פורום אוצר החכמה

בהדגשה שאני לא בא להתיר את הצבא ח"ו,
הענין שכתבת שהיום הצבא יותר מקולקל מאז אינו נכון בעליל.
פעם היו מכריחים בצבא לחלל שבת ולאכול טרפות, היום יש חוקים שגרמו שלא יקרה כזה דבר בשום אופן.
ושוב אני מדגיש, עדיין הקלקול גדול!

עכשיו ברצינות, ידוע שהגרש"ז אויערבאך אמר שעניבה לדעתו יש בה כעין לא ילבש [כנראה בדרך צחות]. אני שמעתי שאמר שהוא חפץ שכולו גאוה, והסביר שכל בגד כחליפה או כובע יש המהדר ביתר הוד והדר, אמנם העניבה הוא לא בגד ואכמ"ל וד"ל והרבי מפיאסעצנא זצ"ל אמר שהוא קשר של רשעים, ונראה שלא הקפיד על...

א צענטער כתב:יישר כח על שעוררתם אותי לעניין החשוב הזה

מעכשיו בלי נדר אני מפסיק ללכת עם גרבים

אולי זה נכלל בנעלים?
אגב, הן מזכרות בדברי חז"ל.

אני יודע שרבי משה הלברשטאם זצ"ל היה שולח לטפול בעופרת.
אבל אני לא יכול לומר שזה ממש עזר (אני מכיר כמה וכמה ספורים, אבל אצל אף אחד מהם לא ראיתי תוצאות מדהימות).

צופר הנעמתי כתב:נראה לי ששטריימל לא מוזכר בתנ"ך

לא כל סוג כובע ומצנפת צריך להיות מזכר, די בכך שיש כובע מגבעת ומצנפת.
(כובע פרוה לא מזכר כי לא היה בזה צורך כ"כ בארצנו החמה יחסית...)

היו שהקפידו לא ללבוש מכנסים עליונות, וכן משמע בגמרא.
וגם החזו"א הקפיד מאד שיהיו החליפות ארכות שלא יֵרָאוּ המכנסים/
ומ"מ מכנסים (תחתונות) מצאנו בבגדי הכהנים.
ונעליים מצאנו בפירוש שכן הלכו אבותינו מעולם, ואמרו חז"ל שימכר אדם כל מה שיש לו ויקנה מנעלים לרגליו.

לא יתכן, כי יהושע צוה על כל העם להריע, וכן פירשו המפרשים שהכונה לתרועת נצחון.

משמע תרועה בפה וגם משמע תרועה בשופר, והריטב"א מפרש בשופר לא הבנתי איך משמע דוקא תרועה בפה ולא בשופר, ואיפה הם 'הרבה מקומות' כיו"ב שמוכח שתרועה בפה דוקא? "ויריעו העם תרועה גדולה" - בכבוש יריחו. "ויריעו וינוסו" - המדינים במלחמת גדעון. "ויריעו איש יהודה"- בדברי ...

מישהו יודע משהו לגבי עמודי החצר, ממה היו עשויים?
בפסוק ובראשונים לא מצאתי כלום בענין.

מישהו יודע אולי משהו על עמודי החצר ממה היו עשויים?
בפסוק ובראשונים לא כתוב כלום בענין.

יתר10 כתב:וירעו כל העם ויאמרו יחי המלך (שמ"א י כד)

לא כתוב שהריעו בשופרות, ולשון "ויריעו כל העם" משמע תרועה בפה כמו בהרבה מקומות כיו"ב.

רש"י בפרשת וירא כתב שכל מקום שכתוב במקרא "עד היום הזה" - הכונה לנצח, שכל מי שיקרא בספר יוכל לומר "עד היום הזה". רש"י אומר את זה בכל מקום או רק בתורה? עיין שם על הפסוק "אשר יאמר היום", הוא אומר את זה ככלל בכל המקרא. אמנם חשבתי שאולי אפשר לומר שיש יוצאים מן הכל...

רש"י פירש המינים - תלמידי ישו. ובע"ב כתב מינות - תלמידי ישו הנוצרי ההופכים טעמי התורה למדרש טעות ואליל. וראה עוד שבת פח. אך בחגיגה ה: כתב מתלמידי ישו שאינן מודים לדברי חכמים. [וצ"ב שיכות פרט זה לתלמוד שם]. וראה עוד גיטין נז. ובכל אופן לכאורה לא מצינו שטענו שאין התורה מהשמים, אלא שנשת...

"וגלות החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלות ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב" (עובדיה א, כ), מבואר שגלות ישראל (לפחות חלק מהם) שהם עשרת השבטים, גלו לצרפת, ויעויין בדברי רש"י שם שאכן הכונה לפרנצ"א בלע"ז.

בקרו טלה כתב:עי' ביומא נד. וברש"י סוטה מו: ובנוב"ת או"ח סי' פ"ז ובזכרון יוסף (שטינהרט) חו"מ סי' י

צ"ע, כי הגמרא לא מתיחסת לכך שהורישו את היבוסי.

רש"י בפרשת וירא כתב שכל מקום שכתוב במקרא "עד היום הזה" - הכונה לנצח, שכל מי שיקרא בספר יוכל לומר "עד היום הזה". לעומתו פירש הרד"ק ועוד ראשונים, שהכונה עד עת כתיבת הספר. וקשה, שכן הרבה פסוקים של "עד היום הזה" אי אפשר לפרש שהם לעולם, כגון "וישב גשור ומעכת ב...