החיפוש הניב 408 תוצאות

עבור לחיפוש מתקדם

על ידי ביקורת תהיה
ג' ספטמבר 25, 2018 9:09 pm
פורום: מקרא ותרגום
נושא: וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב
תגובות: 2
צפיות: 350

Re: וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב

שו"ר להגר"ש ברנד נ"ע שמבאר על דרך זה את פרשת מלקות האמורה בכי תצא, בעקבות דברי חכמינו ז"ל שאמרו כי בעדים זוממין הכתוב מדבר: כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים – בין המורשע והעד, זה אומר 'שקר ענה בי העד', וזה אומר 'לא כי אלא עדות צדק העדתי בו'. וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָט...
על ידי ביקורת תהיה
א' ספטמבר 23, 2018 10:07 am
פורום: מקרא ותרגום
נושא: מה זה "הל"?
תגובות: 2
צפיות: 325

Re: מה זה "הל"?

דיון נרחב וממצה בענין זה הובא ב'היבטים לשוניים ראש השנה עח האזינו עז', תמצאהו בפורום 'דקדוק ומסורה' – גליונות היבטים לשוניים להורדה.
על ידי ביקורת תהיה
א' ספטמבר 23, 2018 9:23 am
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות
תגובות: 333
צפיות: 22791

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

ההוא דאמר כתב:וצ"ע, מאי שנא בין ציצית לבגדי כהונה.

מפורש בתוספות פרק כל הבשר:
וּמִיהוּ נִרְאֶה, שֶׁיֵּשׁ לְחַלֵּק בֵּין טַלִּית שֶׁכָּל עִקַּר לְבִישָׁתָהּ לְצוֹרֶךְ הֲנָאָתוֹ, וּבֵין בִּגְדֵי כְּהוּנָּה שֶׁעִקַּר לְבִישָׁתָן לְצוֹרֶךְ עֲבוֹדָה:
על ידי ביקורת תהיה
א' ספטמבר 23, 2018 1:19 am
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות
תגובות: 333
צפיות: 22791

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

שמואל דוד כתב:״אין״ אפשר לפרש בב׳ אופנים: (א) אין - לא (ב) אין - כן.

הכתיב אמנם זהה, אך לא הקרי, כדלהלן:
כן – אִין.
לא – אַיִן, כמו 'היש בה עץ אם אין'.
על ידי ביקורת תהיה
ו' ספטמבר 21, 2018 9:56 am
פורום: מקרא ותרגום
נושא: מה זה "הל"?
תגובות: 2
צפיות: 325

Re: מה זה "הל"?

ממנחת שי עולה שיש לקרוא 'הַלְאֲדֹנָי' ('הַל' = הַאֶל, כמו 'הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי') ; ומשמע כי האות הא, אם כי היא נכתבת לעצמה איננה נקראת לעצמה. ותימה שלא הוזכר כלל שיש כאן הבדל בין הכתיב והקרי. גם ממה שהביא במנחת שי שם מספר 'מאזנים' בשם רבי שמואל הנגיד 'כי נתברר אצלו שה"א דהליי ת...
על ידי ביקורת תהיה
ו' ספטמבר 21, 2018 1:26 am
פורום: אלול וימים נוראים
נושא: אמירת י"ג מידות ביחידות
תגובות: 14
צפיות: 496

Re: אמירת י"ג מידות ביחידות

כבר יסדו התוספות בפרק הקומץ רבה את היסוד: מנהג אבותינו תורה היא.
על ידי ביקורת תהיה
ו' ספטמבר 21, 2018 12:42 am
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות
תגובות: 333
צפיות: 22791

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

ההוא דאמר כתב:קושיא על דברי היונתן בן עוזיאל, כיצד מיכל בת שאול הניחה תפילין

ז"ל ברכי יוסף יו"ד סימן קפב סק"ב:
ונראה דתרגום זה אתי כפסיקתא דמייתו התוס' בעירובין דף צ"ו דמיכל בת שאול מיחו בה חכמים שלא תניח תפילין ע"ש.
על ידי ביקורת תהיה
ה' ספטמבר 20, 2018 2:30 am
פורום: מקרא ותרגום
נושא: הליכה - ביאה
תגובות: 7
צפיות: 649

Re: הליכה - ביאה

בלק אומר לבלעם "לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ אֵלָי הַאֻמְנָם לֹא אוּכַל כַּבְּדֶךָ" עונה בלעם "וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק הִנֵּה בָאתִי אֵלֶיךָ וגו''. א. מהו שינוי הלשון בין בלק לבלעם הליכה\ביאה. ב. מדוע משתמש בלק בלשון הליכה, הו"ל "באת". מתוך ספר 'עקדת יצחק': וַיִּשְׁמַע ב...
על ידי ביקורת תהיה
ה' ספטמבר 20, 2018 1:02 am
פורום: אלול וימים נוראים
נושא: אמירת י"ג מידות ביחידות
תגובות: 14
צפיות: 496

Re: אמירת י"ג מידות ביחידות

צ"ב איך אומר הש"ץ בפזמון ה' ה' את הבית הראשון לבדו - מדוע אין זה נקרא שהוא אומר זאת ביחידות? בעצם נשאלת השאלה גם על הקהל, במדה והוא מונה תשעה בלבד, כיצד הוא עונה אחר החזן את י"ג המדות בפחות מעשרה? אך התשובה פשוטה: דבר הנאמר בסגנון של אמירה ועניה, הרי שתיהן – האמירה והעניה – חטיבה אחת...
על ידי ביקורת תהיה
ג' ספטמבר 18, 2018 9:13 am
פורום: בית המדרש
נושא: בירך ולא אמר וציונו
תגובות: 9
צפיות: 355

Re: בירך ולא אמר וציונו

מבחינה לשונית יש הבדל בין ברכה שנוסחה 'ל' ובין ברכה שנוסחה 'על'.
המברך 'אשר קדשנו במצותיו לשמוע קול שופר' – אע"פ שלא ביטא במפורש שציונו על כך, מכל מקום הדבר משתמע היטב מדבריו, ומסתבר שיצא ידי ברכה.
המברך 'אשר קדשנו במצותיו על נטילת לולב' – לשון עלגים היא, וצריך עיון מה דינו.
על ידי ביקורת תהיה
ש' ספטמבר 15, 2018 10:34 pm
פורום: בית המדרש
נושא: עשיית מעשה מלאכה במקום שהזמן חול כאשר התוצאה במקום שהזמן קודש
תגובות: 24
צפיות: 1187

Re: עשיית מעשה מלאכה במקום שהזמן חול כאשר התוצאה במקום שהזמן קודש

ברוח דבריו של הרדב"ז כותב בעל 'אמרי אמת' מגור, וז"ל: נסתפקתי במי שמבדיל אחר יו"כ, ואח"כ עף בגמלא פרחא או באויר למקום שעודנו יום, אם ענוש כרת כשאכל שם, וכן אחר יציאת הכוכבים בשביעי של פסח (בא"י) כשפורח למקום ששם עוד החמה זורחת, אם חייב כרת באוכל שם חמץ. ונראה כיון שכבר קיים מ...
על ידי ביקורת תהיה
ו' ספטמבר 14, 2018 12:06 pm
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?
תגובות: 269
צפיות: 101174

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

דברי לא הובנו כראוי, אסביר את עצמי:
שתי מלים שבכתיבתן ברצף אחד נוצרת מלה אחרת, לדוגמה: המלים 'בת חנה' שנכתבו 'בתחנה', המרווח ביניהן מעכב; אך אם על אף העדר המרווח ברור בהחלט כי שתי מלים הן, וכל קורא – כחכים כטפיש – יקרא אותן כשתים, המרווח ביניהם הוא רק למצוה ולא לעיכובא.
על ידי ביקורת תהיה
ו' ספטמבר 14, 2018 9:56 am
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?
תגובות: 269
צפיות: 101174

Re: האם ידוע מהו ספר התורה העתיק הקיים בעולם?

מסכת מנחות עוד יותר מוקדמת מס"ת זה, ושם כתוב שצריך הפסק בין מילה למילה. ההלכה 'בֵּין תֵּבָה לְתֵבָה כִּמְלֹא אוֹת קְטַנָּה' נשנת שם בין הדברים שהם לתפארת ולנוי אך לא לעיכוב. ואמנם הסופרים מלפנים בישראל לא הקפידו על ריוח בין התיבות כל עוד הקִרבה לא גרמה לשתי מלים להיקרא כאחת, אלא הן נקראות בעלי...
על ידי ביקורת תהיה
ה' ספטמבר 13, 2018 12:51 am
פורום: בית המדרש
נושא: למה אסור לאכול בריה לאחר שכבר אכל בריה?
תגובות: 34
צפיות: 1699

Re: למה אסור לאכול בריה לאחר שכבר אכל בריה?

האוכל ענבים ושותה יין, הדעת נותנת שחייב ברכה על אכילת הענבים ביחוד וברכה על שתיית היין ביחוד, אלא שפוטר את שתיהן בברכה אחת ואומר 'על העץ ועל פרי העץ ועל הגפן ועל פרי הגפן'. העירוני לשיטת רב שרירא גאון, שכתב וז"ל: מי שאכל מיני מזונות ותמרים ורמונים ושותה יין, כשהוא מברך ברכה אחרונה צריך לברך של...
על ידי ביקורת תהיה
ש' ספטמבר 08, 2018 10:05 pm
פורום: בית המדרש
נושא: למה אסור לאכול בריה לאחר שכבר אכל בריה?
תגובות: 34
צפיות: 1699

Re: למה אסור לאכול בריה לאחר שכבר אכל בריה?

ובעצם הדבר שכתבו הפוסקים כי נכון ליזהר שלא לאכול בריה פחותה מכזית כדי להסתלק מן הספק, יש לתמוה טובא, מאי שנא מהא דפסקינן בהלכות בציעת הפת 'אם הוא מסופק אם בירך המוציא אם לאו, אינו חוזר ומברך', ואין משיאין לו עצה ההוגנת לו להימנע מלאכול כדי שלא להיכנס לספק, אלא אוכל פת כנפשו שבעו ואף מתבל בפרפרת ומל...
על ידי ביקורת תהיה
ש' ספטמבר 08, 2018 9:28 pm
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות
תגובות: 333
צפיות: 22791

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

כג, א מדוע מנחות שנתערבו כשרות והלא לא הותרו השיריים שתי מנחות שלא נקמצו ונתערבו זו בזו אם יכול לקמוץ מזו בפני עצמה ומזו בפני עצמה כשירות. קצ"ע, דהלא הקומץ צריך להתיר את השיריים, וכאן שהשיריים מעורבים, וקיי"ל דליכא ברירה, נמצא שבפועל לא התירה הקמיצה מאומה, ואם כן היאך המנחות כשרות. קיוהא ...
על ידי ביקורת תהיה
ו' ספטמבר 07, 2018 1:34 pm
פורום: בית התלמוד
נושא: בעזרת אדיר במרומים, מסכת סוכה עם ביאורים
תגובות: 3
צפיות: 401

Re: בעזרת אדיר במרומים, מסכת סוכה עם ביאורים

בפרשת אחרי מות, בפסוק ד נאמר: ורחץ במים את בשרו ולבשם, ובפסוק כד נאמר: ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו.
בגמרא דידן מצוטט הפסוק המאוחר, אך בילקוט שמעוני מביא את הענין בפסוק המוקדם.

בתורה אור אמנם ציין 'ויקרא יד', אך לאור ההברקה של מר יש לתקן את הציון ולרשום 'ויקרא טז'.
על ידי ביקורת תהיה
ו' ספטמבר 07, 2018 1:51 am
פורום: בית התלמוד
נושא: בעזרת אדיר במרומים, מסכת סוכה עם ביאורים
תגובות: 3
צפיות: 401

Re: בעזרת אדיר במרומים, מסכת סוכה עם ביאורים

הקשה החברותא, הלא הפסוק נאמר לגבי מצורע, ולמדנו שהיה המצורע מגלח את כל שערו, וא"כ מה שייך ללמוד חציצה בשיער מטבילת מצורע כשהוא גופא אין לו ולו שערה אחת? שאלה נפלאה! והתשובה: ההלכה 'שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים' נלמדת מן האמור בפרשת אחרי מות בטבילת הכהן הגדול ביום הכפורים. ואכן בילקוט העתיק ס...
על ידי ביקורת תהיה
ה' ספטמבר 06, 2018 10:06 am
פורום: בית המדרש
נושא: למה אסור לאכול בריה לאחר שכבר אכל בריה?
תגובות: 34
צפיות: 1699

Re: למה אסור לאכול בריה לאחר שכבר אכל בריה?

בין אם אוכל כזית אחד ובין אם אוכל כשני זיתים, חייב רק בברכה אחת. לכאורה ישנו חיוב ברכה על כל אכילה ואכילה לעצמה, והאוכל חמש אכילות חייב בעצם בחמש ברכות, אלא שברכה אחת פוטרת את כולן. דומיא דהא דשנינו בפרק ארבעה מחוסרי כפרה 'אלו מביאין קרבן אחד על עבירות הרבה'. תדע, האוכל ענבים ושותה יין, הדעת נותנת ...
על ידי ביקורת תהיה
ד' ספטמבר 05, 2018 9:34 am
פורום: בית המדרש
נושא: למה אסור לאכול בריה לאחר שכבר אכל בריה?
תגובות: 34
צפיות: 1699

Re: למה אסור לאכול בריה לאחר שכבר אכל בריה?

ובעצם הדבר שכתבו הפוסקים כי נכון ליזהר שלא לאכול בריה פחותה מכזית כדי להסתלק מן הספק, יש לתמוה טובא, מאי שנא מהא דפסקינן בהלכות בציעת הפת 'אם הוא מסופק אם בירך המוציא אם לאו, אינו חוזר ומברך', ואין משיאין לו עצה ההוגנת לו להימנע מלאכול כדי שלא להיכנס לספק, אלא אוכל פת כנפשו שבעו ואף מתבל בפרפרת ומלפ...
על ידי ביקורת תהיה
ג' ספטמבר 04, 2018 11:17 am
פורום: בית התלמוד
נושא: שבת נה. להם מי גלוי
תגובות: 11
צפיות: 3012

Re: שבת נה. להם מי גלוי

האם התורה רוצה שאלך למסעדה חילונית ואוכיח שם אנשים, ולא אניח להם כל עוד לא יקללו או לא יכו אותי? ז"ל ביאור הלכה שם: וְדַע, דְּמִסְתַּבְּרָא דְּמַה שֶּׁפָּסַק הָרַמָ"א דִּבְדָבָר הַמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה חַיָּב לְמַחוֹת, דַּוְקָא שֶׁהוּא בְּאַקְרַאי, אֲבָל אֵלּוּ הַפּוֹרְקֵי עֹל לְגַמְרֵי, כְ...
על ידי ביקורת תהיה
ג' ספטמבר 04, 2018 11:00 am
פורום: בית התלמוד
נושא: שבת נה. להם מי גלוי
תגובות: 11
צפיות: 3012

Re: שבת נה. להם מי גלוי

אמנם שיטת הרא"מ, שמצות 'הוכח תוכיח' מוטלת על האדם אף אם ברי לו שדבריו יפלו על אזנים ערלות. ולנמוקי יוסף בסוף הבא על יבמתו שיטה מכרעת בענין: רבים שהוא מכיר בהם שלא ישמעו – מצוה וחובה שלא להוכיחם, כדרבי אילעא ורבי אבא; ומכל מקום פעם אחת חייב להוכיחם, משום דאולי בכל זאת ישמעו או משום שלא יהיה להם...
על ידי ביקורת תהיה
ג' ספטמבר 04, 2018 2:03 am
פורום: בית התלמוד
נושא: שבת נה. להם מי גלוי
תגובות: 11
צפיות: 3012

Re: שבת נה. להם מי גלוי

המשמעות היא שאם אכן היה גלוי לפניהם שלא ישמעו, אז באמת לא היה בזה מצוה. אדרבה! היתה מצוה עליהם שלא להוכיח, כדאמרינן בשלהי הבא על יבמתו: אָמַר רַבִּי אִילָּעָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עַל אָדָם לוֹמַר דָּבָר הַנִּשְׁמָע, כָּךְ מִצְוָה עַל אָדָם שֶׁלֹּא לוֹמ...
על ידי ביקורת תהיה
ב' ספטמבר 03, 2018 9:55 am
פורום: בית התלמוד
נושא: שבת נה. להם מי גלוי
תגובות: 11
צפיות: 3012

Re: שבת נה. להם מי גלוי

המשמעות היא שאם אכן היה גלוי לפניהם שלא ישמעו, אז באמת לא היה בזה מצוה. אדרבה! היתה מצוה עליהם שלא להוכיח, כדאמרינן בשלהי הבא על יבמתו: אָמַר רַבִּי אִילָּעָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עַל אָדָם לוֹמַר דָּבָר הַנִּשְׁמָע, כָּךְ מִצְוָה עַל אָדָם שֶׁלֹּא לוֹמ...
על ידי ביקורת תהיה
ב' ספטמבר 03, 2018 2:17 am
פורום: בית המדרש
נושא: משחק הקפלה בשבת, ועוד
תגובות: 46
צפיות: 3501

Re: התגלתה חומרא חדשה

האם סטנדר רחב ד'? אפי' אי תימא שהלוח עליו מניחים את הסידור רחב ד', הלא הרגליים לכל אורכם אינם רחבים ד'. לשיטת רש"י בפרק הזורק לגבי עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה ואין בעיקרו ארבעה, יתכן כי סטנדר הרי הוא מחיצה המפסקת, אולם להלכה נקטינן (שו"ע הרב סימן שמה סעיף ג) כי עמוד שאין בעיקרו ארבעה אין הו...
על ידי ביקורת תהיה
ו' אוגוסט 31, 2018 9:07 am
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות
תגובות: 333
צפיות: 22791

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

אומר הרמב"ם: אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בה.
ועל דרך זה אומר אהרן תאומים: אף על פי שטעם הכינוי פשוט הוא, רמז יש בו.
והרמז, הלוא תודה, נמלָץ לחֵך.
על ידי ביקורת תהיה
ו' אוגוסט 31, 2018 1:36 am
פורום: דקדוק ומסורה
נושא: מקצת ומיעוט
תגובות: 3
צפיות: 2908

Re: מקצת ומיעוט

המקבילים הם כדלהלן:
מקצת – הכל: חלום, אע"פ שמקצתו מתקיים, כולו אין מתקיים.
מעט – רב: על פי הגורל תחלק נחלתו, בין רב למעט.
מיעוט – רוב: תורה רוב בכתב, ומיעוט על פה.
על ידי ביקורת תהיה
ו' אוגוסט 31, 2018 12:37 am
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות
תגובות: 333
צפיות: 22791

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

המובן של הביטוי 'אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו' הוא: הדבר ידוע לכל, אפילו לתשב"ר, ואין בכך כל חידוש, כדלהלן: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה יִסּוּרִין בְּדֵלִין הֵימֶנּוּ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן, הָא אֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יוֹדְעִין אוֹ...
על ידי ביקורת תהיה
ה' אוגוסט 30, 2018 10:17 am
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות
תגובות: 333
צפיות: 22791

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הקומץ הראשון הוא פרק קצר, בן 5 דפים, הקומץ השני הוא בן 20 דפים; "רבה" מלשון גדול. עוד אפשר, משום שיש בפרק זה הרבה הלכות, ובעיקר הלכות תפילין וסת"ם למעשה. הטעם הראשון הוא טעם שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו. הטעם השני הוא טעמא רבה, מזכיר את הטעם שנתנו חכמינו על שום מה נקרא נהר פ...
על ידי ביקורת תהיה
ה' אוגוסט 30, 2018 8:50 am
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות
תגובות: 333
צפיות: 22791

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

עוד יל"ע מדברי הגמ' דילן במנחות, דילפינן לה דמה אכילה בכזית אף הקטרה בכזית. ולאמור בדברי הרא"ם אדרבא אכילה הינה אף בפחות מכזית, אלא דלענין קרבן ומלקות בעינן שיעור כזית, וצ"ע מלשון הגמ'. אין מובן איזה קושי מיוחד מצא מר בדברי הגמרא דילן, הלוא היא היא תמיהת מהרי"ט אלגאזי: מנלן שבפי...
על ידי ביקורת תהיה
ד' אוגוסט 29, 2018 9:33 am
פורום: בית המדרש
נושא: ‎⁨הגרח קנייבסקי - נשים חייבות בשנים מקרא ואחד תרגום⁩
תגובות: 25
צפיות: 943

Re: ‎⁨הגרח קנייבסקי - נשים חייבות בשנים מקרא ואחד תרגום⁩

לפי המג"א שאשה חייבת בשמיעת קריה"ת, אולי זה לא כ"כ מופקע. מופקע ומופרך! שהרי במגילה מצאנו, שאף על פי שאמר רבי יהושע בן לוי 'נשים חייבות במקרא מגילה', מכל מקום דעת הרבה מן הראשונים שאין הנשים חייבות בקריאתה כי אם בשמיעתה; והטעם נראה, משום שאין לך אשה מלפנים בישראל היודעת קרוא, ולא יתכ...
על ידי ביקורת תהיה
ד' אוגוסט 29, 2018 8:26 am
פורום: מקרא ותרגום
נושא: כי תצא בעל הטורים חסר... אנא השלימו - ישראל נקראו אחים למקום
תגובות: 14
צפיות: 845

Re: כי תצא בעל הטורים חסר... אנא השלימו

א. פירוש הפסוק 'מי יתנך כאח לי' הוא: 'מי יתנך' - הלואי שכך היה, כמו 'מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד יְיָ' – 'לְוַי דְּמִיתְנָא'. 'כאח' - כיוסף הצדיק.
ב. מקרא מלא הוא: 'לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי, כִּי אָחִיךָ הוּא'. אך כלום גם את זרע עמלק אפשר לכנות 'אחים'?
על ידי ביקורת תהיה
ד' אוגוסט 29, 2018 2:18 am
פורום: מקרא ותרגום
נושא: כי תצא בעל הטורים חסר... אנא השלימו - ישראל נקראו אחים למקום
תגובות: 14
צפיות: 845

Re: כי תצא בעל הטורים חסר... אנא השלימו

למה לא פרח הדרוש אם לא נקרא אח? אבל נקרא אח כמוש"כ מי יתנך כאח לי. (וסליחות לערב ראש השנה כז אומרים כמה וכמה כינויים של אח בין הקב"ה לישראל, עיין שם, ''והיא גם היא אמרה אחי הוא מלכי ואדוני'' ''כה אמר אחיך ישראל'' ''את אחי אני מבקש'' ''ואשר יהיה לך עם אחיך תשמט ידיך'' ''וחי אחיך עמך'' וכל ...
על ידי ביקורת תהיה
ג' אוגוסט 28, 2018 10:11 pm
פורום: מקרא ותרגום
נושא: כי תצא בעל הטורים חסר... אנא השלימו - ישראל נקראו אחים למקום
תגובות: 14
צפיות: 845

Re: כי תצא בעל הטורים חסר... אנא השלימו

שייף נפיק כתב:הקב"ה נקרא אח לישראל.

לא מצאנו בשום מקום שהבורא נתכנה 'אח', אולם הדרוש לא פרח לו.
על ידי ביקורת תהיה
ג' אוגוסט 28, 2018 10:54 am
פורום: מקרא ותרגום
נושא: וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב
תגובות: 2
צפיות: 350

וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב

בבית דין של תורה, התביעה במשפט הפלילי היא העדים. פירוש, אם בדיני ממונות הלֹוה נתבע לדין על ידי המלוה, המזיק על ידי הניזק וכל כיוצא בהם, הרי בדיני מלקות ומיתה החוטא נתבע לדין על ידי העדים, שהתרו בו ולא שמע אליהם. ובמלים אחרות: במשפט האזרחי הסכסוך הוא בין אדם לחבירו, ובמשפט הפלילי - בין העדים והחוטא. ...
על ידי ביקורת תהיה
ב' אוגוסט 27, 2018 1:11 am
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות
תגובות: 497
צפיות: 46047

Re: מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

פָּרֵש נא את שאלתך כדי שנבינֶהָ.
על ידי ביקורת תהיה
א' אוגוסט 26, 2018 9:55 pm
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות
תגובות: 333
צפיות: 22791

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

מדוע צריך פסוק למעט מיעוט דם שאינו חוצץ ז"ל הרמב"ם בפ"י מהלכות כלי המקדש: נֶאֱמַר בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה 'עַל בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָבָר חוֹצֵץ בֵּין בְּשָׂרוֹ לַבְּגָדִים. אֲפִלּוּ נִימָה אַחַת אוֹ עָפָר אוֹ כִּנָּה מֵתָה, אִם הָיְתָה בֵּין בְּשָׂרוֹ לַבֶּגֶ...
על ידי ביקורת תהיה
א' אוגוסט 26, 2018 2:08 pm
פורום: בית התלמוד
נושא: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות
תגובות: 333
צפיות: 22791

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

מדוע צריך פסוק למעט מיעוט דם שאינו חוצץ ז"ל הרמב"ם בפ"י מהלכות כלי המקדש: נֶאֱמַר בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה 'עַל בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָבָר חוֹצֵץ בֵּין בְּשָׂרוֹ לַבְּגָדִים. אֲפִלּוּ נִימָה אַחַת אוֹ עָפָר אוֹ כִּנָּה מֵתָה, אִם הָיְתָה בֵּין בְּשָׂרוֹ לַבֶּגֶ...
על ידי ביקורת תהיה
א' אוגוסט 26, 2018 2:13 am
פורום: דקדוק ומסורה
נושא: דוד-אוהב
תגובות: 11
צפיות: 994

Re: דוד-אוהב

א. מצאנו שהקב"ה מתוך חיבתו לישראל הוא מכנם בשם 'אחים', אך לא מצאנו שהקב"ה מכונה 'אח'.
ב. מכך ש'דוד' ברבוי ('דּוֹדִים') משמעו 'אֳהָבִים', ניתן גם כן לשמוע שהוראתו היסודית של 'דוד' היא 'אהוב'.
על ידי ביקורת תהיה
א' אוגוסט 26, 2018 1:34 am
פורום: בית התלמוד
נושא: סנהדרין צה: - הגהת מהרש"ל מוקשה
תגובות: 3
צפיות: 720

Re: סנהדרין צה: - הגהת מהרש"ל מוקשה

קאצ'קלה כתב:תמוהה רק ההגהה שבמהדורת עוז והדר.

במהדורות האחרונות הגהה זו איננה.

עבור לחיפוש מתקדם