פורום אוצר החכמה

שבענו מטובך

לא זכיתי להבין את ההסבר של בר-אשר [ובדומה לזה הסברו של בן-סעדון] ש'תחילה ראה את עצמו אך צבי וארי למחצה, אבל כלפי אדם זך ותם הוא מוכן להיות צבי גמור' וכו'. שפתי הרשב"ץ ברור מללו, ששוכנים בקרבו שתי תכונות נגדיות, תכונת הצבי הקל ותכונת הארי התוקף; פעמים שהוא משתמש בתכונת הצבי לרדוף ולחקות את דרכי ...

שבענו מטובך

אם לבינה כתב:ע"ע וק"ק

מה פתרונן?

שבענו מטובך

ד: בגמרא מקשה, פסוק אחד אומר "ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן", ופסוק אחרת כתיב "ויבא משה בתוך הענן"? מתרץ הגמרא תני דבי רבי ישמעאל שעשה הקדוש ברוך הוא שביל בתוך הענן. רש"י על התורה בסוף משפטים בהביאו דברי המגרא אלו מוסיף "ענן זה עשן הוא... ועשה הקדוש ברו...

שבענו מטובך

בדפוס ראשון מופיע בעמ' 260 (מעמ' האוצר).
לדידי משמע שר' הירץ ידע את זהותו של ר' מרדכי ואף שמע את הדברים מפיו. הוא כינה אותו מרדכי צדיק לסיבה ידועה לו. ר' הירץ מסר לנו שר' מרדכי זה הוא ישיש שקבל מראשונים [=קדמונים] את הטעם לאמירת שלום עליכם בקידוש לבנה.

שבענו מטובך

בהחלט כיוון מעניין.
אבל הדיוק מ"טרוקו גלי" צ"ע, כי 'גלי' פירושו שערים, לא חלונות. כמפורש בפרש"י בכמה מקומות (שבת פא. ב"ק קיב. סנהדרין קיג. ועוד).
ויש לעיין עוד בכל הענין.

שבענו מטובך

feder6806 כתב:האם אין לו חוש הטעם מכל וכל??? הרי יש לו קצת טעם וזה מבטל טעם האפיקומן

מדובר בבן אדם שאינו מרגיש טעם כלל, אפס אחוז. כפי שקרה לי ולרבים אחרים בשנה שעברה.

שבענו מטובך

אין לי ידיעה בזה. אבל ראיתי שהבן איש חי השתמש בזה כמה פעמים, לדוגמא בשנה ראשונה פר' צו אות כח.

שבענו מטובך

!

ייש"כ!

שבענו מטובך

בויקי/מכלול מצאתי רשימת השנים בהן חל ערב פסח להיות בשבת: בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ק חל ערב פסח בשבת 21 פעמים. בשנים: ה'תש"י, ה'תשי"ד, ה'תשל"ד, ה'תשל"ז, ה'תשמ"א, ה'תשנ"ד, ה'תשס"א, ה'תשס"ה, ה'תשס"ח, ה'תשפ"א, ה'תשפ"ה, ה'תת"ה, ה'תת"ח...

שבענו מטובך

ייש"כ וכה לחי! אני מחכה ליהנות עוד מהבושם הזה.

איך אתה מתייחס לזה? האם הנך משמיט את השגותיו החריפות?

שבענו מטובך

פלא מש"כ בקטלוג קדם שדברים אלו בשם השל"ה אינם מופיעים בשאר סידורי האר"י, כי אם בכת"י זה...

: סידור הארי.JPG (167.02 KiB) נצפה 211 פעמים

שבענו מטובך

אולי מעניין לציין שהיעב"ץ השתמש ב"מפת העולם" כמה פעמים בספריו.

שבענו מטובך

בבת עין סו"פ צו ביאר את דברי הזוהר כפשוטם "קוב"ה אחד לעילא", ואח"כ "לא יתיב" וכו'.

שבענו מטובך

יש בגוגל-בוקס

שבענו מטובך

אאל''ט המבי''ט כותב שאליהו יתרץ קושיות ואיבעיות ולא משה, משום שהוא חי בדורינו ויודע המצב והנסיונות משא''כ משה. משהו ע''ז הדרך. איה מקום כבודו? משהו על דרך זה יש בקדושת לוי בליקוטים: תיקו הראשי תיבות ת'שבי י'תרץ ק'ושיות ו'אבעיות. ובהשקפה ראשונה יש לדקדק, הא זה יהיה הכל אחר ביאת הגואל במהרה בימינו אמ...

שבענו מטובך

יש להעיר, כי הלשון "השם חלקנו בחיים" היה רגיל גם אצל מחברים אחרים, דוגמת האוה"ח, באר מים חיים וכדומה (חפש באוצר ותמצא).

אגב, באחת ממהדורות החדשות של שפת אמת צויין על פסוק זה:

: חלקנו.JPG (23.88 KiB) נצפה 199 פעמים

לוּ היתה כוונת המחבר ל'תפילת ערבית', מסתבר שלא היה משנה מלשון התפילה, כי רק בפסוקים יש קפידא זו.

שבענו מטובך

ראה גם כאן

אלא שאחרי דברי יבנה, אין שם חידושים.

שבענו מטובך

נדמה לי שלא התכוון רח"ו לדבר על חטא מסוים קטן בו נכשל ריב"ז, אלא נקט את שמו כדוגמא לצדיקים שמעלתם גדולה מאוד מאוד, ובכל זאת מתייראים מעבירות שבידם. לכן ממשיך שם בהמשך הדרוש (הקדמה כב) לומר: גם מצינו בשמואל הנביא , שקול כמשה ואהרן, כשהעלהו שאול באוב שאמר למה הרגזתני לעלות, ואמרו רז"ל ש...

שבענו מטובך

יש לצרף לאשכול מש"כ ר' יהודה אריה די מודינה בספרו לב האריה שער ב פרק ג (דף ח ע"ב): "לבד זאת אודיעך, כי לרוב בני האדם נראה שבהיות התיבות המחוברות מהראשי תיבות משמעות איזה דבר תהיינה יותר טובות הזכירה, כמו ד"ן חנ"ק נפ"ש, שמשמעותו איש אחד הנקרא דן הרג את הנפש, יזכיר יותר מ...

שבענו מטובך

ייש"כ לעונים, הן ממקורות חז"ליים והן ממציאות ארכיאולוגיות.

שבענו מטובך

בירושלמי ברכות פ"ג ה"א: "כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא בכנישתא דגופנא דציפורין וסאביה". בפשטות נראה שר' חייא בר אבא דחף את ר' זירא לתוך ביהכ"נ ועל ידי כך טימא אותו בטומאת אהל (דאורייתא). רוצה אני לדעת, האם בתי כנסיות שבגליל היו ...

שבענו מטובך

אולי באור מלות ההגיון דפוס לבוב תרל"ו? "ספר באור מלות ההגיון: לדעת צחות הגיון הפה והלב ... מתוכו ילמד להבין ... ס' חובת הלבבות, הכוזרי, המורה, העיקרים, ובעל העקידה ודומיהם..." או: יסודי המשכלות דפוס ווארשא תרכ"ח? "יסודי המשכלות: לדעת חכמת התורה כפי אשר הורו לנו ... הרמב"...

שבענו מטובך

בערכי תנו"א לריב"ק ערך ר' יהודה נשיאה עמ' סז מובא בשם סדר הנשיאים שמסרו הגאונים, שאחרי רבינו הקדוש היו שלשה "ר' יהודה בן גמליאל".

שבענו מטובך

ספר זה מופיע באוצר בחבילת מכון ירושלים: ברגע קדמני הרב לבי במערב לא ידעתי שיש תחרות באשכול זה מי מקדים... לא. אין תחרות. אלא כל פעם שמתברר לי שאחד הקדים אותי, תוך כדי כתיבתי, אני מוחק את דברי, כי אין טעם להכפלת דברים. אם לא שאני מוסיף משהו על מי שקדמני, אז אני משאיר את הודעתי, עם מסירת מודעה שאני ל...

שבענו מטובך

ספר זה מופיע באוצר בחבילת מכון ירושלים:

: זבחי צדק.JPG (72.13 KiB) נצפה 2834 פעמים

==

ברגע קדמני הרב לבי במערב

שבענו מטובך

פשוט שאין הכוונה לבעל שדה יהושע, שהרי נולד אחרי פטירת הרב כס"מ.

שבענו מטובך

ומה דבר המוגדר כ"פליאה", אמר עליו דוד "נשגבה לא אוכל לה", קל וחומר דבר שהוא "פליאה הפלא ופלא" וגם "פלא והפלא"; לשוא נחפש אותו במדרשים שלפנינו - והוא לא תצלח!

שבענו מטובך

חיפוש באוצר - "אלפיים-[ו]כ"ב" - מעלה תוצאות.

שבענו מטובך

באוצר נמצא ילקוט שמעוני דפו"ר שנדפס בשאלוניקי רפ"א-רפ"ז. דא עקא, שהעמ' האחרון של ילקו"ש לספר קהלת הושלם בעותק ההוא בכת"י.

האם יש למישהו צילומו של עמ' זה שבדפוס?

שבענו מטובך

כבר בסדר רב עמרם גאון מובא 'כהן קרב', וכן בספרי הראשונים. חפש 'כהן קרב' בפרויקט השו"ת ובאוצה"ח.

לומר שיש בזה טעות ישנה נושנה, ולא עמדו עליה רבותינו הגאונים והראשונים לתקנה - קצת מוזר בעיני.

שבענו מטובך

אבל הרי יש גם 'הגהות הגרי"ב' שהן שייכות לרבי יהודה בכרך. נמצא שלפעמים קראו להן 'נמוקי' ולפעמים 'הגהות'.

: הגהות הגריב.JPG (27.21 KiB) נצפה 233 פעמים

שבענו מטובך

צופה הייתי בש"ס דפוס ווילנא, וראיתי שעל הקדמת הרמב"ם לפיהמ"ש נדפסו הן 'נמוקי הגרי"ב' והן 'הגהות הגרי"ב'.

האם זאת אומרת ש'הגהות הגרי"ב' הן של רבי ישעיה ברלין, מאחר ו'נמוקי הגרי"ב' הן של רבי יהודה בכרך?

שבענו מטובך

רבי יוסף אבן-זבארה, ספר שעשועים , בתוך: חוברת יין לבנון, פאריז תרכ"ו, עמ' 10, כתב: והנה סקראט האלקי ברוב חכמתו וגודל חסידותו היה שונא אותן [=הנשים] ומואס להביט צורתן. והנה היתה אשתו דקה וקצרה, ויאמרו לו תלמידיו: אדוננו, איש כמוך לקח אשה כזאת? והשיב: בחרתי הרע במיעוטו... ופעם אחת בנה אחד מן הגדו...

שבענו מטובך

תודה רבה לכולכם.

שבענו מטובך

ייש"כ לשניכם.

ארזי ביתר כתב:דומני ש'מפוארה' אינה מילה תקנית, על אף שהיא מופיעה בספרים. אך אפשר טעיתי בכך.

גם אני חשבתי כך. והשוויתי אותה ל"מהדורה מבוארת" או "מהדורה מוערת", ואין כותבים מבוארה או מוערה.

בכל זאת רוצה אני לשמוע דבר ברור.

שבענו מטובך

שאלה פשוטה לכאורה:

מה יותר נכון: מהדורה מפוארה או מהדורה מפוארת?

שבענו מטובך

"כסא דברכתא" ידועה. נראה שמשם נתהווה גם "כסא דנחמתא".

לעילא מכל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא.

אבל א"צ לכל זה. בירמיהו טז ז מפורש: וְלֹא יַשְׁקוּ אוֹתָם כּוֹס תַּנְחוּמִים עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ.

שבענו מטובך

לשם השוואה

שבענו מטובך

ועדיין לא מצאתיו בהגהותיו וחידושיו שנדפסו ב'משניות', כי אם במה שצורף לתלמוד בבלי.
חבל שלא צויין במפורש בפתיחת האשכול.

שבענו מטובך

לא מצאתי בהגהות רש"ש למשניות במראה מקום שציינת.

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 801 תוצאות