פורום אוצר החכמה

בכלל לא תמוה, כשהחליטו שמכריעים החליטו שילכו אחרי הקבוצה היותר גדולה או חריפה. לענ"ד לא משמע שם בשבת יז שהלכו לבחון באופן כללי את שתי האסכולות מי מרובה, אלא התווכחו על גזירה ספציפית ואמרו על כל מי שהיה באותו מעמד הנכנס יכנס וכולי ועמדו למניין להכריע את הגזירה, וכיוון שכן חוזרת שאלת ברזילי למה ...

א"כ לפי דבריך יוצא שאם נתן מעות לשני עשירים שפשטו ידם יצא י"ח מתנות לאביונים. היתכן?.. מה דעת חכמי הפורום? ראיתי שמובא בשם הרב אלישיב זצ"ל בספר 'אשרי האיש' חלק ג' עמוד שו' שכדי לצאת י"ח צריך לתת דוקא למי שמוגדר אביון (שאין לו כסף לפרנסת שנה). האם מישהו יכול לבדוק שם ולצטט בדיוק?...

את הטענה שאיננו יודעים כלל מה הרוב כי הרבה מרבותינו לא באו דבריהם על ספר כבר כתב רבינו חיים ב"ר בצלאל אחי מרנא מהר"ל בהקדמה לספרו ויכוח מים חיים כנראה זה ויכוח ישן בין אשכנזים לספרדים, ידוע שהרבנים הליטאים לא נוחה דעתם מדרכו של הגר"ע יוסף זצ"ל, כנראה שהמחלוקת מתחילה לפני חמש מאו...

בברכה המשולשת כתב:
ולגבי זקן ממרא אחרי לשכת הגזית- יש את דברי הירושלמי על רב ושמואל והתרת איסור שמן של גויים ואת תשובת הרא"ש לגבי רב אחד שרצה לפסול עירובים

ואת המעשה בתנורו של עכנאי בר' אליעזר ובראשונים בסוף פ' הזהב שבקשו לעשותו זקן ממרא

נכון אבל העניין העיקרי הוא שזה לא נראה כמו אירוע שקרה בסנהדרין אלא עמידה למניין אחרת וזה מה שרציתי לציין. ברור, אני הסברתי את הטעם שאתה התקשת בו, באו כאן לבטל אסכולה שלימה מגובשת [וכמו דעת תוס' שמונים אותם כאחד], ולכן היה שאלה של מי כלל ישראל יהיו תלמידים לדורי דורות של שמאי או של הלל לא הבנתי דברי...

אוצר החכמה כתב:א. קצת קשה לומר שבב"ד הגדול יש מקום לדון איזה דעה עדיפה לכאורה כל מי שמתמנה הוא דעה אחת. לא זכיתי להבין דברי כת"ר, אתה סבור שלב"ש וב"ה אין דעה עצמאית, ולדייני ב"ד הגדול יש? א"כ ב"ש וב"ה הם תלמידים החוזרים על דברי רבם ולא שייכת בזה עמידה למנין. ...

נכון אבל העניין העיקרי הוא שזה לא נראה כמו אירוע שקרה בסנהדרין אלא עמידה למניין אחרת וזה מה שרציתי לציין. ברור, אני הסברתי את הטעם שאתה התקשת בו, באו כאן לבטל אסכולה שלימה מגובשת [וכמו דעת תוס' שמונים אותם כאחד], ולכן היה שאלה של מי כלל ישראל יהיו תלמידים לדורי דורות של שמאי או של הלל ממילא יש כאן ...

אוצר החכמה כתב:ב. הגמרא מתארת עמידה למניין שונה הנכנס יכנס והיוצא אל ייצא, לא משמע שמדובר בב"ד הגדול. הפשטות היה שהיה להם עניין אחר שכל מי שהיה ראוי נכנס למניין הזה וע"פ זה הוכרע. עיין בר"ר מרגליות שמבאר את זה כך ומוסיף שמי שלא נכנס למניין לא היה מחוייב בהחלטה (אני כותב מזכרון, ועבר ...

כבר פירש הגאון ר' אייזיק הלוי בדורות הראשונים הכל באר היטיב שבימי שמאי והלל לא יכלו לעמוד למנין מפני כבודו של כל אחד מהם, הלל עלה מבבל ושמאי היה תלמידם של הקודמים, וכשנעשו שני בתים כבר אין יכולת כל כך לעשות זאת מבחינה ערכית ולבטל אסכולה שלימה מפני השניה, עד שבאו ימי יבנה שאז או מחמת שנתקטנו תלמידי ב...

ארזי ביתר כתב:

סגן אלוף כתב:ולהתפקח

להתפכח

לא הבנתי את ההשגה אצלי כתוב להתפכח

בעניין מה שעשה הב"י וודאי שיסביר החזו"א שסבר הב"י שזה נופל תחת הגדרתו "ובכל זאת למיעוט הלבבות להכריע בסברא נוטלים לפעמים גם רוב המספרי לנטיה לצד זה" כלומר שכיוון שחשש לבא בכל מקום ולהכריע מלבו סבר שראוי לנטות אחר הרוב המספרי, אבל לא שזהו חיוב ללכת אחר הרוב. קשה מאד לומר כן,...

לא כל כך מובן. א. העניין של רוב הוא דין דאורייתא של אחרי רבים להטות, ואז באמת נפסק כך הדין. וע"ז אומר החזון איש שזה אינו אלא במושב ב"ד. ב. עניין הרופאים הוא לא משום דין שאחרי רבים להטות אלא שבמקום ספק שאיננו יודעים מה לעשות סברא היא שמה שיותר דעות סוברות הוא סברא מסתברת יותר. אבל מי שאינו...

הרמב"ם באר שכל הענין לאמונת נביא הוא מכח המצוה שציוה משה רבינו כענין שאנו מאמינים לב' עדים ונתן זאת רק כדוגמא לצורך לקבל את הדברים כמו המצוה לקבל דברי ב' עדים אך ודאי שהאמנת הנביא חזקה מב' עדים לעניינים אחרים שהרי הנביא נתן אות שהתקיים וא"כ ודאי שדבריו נכונים ואמיתיים (אא"כ עוקר דבר ...

יש כאן קצת עירבוב דברים חלוקים. יסלח כב' שלא הספקתי לקרוא תמיהותיו עד תומן, ואענה רק על הראשונה: סבירת הקולמוסין וכללי קים לי הוא בשאלות ממון ומחלוקת פוסקים איך לפסוק בספק ממון. ודברי החזו"א עולין בשופי בספקות ומחלוקות שביורה דעה. הוא כותב שדין רוב זה רק במציאות של בי"ד ולא כשלא התאספו וד...

עיין רש"י יבמות פ"ז ב' שכתב וז"ל אלא בעדים חייבת קרבן דשוגגת היא ואין זה אונס להיפטר מן הקרבן דאיבעי לה לאמתוני ועיין תוס' ביצה כ"ה ב' ד"ה אורח וז"ל דודאי ליכא איסור דמשנשחטה היא עומדת בחזקת היתר מיהו אם נמצאת טריפה לאחר שאכל הוא נענש כשוגג ולא כאונס שלא הי"ל למהר...

כמדומה שאפשר לתת את של פסח ועדיין להשאיר את של פורים, בכדי שיגמור הציבור לעסוק בעניני הפורים ולהתפכח משכרותו

כתב הרמב"ם באגרת תחיית המתים וז"ל ואח"כ ספרו לנו הנביאים מה שהודיעם ה' יתעלה מענין תחיית המתים והיה קל לקבלו עכ"ל, ע"ש היטיב שמבואר בדבריו שעיקר הי"ג של אמונת תחיית המתים לא נתגלה עד זמן הנביאים שלא כשאר העיקרים שנאמרו למשה בסיני ע"מ לאומרם לעם ישראל מיד וצ"ע ...

יאיר כתב:כן

אבל בלא"ה שמות הניקים הרי בדויים, א"כ בשביל מה ההצבעה חשאית ?????.

כתב מרן הקדוש בעל חזון איש זללה"ה [יו"ד סימן ק"נ] וז"ל ידוע כי אין כח רוב אלא במושב ב"ד אבל חכמים החולקים שהיו בדורות חלוקים או במדינות חלוקות אין נפקותא בין רוב למיעוט וכו' כל מקום שיש פלוגתא [וכאמור אין כאן כח הכרעת רוב] היה הדבר מסור להכרעה לכל חכם או להחמיר או לבחור ביחי...

למה אי אפשר לראות בסקר מי הם אלו שהצביעו, ההצבעה חשאית מאחורי פרגוד ?

האם היה אומר בעל האו"ה שמותר שלא לסמוך על ביטול ברוב, או היה אומר הש"ך שמותר שלא לאכול בשר אחר חלב, וכן ברמ"א ובבני יששכר, יעוין בכולם היטיב מה מאד נפלאו דבריך, אתה בעצמך מביא מבעל או"ה ומהש"ך שמותר להחמיר בדיני ספיקות וא"כ על מה תלונותיך גם מה שכתבת וז"ל דבשלמא ב...

ולסגן, עד שאנו מצטערים בכל הטורח הזה להקיש מהלכות שבת לענין מגילה אתה עוד מוסיף עלינו מהלכות כתיבת גט?! סברת הסטייפלר היא שאין להלכות צוה"פ ושבת שום שייכות להלכות מוקפין ואת המשל מהיקף של כל ארץ ישראל הביא לדוגמא בעלמא אז אל תסלף דבריו! ואנא הראה לנו את המכתב הסודי והמסווג בו חתם רח"ק על ...

נלענ"ד שיש לחלק בין כל דברי הפוסקים שהביא הרב פותהא"ש לבין המס"י. הפוסקים הנ"ל מדברים לענין אדם שאומר, נכון שהתורה וחז"ל הקילו מחמת הספק, אבל אני חושש שמא בכל זאת יש פה איסור. דעה כזו יש בה מן המינות, כי הוא לא סומך על שיקול דעתם של התורה וחז"ל, וגם מן הטעות, כי אם ההל...

סברת הבל!! לא אאמין שאמרה ר' דרזי ולא שחתם עליה רח"ק לא הבנתי את ההשגה, הסטייפלר השיג על מי שאמר שבבית חולים הדסה אפשר לקרוא בט"ו לא מחמת שעירוב אינו מחבר כלל, אלא שאע"פ שמחבר א"א לומר שכל העולם גם כן יתחבר ע"י עירוב, וממילא כיון שהכל מודים שברמות כשכותבים גט כותבים ירושלים...

לא הבנתי בשביל מה צריך את הטעמים ה"פוליטיים" האלו, כל מקום שהפוסקים המפורסמים שכל בית ישראל נשען עליהם הכריעו משהו, מעתה מי שנוטה מדבריהם הוא עוקר את יסודי ההוראה ודינו כאפיקורס

מאשכול אחר: כתב במסילת ישרים [פרק י"ד] והפרישות בדינים היא להחמיר בהם תמיד לחוש אפילו לדברי יחיד במח' אם טעמו נראה אפי' שאין הלכה כמותו ובתנאי שלא יהיה חומרו קולו ולהחמיר בספיקות אפילו במקום שאפשר להקל בהם. אני הוא המצוטט, אבל לא הבנתי למה לך להכנס לדחוקים, שהרי וסת ימי המבוכה היא דעת הנוב&quo...

אגב, הדבר המקומם ביותר הוא שעל המוני בית ישראל בשכונת רמות שקוראים מגילה בט"ו ובברכה אין פוצה פה, אבל בבני ברק שלפי כל הצירופים של רמות היא ודאי סמוכה ליפו הקורא בה בט"ו לחומרא נחשב מן המתמיהים בעיני מקצת העם, בדידי הווה עובדא שנתתי משלוח מנות בט"ו לבן עירי בני ברק והוא בחמת זעמו השל...

מה שכתבת שיהיה הבדל בין אדם לחבירו ובין אדם למקום זהו תימה דהרי כל מה שאסור זה רק בצווי התורה וכמו בכל ספיקות דממונא שספיקא לקולא גם אם האדם עצמו מסופק יהיה לו מותר שזה מה שהתירה תורה. ברור שטעם מה שאנו מקיימים ונזהרים בבן אדם לחבירו זה כדי לעשות רצון ה' כל כוונתי היתה שכיון שרצון ה' שנהיה זהירים ש...

אני רואה כעת שמתווכחים ע"ז כאן viewtopic.php?f=17&t=17285&start=80#p165367

איש רגיל כתב:שמעתי מפלוני ששמע מאחד מתלמידי החזו"א ששמע מהחזו"א שאפשר לפרסם בשמו שמי שדעתו לבוא לעיר המוקפת, אינו יכול לקרוא בערי הפרזות.

לצערי, איני זוכר את שמו של אותו תלמיד החזו"א, אברר ואעדכן בל"נ.

לפי החזו"א בלא"ה צריך להיות בשקיעת החמה

כתב במסילת ישרים [פרק י"ד] והפרישות בדינים היא להחמיר בהם תמיד לחוש אפילו לדברי יחיד במח' אם טעמו נראה אפי' שאין הלכה כמותו ובתנאי שלא יהיה חומרו קולו ולהחמיר בספיקות אפילו במקום שאפשר להקל בהם. והנה בחלק הראשון שכתב להחמיר ולחוש לדברי יחיד הוא מבואר מאד ויותר מזה מצינו בחולין ל"ז שראוי של...