פורום אוצר החכמה

יאיר כתב:מהשבטים אין ראיה דצריך לפשפש...ודו"ק.

אי משום הא לא איריא, דיש ויש. עי' בגדר פשפוש ברש"י עירובין (יג:).

ק"ק ע"ד הב"ח, דא"כ הו"ל למינקט כדנקט בעירובין (מא:) לקבולינהו מאהבה, ומאי שנא הכי דשני לישניה. ומשמע יותר דהכוונה לברך בשמחה ממש. ועי' גיטין (לו:) ושמחים ביסורין. ועי' בלשון ירושלמי דמייתו תוס' בסוטה (לא.) ע"ש. וידוע מעשה רב עם האדר"ת הזה, כמו שתוכל לראות בקישור הב...

עברתי על הקודמות רק מקופיא ודומני שלא הזכירוהו. עי' ברש"ש תמורה (כד:).

ע"ע בשו"ת בית דוד לייטר ח"ב סי' קפח.

מפורש הוא בשו"ע או"ח סי' צג ס"ד. ע"ש דהוא מחלוקת ראשונים. ועי' ט"ז ברסי' קח ובברכי יוסף בסי' תרפז. ולעניין שכר עמ"ש בבאה"ל (סי' לח ס"ח בד"ה הם). ויש להאריך הרבה בפרט זה, ואין כאן מקומו. ואולי אמרו כן על המתעסק בצרכי ציבור משום הא דאיתא בשמו"ר (פ"...

אישתמיטיתייהו תשובה מפורשת של ר' אברהם בן הרמב"ם בעניין זה. ועי' שו"ת נוב"י מהדו"ת (חאו"ח בס"ס פז ובסי' פח). ואין הפנאי מסכים להאריך.

לענ"ד פשוט דתלי בחקירת האחרונים בהך מ"ד דמצוות א"צ כוונה, מה פירושו - האם כפשוטו דאין צריך כלל כוונה, או דמסכים הולך למ"ד דבעי כוונה, אלא דס"ל דסתמן לשמן קאי (עי' ריש זבחים. ועי' אמרי בינה סי' יד באופן אחר). דלצד א' ל"ש איש ול"ש אישה, מ"מ קיימו מצווה. ולצד ב',...

תמיהני איך לא הזכירו כולם בנדון את דברי הזוה"ק בפרשת פנחס דף רנ"א סע"א וז"ל: וְעַל דָּא אִמְרָא דְּאִיהוּ פֶּסַח אֲמַאי. אֶלָּא דַּחֲלָא דְּמִצְרָאֵי, וְאֱלָהָא דִּילְהוֹן הֲוָה אִימְרָא. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִבְּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ סִיבוּ דַּחֲלָא דִּילְהוֹן דְּמִצְרָאֵי...

לענ"ד איפכא מסתברא דחיבוב מצווה שייך דווקא היכי שעושה המצוה בשלימות ואח"כ צבי ומוסיף מדיליה.
בזה שעושה המצווה מספק יש קצת חיסרון בגוף המצווה.
ונהי שמכניס עצמו לזה, הלא מכניס עצמו רק לספק חיוב, וכאמור, אי אפשר לשמחה שתמלא את ליבו.

יל"ע אי שייך דין חיבוב מצווה היכי שנעשית מספק. דלכאורה כל עניין חיבוב מצווה הוא כשנעשית בשלימות ואז מוסיפים עוד מעשים כדי להראות חיבתה בעיננו, עי' בחולין (קלג.) ובשבת (קל.) ובכ"ד, אבל כאשר נעשית מספק הוי כחיסרון בעצם המצווה, ויש בזה קצת נדנוד ששמח בעצם הספק.

י"ל, דעי' בתענית (ט.) דנראה שכל זה אמרו כמתרעמים על מידותיו של הקב"ה.
וע"ש בח"א למהרש"א.

עי' ביו"ד סי' רנד ס"ב ובט"ז וש"ך שם. ועי' באו"ח בסי' קנד סי"א ובט"ז ומ"א.