פורום אוצר החכמה

כאמרם ז״ל שמערת המכפלה הייתה מוכנת לקבורת האבות הקדושים מששת ימי בראשית?
ידוע למישהו המקור?

הוד_והדר כתב:קל וחומר מחנותו של בשם (ראה מדרש משלי פי"ג, טז), ומעיר שעובר בה הקיסר, שמטיב למלון אשר לן שם.


מישהו מכיר את המשל הנזכר?

לא הבנתי מה אתה מחפש?

שמעתי שאחד מגדו"י שליט"א נפגש עם הרב אלישיב זצ"ל והציע לפניו כי אכן יש דין של שומע כעונה, ולכן יוצאים ידי חובת בשמיעה, אולם אם הקורא עושה בידיים דבר להיפך כמו שמדבר בשעה שההוא קורא בוודאי שלא יוצא ידי חובתו, וכן הובא במשנ"ב לעניין שח. לפי זה אמר, שאכן הקורא את המגילה קורא בנשימה ...

המהר"ל יש לו לשון מאוד קשה ואי לכך כשמפשיטים את דבריו זה קשה כפלים למצוא את מקורו, מצו"ב קטע מגנזי ישראל טשורקוב שכותב כך: אך הנה איתא בספר גור אריה מהמהר״ל מפראג ז״ל, דהחוקרים אשר לא דרכו בדרכי התורה הקשו, איך על ידי שאדם לומד דיני ממונות, שור שנגח את הפרה, תהיה לו על ידי זה השארת הנפש. ו...

דכל האומות שונאים רק לישראלים ולא יקחו נקם גדול משום אומה אלא מאומה ישראלית, והוא יד ה׳ אשר פועל שלא ינוח שבט רשעים על גורל הצדיקים שלא יתאחדו בני ישראל להיות בקשר עם כל הגוים כפירוש הרמב"ן 'ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך' (דברים כח סה), שהוא נס מן הקב״ה שלא יהיה להם שלום.

מנהגינו שאין אומרים "בריך שמיה" בעת פתיחת ההיכל בימי שני וחמישי. ורק בשבתות וימים טובים ובראשי חודשים, אנו נוהגים לאומרו. [מרן החיד"א בניצוצי אורות, דהיינו בשבת, וכן דעת האר"י, וקבלתו מכרעת]. ויש נוהגים לאומרו גם בימי חול המועד. ומנהג האשכנזים לומר "בריך שמיה" גם בימי ה...

מקור הסגולה בפתיחת הארון:

יישר כח, אכן זה מבאר במקצת את העניין לאוטמרו דווקא שם, אך מי חברו ואם אכן מקורו קדום למה נשאר רק במקהלות החסידים ולא אצל עדות המזרח שרוב מנהגיהם קודש מדברי קבלה? מצו"ב מליקוטי מהרי"ח:

כדכד כתב:לא הבנתי מהו "ומדוע מקומו דוקא שם ולא אחר ההנחת תפלין"?

אולי היה שייך לומר זאת צמוד לקדש לי כל בכור אחר גמר כ ההנחה, מדוע דווקא קודם לג' כריכות? מה גם לדברי האריז"ל שהכריכות הם חלק מהנחת תפילין ממש.

אחר הנחת תפילין של ראש נהוג במקהלות המתפללים נוסח ספרד לומר: "וּמֵחָכְמָתְךָ אֵל עֶלְיוֹן תַּאֲצִיל עָלַי. וּמִבִּינָתְךָ תְּבִינֵנִי. וּבְחַסְדְּךָ תַּגְדִּיל עָלַי. וּבִגְבוּרָתְךָ תַּצְמִית אוֹיְבַי וְקָמַי. וְשֶׁמֶן הַטּוֹב תָּרִיק עַל שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה. לְהַשְׁפִּיעַ טוּבְךָ לִבְר...

להיכן נעלם המילה 'וכן' לשיטתך? ובכלל נבל כוונתו לתואר? מדבריו לעיל משמע שמדבר בנבל בימי דוד? אשמח להבין יותר.

כתב החיד"א בספרו פני דוד פר' חיי שרה, אודות המדרש הידוע 'נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו' דקאי על עפרון וז"ל: ויש לדקדק דלגבי עפרון לא חשיב עונש שהתורה חיסרה וא"ו משמו ומאי איכפת ליה בזה. ואפשר דמי שהוא רע עין מתקצרים חייו וכמו שמצינו בנָבָל שמתוך שהיה כילי (שמואל א' כה יא)...

מ"מ למקור סיפור על כך שהכסף שנתן לצדקה זה מה שנשאר: ראה עוד יוסף חי מהבא"ח משפטים

דבר ידוע בפי ספרים וסופרים ממרן החיד"א וזה אכן מופיע בפני דוד משפטים ועוד רבות, על טענת מלאכי השרת לקבל התורה (שבת פח.) מדינא דבר מצרא, מה שמעניין שמרן החיד"א עצמו מביא זאת ממפרשים שלפניו ולא מצאתי, אשמח למצוא מקור קדום לו, בספרי החיד"א יש רבות שמציין לקודמים לו שלא נמצאו אולי זה גם מ...

כתב בישמח משה (חקת): ועוד נקדים, מה שדרשו רז"ל (ב"ר ט י) 'טוב מאד' (בראשית א לא), זה המות. והנה התמיה מבואר דאיזה טוב יש במוות. ועוד אם טוב הוא, איך הגיע לאדם על ידי המרי הגדול – חטא עץ הדעת. והנה כמה נביאים מתנבאים בסגנון אחד דהמיתה אינה לעונש, רק מוכרחת אחר החטא להשגת שלמותו שנעשה החומר ...