתי לעצמי לבאר, מדוע הפרק מחולק לשנים בצורה לא שווה, והחצי השני מתחיל באות מ' ולא באות ל'. עפ"י דברי הגמ' הידועים שחותמו של הקב"ה אמת, ועי' רש"י בשבת דף נ"ה, חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת - אמצעית לאותיות, וראשון ואחרון, על שם אני ראשון ואני אחרון ואני הוא. הרי שהגמ' נקטה שהאות ה...
אך עוד אחת צריך לשית עצות בנפשות הבינונים, אשר לפעמים ועתים רבים יש להם טמטום הלב שנעשה כאבן ולא יכול לפתוח לבו בשום אופן לעבודה שבלב זו תפלה. וגם לפעמים לא יוכל להלחם עם היצר לקדש עצמו במותר לו מפני כבדות שבלבו. ... ולזאת צריך לבטשה ולהשפילה לעפר, דהיינו לקבוע עתים להשפיל עצמו להיות נבזה בעיניו נמא...
שאל אפוטרופוס של אגריפס המלך את רבי אליעזר וכו' כגון אני שיש לי שתי נשים אחת בטבריא ואחת בציפורי ויש לי שתי סוכות אחת בטבריא ואחת בציפורי מהו שאצא מסוכה לסוכה ואפטר (סוכה כז א)
גם אני מצטרף. ההכללה של הכותבים הנ"ל הינה ביזוי חכמים והוצש"ר. כן, כן, תתפלאו לשמוע, בבתי הדין של הרבנות יושבים הרבה ת"ח מובהקים שיראתם קודמת לחכמתם ושגם מסורים מאד לעבודת הקודש להציל עשוק מיד עושקו עפ"י דין תורה ולשפוט צדק. ישנם מן הסתם יוצאי דופן, ישנם מן הסתם חריגים, ישנם בעי...
כשדנים בנושא כזה חשוב להעיר הערה הנוגעת מאוד לזמנינו. דייני 'בתי הדין הרבניים' כמו שהם קוראים לזה, שכמובן נבחרים לפי קריטריונים פוליטיים ולא לפי יראת שמים או בקיאות, רוקדים 'מה יפית' לפני ארגוני פמיניסטיות ששוללות כל זכות הלכתית מהבעל ומוסיפות כל זכות יתר לאישה. גברים היום נתונים לסחיטות בלתי הגיונ...
לא מצאתי באשכול הזה שהביאו את דברי הגרע"א הידועים (בגליון הש"ס, שבת דף נ"ה ע"ב). (העתקתי מתוכנת די.בי.אס) תוס' ד"ה מעבירם כתיב וכו' ובכל ספרים שלנו. וכן מצינו בנדה דף לג ע"א תוס' ד"ה והנושא שכתבו דהמסורת שלנו מחולק עם הש"ס. ובמגילה דף כב ע"א כתבו תוס' דוי...
לפיכך מי שאינו רוצה לגרש--מאחר שהוא רוצה להיות מישראל, רוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות; ויצרו הוא שתקפו. וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר, רוצה אני--כבר גירש לרצונו. (רמב"ם סוף פרק ב' מהלכות גיטין) באופן כללי, אתה צודק מאד. כי כוונה פנימית של כל יהודי זה לעשות נחת רוח לבוית"ש. אב...
לי יש קושי להגיד את המילים הבאות: אתָּה ה' יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ מַצְפּוּנֵי לִבִּי, כִּי כַוָּנָתִי בְּכָל אֵלֶּה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַל כֵּן עֲנֵנִי וכו' האם באמת בתוך מצפוני לבי כוונתי רק למען שמו הגדול ? אולי רצוני ג...
לשון הערוך השולחן (סי' תצד ס"ג) והחסידים הקדמונים היו נעורים כל הלילה כדאיתא בזוהר, וגם עתה הרבה עושין כן, ובבוקר הולכים למקוה, והכל זכר למתן תורה. וקצת צ"ע. דבגמ' איתא (שבת פו ב), וליטבלו בצפרא דשבתא וליקבלו תורה בצפרא דשבתא, אמר רבי יצחק שלא יהא הללו הולכין לקבל תורה והללו הולכין לטבילה....
מאיזה ספר חסידי זה מצוטט ? הוא היה אומר אז, כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלוים וסודות תיקוני הזוהר א"א לידע בלעדה (של חכמת המוזיקה). ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות המתים בסודותיה הגנוזים בתורה. הוא אמר כמה ניגונים וכמה מדות הביא מרע"ה מהר סיני, והשאר מורכב...
על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל תלמידי תלמידיהון ועל כל מאן דעסקין באורייתא וכו'. לקיים בנו חכמי ישראל, הם וכו' ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם. מי הם הרבנן, ומי הם התלמידים שלהם (שהם לא רבנן). אבל יש להם תלמידים. יש גמ' בחגיגה דף י"ד ע"ב הלך רבי יוסי הכהן וסיפר דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי...
מפורסם הסיפור ממנו כשנבחר אחד הנשיאים של ארה"ב ור' נטע התעניין בשטיבל בבקר מי נבחר. כולם התפלאו, ר' נטע הצדיק מעניין אותו עניינים כאלו? ענה בפקחותו: רציתי לברך כעת ברכות השחר שלא עשני גוי, ולברך שלא עשני כאותו גוי שנחשב בעיני העולם כגוי שהגיע למרום הפיסגה שאין למעלה הימנו, ואף על פי כן, יהודי ...
שבת דף קט ע"א ואמר מר עוקבא מי שנגפה ידו או רגלו צומתה ביין ואינו חושש איבעיא להו חלא מאי אמר רב הלל לרב אשי כי הוינא בי רב כהנא אמרי חלא לא אמר רבא והני בני מחוזא כיון דמפנקי אפילו חמרא נמי מסי להו רבינא איקלע לבי רב אשי חזייה דדריכא ליה חמרא אגבא דכרעיה ויתיב קא צמית ליה בחלא אמר ליה לא סבר ל...
כידוע, יש שלשה דברים מיוחדים בחנוכה, שעושים עליהם ברכה, שלא כמו ביום רגיל. 1. הדלקת הנרות. 2. אמירת הלל. 3. קריאת התורה בנשיאים.
איפה מופיע במשנה כל אחד מהדברים האלה. (לא דוקא הברכה, אלא הענין). שוב, במשנה איפשהו מוזכר שמדליקין נרות בחנוכה, ואומרים הלל בחנוכה, וקוראים בתורה בחנוכה.
"אם המצא תמצא בידו הגניבה, משור עד חמור וגו' ". מפסוק זה יודעים קנין יד, וקנין חצר. (אין לי אלא ידו, גגו חצירו וקרפיפו מנין וכו'.). ואיך קונה הגנב את השור והחמור בקנין יד ? איך היינו מפרשים את הפסוק (לדעת הרמב"ן הנ"ל שאין קנין משיכה כלל מה"ת, ולדעת הנה"מ שקנין יד קונה ר...